פרקי המצגת

1. פרקי המצגת • מבוא כללי • כיתות תלת גיליות – כללי • ניהול כיתה תלת גילית • ארגון הסביבה הלימודית • קהילה • סיכום

2. במבט היסטורי מקומי • תשס"ג – הכנסת עזרי מונטסורי בכיתה א' – כיתה חד גילית. • תשס"ד – המשך הטמעת גישת מונטסורי בכיתות הצעירות – מעבר לדו גילי. • תשס"ה - תשס"ז - המשך הכשרת הצוות והפעלת גישת מונטסורי בכיתות חד- גיליות ובכיתות הצעירות הדו גיליות במיומנויות החשבון, שפה, נושא בינתחומי, טבע ואנגלית.

3. החסרונות המרכזיים בכיתות דו גיליות • חסר תהליך מדורג ורציף של התפתחות בלמידה מהשלב הצעיר למתקדם יותר ולבוגר. • פרוק הקבוצה הלימודית והחברתית מדי שנה וצורך בבניית קבוצה חדשה, עם מעבר חצי מהילדים לכיתה ג'. • חוסר אחידות בין המבנה הפורמאלי לבלתי פורמאלי ("מרכזונים" ו"מרכזים") של בית החינוך (שתיים עד ארבע, חוגים, ימי שישי, חופשים). • הפער ההתפתחותי בין הילדים קטן מדי ואינו מאפשר לילדים להפוך למשאב למידה משמעותי עבור עמיתיהם.

4. יתרונות הכיתות התלת גיליות • פער גדול יותר בין הילדים יאפשר לילדים ללמוד וללמד אחד את השני. הידע אינו רק קוגניטיבי אלא גם חברתי ורגשי. השלב הבוגר חשוב משום ששלב תרגול הידע והעברתו לעמיתים מקדם ומפתח (אין למידה טובה יותר מהוראה). • שלוש שנים יאפשרו הכרות עמוקה של המחנכים עם הילדים ויאפשרו רצף למידה. במידה ויש קשיים מיוחדים בין ילדים למחנכים תתאפשר העברה וגמישות. • גיבוש הכיתה כקהילה המאפשרת יחסים חברתיים ורגשיים מתמשכים. • הפער המשמעותי יחייב סביבה לימודית מורכבת ועשירה: למידה אישית וקבוצתית, תוכניות לימודים מותאמות ואסטרטגיות הוראה-למידה-הערכה מתקדמות.

5. הלכה למעשה – כיצד זה אמור לפעול? השקפים הבאים יפרסו את הסביבה הלימודית המיטבית האמורה לפעול בכיתות התלת גיליות ואת התיאוריה החינוכית שעליה היא מבוססת.

6. כיתות תלת גיליות מסגרת ארגונית לפילוסופיה חינוכית "הלמידה כהשתתפות" "הלמידה כרכישה"

7. ההיבט הלימודי - מושגי יסוד בלמידה - תומכי כיתות מעורבות • טווח התפתחות נוכחי • טווח התפתחות קרוב • מגוון – מנוף לצמיחה • התאמה אישית

8. יתרונות חברתיים-רגשיים • פחות תחרות • דינמיות – בתדמיות ותפקידים • דוגמא • מדמה חיים ומשפחה • אקלים תומך • קשר בין רגש לקוגניציה

9. הבוגר הרצוי • אוטונומי • לומד בעל מכוונות עצמית • מודעות חברתית וערכית

10. ניהול כיתה • חוקי עבודה ברורים ומותאמים לפעילות • עידוד עצמאות ויוזמה אישית • הוראה-למידה בקבוצות קטנות • תוכניות אישיות מותאמות • ניהול קהיליית לומדים מגוונת – פיתוח חומרים מתאימים • פעילויות למידה פתוחות מעודדות חקר ויצירתיות • ניהול זמן – סדר יום ושבוע, הקצאת זמן לכל תלמיד

11. תפקיד המורה –התאמה וקידום אישיים • מתווך • מכוון • מתאם ומנהיג • מכין סביבה לימודית עשירה ומאתגרת • לומד את התלמיד ובכלל

12. תפקיד התלמיד האקטיבי – מועצם בכיתות מעורבות • אחראי • עצמאי • מסייע • מסתייע • מעורב • משתתף

13. למידה שיתופית ומערבת – מתאפשרת בקלות יתרה ומתחייבת מהמציאות בכיתות המעורבות. למידה שיתופית מוכחת במחקרים כאפקטיבית ביותר. • יחסי גומלין. • עבודת צוות. • עבודות חקר, תחומי עניין ופרויקטים. • הצבת מטרות, תכנון עבודה, תוצר מגוון, הערכה מעצבת. • מיומנויות חברתיות ורגשיות.

14. Engaged learning - למידה משמעותית מתרחשת באקלים חברתי ורגשי הולם

15. למידה פעילה בסביבה מורכבת

16. חונכות והדגמה • היא עשייה משותפת של טירון ובוגר ממנו בטווח ההתפתחות הקרובה של הילד. • העשייה המשותפת מאפשרת תרגול של יכולות שהם מעבר למה שהילד יכול לבצע לבדו. • לחונך זוהי התנסות בהוראה – מיומנות המחייבת הבנה וחשיבה ברמה גבוהה.

17. ארגון כיתה • ת"ל גמישה • חומרים ברמות שונות • מרחבי למידה – ע"פ תחומי תוכן או ע"פ דרכי עבודה • למידה אישית, קבוצתית, זוגות, מליאות • מעקב ובקרה

18. מערכת השעות • שפה, חשבון, אנגלית, נושא, טבע, חברה – למידה תלת גילית בשיטת מונטסורי – כ- 15 • דרמה ואמנות – למידה תלת גילית – 2 ש"ש. • תנ"ך – למידה חד גילית – מתרחשת בחיבור שתי כיתות × 3 – 18 ילדים בשיעור – 2 ש"ש. לכיתות ב' וג'. • חנ"ג – כנ"ל – 1 ש"ש. • מחשבים – כנ"ל (או תשעה ילדים מכיתה אחת, שעה לכל כיתה) – 2 ש"ש. • מוזיקה – כנ"ל – 1 ש"ש.

19. סיכום שעות למידה תלת גילית/חד גילית • 17 ש"ש תלת גיליות – שפה, חשבון, אנגלית, נושא, טבע, חברה, אמנות ודרמה • 8 ש"ש מקצועיות – חד גיליות: מוזיקה, מחשבים, תנ"ך, חנ"ג

20. דוגמא לארגון כיתה ע"פ מרחבי למידה

21. דוגמא לארגון כיתה ע"פ קבוצות

22. מעורבות הורים • מעורבות • דיווח אישי ושוטף • הבנה של מהות הלמידה ואופייה • סיוע במתן עצמאות תוך הכוונה ואכפתיות • תמיכה בקהיליית הלומדים

23. חזון משותף לצוות והורים שני גורמים משמעותיים ביותר להפעלת השינוי ולהצלחתו: הצוות החינוכי וההורים. לקיום מערכת חינוכית חדשנית וייחודית דרוש חזון משותף והסכמה על מושגי היסוד של מסגרת כזו. מבחינת הילדים שני יתרונות מרכזיים – 1. אין התקבעות בתפקיד חברתי אחד במשך שנים רבות. 2. חשיפה למגוון גילאים מקדמת ומפתחת.

24. חוקרים ומחקרים • מאגר גדול של חומרים על כיתות תלת גיליות: http://www.multiage-education.com/index.html • "בית הספר הבלתי מדורג" – גודלד ואנדרסון, 1976, הוצ' אונ' ת"א. • מתוך אתר משרד החינוך – למידה רב גילית: http://www.education.gov.il/yesodi/rav_gilit.htm • חומר נוסף (באנגלית) אפשר למצוא בקלות ב- google תחת הערך Multiage.

25. סיכום • אין הגיון תיאורטי ומעשי בקיבוץ ילדים ע"פ גיל בכיתות. מעשה שהיה יעיל לפני 150 שנה אינו יעיל היום. • קיבוץ הילדים בכיתות מעורבות גיל הנו טבעי ואפקטיבי. בכל מערכות החיים שלהם משתתפים ילדים במסגרות מעורבות גיל מלבד במקום אחד – בית הספר. • הכיתה התלת גילית משרתת טוב יותר נוסעים שונים במסע החיים השונה שלהם (קסטן, 1998). • השונות והמגוון הם פתח לצמיחה ומנוף לקידום ולא חסרון ואיום.