בית הכנסת העתיק

בית הכנסת העתיק סוסיא Susya Ancient Synagogue עריכה: דן רמר – אדריכל www.ancient-synagogues.com נובמבר 2010

סוסיא - עיירה בדרום הר חברון = "דרומא" הביקור בבית הכנסת הקדום בסוסיא הותיר בי רושם עז. כאן מצאתי ריכוז גדול של ממצאים יחודיים שאין שני לו. מצגת זו נועדה להציג את חלקם. אין תחליף לביקור באתר, שם תחיו ותחושו את ההסטוריה. - סוסיא נחקרה ע"י חוקרים שונים. זו עיירה שעיקרה מהתקופה הביזנטית ובמרכזה בית כנסת ייחודי ומרשים. • בסוף המאה ה-19, זיהה החוקר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם בזיליקה זרועת עמודים. במקביל לו ביקר המלומד הצרפתי, ויקטור גרן, אשר חשב לתומו כי המבנה הוא כנסייה. - אנשי הקרן האנגלית P.E.F. אשר הרבו לחקור את הארץ זיהו כאן ישוב מהגדולים באזור ומבנה ציבור שזוהה אחר כך כבית כנסת. - ב-1935 א. רייפנברג, אשר חפר באשתמוע הסמוכה פסק כי המבנה הינו בית כנסת. - החל מ-1971 חפרו ש. גוטמן ולאחר מכן ז. ייבין וא. נצר.

גבולות הפרובינקיות במאה 5 שלוש הן נקודות ציון מהמקורות, מייחדות בעיני, את סוסיה ובית הכנסת שלה. הראשונה: תלמוד בבלי – בבא בתרא: פרק ב דף כה,ב גמרא אמר רבי יצחק הרוצה שיחכיםידרים ושיעשיר יצפין וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום PALESTINA PRIMA ירושלים סוסיא היא עיירה בדרום הארץ דאותם הימים, על גבול המדבר, גבול הפרובינקיה פלשתינה פרימה וגם דרומית לירושלים, ממנה נמדד הכל באותם הימים. סוסיא חלוקה המוגדרת בין הרוצים להחכים לרוצים להתעשר מקבלת ביטוי ביחודיות פרטי הבניה, אותם נראה בהמשך, שהנם תוצאה נאמנה של אופי ואופן אחר.

בספרי הקודש איןהנחיות באשר לאופן בניית בתי כנסת, למעט הבנייה בגובהה של עירופתיחת הפתחים למזרח. * בצפון הארץ, בה הייתה מרוכזת מרבית האוכלוסיה היהודית, דרישה זו לא נתקיימה כמעט. הנקודה השנייה: גובהה של עיר תוספתא- מגילה- פרק ג' – יד כיצד היו זקנים יושבין פניהם כלפי העם ואחוריהן כלפי קודש כשמניחין את התיבה פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי קדש [כשהכהנים נושאים כפיהם פניהם כלפי העם ואחוריהן כלפי קדש] חזן הכנסת [פניו כלפי קדש] וכל העם פניהם כלפי קדש שנאמר (ויקרא ח) ותקהל העדה אל פתח אהל מועד. אין פותחין פתחי בתי כנסיות אלא למזרחשכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח שנא' (במדבר ג) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה אין בונין אותו אלא בגובהה של עיר שנא' (משלי א) בראש הומיות תקרא.

הנקודה השלישית: צ הכניסה למבנה הייתה מן המזרח אין פותחין פתחי בתי כנסיות אלא למזרחשכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח שנא' (במדבר ג) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה

שוסי המדבר אבן גולל אבן גולל בית כנסת מבוצר ? החיים על גבול הפרובינקיה, הסמיכות למדבר החיכוך באוכלוסיות שוסי המדבר (אותם נוודים הידועים לשמצה אשר עסקו בפשיטות שוד) אילצו את התושבים לבצר את המבנה. הפתח המזרחי לחצר וכנראה פתח נוסף בצפון כללו אבן גולל לחסימת הכניסה. * מנהרת מילוט קשרה את החצר המבוצרת לשדות הסמוכים. פתח מנהרת המילוט

החצר החצר הקטורה והמבוצרת הייתה מוקפת סטווים ומקורה בשלושת צידיה. לכיוון חזית המבנה היו חמש מדרגות מפוארות לכל רוחב במבנה. הריצוף היה בלוחות אבן. במאה ה- 9 מוסלמים שלטו במבנה. תחילה, החצר הפכה למסגד ומחרב נבנה לכיוון דרום.

הסטיו הדרומי במאה 8 - 7 החליט ר' איסי הכהן, בעת החתונה שערך בנו ר' יוחנן הסופר, על מתן תרומה לטיוח הסתיו ולבניית הפסיפס שפיאר אותו. נראה כי המקום שימש בית מדרש. הפסיפס היפה שתרם הנציח, כמובן, את בעלי המאה. זכור לטובה קדושת מרי רבי איסי הכהן המכובד בירבי שעשה הפסיפס הזה וטח את כותליו בסיד מה שנתנדב במשתה רבי יוחנן הכהן הסופר בירבי בנו שלום על ישראל אמן

לאחר שעלו בחמש מדרגות מן החצר הגיעו המתפללים לנרטקס, אותה כניסה מקורה רעפים ועמודים בחזיתה. משמאל היו מדרגות שעלו לקומה השנייה של המבנה ואילו הרצפה הייתה מרוצפת פסיפס, שמעט משרידיו ניתן לראות גם כיום. שלוש דלתות בעלות משקופים מעוצבים הובילו לאולם התפילה. נרטקס הפסיפס הימני בא להנציח פרקליט ועד. מאחר ובתי הכנסת שמשו, בין היתר, גם כבתי משפט, נראה כי היה חשוב לתורם לפאר את תוצאת המשפט. שרידי כתובת הרוסה

בית כנסת רוחבי ארון קודש התפילה וכן ארון הקודש היו אז, כמו היום, לכיוון ירושלים. בחלק הארי של המבנים, שצורתם מלבנית, היה ארון הקודש לאורך הקיר הקצר. ירושלים ארון קודש בית כנסת אורכי בסוסיא ובתי כנסת נוספים בהר חברון היה ארון הקודש לאורך הקיר הארוך. קיר זה היה לכיוון ירושלים. בית כנסת רוחבי גמלא - ימי בית שני ספסלי ישיבה אופן הישיבה היה שונה. הוא דמה לבתי הכנסת מימי בית שני בהיותו בעל מספר שורות והיקפי. סוסיא

במות שחזור שתי במות היו לאורך הקיר הצפוני. המרכזית שימשה לאחסון ספרי הקודש. השנייה מזרחה לה, לקריאה בתורה. ציור השחזור של ארון הקודש והבמה נמצא במוזיאון ישראל. שתי מנורות שיש היו בצידי ארון הקודש.

חלקי ארון הקודש והבמה בחזיתו, הסורג, עמודונים, שרידי כתובות הקדשה עבריות וארמיות וכן מנורות השיש שפיארו את הבמה נמצאים כיום במוזיאון ישראל. חובה לבקר שם בכדי לראות את השחזור.

מעבר לסף הכניסה לאולם נמצאת הכתובת הבאה: כתובת ההקדשה והיסוד זכורין לטובה ול[ברכה כל הקהל הקדוש] שהחזיקו ועשו [את ה... הזה בשנה] הש[ני]ה שלשבוע [שנת] ... [ב] ארבעת אלפי[ם ו... מאות ו... שנה] [מ]שנברה העול[ם] [ ]לי בו. יהי של[ום על המקום הזה] התיארוך הכפול והנדיר לשנת השמיטהולבריאת העולם הרוס בחלקו. מימין לכתובת יש שקע. השקע נפגע ושוחזר. לכן אבני הפסיפס בו בהירות וגדולות מן הסמוכות להן. תפקידן להדגיש זאת. צורתו מפתיעה וכן משמעותו. כיתתי רגלי לא מעט עד שקיבלתי הסבר מוסמך והגיוני.מהו ? אשאיר זאת לדמיונכם

פסיפס אולם התפילה 3 2 1 רצפת אולם התפילה מצופה כולה בפסיפס מעוצב המחולק לשלושה אזורים: המזרחי- מול במת התפילה, המרכזי- מול ארון הקודש והמערבי. בפסיפסים יש שילוב של מוטיבים גיאומטריים ודמויות מן החי, אשר נפגעו בחלקן הגדול במזיד. הפגיעה קרויה איקונוקלזם, בה ניתצו פסל ותמונה ויש המייחסים אותה לימי הכיבוש האסלמי במאה ה- 8.

ן 1השטיח המזרחי השטיח המזרחי היה מורכב מצורות הנדסיות, המקובלות בתקופה הביזנטית. הן כללו ריבועים, משולשים ומעוינים, אשר שילובם, יחד יצר במרכז מתומן. בתוכם ציורים שונים. בין השטיח לבין הבמה נמצא שטיח נוסף, אופייני לבתי הכנסת, ובו מוטיבים יהודיים.

1 השטיח המזרחי זוג אילים מעל הרים, שומרים על ארון הקודש מצידיו. אולי להזכיר את העקדה. במרכז ארון קודש. דלתותיו נראות כעשויות מעץ ובגמלונו מוטיב של כונכה. בצידיו מנורות שבעת הקנים ולידן שופר, מחתה, אתרוג ולולב.

שטיח זה גדוש ציורים גיאומטריים ובמרכזו מעין עלי כותרת. 2 השטיח המרכזי אם נעמיק ונביט, נמצא שרידים של מה שכנראה היה ציור גלגל המזלות ונהרס. הסבירות גבוהה, מה גם שרבים בתי הכנסת בם היה קיים ציור זה. יש דמיון ? קטע מגלגל המזלות בציפורי ציפור אותה שכחו המהרסים עת פגעו בדמויות.

3 השטיח המערבי בשטיח המערבי יש לנו סיפור. למרות הפגיעה בשטיח רואים זנב אריה ולידו האותיותאל. נראה כי היה כאן תאור של מעשה דניאל בגוב האריות. מקובל היה באותם הימים לשלב בפסיפסים סיפורים תנ"כיים.

קירוי המבנה בחקר המבנה צצה ועלתה שאלה: כיצד היה קירוי המבנה ? מדוע נשאלה השאלה? בית הכנסת ברעם הצעת שחזור מקובל כי מבני בתי הכנסת שלאחר ימי בית שני היו בסיליקליים, כלומר גגם היה מקורה רעפים. גג כזה הציעו החוקרים כבר לפני מאה שנה בברעם וכך הציעו רובם גם כאן. עם זאת יש בעיה קטנה. באולם בית הכנסת לא היו עמודי תמיכה לגג ורוחבו כמעט 10 מטר. די בעייתי לבנות גג כזה. סוסיא הצעה שונה ויפה לא אחרה לבוא.

הצעת קירוי אלטרנטיבית הצעתו של יהודה גוברין העובי הגדול של קירות האורך (כמעט 3 מ') נועד לשאת את המשקל הגדול של הקירוי. האם נתקיימו מבנים מסוג זה ? חתך מפת מידבא מאה 6 יד זכריה הצדיק ביהודה בית הכנסת השומרוני באל-ח'ירבה, מאה 4 בית הכנסת השומרוני בח'רבת סמארה, מאה 4 היו וגם היו

דבר עברית בתקופה זו שפות הדיבור בארץ היו יוונית וארמית. על העדפת השפה העברית כשפת הדיבור מעיד האמורא הדרומי רבי יונתן דבית-גוברין: תלמוד בבלי-מגילה: דף י,א פרק א הלכה ט גמרא אמר מיכן לתרגום א"ר יונתן דבית גוברין ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם ואלו הן לעז לזמר רומי לקרב סורסיי לאילייא עברי לדיבור ויש אומרים אף אשורי לכתב אשורי עברית בפסיפסי הרצפות ועל סורגי הבמה בסוסיא, כתובות עבריות וארמיות בלבד. ייתכן שבידודה הגיאוגרפי של ההתיישבות היהודית בדרום הר חברון שמר על דפוסי חיים מקובלים בימי בית שני ובנוסף, השימוש בשפה העברית. בו בזמן השפה היוונית הייתה משולבת ברבות מכתובות בתי הכנסת בצפון הארץ.

פרטים מיוחדים בהחלט קיימים במבנה בית הכנסת: - בית כנסת בגובהה של עיר - כניסה מן המזרח - אבני גולל כנגד שוסי המדבר - מנהרת מילוט - גרם מדרגות שנשמר שלם והעולה לקומה השנייה - בית כנסת רוחבי - תאריך בריאת העולם ושנת השמיטה גם יחד - ה"שקע" הייחודי מעבר לסף הכניסה - כתובות בשפה העברית - תקרה בעלת קמרון דמוי חצי חבית (ייתכן) ...ועוד רבים אחרים...

סוסיה סוסיא 3 1 2 להגיע בקלי קלות: נוסעים דרומה וחולפים על פני קריית גת בדרך מס' 40. בצומת להבים פונים מזרחה בדרך 31. 1 בצומת שוקת פונים צפון-מזרחה בדרך 60. 2 בצומת שמעה פונים מזרחה בדרך 317. 3 אחרי הישוב המודרני סוסיה פונים שמאלה. לאחר 2 ק"מ נמצא האתר.

כל מצגת בסדרה "בתי כנסת עתיקים בא"י" הינה בגדר הצעה ל"טיול שורשים". *מצגת זו כוללת מובאות וסקירה מן הספרות המפורטת בהמשך ועשויה לשמש בסיס ללימוד עצמי ע"י קריאה וביקור באתרים. ביבליוגרפיה - אטלס היסטורי- תולדות עם ישראל= עורך ראשי אלי בר-נביא = ידיעות אחרונות 1994 - בתי כנסת קדומים בארץ ישראל = ד"ר צבי אילן הוצאה לאור משרד הביטחון 1991 - האינציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל. אפרים שטרן = עורך ראשי. כרטא ירושלים 1992 - על פסיפס ואבן = יוסף נווה = ספרית מעריב - 1978 - הצעה חדשה לעיצובם הארכיטקטוני של בתי הכנסת הרוחביים ב"דרומא" יהודה גוברין = מכללת יהודה ושומרון= הכנס השלישי תשנ"ג - בתי כנסת שומרוניים= ד"ר יצחק מגן= קדמוניות 99-100= 1992 - סוסיא- תולדותיה של עיירה יהודית בספר המדבר= ד"ר דורון שר-אבי - זהותם של תושבי סוסיא על פי הממצא הארכיאולוגי באתר העתיקות סוסיא= נדב אברהמוב * תודתי נתונה לנדב אברהמוב, איש סוסיא אשר העמיד לרשותי תמונות וחומר והיה לעזר רב עריכה: אדר' דן רמר - http://www.ancient-synagogues.comמצגות נוספות = באתר שלי

בית הכנסת העתיק