המטה לשיוך דירות ולתכנון אסטרטגי של הקיבוץ

1. המטה לשיוך דירותולתכנון אסטרטגי של הקיבוץ • מצגת ליום העיון של הזרם השיתופי בנושא: "שיוך דירות- מה הושג ומה לא" • פברואר 2005

2. שיוך דירות משרת שלוש מטרות אסטרטגיות: ביטחון אישי לחבר מנוף לצמיחה דמוגרפית תכנון פיזי מחודש של שטח המחנה

3. הישגים מערכתיים • למעלה ממאה קיבוצים אמצו את החלטה 751("יום קובע") וכתשעים מתוכם קיבלו אישור וועדת פרוגרמות .להתקדמות המעשית השפעה מכרעת על היכולת להגיע להישגים אסטרטגיים. • נוצרה שפה מקצועית חדשה ומדויקת שמאפשרת לכל הדיסיפלינות לעבוד ביחד. • עלויות המהלך הוזלו במאות אחוזים והפכו לסבירות ולמעלה מכך. • נבנה תהליך פשוט ושיטתי להשגת היעד של הסכם חכירה דו-צדדי מהוון לדורות בין חבר הקיבוץ לבין המינהל.

4. הישגים אסטרטגיים • ביטחון אישי- זכויות חברי הקיבוץ לדירה משלהם הינה עיקרון יסודי תקף ומוכח. ייחוד דירות החברים לחברים הפך להיות יסוד בכל הסדר נושים, בחסות ושלא בחסות בית המשפט, שנעשה עם הקיבוצים. • צמיחה דמוגרפית- יש צמיחה דמוגרפית ושיוך דירות ממנף אותה. גידול מוכח במספר חברי הקיבוץ. • תיכנון פיזי-עקרונות התיכנון של הקיבוץ המתחדש הולכים ומופנמים בכל רובדי התכנון (תמ"א 35, וועדות מחוזיות וכו').

5. מה לא הושג • לא הושגה הבנה ותיאום מספקים בין גופי התנועה והגופים בעלי זיקה לתנועה אודות המטרות המשותפות. • נכשל כל ניסיון לייצר מערכת של התנהלות סבירה ועל בסיס של מכנה משותף מתקבל על הדעת בין התנועה לבין גופי האופוזיציה בתוכה (שדרך התנהלותם- ובבסיסה דה לגיטימציה לכל התהליך-אוצרת בחובה יסודות הרסניים). • לא הושגה היערכות משותפת אל מול איומים מערכתיים חמורים שהממשל יוצר כלפי הקיבוצים, חבריהם וילדיהם.

6. יחסי ממשל-קיבוץ כמה דוגמאות לאיומים מערכתיים • כפירה בעיקרון חופש ההתאגדות, חופש הפרט וזכויות אזרח בסיסיות (כגון הזכות לקניין) לחברי קיבוצים ולקיבוצים (כמו לדוגמא הערותיו ורמיזותיו של היועץ המשפטי בחוות דעתו על החלטה 979) • ניסיונות חסימה שיטתיים להתפתחותו הפיזית של הקיבוץ ככזה(ראו לדוגמא עצירת תהליך חתימת חוזי חכירה לדורות עם הקיבוצים ע"י ממ"י) • חתירה מתחת עיקרון הניהול העצמי של הקיבוץ (ראו לדוגמא את צו המועצות החדש, שמנסה לכפות פיצול וועדים על הקיבוצים). • מדובר באיומים ההולכים ומתממשים, הם נוגעים לכלל הקיבוצים ללא הבדל של השקפת עולם והם הופכים לאפשריים הרבה בזכות הריב הפנימי בתנועה.

7. שיוך דירות בהיבט של יחסי קיבוץ/חבר קיבוץ- מינהל מקרקעי ישראל • רקעישנן שתי החלטות תקפות מכוחן מתבצע היום שיוך דירות לחברים קיימים. החלטה 751 (לחברי הקיבוצים) והחלטה 692 (לחברי מושבים שיתופיים) • אלו הן החלטות ותיקות(בנות למעלה מתשע שנים) מבוססות (לאחרונה התחזקו עוד יותר על רקע פסק הדין בבג"צ "דור לדור") וסבירות בכל הקשור לניהול תהליך השיוך ומטרותיו- בכל הקשור לחברי קיבוץ ותיקים. • לימוד מעמיק של החלטות אלו הציף בעיה מרכזית אחת והיא המחיר לקרקע המשויכת לחברי קיבוץ חדשים (שמתקבלים לחברות אחרי "היום הקובע")

8. עמדת מינהל מקרקעי ישראל • מינהל מקרקעי ישראל מסרב עקרונית לבצע הבחנה מותרת בכל הקשור למחיר אותו ידרשו בני וחברי קיבוץ חדשים לשלם עבור הקרקע, בקיבוץ המבצע שיוך דירות. • המינהל רואה את הבנים כ"מתיישבים חדשים" ככל מתיישב בהרחבה ומתעלם ממדיניותו ארוכת השנים לתת הנחות לבני מקום בהתיישבות בכלל והמגזרית בפרט.בכך מופלים הקיבוץ, חבריו ובניו לרעה.

9. החלטה 979 • החלטה 979 משקפת סטייה של המינהל מעמדתו העקרונית הנ"ל, באופן מוגבל וחד-פעמי. זהו מבצע ההיוון של 3.75% עבור 375 מ"ר כפול מספר הנחלות המוקצות המאויישות, לפי הנמוך. • המינהל מבקש תמורה גבוהה מאוד עבור "נדיבותו" המתבטאת בין השאר בדרישה לפיצול חוזי הקיבוץ והיוון במחיר מלא וללא תמורה של שטחי המשק והתעסוקה. • היועץ המשפטי בחוות דעתו התעלם לחלוטין מהפשרה הכואבת שנעשתה בהחלטה 979 והתייחס חד-צדדית רק לסוגיית המחיר לקרקע למגורים(בהקשר הקיבוצי).

10. המשבר וההזדמנות • עמדת היועץ שבה וחושפת משבר עמוק ביחסים שבין המדינה לבין הקיבוצים וחבריהם. • עקב כך נוצרת הזדמנות כפולה:ראשית לנסות וליצור מכנה משותף בין כלל הקיבוצים, אם ישכילו להבין כי מדובר באיום משותף.שנית- להיאבק על מה שמשותף ושנדרש באמת: • חוזה חכירה לדורות לכל קיבוץ. • הזכות לתכנן ולפתח את היישוב בהתאם להסכם החכירה ועקרונות תכנון(שאינם באחריות מינהל מקרקעי ישראל) • הזכות לקלוט בנים ללא אפליה ביחס למגזרים התיישבותיים וכפריים אחרים.