חיפה - פנים רבות לה

1. חיפה - פנים רבות לה פרוייקט שכבת כתות ד' בי"ס "אלון" תשס"ד לאתר בי"ס "אלון" בהנחיית המורה שירה פרישווסר

2. אתרים בחיפה

3. מוזיאון דגון הכינו: רוני, נוגה ודניאל

4. מוזיאון דגון • מוזיאון דגון מוקדש לתולדות הדגן בארץ ישראל ובשכונותיה. החפצים המוצגים במוזיאון מתמקדים בתולדות גידול החיטה והשעורה ובהתפתחות הכלים והמתקנים החקלאים בימי קדם. • מוזיאון דגון נמצא בתוך ממגורות דגון בחיפה שהן אסם התבואה המרכזי של ישראל ואליהן מגיע כל יבוא התבואה לארץ דרך נמל חיפה. הבניין מסמל מעיין מגדלור להבים לחיפה ולצופים מראש הכרמל. • בראש הבניין מעיין כתר מלכותי המקיף את הגג ממגורות דגון. הוא מבין מבני התעשייה הגבוהים ביותר בישראל

5. דגון • דגון:היא ממגורה נמלית לשינוע ואחסון התבואה. בית דגון הוקם ע"י ד"ר ראובן הכט בשנת 1951 שהיה בעל המקום והרעיון. סוגי התבואה המאוחסנים בו: אורז, חיטה, דורה, תירס, שעורה, דוחן וסויה. • גובה הבניין 32 מטר. • אוניות התבואה המגיעות לנמל נפרקות ע"י מתקנים אוטומטים משוכללים והגרעינים מועברים למחסנים לאחסון. • רוב הגרעינים מיובאים מארצות הברית ע"י אוניות גדולות שהקיבולת שלהן כ-70 אלף טון. חלק מהגרעינים מגיעים גם ממזרח אירופה באוניות קטנות יותר בעלות קיבולת של כ-3000 טון. התבואה מאוחסנת במחסנים כמספר ימים ולאחר מכן מועברות ללקוחות בכל הארץ.

6. השינוע ללקוחות מבוצעת בעזרת משאיות גדולות המוטענות בעזרת מתקנים מיוחדים הנמצאים במחסנים. המחסנים מחולקים לתאים רוחב כל תא כ-11 מטר, בכל תא יש מאזניים משמשים לשקילה התבואה לפני החלוקה ללקוח.עד פברואר 2003 דגון היה בבעלות פרטית, וממועד זה עבר לרשת הנמלים. בנמל אשדוד יש ממגורה נוספת של דגון, קטנה יותר. • מוצגים במוזיאון: 1) ממגורת תבואה מערד מהתקופה הכנענית הכוללת רחיים, מכתש ועלי (כלים לטחינת הגרעינים). 2) ממגורת תבואה מערד עם תנור מימי ממלכת יהודה. 3) קנקני אגירה לתבואה מחרס. 4) טחנות קמח מבזלת מצפון ארץ ישראל, מהתקופה הרומאית. 5) כלי עבודה עתיקים.

7. המלצה! • אנחנו ממליצות על מוזיאון דגון כי הוא מאוד לימודי וחינוכי. בזמן שעשינו את הפרויקט למדנו דברים חדשים. • המוזיאון מעניין ויפה. במוזיאון יש דברים המוצגים מן העבר וקצת דברים מן ההווה. • המוזיאון גדול ויש בו מכונות שמראות איך מעבירים את התבואה (השעורה, החיטה, דורה ודוכן).

8. ביבליוגרפיה • ביקור במוזיאון דגון. • הוצאת חומר מאינטרנט ומספרים, • הספר: "חיפה ואתריה" כתב: אלי שילר .

9. מערת אליהו כתבו וערכו: רועי, אלון אדיר. .

10. מערת אליהו מערת אליהו נמצאת על מורד הכרמל ושוכנת לבת גלים ולחוף הכרמל. מערת אליהו שימשה מקום ביקור לרגל עוד מימי דאז. מערת אליהו הינה מערה חשובה מפני שאליהו הנביא הינו אחד מנביאי התנ"ך החשובים. אליהו הנביא היה רגיל לשהות במערה וללמד את תלמידיו. כמו כן התחבא במערהמפני נביאי הבעל והאשרות. מערת אליהו הייתה גורם חשוב בהתחדשות הישוב היהודי הקטן בחיפה בדורות הקדומים.

11. למערת אליהו יחסו חשיבות רבה לריפוי חולי נפש. עד לפני מלחמת השחרור נהגו להביא אליה חולי נפש ממקומות שונים בארץ, לפעמים גם מארצותיה השוכנות לה. המערה קדושה לנוצרים המכנים את המקום "מדרש הנביאים". המוסלמים, המייחסים גם הם קדושה למערה, יכונה אלח'דר שפירושו הירוק-כינויו של אליהו הנביא. מערת אליהו והבניינים סביבה היו שייכים לערבים מוסלמים ממשפחת אלחג' איברהם.

12. המלצה אנו ממליצים על אתר זה מפני שהוא חשוב ליהדות למוסלמים ולנוצרים. אתרים מומלצים בסביבה: מנזר סטלה מאריס יוטבתה (הרכבל)

13. בבליוגרפיה • 1. חיפה ואתריה • 2. תור חיפה • 3. חיפה – אתרים קדושים

14. מוזיאון העפלה ספינת המעפילים ערכו: נועה ואור

15. מוזיאון העפלה בתקופת המנדט הבריטי, הבריטים נתנו אישור למעט יהודים לעלות ארצה, לכן היהודים ארגנו עליות בלתי חוקיות. ארגון " ההגנה" ארגן עליה בלתי חוקית דרך הים מה שנקרא ההעפלה. האוניות שהובילו את המעפילים היו עמוסות מאוד. מאות, או אפילו אלפי יהודים היו על האוניה, כמות האוכל הייתה מצומצמת והם חיו בתנאים קשים מאוד: לא היו מספיק מקומות לינה שהביאו לכך שהרבה אנשים היו צריכים לישון במיטה אחת והיו מחלות קשות על האוניה, חלק מהמחלות אפילו הביאו למוות. את המעפילים אשר הבריטים תפסו גורשו לקפריסין, למחנות וחלק אפילו חזרה לארצם. המעפילים על ספינתם

16. מוזיאון ההעפלה - המשך מוזיאון ההעפלה מציג את היסטורית ההעפלה בדגמים, בסרטים וניתן לרכוש ספר על תקופת ההעפלה: ההעפלה 1934-1948 מאת מרדכי נאור. קיימת גם אונית מעפילים מקורית: " אף-על- פי-כן". הכניסה למוזיאון ההעפלה הינה בתשלום! ספינת המעפילים

17. ההתרשמות האישית שלי: נועה: אני ממליצה לכם לבקר במוזיאון העפלה כי כל מה שתיראו שם הוא מקורי מתקופת המנדט רק ששיפצו אותו. יש הדרכה בימי חול המועד ובכל החגים. אור: אני מאוד התרשמתי למרות שלא הייתי במוזיאון. נהניתי מאוד לשמוע ולקרוא על מוזיאון זה.

18. ביבליוגרפיה • המידע והתמונות נלקחו מהספרייה של מטח.

19. מוזיאון הכט ראובן ועידית הכינו: שרון וירדן

20. ד"ר ראובן הכט ז"ל ד"ר הכט נולד באנטוורפן, בלגיה,ב- 1909 וגדלבבאזל שבשוויץ, שם הדריך בצעירותו בתנועת הנוערהציונית "כחול- לבן". בין השנים 1933- 1928 למדבאוניברסיטאות של מינכן, ברלין והידלברג, ולקח חלק בהתאגדויות אקדמאים ציונים (.V.J.(K . ב-1933 הוענק לו תואר דוקטור במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת הידלברג. בנוסף לתחום התמחותו המקצועית, למד גם ארכיאולוגיה, תולדות האומנות, היסטוריה של העולם העתיק, מדעי הטבע, תיאטרון ועיתונאות. העניין שלו באיסוף ארכיאולוגיה ואומנות התפתח בד בבד עם הלהט הציוני, ושני התחומים היו כרוכים זה בזה כול ימי חייו. תחומי הפעילות והתעניינותו של ד"ר הכט, שהיה איש חזון ומעש, היו רבים ומגוונים, אך המוזיאון היה אמצעי לביטוי והגשמת נושאים הקרובים ללבו והנוגעים לחינוך, לתרבות, לאומנות, ארכיאולוגיה להיסטוריה ולציונות.

21. מוזיאון הכט ראובן ועידית • תוכניות הלימוד המוצעות על ידי מרכז הלמידה והיצירה, של מוזיאון הכט, משלבות פעילות יחידנית, עבודה בקבוצות, למידת חקר ותיאטרון היסטורי. תכני הלימוד מגוונים ומשתלבים בתוכניות הלימוד בבתי- הספר, בתחומים הנוגעים להוראות מקרא, לימודי ארץ – ישראל ,היסטוריה, מורשת ואומנות. המוזיאון הכין ערכות הכנה לקראת הביקור במוזיאון.

22. המלצה אנחנו ממליצות על ביקור במוזאון הכט מפני שאפשר ללמוד הרבה נושאים שלא ידענו קודם כמו למשל: שאפשר ליהנות בכך שיש לילדים אפשרות להכין יצירות וכל מיני משחקים הקשורים בנושא העבר.

23. ביבליוגרפיה • אנחנו לקחנו מידע מן המוזיאון ומן אתר אינטרנט של המוזיאון.

24. מוזיאון הפרהיסטורי שם המכינים: איליה ואריאל

25. המוזיאון לפרהיסטוריה • המוזיאון לפרהיסטוריה בחיפה הוקם בשנת 1961 ביוזמתם של אבא חושי ופרופ' מ. שטקליס מהאוניברסיטה העברית בירושלים. • החפירה הארכיאולוגית בנחל אורן אשר ממונה בחלקה ע"י עיריית חיפה-היוותה את הבסיס הראשוני להקמת המוזיאון ולפי הסכם מיוחד הועברו אליו שני שלישים ממצאי החפירה. כן נתרמו למוזיאון אוספיהם של שניים מתושבי העיר: יעקוב עולמי ואליעזר וורשנר שעסקו בחקר עברה הפרהיסטורי של חיפה והכרמל. • מוזיאון זה היה הראשון שהוקדש כולו לנושא פרהיסטוריה, סיבת הקמתו בחיפה דווקא כשורה לחשיבות הכרמל, הידוע כאחד האזורים העשירים ביותר בארץ בשרידים פרהיסטוריים. • המוזיאון נועד להמחיש את השרידים ביותר בארץ בשרידים עשירים של הפרהיסטוריה בכרמל ואת תמונת ההווי של התקופה בשפה השווה לכל נפש.

26. מוזיאון הפרהיסטוריה-המשך • כן משמש המקום מרכז למחקר הפרהיסטורי של צפון הארץ (תוך דגש על הכרמל). • המוזיאון מציג לציבור הרחב את התפתחות אורח החיים בתקופה הפרהיסטורית לפי סדר כרונולוגי. • ארבע דיורמות ושולחנות ממחישים את אורח חייו של האדם הקדמון.

27. המלצה כדאי מאד ללכת למוזיאון ולראות את פרהיסטוריה ואיך חי האדם הקדמון. במיוחד גם בגלל שיש שם תפאורה יפה של היסטוריה. למי שאוהב מאד היסטוריה, כדאי לו מאד ללכת לבקר במוזיאון כי יש שם המון סיפורי היסטוריה. אנחנו אישית מאד נהננו מתצוגת המוזיאון ומקווים שגם אתם תהנו.

28. ביבליוגרפיה • מספר חיפה ואתריה . • ספרו של המוזיאון.

29. הכינו:גל ז. וגל ב.כיתה:ד'בית הספר: "אלון " מוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית

30. מוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית מוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית שוכן במרומי הכרמל ומוקדש כולו לשימור והצגת חפצי אומנות יפנים, הוא היחיד מסוגו במזרח התיכון. המוזיאון הינו מוסד עירוני שהוקם בשנת 1959. למוזיאון שלוש מטרות עיקריות: 1.לאפשר לקהל הישראלי ללמוד ולהכיר את התרבות היפנית ולהעשיר את חייו האמנותיים. 2 לקדם את ההבנה ההודית בין יפן וישראל ובין תושבי מזרח ומערב אסיה 3 לעודד את חקר האומנות והתרבות היפנית.

31. באוסף המוזיאון כשבעת אלפים מוצגי אמנות ואומנות להם: ציורים, הדפסים, רישומים, פרגודים מצוירים, טקסטילים, ספרים עתיקים מעוטרים, קרמיקה, פסלונים מיניאטוריים, עבודות לכה ומתכת, חרבות עתיקות חפציי אומנות שימושית בעיקר מהמאות ה- 17 19, וכן אוסף נרחב של אמנות יפנית מודרנית ועכשווית. תערוכות המוזיאון מתקדמות במרכיבים שונים של התרבות היפנית. בהתאם למנהג היפני מרוהטים חדרי התצוגה בחפצים מעטים בלבד, בהתאם לאירועים מיוחדים לעונות השנה, והתצוגות מתחלפות אחת לשלושה חודשים. למוזיאון נבנה אגף חדש שתוכנן על ידי הארכיטקט היפני הנודע, ג'ונזו יושימורה המנוח מטקיו, יחד עם הארכיטקט הישראלי פרופסור אל מנספלד מחיפה, ובתמיכת הקרן ע"ש אווה טיקוטין ליכט.

32. האולם הרחב, דלתות ההזזה המצופות נייר וגן אבנים, מסייעים בהמחשת האווירה היפנית מיד עם הכניסה. עיצוב התצוגה נעשה בהתאם לתפיסה היפנית הגורסת קישוט החדר בחפצים מעטים בלבד והתאמתם לאירועים מיוחדים ולעונות השנה. התצוגה מוחלפת לעיתים תכופות, בממוצע אחת לחודש, כשהמכנה המשותף של הנושא, הסגנון או התקופה, מהווים ציר מרכזי בארגון התערוכה. מאחר ורק חלק זעיר של האוסף מוצג בתערוכה אחת, קיימת אפשרות להציג עבודות מיוחדות-לפי דרישת המבקרים. ספירת המוזיאון מכילה כ-2,000 ספרים בנושא אומנות ותרבות יפן פתוחה לקהל בתאום מראש.

33. בנוסף לפעילות השוטפת מקיים המוזיאון אירועים העוסקים בתרבות יפן כגון הרצאות, הצגת סרטים ועוד. כן נערכים חוגים בנושאים שונים הקשורים בתרבות יפן: קורסים לסידור פרחים, קיפולי ניר, השפה היפנית, מדיטציה ועוד...

34. המלצה! • המקום מרתק ומעניין וכדאי ללכת לשם. אפשר לקנות במקום ספרים וגלויות הקשורות ליפנים. כדאי להביא מצלמה!!! נ.ב הכניסה בתשלום

35. ביבליוגרפיה • הוצאנו מידע במקומות אלו כגון: • אתר טיקוטין לאומנות יפנית: • www.haifamuseums.org.il • אנציקלופדיה ומוזיאון חיפה.

36. ביבליוגרפיה • הוצאנו מידע במקומות אלו כגון: • אתר טיקוטין לאומנות יפנית: • www.haifamuseums.org.il • אנציקלופדיה ומוזיאון חיפה.

37. הכתובות במערת אליהו ערכו: גפן ומור

38. כתובות מערת אליהו במערת אליהו, על הקיר המערבי והמזרחי – למעלה מ- 150 כתובות יווניות וכן כתובת לאטינית ועברית. הכתובות נחרטו בצפיפות רבה, לעתים זו על גבי זו. רבות מהן נשחקו והושחתו , בעיקר ע"י יד אדם אך גם ע"י שינוי הזמן ( מבקרים בני – ימינו חרטו את שמותיהם על גבי הכתובות!). הכתובות אינן גבוהות ונתינות לקריאה. הן נתונות במסגרת מטיפוס "טבלת אוזניים" או במסגרת מלבנית פשוטה, ומהן שנחרטו בערבוביה. סגנונות הכתב הם אלו שהיו מקובלים בתקופה הביזאנטית, ולפיכך אפשר לתארכן למאותה-6-5 לסה"נ בקירוב. אפשר להבחין בשני סוגי חריטה: תחילה תוכננו הכתובות בקפדנות ונחרטו ביד מאומנת. אך לאחר מכן , ודאי מפאת חוסר מקום, לא תוכננו עוד הכתובות, וגם צורתם נאה פחות. הן חרוטות בערבוביה, כאילו חרתו אותם המבקרים עצמם. כתובות אחדות ארוכות יחסית- שלוש עד שבע שורות.

39. כתובות מערת אליהו- המשך כל הכתובות הן כתובות זכרון של עולי רגל שביקשו מרפא למדוויהם, והנציחו את ביקורם בחריטת כתובות, כנהוג גם בימינו. הפתיחה השכיחה ביותר היא המלה "יזכור". כמה מן השמות שנתגלו במערה מעידים על מבקרים יהודים במקום, כגון יהודה, מאלכוס (כנראה מלאכי) ועוד. סימן נוסף למבקרים היהודים במערה הן שתי מנורות בעלות שבעה קנים ורגל גבוהה, החרוטות בקיר המזרחי. ליד אחת מהן חרותים, כנראה, גם שופר ולולב. בקיר המערבי חרוטה הכתובת העברית היחידה שנמצאה במערה:"יצחק בר כומה". בקיר המערבי אפשר להבחין בשרידי צלב, דבר המעיד על מבקרים נוצרים.

40. המלצה • אנחנו ממליצות לבקר במערת אליהו מפני שהמקום עצמו מעניין בעיקר הכתובות והמנורה בעלת שבע הקנים שחרוטות על הקיר המזרחי הימני והמערבי. • גם מצורף למערה טיול נחמד שאנו מאוד אהבנו ועם הטיול היה גם נוף מאוד יפה ורענן. • לסכום אהבנו את הטיול ואת המערה!

41. ביבליוגרפיה ספר:*חיפה ואתריה

42. שכונת וואדי ניסנאס והשוק ערכו: נועה, תום וענבל

43. ואדי ניסנאס • ואדי ניסנאס זו שכונה ערבית המשתרעת בין רחוב שבתאי לוי בדרום, לרחוב אלנבי בצפון, בין רחוב י.ל פרץ במזרח ושדרות הציונות במערב. • מקור השם ואדי ניסנאס: פעם אחת נכנסה נימיה לאחד מבתי הוואדי והרגה את בעל הבית, על כן נקרא הוואדי "ניסנאס" שזה בערבית נימיה לזכר אותו מקרה. • תחילתה של השכונה לפני כמאה שנים, כאשר החלה היציאה מחומות העיר. הבתים הראשונים נבנו בצפיפות והיו בהם קומה אחת או שתיים, בכדי להגן על התושבים מפני פורצים.

44. וואדי ניסנאס-המשך • בוואדי קיים דו-קיום בין שלוש דתות: המוסלמית, היהודית והנוצרית. דוגמה לכך: פסטיבל "החג של החגים" המאורגן ע"י בית הגפן. הפסטיבל מציין שלושה חגים: רמדאן למוסלמים, חג מולד לנוצרים וחנוכה ליהודים. • הסיבה העיקרית להתיישבות הערבים בוואדי ניסנאס הייתה: באפריל 1948, באורח בלתי צפוי, עזבו את חיפה רוב תושביה הערבים. נותרו בעיר כ- 4,000 תושבים ערביים בלבד, רובם היו נוצרים והתרכזו בוואדי ניסנאס.

45. השוק בוואדי ניסנאס • בלב וואדי ניסנאס נמצא "השוק" שהוא די גדול ומאוד צבעוני,שהוקם לאחר הקמת מדינה. • בשבתות וחגים הומה השוק בקונים מכל העדות, אזרחיה הערבים והיהודים נפגשים בשוק, נוצרות היכרויות וחברויות התורמות לחיי הדו-קיום בעיר.

46. המלצה אישית אנו ממליצות על ביקור וסיור בוואדי ניסנאס מפני שמקום זה מבליט במיוחד את הדו-קיום בין שלוש הדתות ושאר העדות בחיפה.כדאי לבקר בשוק הססגוני, אפשר לטעום מהמטעמים השייכים לכל הדתות והעדות בחיפה.

47. גלריית תמונות • דו-הקיום בוואדי ניסנאס • רחוב בוואדי ניסנאס

48. גלריית תמונות-המשך • השוק בוואדי ניסנאס

49. ביבליוגרפיה • המקורות שמהם לקחנו את המידע הם: • אתר "תור חיפה" http://www.tour-haifa.co.il • ספר המולדת "חיפה עירי" • ידע כללי

50. מוזיאון הרכבת הכינו: עדי ואביב כיתה ד'