שיטות אלטרנטיביות להדברת פסילת האגס

1. שיטות אלטרנטיביות להדברת פסילת האגס ליאורה שאלתיאל – מו"פ צפון דורון הולנד- מכון וולקאני רפי שטרן- מו"פ צפון ריקה קדושים -מו"פ צפון דוביק אופנהיים-שה"מ עירית בר יעקב- נווה יער כאמל חאטיב- נווה יער שירה ליאון-מכללת תל-חי

2. פסילת האגס כיום נישארו רק שני תכשירי הדברה היעילים בהדברת הפסילה: מיטק וורטימק.

3. IPM שילוב שיטות להדברת מזיקים הדברה כימית הדברה גנטית הדברה ביולוגית הדברה קולטורלית הדברה פיזיקלית הדברה קולטורלית : שימוש מושכל בשיטות העיבוד והגידול של צמחים כדי להפחית אוכלוסיות מזיקים ולמנוע נזקים ליבול. הדברה גנטית: א. צמחים עמידים ב. מניפולציות גנטיות המשרות עקרות בחרקים

4. יחסי חרק - צמח והשפעתם על רמות הנזק צמח • רמה התנהגותית: • משיכה או דחיה • החלטות הטלה • רמה פיזיולוגית: • הישרדות • קצב התפתחות חרק

5. יעד המחקר: • הבנת גורמי המשיכה של הפסילה לצמחי האגס כדי לעשות שימוש מושכל בשיטות עיבוד שונות המקובלות בממשק גידול האגס: דישון חנקני ועיכוב צימוח ובצמחים עמידים על מנת להפחית את ניזקי הפסילה.

6. חרקים וחנקן • בעלי-חיים בנוים בעיקר מחלבון (7%-14% חנקן) בעוד שצמחים בנויים בעיקר מפחמימיות . • במוהל הצמח -בנוזלי העצה והשיפה, ישנן כמויות זעירות של חנקן (בין 0.004%-0.6% משקל/נפח). • חרקים הניזונים ממוהל הצמח צורכים מזון פי 100-1000 פעמים ממשקל גופם (הכי הרבה בקרב הצימחונים). • הבדלים ברמות החנקן משפיעים על פוריות, התפתחות הישרדות והזנה של חרקים. • דישון יכול לגרום לשינוים גדולים גם באיכות וגם בכמות החנקן בצמח ובכך להשפיע על החרקים הניזונים מהצמח.

7. הזנת הפסילה • גם הבוגרים וגם הזחלים של פסילת האגס ניזונים ממציצת נוזלי עצה ושיפה. • נוזלים אלו עניים יחסית בחומצות אמינו ועשירים בסוכרים ולכן הפסילות פועלות למעשה כ"מסננות" המפיקות ממוהל הצמח את חומרי המזון להן הם זקוקות, ואת עודפי הסוכרים מפרישות כטל דבש. • בשל הצורך הרב של הפסילה בחלבונים היא מעדיפה למצוץ להזנתה את מוהלן של רקמות צעירות בעלות ריכוזים גבוהים יחסית של חומצות אמינו.

8. רקע מהארץ • טווח רמות החנקן המומלצות ע"י מדריכי הגידול בארץ רחב ונע בין 5 ק"ג לדונם ל 15-20 ק"ג לדונם. • המלצות דישון אלו מבוססות ברובן על מחקרים מהעולם ולא ניבדקו לעומק בארץ.

9. מטרת המחקר בדישון חנקני: • מציאת הקשר בין רמת הדישון החנקני לצפיפות אוכלוסית הפסילה בארץ בזן האגס המקומי-ספדונה.

10. שיטות העבודה הצבת ניסויים הבודקים: • את הקשר בין רמת הדישון החנקני לבין משיכת הפסילה לעצי אגס. • את הקשר בין רמת הדישון החנקני לשיעור ההטלה וקצב ההתפתחות של הפסילות על עצי אגס.

11. חומרים ושיטות • באוגוסט ( 2005 ) 60 שתילי ספדונה בני שנה נשתלו בעציצים במצע אינרטי (פרלייט) וקיבלו 3 טיפולי דישון חנקתי באקראיות מלאה. בכל הטיפולים ניתן דשן שרית של חברת דשנים+ בר קורט+ אמון חנקתי בנפרד ליצירת 3 רמות חנקן : • רמה גבוהה (בהתחלה 200 בהמשך 70 ppmN( • רמה נמוכה (בהתחלה 100 בהמשך 35 ppmN) • ללא דשן חנקני כלל.

12. מהלך הניסויים • 4 נקבות בוגרות שנאספו במטע + 2 זכרים הוכנסו לכלובי שקית על הצימוחים הצעירים בטיפולים השונים. • שקיות של ביקורת, ללא אילוח מכוון הוצבו גם כן לשם בדיקת הבחירה של הפסילות בשדה. • כעבור שבועיים הצימוחים נילקחו למעבדה וניבדק מספר הביצים, מספר הנימפות ודרגת ההתפתחות שלהן. • במקביל דגימות עלים מכל הטיפולים נשלחו לבדיקת חנקן.

16. b

17. מסקנות ביניים • הפסילות יודעות לזהות עצים עם רמת חנקן גבוהה יותר ומעדיפות אותם על פני אלו שרמת החנקן בהן נמוכה יותר. • שיעור ההטלה של הפסילות גבוה יותר בעצים עם רמת חנקן גבוהה.

18. מעכבי צימוח • שימוש במעכבי צימוח (בעיקר מקבוצת מעכבי סינטזת הג'ברלין) נפוץ במטעים ומשמש להפחתת צימוח וגטטיבי, לשיפור בחנטה ולהגדלה בכמות ואיכות היבול. • ממחקרים בעולם עולה ששימוש במעכבי צימוח באגסים משפיע גם על עמידות של הצמחים למחלות (כגון חירכון גרב וקימחון) ולמזיקים כגון פסילות וכנימות עלה. • בארץ החלו להשתמש במעכבי צימוח כחלק משיגרת הטיפול במטע כאמצעי להגדלת היבול.

19. מטרות המחקר במעכבי צימוח: • מציאת קשר בין ריסון הצימוח לצפיפות אוכלוסית הפסילה. • מציאת קשר בין ריסון הצימוח ודישון חנקני לצפיפות אוכלוסית הפסילה.

20. שיטות העבודה הצבת ניסויים הבודקים: • את השפעת השימוש במעכבי צימוח על בחירת אתר ההטלה והתפתחות הפסילה. • את השפעת השילוב של דישון חנקני ברמה גבוהה וריסון צימוח על צפיפות הפסילה.

21. חומרים ושיטות • במטע בוגר ביונתן הוצבו במערך של בלוקים באקראי 3 טיפולים של חומרים מעכבי צמיחה • CCC • מג'יק • רגליס • ביקורת • כל שבוע נבדקה השפעת החומרים על קצב הצימוח. • העצים אולחו בפסילות בוגרות וניבדק שיעור ההטלה.

23. מגיק- 3/4/06 1X0.5% רגליס- 3/4/06 1X300 PPM CCC- 27/3/06 1% + 0.5%X3 3/4/06, 10/4/06, 16/4/06

24. השפעת טיפולי ריסון צימוח באגס על שיעור ההטלה של פסילת האגס-ניסוי ללא בחירה אפריל 2006

29. מסקנות • הפסילות בוחרות להטיל פחות ביצים בעצים עם מעכבי צימוח גם אם אין להן ברירה אחרת. • שיעור ההטלה נמוך יותר בעצים שטופלו במעכבי צימוח למרות שרמת החנקן בעלווה גבוה יותר.

30. מגביר צימוח מעלה רמת חנקן מומס מוריד רמת פנולים בצמח השפעת חנקן על פסילת האגס דרך השפעתו על הצמח בפסילה באגס • מגביר את המשיכה של הפסילה לצמח • מקשה על הדברת הפסילה בשל צימוח וגטטיבי מוגבר • מגביר את הפוריות של הפסילה • פוגע בעמידות של הצמח כנגד הפסילה חנקן בריכוז גבוה

31. מפחיתים צימוח מפחיתים רמת חנקן מומס אך מעלים רמת חנקן בעלים מעלים רמת פנולים בצמח השפעת מעכבי צימוח על פסילת האגס דרך השפעתם על הצמח פסילה אגס • מפחיתים את המשיכה של הפסילה לצמח • מקלים על הדברת הפסילה בשל צימוח וגטטיבי מופחת • מפחיתים את הפוריות של הפסילה • מגבירים את העמידות של הצמח כנגד הפסילה מעכבי צימוח

32. עמידות של צמחים צמח עמיד לפגע מסוים מוגדר כצמח, שהנזקים הנגרמים לו בשל אותו פגע, קטנים מהצפוי בצמח ממוצע באותם תנאים. המושג עמידות של צמחים הינו מושג יחסי, תלוי אוכלוסיה, וכולל טווח רחב של אסטרטגיות ההתגוננות.

33. טווח יכולת ההתגוננות של צמחים כנגד חרקים לצמחים איןכל השפעה על רמת הנזקהניגרם להםע"יהצימחונים והם ניזוקים מאוד צמחים שאינם סופגים שום רמה של נזק מצד הצימחונים 0 ¥ רגישים לחלוטין עמידים

34. מנגנוני הגנה של צמחים כנגד חרקים דומם חי צומח • מיון לפי עיתוי התגובה: • מנגנון הגנה קבוע (Static, constitutive) - הקיים בצמח כל הזמן ובא לידי ביטוי במבנה פיזי או בחומרים כימים הפוגעים בחרקים. • תגובת הגנה מושרית (Active, induced)- תגובה המתרחשת רק כאשר הצמח נתקף ע"י חרקים.

35. מיון מנגנוני הגנה של הצמחים לפי ההשפעה על החרק: • Antixenosis– דחייה (45%) • Antibiosis- פגיעה ישירה (45%) • Tolerance- סבילות (10%)

36. דחייה - Antixenosis • דחייה של החרק הגורמת לחוסר העדפה של הצמח או התעלמות מוחלטת ממנו. בפועל באופן יחסי לצמחים רגישים יש ירידה בהטלה ובנזק אכילה ישיר. • דחייה יכולה להיות כימית או מורפולוגית. הדחייה הכימית יכולה להיות על ידי חומרים נדיפים המופרשים ומונעים נחיתה או חומרים המורגשים רק לאחר הנחיתה.

37. Antibiosisפגיעה ישירה - • היכולת של צמח להוריד את רמת השרידות, הגדילה, והפוריות של החרק הניזון מימנוע"י: • התערבות בתהליכי עיכול. • פגיעה בקצב גידול החרקים. • פגיעה בשרידות ובפוריות. • מתרחשת על ידי ייצור של כימיקלים או מבנים פיזיקאליים בצמח.

38. מיון מנגנוני הגנה של צמחים כנגד חרקים לפי מנגנון הפעולה: • הגנה פיזית – מבנים פיזיקאליים היוצרים חיץ בין החרק לצמח ומפריעים לתנועה, הזנה או רביה שלו על הצמח. • הגנה כימית – ייצור של: רעלים, חומרים דוחי חרקים, חומרים העושים מניפולציות לחרקים וחומרים הגורמים להגנה עקיפה. • הגנה עקיפה – גרימה לאורגניזמים אחרים להגן על הצמח.

39. מטרת המחקר בצמחים עמידים • אפיון מנגנוני העמידות של טיפוסי האגס שנימצאו ע"י ד"ר הולנד וצוותו במאגר הזנים בנווה יער: • לגלות האם המנגנונים המכתיבים את רגישות טיפוסי האגס השונים לפסילה מתבטאים בדחיה ע"י הצמח (Antixenosis) ו/או בפגיעה בשרידה ובהתפתחות הפסילות (Antibiosis). • לגלות מהם המנגנונים בצמח הגורמים לעמידות- חומרים כימיים, מבנים מורפולוגים.

40. מהלך המחקר בנווה יער • אילוח מכוון בפסילות בוגרות של הטיפוסים העמידים במטע בהשוואה לעצי ספדונה. • אילוח שתילי אגס מהטיפוסים העמידים, מזן סורי ומספדונה בפסילות ובדיקת התפתחות ושיעור הטלה. • בדיקת הישרדות הנימפות על עלים מטיפוסי האגס השונים.

41. בטוליפוליה בטוליפוליה מהלך הניסוי בעצים בוגרים ספדונה 701 760 בטוליפוליה

42. מספר צאצאי פסילה בספדונה ובשני טיפוסי האגס העמידים בניסוי ללא בחירה בחלקת הזנים בנווה יער

43. ספדונה בטוליפוליה מהלך הניסוי בעצים בוגרים 701 760 בטוליפוליה בטוליפוליה

44. מספר צאצאי פסילה בספדונה ובענפי ספדונה שהורכבו בשני טיפוסי האגס העמידים בחלקת הזנים בנווה יער

45. מספר הבוגרים שהתפתחו מנימפות בוגרות על ארבעת טיפוסי האגס

46. שיעור ההטלה של הפסילות הבוגרות על ארבעת טיפוסי האגס

47. a a b c

48. מסקנות ביניים מניסוים בעצים עמידים • במאגר הזנים בנווה יער התגלו שני טיפוסים אגס עמידים לפסילה. • מנגנוני העמידות בטיפוסים אלו קשורים כנראה גם לדחיית הטלה וגם לפגיעה בהישרדות ובהתפתחות. • ניראה שלפחות חלק מהעמידות עובר מהכנה לרוכב בעיקר בטיפוס 760.

49. המשך המחקר • לגלות האם הגורמים המשפיעים על המשיכה והתפתחות הפסילות מוכתבים ע"י תכונות מורפולוגיות, או נוכחות חומרי הגנה. • להבין מהם המנגנונים המשפיעים על הפחתת הרגישות של זני האגס לפסילה כתוצאה משימוש במעכב צימוח. • לגלות האם קיים דמיון או קשר בין מנגנוניי ההגנה בצמחים עמידים באופן טבעי ועצים מטופלים מעכבי צימוח. • לבחון את האפשרות לשימוש מעשי בידע שיצטבר: • לבדוק האם העמידות לפסילה של הטיפוסים העמידים עוברת גם לספדונה המורכבת עליהם. • לבדוק האם ניתן להשתמש במעכב צימוח כאמצעי להפחתת ניזקי הפסילה במשולב עם תפקידו המקורי לבקרת צימוח וגטטיבי באגסי ספדונה.

50. חן חן לכם על תשומת הלב! תודה לנוטעים מיונתן על האפשרות לבצע אצלם את הניסוי. תודה ליוני גל, שרוליק דורון עמוס נאור, מוטי פרס ויובל עוגני על העזרה בתכנון הניסויים. המחקר מומן ע"י מיזם הפסילה של מועצת הצמחים