מערכת המים בירושלים

1. נוער שותה מים ודעתקירוב הנוער למצוינות המים הישראליתבחסות הגיחון - תאגיד המים בירושלים בשיתוף רשות המים משרדי התמ''ת והחינוך, הטכניון, תעשייתהמים והרוטרי בישראל מערכת המים בירושלים Hi-Teach 29.3.13

2. מה במצגת ?דף רקע למורה ולתלמיד המצגת עוסקת במערכת המים בירושלים ונבנתה בשיתוף עם הגיחון, תאגיד המים של ירושלים. המצגת נשענת על מצגת רקע כללית בנושא עקרונות מערכת מים בעיר. התמונות וחומרי הרקע התקבלו מתאגיד הגיחון. חלקם מארכיון מאתר וויקיפדיה ואתר מוזיאון המדע בירושלים, ואתרי חברות תעשיית המים הישראלית התומכות בתכנית החינוך הרב תחומית נוער שותה מים ודעת המקרבת את הנוער למצוינות המים הישראלית ונערכת בחסות ובתמיכת משרדי התמ''ת החינוך ואיכות הסביבה, רשות המים והטכניון ורשת מועדוני הרוטרי בישראל התודה נתונה לכולם

3. הובלה וחלוקת מים לביתנו כיצד מובילים ומחלקים מים לכולנו ? מערכת אספקת המים עירונית מודרנית מגיעה עד לברז ראשי בכניסה לכל בית. עד לנקודה הזאת המים הם באחראיות תאגיד המים. מכאן והלאה המים באחריות של בעל הנכס. כלומר אנחנו. בהזנה הראשית לכל נכס מותקן ברז ראשי ("שיבר") ומונה כללי לכל הנכס בנכס המפוצל ליחידו תמשנה כמו דירות בבית דירות מפוצלת ההזנה והמניה לכל דייר בנפרד. לכל דייר מותקן ברז ראשי ומונה מים בכניסה לדירה. הברז מאפשר לסגור את אספקת המים לדירה לצורך תיקון וטיפול בצנרת והמונה מודד את כמות המים הנצרכת על ידי הדירים. עבורה משלם הדייר בהתאם לצריכה. באחריות הדייר באחריות וועד הבית חלוקת האחריות והחיוב הכספי חשובה כדי לפקח על הצריכה ולמנוע דליפות מים שאיש אינו אחראי להן צנרת עירונית באחריות התאגיד

4. מה גורם למים לזרום? גובה עמוד המים במגדל גדול מגובה הברז לכן המים זורמים בעוז... (לפי חוק הכלים השלובים, הם יכולים עוד לעלות עד לגובה המגדל)

5. מאגרי המים על הגובה מקורות המים בירושלים כיום ובעבר צברו מים שהובאו מרחוק. המים זרמו בקצב איטי בהתאם לזמינות ותקינות מתקני ההזרמה (אמות, צנרת, חשמל) שתעריף החשמל בלילה כשאין צריכה, זול יותר, ולכן משתדלים שהשאיבה תתבצע בלילות. מאגרי המים המקומיים משמשים גם גיבוי מקומי למקרה תקלה והפסקת חשמל. מאגרים רבים פרוסים בראש הגבעות וההרים בעיר.

6. מאגר בית וגן המאגר הוקם ב 1953 עם הקמת הקו השני המאגר כוסה בתקרת בטון מאוחר יותר לשם ההבטחת איכות המים

7. בריכת בית וגן מלבן בולט בראש הגבעה בקצה רחוב הפסגה

8. בריכת המים בראש ההר ומט''ש נבנה (משמאל) בהר חומה חומת שמואל (הר חומה)

9. דורות של מאגרים בריכת השילוח בריכות ובורות מים בירושלים מבית ראשון ועד ימינו בריכת המגדלים בריכת ממילא מהורדוס ועד למנדט הבריטי בריכת הסטירותיון בריכות הצאן (בית זיתא) בור מים בהר הבית בריכת הסולטן

10. תחנות שאיבה המבנה הטופוגראפי של העיר מחייב שאיבת מים לגבהים הנעשית בלחץ גבוה ובהשקעת אנרגיה רבה את השאיבה משתדלים לבצע בשעות הלילה כשצריכת החשמל נמוכה והתעריף זול, ולאגור את המים במיכלים ומגדלי מים שכונתיים לאספקה היומית

11. מאגרי המים בירושלים מאגרי המים מפוזרים בראשי גבעות והרים בבמרכזי שכונות המגורים לאספקת לחץ מים מקומי לשכונות

12. בריכת המים ברמות מבט מהחלל מבט מקרוב (בחורשה) מבט מהכביש הראשי (404) ממזרח לשכונה בריכה של 20,000 מ''ק (עשרים אלף מטר מעוקב) ממוקמת על ראש הגבעה מבט מתוך השכונה

13. הנחת קוי מים וביוב תאגיד הגיחון מניח קווי מים וביוב ברחבי העיר ומפתח את תשתית

14. אספקת מים בחירום ירושלים ידעה ימי מחסור במים, ואין חכם כבעל ניסיון לכן תאגיד הגיחון נערך לספק מים לעיר גם בעיתות מצוקה. מערך החירום מבוסס על מיכליות וצנרת זמנית וערוך לטפל בשיבושים משמעותיים במערכתהמים כגון במצב של רעידת אדמה. תרגיל אספקה בחירום – מיכליות נידות וניהול יעיל ומרכזי

15. אספקה בחירום תחנות שאיבה, מיכליות הובלה ברזיות בשכונות

16. מים במשורה אספקת מים לתושבים במצוקתהמצור במלחמת העצמאות 1948 הנחיות לשימוש יעיל במים 1948

17. מקורות המים לעיר מקור המים לעיר בתקופת בית ראשון היה מעיין הגיחון ובימי בית שני המקור הראשי היו אמות החשמונאים בשקפים הבאים סקירת מקורות המים לירושלים בעת החדשה נקבת השילוח שער המים והמגדל היוצא בחומה המזרחית מגן על מעיין הגיחון.

18. סקירת התפתחות קוי המים לעיר בעת החדשה המוזיאון בדיזל חולדה ששאב מים לקו השילוח, קו העברי הראשון לירושלים היום מוזיאון. מיצג קוי המים לירושלים במוזיאון הקו הרביעי והחמישי מים בתקופה עותמנית

19. התורכים משתמשים באמה החשמונאית בתקופה העותמאנית מניחים צינור במסלול האמה החשמונאים (כבר הרומאים השתמשו בצנרת חרס במסלול האמה) בתמונה – הודעה בדבר פטור מס לשומרי האמה

20. בתקופת המנדט הקו מעין פארה 1926 כאשר הגיעו הבריטים לארץ הם השתמשו במקורות המים הישנים והידועים שבקרבת ירושלים. הם הזרימו מים ממעיינות ערוב וביאר (אזור בית לחם), אך כמות המים לא הספיקה, זאת כיוון שבנוסף לביקוש מים ע"י התושבים המקומיים גם הצבא הבריטי דרש מים לחייליו וסוסיו. הם בחרו להביא מים ממעיינות עין פארה, הממוקמים צפון-מזרחית לירושלים. כיוון שעין פארה נמוכה מירושלים היה צורך במשאבות, ולכן ייבאו הבריטים משאבות חדישות והקימו תחנת שאיבה. בתקופה זו חיו בירושלים כ-105 אלף איש והצריכה הביתית לנפש היתה כ-10 ליטר ליממה. נתונים טכניים על קו המים: קוטר "8-"6 אורך 13 ק"מ סה"כ סיפק לירושלים 3,800 מ"ק ליממה.

21. הקו המנדטורי הראשון לירושלים מעיינות הירקון תחנת ראש העין – ראס אל עין תחנת שער הגיא- באב אל ואד תחנת לטרון – אל קובאב הקו הראשון שנסלל משפלת החוף לירושלים תחנת שואבה - סריס

22. בית משאבות בקו המנדטורי משאבות הקו הראשון המנדט – 1936 הנחת קו המים הראשון הקו מפרארה לא הספיק לעיר הגדלה וניסיון הבאת מים הרכבות לא סיפק את הביקוש. בשנת 1936 נבנה מפעל קו המים הראשון לירושלים ממעינות ראש העין, בשאיבה בארבע תחנות מתקדמות (בראש העין, לטרון, שער הגיא ושואבה – ראו מפה). המים בירושלים נאגרו בבריכה ברוממה, משם חולקו בצינרת לברז מרכזי בשכונות, שם מולאו כדים ובהמשך חוברו הבתים הפרטיים למערכת המים. מפעל הנדסי גדול עם משאבות חדישות ומשוכללות ומנועי דיזל שעוד לא נראו בארץ, ובעקבותיו הושבת קו פארה בירושלים חיו כ-175 אלף איש עם הקמת הקו והצריכה הביתית לנפש היתה כ-40 ליטר ליממה נתונים הקו: קוטר "18 אורך 62.5 ק"מ סה"כ סיפק 10,000 מ"ק ביממה (או 4 מיליון מ"ק בשנה).

23. קו השילוח בדרך בורמה צינור מהקו בדרך בורמה בית המשאבה בסוסין הנחת הקו נעשתה במהירות במשך חודש אחד הקו נסלל במלחמת השחרור כדי לפרוץ את מצור המים לעיר לאחר שהקו הראשון דרך לטרון שהיתה בשליטה ירדנית, הפסיק לפעול. מי הקו נשאבו מבארות ליד רחובות דרך תחנה שנבתה בחולדה על ידי חברת מקורות . הקו נקרא "קו השילוח" על שם מפעל המים העתיק שהציל את ירושלים בימי המלך חזקיהו בבית ראשון. התוואי עבר ב"דרך בורמה" מחולדה לשער הגיא, שם התחבר לקו המים הראשון (הקו המנדטורי). הצנרת לקו היתה צנרת גרמנית שנרכשה לאחר מלחה''ע על ידי אנשי מקורות בחזון רב. ב-11.8.48, שלושה ימים לפני שהתייבשו מי הבורות ביראושלים ויממה לפני פיצוץ התחנה בלטרון, הופעל קו החדש והציל את העיר. בתום המלחמה פורק הקו שלא נתן מענה כולל לצורכי העיר המתפתחת. במלחמה חיו בירושלים כ- 100 אלף יהודים ובזכות קו השילוח הצריכה הביתית לנפש עלתה ל- 30 ליטר ליממה. נתונים הקו : קוטר "12-"10, אורך 21 ק"מ, וספיקה זעומה של כ 2000 מ"ק ביממה.

24. קו השני 1953 לאחר קום המדינה, העיר גדלה וחברת מקורות הניחה את "הקו השני לירושלים". נבנו בריכות אגירה נוספות שהגדולה מביניהן בשכונת בית וגן פעילה עד היום. ב 1953 בירושלים כ-140 אלף איש וצריכתם הביתית לנפש 82 ליטר ליממה. נתונים הקו: קוטר "24, אורך 31 ק"מ, ספיקה כ 27 אלף מ"ק ליממה ( 10 מיליון מ"ק בשנה).

25. קו השלישי 1979 בעקבות מלחמת ששת הימים אוחדו שני חלקי העיר מספר התושבים גדל ואיתו גדלה הצריכה הביתית והתעשייתית, שתוספת הקו השלישי נועדה למלא. ראשיתו בתחנת כסלון שבהרי יהודה והמשכו בתוואי המקביל למסלול הקו השני. בירושלים כ-390 אלף איש בתקופה זו והם צורכים כ-175 ליטר ליממה לנפש בבית. נתונים הקו: קוטר "36, אורך 20 ק"מ, ספיקהה 38 אלף מ"ק ביממה (14 מיליון מ"ק בשנה).

26. קו הרביעי 1994 בריכה ותחנת שאיבה בקו הרביעי הנחת הקו הרביעי נועד לשפר את איכותם ואמינות אספקת המים לתושבי ירושלים. לאורכו ארבע תחנות שאיבה, שמעלות את המים לגובה של 800 מטר שבמקביל להן ארבע בריכות מים של כ-5,000 מ"ק. בתקופה זו חיים בעיר כ-580 אלף איש ושצורכים בממוצע כ-220 ליטר לנפש ביממה. נתונים הקו: קוטר "50-"42, אורך 42 ק"מ, וספיקתו חצי מיליון מ"ק ליממה ( 150 מיליון לשנה).

27. והדרת פני זקן... הנחת הקו הרביעי בשכונת בית וגן בירושלים (1994) מחייבת זהירות בכבודם של קוים מקומיים ישנים....

28. קו הרביעי חתך גובה שאיבת מטר מעוקב מים לירושלים במעלה 700 מ' מחייבת השקעה של כ 2 קילוואט שעה, עלות החשמל בסדר גודל של 1 שקל. בתמונה מיקום התחנות ורום עמודי המים שכל תחנה שואבת

29. קו החמישי - בבניה פרויקט הוא מהגדולים והמורכבים שידעה מקורות. עלותו מוערכת בכ- 2.5 מיליארד שקלים והוא יספק מענה מלא לצורכי ירושלים וסביבתה עד לשנת 2065, כשהצריכה באזור תגיע לכ- 1.65 מיליון מ"ק מים ביום (לעומת כ- 0.34 מיליון כיום). מגוף אל חוזר למקרה של הפסקת חשמל, מגוף חשמלי ענק בקו החמישי אחת ממשאבות הענק בתחנה תלמידי נוער שותה מים ודעת מבקרים בתחנת השאיבה הראשונה של קו החמישי בחולדה, תשע''ב בניתו הקו הולכת ומושלמת בימים אילו והוא יספק את צריכת העיר וערי הסביבה כגון בית שמש (והרשות הפלסטינית על פי הההסכמים הקימים,למשל רמאללה), תמהיל מקורות מים יזין את הקו – מים עיליים, מי קידוחים ומי התפלה. הקו יספק את צרכי העיר עם גדילתה הצפויה לכדי מיליון איש, וגדילת הצריכה הביתית לכדי 250 ליטר ביממה לנפש. נתוני הקו: קוטר "80, אורך 30 ק"מ, ספיקה מירבית חצי מיליון מ"ק ליממה ( 150 מיליון מ"ק לשנה). תחנת השאיבה הראשונה של הקו הוקמה בחולדה ובה ארבע משאבות ענק חדשות שפותחו ונבנו על ידי חברת מקורות.

30. מפת קוי המים לירושלים

31. מוביל ארצי חדש תומך בהתפלה ובקו החמישי

32. מניית מים כשרה למהדרין • כמות המים הנצרכת נמדדת במטרים מעוקבים (מקו''ב) • מוני המים מודדים את כמות המים ומציינים אותה במונה מכאני. • את המידע יכול נציג תאגיד המים לקרוא בצורה ידנית ביקור במקום • ניתן למדוד גם עם מונה אלקטרוני ולשגר את המידע אלחוטית למחשב מרכזי. • ניתן לקרוא מונה מכאני באופן אופטי-אלחוטי תוך "שמירת שבת" למהדרין המבוססת על מניה מכאנית ומדידה ושיגור חשמלי אלחוטי רק בימי החול

33. התשלום עבור המים יחידות מדידה מטר מעוקב (מ''ק = 1,000 ליטר) מוני המים – מותקנים בדירות ולנכס (בית משותף) מאזן מים מבוקר (שמשלמים עבורו...) בנכס, בשכונה ובעיר - מונע דלף ואבדנים. מניה אלחוטית רצופה מאפשרת הכרת שגרת הצריכה ואיתור שינויים עקב דלף. קריאה אלחוטית של מונה מכאני מונעת קריאת נתונים בשבת כדין המהדרים התעריף (ארצי) לפי מס הנפשות בבית, המדווח על ידי הצרכן • ראו מצגת אודות כמויות הצריכה והדרך לחסוך

34. התאמת לחצים לחץ המים משפר את זמינותם המים וזרימתם. אך מגדיל את הדליפות צורך אנרגיה במשאבות, שורף דלק ופוגע בסביבה גורם לבלאי במשאבות ופגיעה בקווים. יש זמנים בהם אין צורך בלחץ גבוה כמו בלילה. הורדת הלחץ באמצעות וסתים בהתאם לצריכה מונעת דלף, חוסכת אנרגיה ושומרת על הקוים. ווסת לחץ אוטומאטי לפי צריכה

35. דלף דליפת מים בערים בעולם מגיעה ל 30% ויותר מצריכת המים. היעד בישראל שהדלף העירוני (מחוץ לבתים) יהיה קטן מ 6% הדלף הממוצע בירושלים כיום כ 10-12% ונמצא בירידה הדלף מושפע מרמת תחזוקה, מהלחץ בקוים ומניטור ובקרה על הדליפות פחת מים ההפרש בין כמות המים המדודה והמדווחת לבין הזרימה בפעל. נובע מדליפת מים דרך פרצים (נקבים או פתחים לא אטומים בצנרת או במיכלים)

36. מניעת דלף ופחת מים ניטור ואיתור באמצעות מדידה. הקטנת לחצים בעיקר בלילות. תחזוקת הצנרת.

37. ניטור הצריכה בתאים קטנים מניית צריכת המים בכניסה לנכסים ולדירות פרטיות מטילה אחריות על הדלף על בעלי הנכס (לרוב וועד בית) מנית צריכת המים בתאים קטנים ברחבי העיר והשכונות מחלקת את מערכת האספקה העירונית ליחידות קטנות. בדיקת מאזני מים "נכנס מול יוצא" בכל שכונה ובכל קו גורמת להידוק הבקרה ואיתור דליפות מהיר צריכה לילית היא בעיקר דלף

38. ניטור וניתוח צריכת מים בירושלים ובעולם חברת הישראלית מובילה בנתוח סטטיסטי של צריכת מים לאיתור מוקדם של בעיות דלף. מחשבים ותכנה חכמה נשענים על מערך ניטור ומניה עדכני ורציף ויוצרים בסיס ידע חכם של צריכה ממוצעת. הבסיס הממוצע וניתוח סטטיסטי מאפשר לזהות סטיות ולאתר דלף

39. דליפות ופיצוצים מלווים את קו המים המנדטורי 27.1.36 20.1.36 9.1.36 חבלי הלידה של הקו החדש שמיצג טכנולוגיה חדשה בארץ.

40. תחזוקת מערכת המים תכנון נבון של המערכת בניה איכותית של הקוים ביקורות שגרתיות יזומות מערכי איתור דלף פעילים תחזוקה מונעת שיפוץ החלפה הרחבה תיקוני שבר מהירים מערך דווח מהיר ועדכני טיפול מהיר בתקלות וחזרה לשגרה מערך אספקה לגיבוי בתקלות

41. תיקונים מתקדמים תיקון צנרת פנימי באמצעות שרוולים ללא צורך בפתיחת קוים המחייבת חפירה ומשבשת את חיי העיר. הכנת שרוול סתימה מסיבי זכוכית שרוול מוחדר לפני התרחבות חומר בצינור לפני תיקון ואחריו

42. איכות המים מעבדות איכות המים של הגיחון מבטיחות את איכות המים לכל צרכן

43. איכות המים נמדדת ברחבי העיר איכות המים נמדדת באופן קבוע ומפורסמת לפרטיה באתר התאגיד

44. לאחר השימוש המים הופכים לשפכים השפכים מנוקזים במערכת הביוב ומטוהרים במט''ש שורק של חברת מבט''י מתקני ביוב וטיהור ירושלים ת"ש נווה יעקב ת"ש פסגת זאב מנהרת צופים מנהרת שורק מט"ש נבי מוסא מתוכנן ת"ש אל-ג'בשה מנהרת הכותל מט"ש שורק מנהרת כרם ת"ש תלפיות מזרח מט"ש חומת שמואל ת"ש חומת שמואל ת''ש – תחנת שאיבה מט''ש – מפעל טיהור שפכים

45. מט''ש שורק השפכים מבפונים למט''ש (מתקן טיהור שפכים) שם הם מטוהרים ומושבים לחקלאות ולטבע סדרת מצגות המשך עוסקת במערכת ביוב והטיפול בשפכים