270 likes | 402 Views
היבטים משפטיים ביחס לטיוטת מסקנות הוועדה לקביעת חלק המדינה במשאבי טבע לאומיים. ד"ר דוד תדמור תדמור ושות ' , עורכי דין. 4 באוגוסט 2014. מבחינה משפטית חייבים לתקן את דו"ח הביניים. חישובים שגויים. הוועדה הסתמכה לצורך גיבוש המלצותיה על חוות דעת מומחה – פרופ' פינדייק – הרצופה שגיאות :
E N D
היבטים משפטיים ביחס לטיוטת מסקנות הוועדה לקביעת חלק המדינה במשאבי טבע לאומיים ד"ר דוד תדמורתדמור ושות', עורכי דין 4 באוגוסט 2014
מבחינה משפטית חייבים לתקן את דו"ח הביניים
חישובים שגויים הוועדה הסתמכה לצורך גיבוש המלצותיה על חוות דעת מומחה – פרופ' פינדייק – הרצופה שגיאות: נתונים שגויים ביחס לברום סקירות שוק לא עדכניות התמקדות בשנים בודדות בלבד מחירים גבוהים ולא מייצגים השוואה לא רלוונטית לחברות מתחום הכרייה התעלמות מייחודיות תעשיית הברום והפוספט
בסיס נכסים שגוי אין תשואה על חלק ניכר משווי הנכסים הפיזיים אין תשואה על הון חוזר – למרות שהוא נכס ייצורי מובהק אין תשואה על נכסים בלתי מוחשיים – למרות שהם גורם ייצורי מובהק, בעל תרומה מהותית להליך הייצור
שיעור תשואה שגוי הוועדה קבעה לפי פינדייק, שהוא דו"ח שגוי, תשואה בשיעור 11% על פי הפרמטרים שיישם פינדייקבששינסקי 1, השיעור צריך להיות 18.75% כיל סבורה כי השיעור הנכון הוא 21.6% לא ניתן להחיל שיעור תשואה אחיד לכלל מגזרי הפעילות של כיל אסור להתעלם מהשילוב האנכי בברום ופוספט • הוועדה קובעת לכיל מחצית משיעור התשואה הנכון
המס אינו על "רווחי יתר" כאשר בסיס הנכסים המוכר הוא מחצית משווים הכלכלי וכאשר שיעור התשואה הוא מחצית מהשיעור הנכון עיקר המס מוטל על רווחים "רגילים" לחלוטין; זה כלל לא "מס רווחי יתר"
מאזן התועלות לא חושב זו רפורמה שעיקרה כסף, לא קידום הצרכן או התחרות צריך היה לבחון מאזן תועלות/עלויות: אבדן תל"ג ומקומות עבודה כולל מאבדן פרויקטים עתידיים ירידה בגביית מסים אחרים עלייה בהוצאות המדינה פגיעה בהשקעות זרות ובמוניטין המדינה
תוצאות בוררות התמלוגים לא נלקחו בחשבון יום לאחר פרסום טיוטת המסקנות, ניתן פסק דין חלקי בהליך בוררות התמלוגים בו פתחה המדינה נגד כיל על פי פסק הדין, כיל תשלם למדינה תמלוגים גם בגין מוצרי המשך המיוצרים ממחצבי ים המלח חלקה של המדינה ברווחי כיל גבוה מהשיעור שקבעה הוועדה
יעדיי הוועדה אינם מושגים חלקו הראוי של הציבור – הוועדה לוקחת יותר משכתבה פרוגרסיביות לצד יציבות – המס רגרסיבי מודל כללי צופה פני עתיד – מודל מוכוון כיל, המבוסס על נתוני עבר חלקיים המשך הפקת משאבי טבע וניטרליות לגבי החלטות השקעה – פגיעה בהשקעות בעתיד ובפעילות הקיימת
אפליה ביחס למיסוי הגז חלק המדינה בגז ובנפט: באשלג: שיטת חישוב מפלה גם לגבי ריבית חסרת סיכון וחישוב הביטא
אין סיבה לשנות את ההסדר הפיסקאלי הוועדה הוקמה חודשים ספורים לאחר הסכם הקציר, אשר קבע הסדר פיסקאלי חדש למחצבי ים המלח מאז לא השתנה דבר המצדיק שינוי חד-צדדי בהסדר הפיסקאלי: מחירי האשלג צנחו מ-450 ל-287 דולר לטון המדינה ניצחה בבוררות התמלוגים התיקון לחוק עידוד השקעות הון מביא את כיל לרף המס העליון שומות מס רטרואקטיביות אף הוצאו לשנים 2009-2011 פרויקט הקציר מתקדם כמתוכנן
אין סיבה לשנות את ההסדר הפיסקאלי ד"ר מינץ: “Israel's mining and corporate tax regime on non-oil and gas resources is competitive. Its corporate income tax rate is close to the global average and incentives for resource firms are similar to other countries. The METR [Marginal Effective Tax Rate] is also similar to other industries.” הוועדה התעלמה מחוות דעת מינץ – זאת יש לתקן
אין סיבה לשנות את ההסדר הפיסקאלי המדינה ביחס להסכם הקציר: השיעור הקיים הוא המקובל בעולם: "דין ים המלח כדין הים התיכון. השלמנו היום בהסכמה מהלך של העלאת חלקה של המדינה במשאבי האשלג לרמה המקובלת בעולם המערבי, כפי שעשינו באמצעות ועדת ששינסקי לגבי משאבי הגז והנפט."
אין סיבה לשנות את ההסדר הפיסקאלי השיעור הקיים תואם למקובל בעולם אין בעולם פרקטיקה, או מגמה, להטיל מס רווחי יתר על מינרלים, ובוודאי לא על אשלג אין בעולם מס כזה שמציעה הוועדה
אין סיבה לשנות את ההסדר הפיסקאלי מודל הוועדה נסמך על זה האוסטרלי, אבל בפועל הפוך לו: באוסטרליה הכירו בבסיס נכסים לפי שווי כלכלי – ערך שחלוף הוועדה: תשואה לא תינתן על השווי הכלכלי. נבחר רישום חשבונאי מופחת שכלל אינו משקף שווי כלכלי באוסטרליה נותנים תשואה על הון חוזר הוועדה: אין תשואה על הון חוזר באוסטרליה נותנים תשואה על נכסים לא מוחשיים – ידע, השקעות בשיווק הוועדה: אין תשואה על נכסים לא מוחשיים באוסטרליה קבעו מס בשיעור של 5%.22 הוועדה: שיעור מס בשיעור של 42% הוועדה גם מתעלמת מביטולו הקרוב של המס באוסטרליה
לא "מס כללי", אלא תשלום מוכוון כיל "הניתוחים וההנמקות שבדו"ח, לרבות בחוות הדעת שעליו הוא מתבסס, מתייחסים בדרך כלל לכי"ל ולמשאבים שכי"ל עוסקת בניצולם... משל נועדה הוועדה להסדיר את ענייניה של כיל בלבד" (מתוך טיעונה של ערבה מיינס בע"מ בפני הוועדה)
הפרת הזיכיון הוועדה הוקמה על מנת לבחון האם יש להגדיל את התמורה למדינה בגין הזכות שקיבלה כיל להפיק את משאבי ים המלח התמורה כבר נקבעה בשטר הזיכיון, יחד עם שאר תנאיו הוועדה ממליצה להגדיל תמורה זו, באמצעות "חוק עוקף זיכיון" שם ההגדלה – "מס" שרק כיל משלמת – אינו משנה את מהות התשלום גם הוועדה מכירה בזיקה בין התשלום החדש, ובין התשלום הקיים (תמלוגים)
הפרת הסכם הקציר הוועדה ממליצה למדינה ליזום חוק המשנה את ההסדר הפיסקאלי החל על משאבי ים המלח הממשלה התחייבה בהסכם הקציר שלא ליזום חוק המשנה את ההסדר הפיסקאלי החל על משאבי ים המלח דחיית תחולת החוק לגבי אשלג עד שנת 2017 – אינה מרפאת את הפגם על "סעיף היציבות" שילמה כיל 7 מיליארד שקלים בהוצאות קציר ותמלוגים (אומדן חל"י), שהן התחייבויות שלובות להתחייבות המדינה; אי אפשר להתעלם מכך
אסור להפר הסכמים שקיבלו הגנה כה חזקה בכדי להבטיח את יציבות הזיכיון, עיגנה אותו המדינה בחוק מיוחד, שקבע את עליונות הזיכיון על כל דין הסכם הקציר אושר לפני שנתיים בידי היועץ המשפטי לממשלה, ממשלת ישראל, ובית המשפט העליון הגנה חזקה יותר למשקיעים על התחייבויות של המדינה, פשוט אי אפשר לתת אלה הסכמים שאסור להפר
לכן מבחינה משפטית חייבים לתקן את דו"ח הביניים
פסיקה חדשה של בג"ץ גם חוק הפוגע בקניין חדש יכול להיפסל נוכח היותו לא חוקתי בג"ץ דודיאן ביחס למשאבי הגז והנפט היה ספציפי לנסיבותיו גזירה הפוגעת במידה רבה ברווחיות אינה מידתית ולכן אינה חוקתית: "על המחוקק להיות ער לכך שגזירה המוטלת על עסקים אינה יכולה להביא למצב שבו פעילות שהייתה רווחית אלמלא הגזירה תחדל להיות כזו, או שהרווחיות תפחת במידה רבה עקב הגזירה." הפגיעה בכיל, שלה "קניין ישן", בוודאי שאינה מידתית ואינה חוקתית
חוק שיאמץ את המלצות הוועדה: לא מידתי חורג מהשיעור המקובל בעולם סותר את הפרקטיקה במדינה עליה הסתמכה הוועדה – אוסטרליה אינו נדרש, כי המדינה כבר מקבלת חלק ראוי ברווחי כיל מפלה לרעה את כיל ביחס להסדר בתחום הגז, גם ביחס לשיעור הבינלאומי וגם לגוף ההסדר והתשואה המוענקת בו אינו קובע מראש ובשקיפות את בסיס התמלוגים
חוק שיאמץ את המלצות הוועדה: לא מידתי מבוסס על חישובים מוטעים בחוו"דפינדייק מעלה פי חמישה את שיעור התמלוגים על פוספטים לא עונה על המטרות שהוועדה עצמה הציבה מפר "סעיף יציבות" שכיל שילמה תמורתו שבעה (7) מיליארד שקלים לא מחשב את מאזן התועלות לעומת הנזקים מפר את הסכם הזיכיון חרף עיגונו בחוק מפר את הסכם הקציר חרף אישורו יוצא הדופן
סיכום: האם ניתן להגן על חוות הדעת מבחינה משפטית? • בנסיבות אלה במיוחד, לא ייתכן שהוועדה תמליץ • לשלול מכיל תשואה על מחצית מנכסיה היצוריים • ולקבוע לה תשואה חלקית ושגויה על המחצית האחרת • כדי שיהיה הוגן, חוקי וחוקתי • דו"ח הוועדה חייב להשתנות