Download
1 / 40
400 likes | 556 Views
גרוס יוסף ז''ל. נפל י"ג בתשרי תשל"ד 9.10.1973. ילדות בחיק המשפחה. יוסף, בן שושנה וישראל, נולד ביום כ"ו בטבת תשי"ב 24.1.1952 בחדרה. הוא התגורר עם משפחתו בבית חנניה.
E N D
גרוס יוסף ז''ל נפל י"ג בתשרי תשל"ד 9.10.1973
ילדות בחיק המשפחה... • יוסף, בן שושנה וישראל, נולד ביום כ"ו בטבת תשי"ב 24.1.1952 בחדרה. הוא התגורר עם משפחתו בבית חנניה. • יוסי היה בן טוב ונאמן לבית ולהורים וכבר בתור תינוק היה טוב כאשר בלילות לא בכה והפריע, וגם לאחר מכן כשגדל לא הפריע והציק. אפשר היה לסמוך על יוסי גם בהשגחה על אחיו. כאשר ההורים השאירו אותו לשמור על האחים כשיצאו, הם חזרו וגילו שהבית נקי, מאורגן ושקט. • יוסי היה ילד מאוד אחראי ואהב מאוד את אחיו ואחיותיו. גם כשהיתה לו עבודה רבה נהג לשחק איתם ולשאול אותם אודות הלימודים.
ילדות בבית חנניה... יוסי למד בבית-הספר היסודי בבית-חנניה ולאחר מכן בבנימינה, הוא היה תלמיד טוב ומקובל על חבריו. בילדותו אהב לשחק עם אחותו ניצה, הקרובה אליו יותר בגיל. יוסף, שכולם קראו לו יוסי, היה ילד מאוד חברותי ואהב לשחק עם כולם, החברים הטובים שלו היו ילדי הכיתה בעיקר מבית חנניה: ורדה, יואל קובץ', איציק מרקוביץ', יוסי כץ, אפרת חרובי, ישראלה לוי, מלכי שטינברגר, שרה גבור איתן שפינגר.
ילדות במושב בית חנניה • חברתו ורדה לשם מספרת שהיא ויוסי היו כמו אחים, היה ביניהם כמעט "קשר דם", כי הבית שלו והבית שלה היו צמודים והם כל הזמן היו יחד. ורדה מספרת שיוסי הוא אהב לאכול הכל ובעיקר אוכל שאמאשלו הכינה, יוסי היה מאוד קרוב לאמו. • ורדה מספרת שיוסי היה ילד ממש חברותי עם תכונות של מנהיג, הוא היה חזק ולא פחד מכלום. לא פעם ביום שהמורה לא הגיעה הוא היה מתכנן לילדי הכיתה "תכניות" במקום המורה. היא זוכרת תכנית אחת שלו שבה הוא החליט להוביל אותנו לדיונות ליד המושב, ממש כמו מנהיג.
ילדות במושב בית חנניה ורדה מספרת שפעם לא היתה מערכת ביוב מרכזית במושב, אלא בורות ביוב, ובאותה תקופה יצא לאקרנים הסרט המפורסם "הגשר על נהר קוואי" ויוסי החליט שתעלת הביוב היא "נהר קוואי" וכך היינו משחקים על "נהר קוואי" שלנו. יוסי אהב משחקי חברה ששיחקנו בחוץ, יצאנו מהבית בבוקר וחזרנו בלילה... במיוחד אהבנו לשחק ליד אמת המים במושב. ורדה מספרת שיוסי אהב לטייל בפרדס הגדול שהיה בבית חנניה וכשהם היו קטנים הם אהבו ללכת לשם ולעשות שם קומזיצים, הם היו משחקים שם "הנדס אפ" (Hands up), "עמודו" ומחניים. במחניים יוסי היה מאוד חזק ותמיד הוא היה מנצח במשחק.
בבית הספר בבנימינה • המורים של יוסי בבית ספר היסודי היו: בכיתה א' המחנכת היתה חווה גור, בכיתה ג'-ד' היתה יפה קימלמן ובכיתה ה' היתה לנו מורה שקראו לה שרה טסלר, בכיתה ו' היה לנו מחנך שקראו לו עובד גושן, ובכיתה ז'-ח' המחנכת היתה רחל קלנר. • יפה אלרואי לימדה את הבנות מלאכה ואת הבנים למד צבי פרבדה. • המקצועות האהובים עליו היו: נגרות שבו הכישרון האדיר שלו בא לידי ביטוי. • המורים האהובים עליו היו: צבי פרבדה (המורה לנגרות) ורחל קלנר (מחנכת ז'-ח').
ילדות- בבית הספר היסודי בבנימינה • כשהיינו קטנים למדנו מקצועות שלא קיימים היום. הבנות למדו תפירה אצל רותי בלוך (הבנות תפרו את השמלות למסיבת הסיום) והבנים למדו נגרות במסגרת שיעורי נגרות. יוסי ייצר דברים יפים וורדה מספרת שהוא הכין להוריה תיבת דואר ששימשה את המשפחה שנים רבות. • בבית הספר היתה לנו מסעדה ופעם בתקופה מסוימת היינו בתורנות במסעדה. • יוסי לא היה תלמיד מצטיין בבית הספר היסודי, אבל הוא היה מאוד מוכשר. לעומת זאת, באורט נתניה הוא היה תלמיד מצטיין והוא מאוד בלט.
נעורים... • כשהיינו בכיתה ח' היינו בטיול שנתי עם המורה רחל קלנר, היא הייתה מוציאה אותנו לזמור זמורות בכרמים של בנימינה ועם הכסף שהרווחנו בעבודה עשינו טיולים. באחד הטיולים טיילנו לירושלים ובערב הלכנו לסרט שנקרא "צלילי המוסיקה". • אמא של יוסי קנתה לו את התקליט של צלילי המוסיקה שהוא כל כך אהב והוא גם אהב את המוסיקה של הסרט "הגשר על הנהר קוואי". • יוסי המשיך בלימודיו בתיכון "אורט" נתניה • במגמת נגרות בה הוא הצטיין.
נעורים... • משהתבגר הקדיש זמן רב לפעילות ולהדרכה בארגון הנוער העובד והלומד, ובמשך שש שנים היה מדריך במושב בית-חנניה ובאזור. כמו כן, היה ספורטאי ואף שיחק בנבחרת הכדורגל של המושב "הפועל " בית חנניה. יוסי נתברך בכישרונות רבים והצטיין בעיקר בציור ובשרטוט. חלומו היה להיות חקלאי ולהקים משפחה.
השרות הצבאי יוסי גויס לצה"ל באוגוסט 1970 והוצב בחטיבת 'גולני'. אחרי סיום הטירונות השלים קורס מ"כים ונשלח להדריך חיילים בבסיס הדרכה. מפקדיו עמדו על תכונותיו המצוינות ושלחוהו לקורס קצינים. לאחר שהשלים את הקורס בהצלחה מונה למפקד, וברבות הימים מונה סגן מפקד פלוגה והגיע לדרגת סגן. הוא היה קצין מצוין, אחראי, דייקן ובעל יוזמה, חביב על מפקדיו ועל פקודיו גם יחד. • חטיבת גולני במלחמת יום כיפור:
הנפילה ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), יוסי נפגע ונהרג תוך כדי הסתערות על כוח קומנדו של הסורים, ליד מחנה נאפח ברמת הגולן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבנימינה. השאיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות. * יוסי עבר את המבחן ללימודים גבוהים וזכה במלגת לימודים אותה לא זכה לראות. אמו של יוסי העריצה אותו וכשהוא נהרג היא לא הצליחה להתאושש ונפטרה משברון לב.
החברים מספרים על יוסי (מתוך החוברת לזכרו)
פעולות להנצחתו לזכרו עורכים יום ספורט במושב מדי שנה ביום העצמאות ואבא של יוסי מעניק את הגביע לקבוצה המנצחת. אביו ואחותו הצעירה, סיגל, עדיין גרים בבית חנניה.
כתבו וערכו את המצגת: • יובל שייט (ה' תפוז) ואיתמר תם (ה' תאנה). בראיון עם ורדה לשם במסגרת קבוצת "מורשת הגבורה" • תשע"ג בהנחיית המורה רויטל ויטמן. תודות... • לישראל גרוס, אבא של יוסי גרוס ז"ל, לאחותו סיגל ולחברתו, ורדה לשם, על הנכונות לשתף ולספר על חייו של יוסי ז"ל. יהי זכרו ברוך!
