אתגרים בניהול טבע ונוף ברמת הנדיב

1. אתגרים בניהול טבע ונוף ברמת הנדיב ליאת הדר – מחקר אקולוגי ארוך טווח (LTER), רמת הנדיב

2. עירי שלי מיוסדת על הרים וגבעות ונכנסת ויוצאת לתוך יערות מלאים עצים ושיחים, ונהר מושך והולך בתוך העיר ובצידי העיר, ונחלים מוציאים מים ומשקים קנים ושיחים ועצים ומעיינות טובים שופעים מים חיים... למטה מן הגבעות אתם מוצאים מקומות ישרים. מקצתם נעשו בידי שמים ומקצתם בידי אדם. מקצתם משולבים זה בזה ומקצתם משלימים זה את זה. וזה אחד מן הדברים שמעשה שמים ומעשה בני אדם דרים זה עם זה בשלום ונותנים זה לזה להשלים זה את זה." עיר ומלואה, ש"י עגנון

3. חזון (vision) רמת הנדיב, זיכרון חי לברון בנימין אדמונד דה- רוטשילד, פועלת למען הציבור על גווניו, היום ובדורות הבאים. רמת הנדיב רואה עצמה כגוף מוביל בניהול משאבי טבע וערכי תרבות תוך הקפדה על יחסי גומלין מקיימים בין אדם, טבע וסביבה, וכמקור להנחלת רעיונות אלה לקהלים רחבים.

4. מטרות (מתוך תכנית האב לרמת הנדיב 2008) הנצחת זכרו ומורשתו של הנדיב הידוע טיפוח אווירה של רוגע, שלווה והנאה לכל הבאים בשערי רמת הנדיב טיפוח גן הזיכרון, מורשתו וערכיו האסתטיים, והעמדתו לרשות הציבור ניהול פארק הטבע על פי עקרונות של קיימות המחשה והדגמה של מערכת יחסים בת-קיימא בין אדם לסובב שמירה וטיפוח של מערכות אקולוגיות שיקום אזורים מופרים לפי צרכים מוגדרים ושִחזור חלקים של מערכות טבעיות ואנושיות לצורכי הדגמה או גיוון נופי הדגמת מסורות של התיישבות, חקלאות ואדריכלות, מתוך כבוד לכל אחת מהן, ולימוד השלכותיהן ומשמעותן לימינו

5. פארק הטבע - מייצג מערכת אקולוגית ים-תיכונית תשתית מגוונת; חורשות נטועות; שרפות; היסטוריה ארוכה של השפעת האדם; התפשטות צומח שיחי; מגוון ביולוגי גבוה;

6. מעל 600 מיני צמחים 6 מינים 'אדומים', 23 אנדמיים השבה לטבע של איילי כרמל ועופות דורסים חברה מגוונת – כ-11 מינים ל -0.5X0.5מ' מגוון עשיר של בעלי חיים

7. "For here the natural landscape is eloquent of the interplayof forces that have created it. It is spread before us like thepages of an open book…"Rachel Carson, 1962.

8. התהליכים העיקריים המניעים מערכות אקולוגיות ים-תיכוניות כיסוי גבוה של צומח מעוצה ללא התערבות אנושית סוקצסיה ניצול ממשק התערבות אינטנסיבית נוף פתוח לפי פרבולוצקי, 2007

9. למה לא"לתת לטבע לעשות את שלו"? טו וַיִּקַּח יְהוָה אֱלהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.

10. למה אין כלניות בגבעת הכלניות? גבעת הכלניות

11. בצורת, שינויי אקלים מינים פולשים, התנחלות אורן ירושלים אורבניזציה, קיטוע נופי, בידוד שריפה סגירת החורש, אובדן בתי הגידול הפתוחים

12. ממשק(active management)התערבות אנושית במערכת הטבעית, להשגת תועלת:(benefit) אקולוגית, נופית, כלכלית, או חברתית בחירות ערכיות בין מטרות ממשק (לגיטימיות!) שונות

13. ממשק רב תכליתי - מגוון תועלות לאדם, לטבע ולסביבה לפי קוניאק ונוי מאיר, 2005 % צל, טיול, פיקניק, צוף לפרפרים,קיבוע פחמן, איסוף פטריות, הפקת דבש,מגוון ציפורים מרעה לבקר, מרעה לעיזים, מגוון עשבוניים,בית גידול לצבאים, אילים חזירים... בר-זית גבוה בר-זית נמוך שיחים גבוהים שיחים נמוכים בני שיח צומח עשבוני טיפוס הצומח גיאופיטים (צמחים למ"ר) קיבוע פחמן (גר' למ"ר) מרעה לעיזים (קק"ל למ"ר) ערך לפיקניק תועלות

14. תועלות מממשק רב-תכליתי של חורש ים-תיכוני ייצור בשר ומוצרי חלב שימור המגוון הביולוגי חורש ים-תיכוני שימושי נופש ופנאי מניעת שריפות

15. תועלות מממשק רב-תכליתי של חורש ים-תיכוני ייצור בשר ומוצרי חלב חורש ים-תיכוני

16. בעבר, היו רוב שטחי החורש נתונים לניצול אינטנסיבי כולל כריתה ורעייה, בעיקר של עיזים

17. היום – עם הירידה בגידול עיזים, האלטרנטיבה היא גידול מסחרי של עדרי בקר לבשר

18. לאחר דילול התחלתי, יכול החורש הסבוך לספק מזון לעדר בקר

19. בעוד העץ משמש לייצור פחם

20. על מנת להגדיל את כמות הצומח העשבוני, ואת יצרנות העדר,יש לעיתים צורך בדישון מתאים על בסיס זרחני

21. תועלות מממשק רב-תכליתי של חורש ים-תיכוני שימור המגוון הביולוגי חורש ים-תיכוני

22. Relative plant species richness Country/State Area (km2) No. of species No. of species per 1000 km2 29,600 Israel 2600 87.8 132,562 4200 31.7 Greece Italy 131,100 5600 18.6 551,000 4210 7.6 France England 230,000 1666 6.9 43,800 1357 33.0 Holland From: Henkin 2007

23. מינים חד שנתיים מייצגים 70% מכלל המינים הנדגמים חורש סגור כתמים פתוחים עליה בשכיחות המינים העשבוניים + ערך גבוה לטיול ונופש מגוון גבוה

24. מקרה הכלניות - שימור דרך ממשק של רעיית בקר

25. תועלות מממשק רב-תכליתי של חורש ים-תיכוני חורש ים-תיכוני שימושי נופש ופנאי

26. לחורש הפתוח ערך גבוה לטיול ולנופש

27. ביקורת רעיית בקר רעיית עיזים מסורתית רעיית עיזים מודרנית

28. רעיית בקר רעיית עיזים מודרנית הנוף המועדף על אנשים לטיולים, פיקניק, ונוף נשקף היה נוף הנתון לממשק 'מודרני' של רעיית עיזים או רעיית בקר אזורים אלה מתאפיינים בשקיפות ועבירות ממוצעות, אלמנטים של צומח גבוה הנותנים צל ומגוון צורות נופיות (High structural diversity)

29. תועלות מממשק רב-תכליתי של חורש ים-תיכוני חורש ים-תיכוני מניעת שריפות

30. שרפות הן תופעה נפוצה בצומח ים-תיכוני

31. רעייה וכריתה משמשות להקמת ואחזקת אזורי חיץ למניעת התפשטות שרפות, סביב מקומות ישוב ואתרים חשובים אזור חיץ סביב קיבוץ יחיעם

32. אזור החיץ ברמת הנדיב רעייה ביקורת ללא טיפול רעייה+כריתה

33. הנוף המועדף לכל השימושים, המספק מגוון רחב של תועלות מסוגים שונים שמירת טבע ומגוון נופש ופנאי מניעת שריפות ייצור בע"ח חורש פתוח משולב בכתמים עשבוניים לפי הנקין, 2007

35. עיקרי הממשק המתבצע ברמת הנדיב • רעיית בקר - חיונית במניעת שרפות, מורידה את כמות הקמל היבש לפני הקיץ, בעלת השפעה קטנה על הצומח המעוצה • רעיית עיזים - מיושמת באזורים הדורשים טיפול מיוחד בצומח המעוצה • כ – 30% מהחורש הסגור (בר זית+אלונים) נשאר ללא רעייה, כבית גידול למינים אוהבי סבך (חזירי בר, איילי כרמל, דורבנים) • כתמים גדולים בנוף מטופלים כך שיישארו פתוחים עבור מינים אחרים כמו צבאים, חוגלות • טיפולים יערניים בחורשות הנטועות • ממשק להסרת מינים פולשים • ממשק לאורן ירושלים

36. ניהול מבוסס ידע התנחלות אורן ירושלים בחורש הטבעי (case study)

38. א. מחקר בשדה - איתור ואפיון מוקדי הפצה וזריעים יגיל אוסם, אילה לביא, אריק רוזנפלד ( 2007-2009)

39. ב. מיפוי ממוחשב וניתוח GIS • 1100 עצים נטועים • כ- 1700 זריעים מעל 3 מ', צפיפותם פוחתת עם המרחק מהנטועים. • 90% מהזריעים מצויים בטווח של עד 300 מ' מעצים נטועים, בודדים עד 1000מ'. • צפיפות האורנים המתנחלים גדולה פי 2 ויותר ברעיית בקר • תהליך ההתנחלות נמשך גם בשטחים ללא רעייה. • צפיפות האורנים המתנחלים גדולה פי 2 בחורש פתוח לעומת צפוף • לא נמצא הבדל בצפיפות האורנים המתנחלים בין אזורים שנשרפו ב- 1980 לבין כאלה שלא נשרפו.

40. ג. בניית תכנית ממשק – הגדרת ‘Pine free’ zonesלפי קריטריונים נופיים ואקולוגיים,טיפול ב"חזית הפלישה", מעקב מלווה מצוק, נצפות מהכביש נקודות תצפית אתרי מחקר אזורי חיץ

41. ד. החלטות על דגמים מרחביים ו"נוף רצוי" (מה עושים כשיש מגוון דגמים למגוון מטרות?)

42. נוף רצוי? ממשק אדפטיבי

43. עקרון ה"ממשק האדפטיבי" Adaptive management ניטור ומחקר פעולת ממשק עדכון השפעה והשלכות

44. נוף בקנה מידה אנושי? קסלי החלטו

45. ללא רעייה רעיית עיזים כתמים בנוף: מהו הדגם המרחבי הרצוי ולמי? ומהו הקשר בינו ובין תפקוד המערכת והמגוון הביולוגי? Bar Massada et al. 2007