מבוא לכלכלה ב'

1. מבוא לכלכלה ב' מצגת 13 מדיניות ממשלתית במשק פתוח ענת אלכסנדרון המרכז האקדמי רופין

2. שיווי-משקל כללי – שער חליפין קבוע • כמו בהקשר של משק סגור, שיווי-משקל כללי מתקיים כאשר מתקיים במקביל שיווי-משקל בשוק הסחורות ושיווי-משקל בשוק הכסף: • בשוק הסחורות: AD = Y • כאשר AD = C + I + G + EX – IM • בשוק הכסף: L = MS/P • הערה: מאחר שאנו מניחים כי שער החליפין קבוע – נקבע על-ידי הממשלה, הרי שבשוק המט"ח לא מתקיים בהכרח שיווי-משקל. r AD AD(r,e/p) r0 L(Y0) 450 M P Y Y0 MS P

3. מדיניות ממשלתית • אמצעי מדיניות: • התערבות בשוק המט"ח – פיחות או ייסוף המטבע המקומי • מדיניות פיסקאלית • מדיניות מוניטארית • כמו בהקשר של משק סגור, נפריד בין המקרה של משק באבטלה (Y0 < YF), לבין משק בתעסוקה מלאה (Y0 = YF), כאשר נביא בחשבון גם את ההשלכות על שוק הכסף.

4. התערבות בשוק המט"ח – משק באבטלה • הממשלה מחליטה לבצע פיחות נומינאלי של המטבע המקומי (e). • התוצאה הראשונית: EX, IM • EX גדל ב-EX0, והיבוא קטן ב-IM0. • התהליך: ee/pEX, IMADYLrC, IADYC, I, IM • בסוף התהליך: Y, EX, IM?, r, C?, I? • השאלה: מה יקרה לעודף הייבוא/הייצוא? השפעות מקזזות

5. הצגה גראפית: פיחות במשק באבטלה AD r AD’(r0,e1/p) AD(r*, e1/p) r1 AD(r0,e0/p) L(Y1) r * EX0 + IM0 L(Y*) r0 L(Y0) 450 M P Y MS P Y* Y1 Y0 YF IM(e1/p) IM(e0/p) IM

6. השינוי בעודף היצוא • השינוי הראשוני (מעבר מ-Y0 ל-Y1): • Y = Y1 – Y0 = [EX0 + IM0]  K • NX = EX0 + IM0 - MPM  Y • MPM  K < 1 • מסקנה: MPM  Y < EX0 + IM0 • מסקנה: סך הכל עודף הייצוא גדל (לחילופין, הגירעון בחשבון הסחורות והשירותים קטן). • השינוי הראשוני (EX, IM) שמביא לשיפור בגרעון המסחרי מקוזז באופן חלקי בלבד עקב העלייה בביקוש למוצרי ייבוא הנובעת מגידול התוצר (Y0 ל-Y1) MPM 1- MPC – MPI + MPM MPM MPE MPM  K = = חיובי המכנה גדול מ- MPM

7. השינוי בעודף היצוא - המשך • נשים לב כי הניתוח התבסס על המעבר מ- Y0 ל-Y1. השאלה היא מה קורה במעבר ל-Y*. • התשובה היא שגם במקרה הזה נוכל לומר כי בסך הכל חל שיפור בגרעון המסחרי (NX). • הסיבה לכך היא שבמעבר מ-AD’(r0,e1/P) ל-AD(r*,e1/P) – השינוי שחל הוא שינוי בריבית – שינוי שמשפיע רק על C ועל I ולא על EX ו- IM. • לפיכך, ההבדל היחיד בשינויים כאשר בוחנים את המעבר מ-Y0 ל-Y* (במקום ל-Y1) הוא בהשפעת השינוי בתוצר על הייבוא (MPM  Y). • מאחר שבמקרה זה הגידול ב-Y קטן יותר (Y* < Y1), הרי שבסך הכל ניתן לקבוע חד-משמעית שחל שיפור בגרעון המסחרי (NX).

8. התערבות בשוק המט"ח – משק בתעסוקה מלאה • הממשלה מחליטה לבצע פיחות נומינאלי של המטבע המקומי (e). • התוצאה הראשונית: EX, IM • EX גדל ב-EX0, והיבוא קטן ב-IM0. • מכאן שחלה עלייה בביקוש המצרפי  נוצר פער אינפלציוני  עליית מחירים (P) • עליית המחירים גורמת לשני תהליכים: • בשוק הסחורות:P(e/P)EX, IMAD • בשוק הכסף:P(MS/P)rC, IAD • התהליכים נמשכים עד שהפער האינפלציוני נסגר במלואו • בסוף התהליך: Y לל"ש (YF), (e/P), r, EX, IM, C, I

9. משק באבטלה: מדיניות פיסקאלית מרחיבה • הממשלה מגדילה את הביקוש שלה למוצרים מקומיים ב- G. • מקרה 1: מימון על-ידי מלווה מהציבור – הביקוש המצרפי גדל ב-G. • מקרה 2: מימון על-ידי מיסים – הביקוש המצרפי G(1 – MPC). • התהליך (בשני המקרים): GADY (C, I, IM) LrC, IADY קיזוז חלקי. • בסוף התהליך: Y, r, C?, I?, IM, EX לל"ש (EX – IM) • דגש: במקרה של מימון באמצעות אג"ח, הגידול המתקבל בסופו של דבר בתוצר ובריבית הוא גדול יותר מאשר במקרה של מימון באמצעות מיסים. לאור זאת, גם הירידה בעודף היצוא היא גדולה יותר במקרה של האג"ח. • דגש: אם הגדלת הצריכה הממשלתית היא של מוצרים מיובאים (G = IM) , אזי: • במקרה של מימון באמצעות אג"ח – הביקוש המצרפי לא ישתנה  לא יהיה שינוי בתוצר • במקרה של מימון באמצעות מיסים – הביקוש המצרפי ירד!  תהיה ירידה בתוצר של שיווי-משקל.

10. הצגה גראפית: משק באבטלה – מדיניות פיסקאלית מרחיבה r AD AD1(r0) r1 AD2(r0) AD(r0) r2 L(Y1) L(Y2) r0 L(Y0) M P Y MS P Y0 Y1 Y2 YF MS P

11. משק באבטלה: מדיניות מרחיבה מעורבת • כאשר מימון הגידול בהוצאות הממשלה מתבצע באמצעות הדפסת כסף, אזי בשלב ראשון מופעלים שני תהליכים: • בשוק הסחורות – עליה בביקוש המצרפי בגודל G (כמו במקרה של האג"ח). • בשוק הכסף – גידול בהיצע היתרות הריאליות שמביא לירידה בריבית (ריבית חדשה: r’). • הירידה בריבית מביאה לעליה נוספת בביקוש המצרפי, הנובעת מגידול בביקוש לצריכה פרטית ולהשקעה (C, I). כתוצאה מכך חלה עליה נוספת בתוצר. • בסופו של דבר, הגידול בתוצר הוא הגבוה ביותר מבין כל המקרים (אג"ח, מיסים, הדפסת כסף), ולפיכך הירידה בעודף היצוא היא הגבוהה ביותר. • במקביל, לא ניתן לקבוע כיצד משתנה שער הריבית – יש להבחין בין שלושה מקרים בדומה למה שעשינו במקרה של משק סגור.

12. הצגה גראפית:משק באבטלה: מדיניות מרחיבה מעורבת r AD AD3(r’) AD1(r0) r1 AD2(r0) L(Y3) AD(r0) r2 L(Y1) L(Y2) r0 r’ L(Y0) Y MS’ P MS P Y0 Y1 Y2 YF Y3

13. משק באבטלה: מדיניות מוניטארית מרחיבה • אנו בוחנים כיצד גידול בהיצע הכסף (MS) משפיע על רמת התוצר , האבטלה, והרכב השימושים. • התהליך: MSrC, IADY ( C, I, IM) LrC, IADY • בסוף התהליך: Y, r, C, I, IM, EX ו-G לל"ש. • מכאן, כי (EX – IM) השפעות מקזזות

14. משק בתעסוקה מלאה: מדיניות מרחיבה • כאשר בחנו את ההשלכות של מדיניות פיסקאלית או מוניטארית מרחיבה בהקשר של משק סגור הנמצא בתעסוקה מלאה, ראינו כי מדיניות כזו מביאה לעליה ברמת המחירים – אינפלציה. • תהליך דומה מתרחש גם במשק פתוח. • ההבדל העיקרי בניתוח: במקרה של משק פתוח, גידול ברמת המחירים מביאה לייסוף ריאלי של המטבע המקומי (e/p)EX, IM. • הבדל משמעותי נוסף: יש הבדל אם הביקושים הם למוצרים ושירותים מקומיים או מיובאים. • עליה בביקוש למוצרים מקומיים – מביאה ליצירתו של פער אינפלציוני. • במקרה של מימון באמצעות אג"ח או באמצעות הדפסת כסף, עליה בביקוש למוצרים מיובאים בלבד – לא מביאה לשינוי בביקוש המצרפי לסחורות ושירותים מקומיים. לפיכך, היא אינה גורמת ליצירתו של פער אינפלציוני. • במקרה של מימון באמצעות מיסים – הביקוש המצרפי קטן ונוצר פער דפלציוני.

15. משק בתעסוקה מלאה: מדיניות פיסקאלית מרחיבה • הממשלה מגדילה את הביקוש שלה למוצרים מקומיים ב- G. • מקרה 1: מימון על-ידי מלווה מהציבור – הביקוש המצרפי גדל ב-G. • מקרה 2: מימון על-ידי מיסים – הביקוש המצרפי גדל ב- G(1 – MPC). • התהליך (בשני המקרים): GAD נוצר פער אינפלציוני P • עליית המחירים מביאה לשתי השפעות: • (MS/P)rC, IAD • (e/P)EX, IMAD • מסקנה:שער הריבית יגדל, אך בפחות מאשר במשק סגור, מאחר שחלק מצמצום הביקושים למוצרים מקומיים מתבצע דרך גידול היבוא וצמצום היצוא. • מסקנה:בסוף התהליך: חלה ירידה בעודף היצוא. התהליך נמשך עד סגירת הפער האינפלציוני

16. משק בתעסוקה מלאה: מדיניות מוניטארית מרחיבה • הבנק המרכזי מגדיל את היצע הכסף – מדיניות מוניטארית (טהורה) מרחיבה. • בשלב ראשון: חל שינוי בשוק הכסף בלבד – הגידול בהיצע הכסף מביא לירידת הריבית. • ירידת הריבית מביאה לעלייה בביקוש המצרפי, ולפיכך לפער אינפלציוני P • עליית המחירים מביאה לשתי השפעות: • (MS/P)rC, IAD • (e/P)EX, IMAD • מסקנה: מאחר שחלק מצמצום הביקושים מתבצע דרך ירידת היצוא ועליית היבוא, הרי שבסוף התהליך שער הריבית יעלה ויחולו שינויים ריאליים בהרכב התוצר: C, I, EX ירדו, IM יעלה ו-G לל"ש. התהליך נמשך עד סגירת הפער האינפלציוני

17. הצגה גראפית:משק בתעסוקה מלאה – הרחבה מוניטארית r AD AD’ AD r0 r* r1 L(YF) 450 M P Y MS’ P MS P’ YF MS’ P’