400 likes | 816 Views
סיירת חטיבה 45 חלק שני משלהי מלחמת יום הכיפורים, ועד מלחמת לבנון הראשונה = "שלום הגליל" ואחריה. צילום ועריכה – יגאל מורג. מאי – יו ני 79, אימון באזור באר שבע. אנחנו עם מסוקי " סיקורסקי " 5 3 CH - "יסעור". אימון בהנחתת ושימוש במסוקים. אפריל 82 – צו מת שוקת (ערד) אימון בניווט אווירי.
E N D
סיירת חטיבה 45 חלק שני משלהי מלחמת יום הכיפורים, ועד מלחמת לבנון הראשונה = "שלום הגליל" ואחריה. צילום ועריכה – יגאל מורג.
אנחנו עם מסוקי "סיקורסקי" 53CH - "יסעור" אימון בהנחתת ושימוש במסוקים
אפריל 82 – צומת שוקת (ערד) אימון בניווט אווירי
מפלוןמוחייבה הכפר מוחייבה כוחותינו על שפת מפגש הנהרות (רוקד וירמוך) מבט אל תוך אפיק הירמוך והרוקד שמגיע משמאל מילואים בדרום הגולן – סיור בוקר לאורך גדר המערכת עד אל חמה למטה - מפגש שלושת הגבולות – ישראל / סוריה / ירדן (ירמוך – רוקד) ירדן סוריה הירמוך הרוקד ישראל
מלחמת "שלום הגליל" = מלחמת לבנון הראשונה.המלחמה פרצה בעקבות התבססות אנשי אש"ף בפיקוד ערפאת בלבנון, והתנקשות מחבלים בשגריר ישראל באנגליה – שלמה ארגוב, והתנהלה בין התאריכים 6 ביוני, עד ל-29 בספטמבר 1982. כתוצאה ממנה גורשו אנשי אש"ף לטוניס, וישראל נשארה לבוסס בבוץ הלבנוני ב"רצועת הביטחון" עד 24 במאי 2000. ג'וניה – גבול כוחותינו עליי. כביש בירות דמשק אגם קרעון שפך הליטני
מעבר ראש הנקרה תוואי ונקבת הרכבת המנדטורית חיפה – בירות, שנסללה ב 1941-2 צוק ראש הנקרה – מהצד הישראלי אנחנו יוצאים לסיור בלבנון – מראס א' נקורה עד סולטן יעקב.
חוף לבנון מראש הנקרה עד צור כביש החוף ומסילת הברזל ראסביאדה (הראש הלבן) – המשכו של צוק ראש הנקרה ראס אל נקורה – מעבר הגבול הלבנוני LIBAN – POSTE DE NKOURA
מבט על צור מן האויר (בטיסה לחופשה), וגם מגובה העיניים
שרידי העיר הרומית בצור (דומה ביותר לקיסריה של הורדוס)
אנחנו מגיעים לצידון ופוקדים את מצודת הנמל הצלבנית, הנהדרת שלה בין צור לבירות ישנה "אוטוסטרדה" לא רעה, על אחד מגשריה מתנוססת תמונתם של פייר ג'ומאייל ובשיר בנו
וגם אנחנו תופסים רחצה יחידת טנקי מרכבה הקימה חניון בערוץ הנחל עוד קצת צפונה, ואנחנו בנחל דמור
מבט מזרחה אל פרברי בירות בירות – צומת גלרי סמעאן "גלרי סמעאן" הוא שמה של חנות רהיטים גדולה במרכז העיר התחתית של בירות,אך כל מי שעבר את בירות לכל כיוון שהוא חלף ע"פ צומת זו, וכולם היכירוה!
עליי הינה ה"סביון" של בירות, ומשופעת בווילות ענקיות של שועי נסיכויות המפרץ כל הבתים הנראים כאן הינם בתים פרטיים (לא בתי דירות ציבוריים) של שייח'ים וחמולות מנסיכויות המפרץ, שהחזיקו בלבנון "בתי קייץ", ואף שהבעלים אינם, הבתים מתוחזקים היטב ע"י אנשי תחזוקה שגרים במקום דרך קבע. מבירות אנו עולים קצת מזרחה אל פרבר היוקרה – עליי
וכך ניראית בירות במבט מעליי, לאורך היממה בירות בצהרי היום שקיעה אדומה מרהיבה עם שחר – בירות עטופה בערפילים כבדים ובלילה – עיר האורות
ממשיכים קצת מזרחה על כביש בירות דמשק, ואנחנו בעיירה "בחמדון"ולמרבה הפלא פוגשים בה את המוסד שמתחתנו !!!
מעבר למחסום יורד הכביש בחדות אל "הבקעה" עוד דילוג קטן מזרחה ואנחנו ב"רוויסת צופר" – קצה גבול כוחותינועל כביש ביירות דמשק.
הכביש חסום, ואנחנו פונים דרומה להרי השוף וג'בל ברוך,כשהנוף הינו נוף "שוויצרי" ממש.
אנחנו ב"נבא א' צפא", ולאורחן שבמקום קוראים "מולין רוז'"
איצטרובלי הארז צומחים כלפי מעלה שמורת ארזי הלבנון בג'בל ברוךאלה הארזים ששלח חירם מלך צור לשלמה המלך, לבניין בית המקדש.
עמדת תצפית של הסיירת על ג'בל ברוך האנטנה שעל ג'בל ברוך, שנצפית מכל מקום כמעט (ואשר ממנה נקלטו בארץ שידורי הטלוויזיה הלבנונית). ג'בל ברוך (קצת מעל 3000 מ')
מפל ג'זין ג'זין – למרגלות ג'בל ברוך המסעדה, בה בילינו לא מעט
ומוזיאון מוסה שבמרכזו הכפר "דיר אל קאמר"
המוצב (מבצר צלבני במקורו) נכתש קשות ע"י חיל האויר וירי ארטילרי של כוחותינו,ולמרות זאת – חלקים ניכרים ממנו שרדו. מוצב הבופור
מבט מכיוון ישראל אל מוצב הבופור - מעבר למצוק הליטני מבט ממרומי הבופור לעבר ישראל המגדל המרכזי, והכניסה למבצר.
מכאן אנו יורדים אל הליטני וזורמים איתו לכל אורכו כמעט (שמגיע לכ 170 ק"מ) מתחתנו – מקורות הליטני – בבקעה, קצת דרומה לבעל בק בעל בק הבקעה הרי השוף אגם קרעון צור ברך הליטני
אנחנו במסעדת השוף, מעל אגם קרעון הסיירת על שפת האגם "קיטנת צה"ל" על שפת האגם קיר הסכר שיוצר את האגם המלאכותי, ומאחוריו נמצאת תחנת החשמל הליטני נכנס לאגם קרעון אחרי מספר קילומטרים נכנס הנהר לאגם מלאכותי –אגם קרעון,ששטחו כ 11 ק"מר והוא משמש הן להשקייה והן לייצור חשמל.
במורד אגם קרעון הופך ערוץ הליטני לקניון עמוק וסוער "מוביל קרעון" –זורם לאורך הבקעה, דומה קצת ל"מוביל הארצי" שלנו, אך כאן מוזרמיםהמים בגרביטציה לאחור, להשקיית השטחים החקלאיים.
באזור הברך, הליטני יוצא מתוך הקניון שלו, ופונה מערבה בזרימה איטית שמנוצלת על ידינו לרחצת ערב.
הכפר סולטן יעקב ואזור הקרבות. "דרך מיכה" - באזור "סולטן יעקוב" ("משולש טובלנו" במפות הקוד הצהליות) מקום בו נערכה מערכה כושלת (בניצוחו של סגן מפקד הגייס – אהוד ברק) מול כוחות סוריים, ושם אבדו עקבותיהם (עד היום הזה) של זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן. לאחר תום הקרבות עשינו כמה תקופות מילואים במוצבים שונים של צה"ל ברחבי לבנון, כאן אנו במוצב "הדר" בקצה הצפון מזרחי של הבקעה.
עמדת או"ם עם חיילים נפלים על קצה מצוק הליטני לאחר הנסיגה ל"רצועת הביטחון" עשינו כמה תקופות מילואים בכפר הלבנוני "בלאט", שיושב על שפת קניון הליטני. זהו "ביתנו" שם, ועמדת התצפית שלנו.
בהקשר להתנקשות באוטובוס הנ"ל, מן הראוי לספר שעקב ההתנכלויותלכוחותינו הנעים בחלקים שונים בלבנון החלו החיילים לוותר על יציאה לחופשה עקב הסכנה שבדבר, אחד הפתרונות היה יציאות לחופשה מוטסות, כפי שרואים כאן את ההרקולס שמוציא אותנו הביתה. ב 3 באוקטובר 1982, בעת שרות מילואים בלבנון, כשחלקנו יושב ב"וילה יחמ"ן" שבעליי, נהרג עלי הורנר בשבתו באוטובוס שעלה על מארב בכניסה לעליי, כשחזר ביום א' מחופשת שבת. בעקבות ארוע זה הואץ סיום שרותי ביחידה לאחר מעל ל 26 שנות שרות רצופות.
כאן מסתיים סיפורי שלי, המשולב בסיפורה של סיירת 45 שחוותה שלוש מלחמות כבדות, ועוד ארועים צבאיים לרב, ואיבדה תוך כך שנים עשר מלוחמיה. יהי זכרם ברוך!!! צילום ועריכה – יגאל מורג.