השפעת הטיפול בילדים על היקף החיסכון לפנסיה של נשים בישראל

1. השפעת הטיפול בילדים על היקף החיסכון לפנסיה של נשים בישראל זיו רובין והגר צמרת-קרצ'ר תל אביב– אפריל 2011

2. יוזמת זיכרון יעקב • המחקר בוצע במסגרת "יוזמת זיכרון יעקב" המופעלת על ידי "קרן פרידריך-אברט" ו"מרכז מאקרו לכלכלה מדינית". • מטרת היוזמה הינה גיבוש תכנית פעולה אשר תביא לידי ביטוי את הפוטנציאל הכלכלי-חברתי הטמון במדינת ישראל. • לישראל אין כיום תפיסה כוללת, רציונאלית, אפקטיבית ובעלת יעדים ברורים בכל הקשור למדיניות חברתית. • מטרת היוזמה היא לחבר בין מחקרי מדיניות אקדמיים מתחומים שונים לפרקטיקה, לסכמם לכדי המלצות מדיניות ולהביאם בפני מקבלי ההחלטות.

3. רקע והשערות • דפוסי העבודה של נשים במהלך חייהן היו מאז ומעולם קשורים לתפקידן בחיי המשפחה ובמיוחד לטיפול בילדים קטנים. • תוואי העבודה משפיע באופן ישיר על תנאי ההעסקה ותנאים אלו קובעים את היקף החיסכון לפרישה, מאחר שהדרך לצבירת פנסיה מבוססת על הפרשת שיעור מסוים מהשכר לחסכון פנסיוני. • נשים העוזבות את שוק העבודה, גם אם באופן תקופתי או חלקי, פוגעות ברמת ההכנסה שלהן, באפשרות צבירת הוותק ובפנסיה העתידית שלהן. • בחלק מהמקרים לנשים יש פנסיה, אך לרוב נמוכה משל גברים, במקרים אחרים נשים כלל לא צוברות חיסכון פנסיוני והן מגיעות לגיל הזקנה מחוסרות כל, תוך הסתמכות מלאה על קצבאות הביטוח הלאומי.

4. שלבי העבודה • סקירת רקע תיאורטי רלוונטי. • בחינת תוואי העבודה של נשים בישראל לפי גודל משרה, הכנסה ושכר, על פי נתונים מתוך סקרי הלמ"ס של 40 השנים האחרונות. • בדיקת יכולת החיסכון ורמת החיסכון או ההלוואה של משקי הבית בישראל לפי מין ראש משק הבית. • חישוב החיסכון הפנסיוני של פרטים בישראל לפי מודל צבירת פנסיה והשכר הממוצע במשק בגילאים שונים. • זיהוי האפקטים המשפיעים על היקף החיסכון לפנסיה של נשים בישראל.

5. נתונים ומתודולוגיה • נתוני סקרי ההכנסות שנערכו בשנים 1970, 1975, 1980, 1985, 1990, 1995, 2000, 2005 ו-2008. • נתוני סקרי כוח האדם שנערכו בשנים 1980, 1990, 2000, 2005 ו-2008. • הנתונים נותחו לפי שנות הלידה של הפרטים במדגמים בקבוצות של חמש שנות לידה כל אחת. • בדיקות ההכנסה בוצעו על ציוני התקן של ההכנסה ביחס להכנסה הממוצעת במשק באותו הסקר, כך ניתן להשוות בין תקופות ללא בעיות של רמות מחירים, שינוי בתנאי ההעסקה וכדומה.

6. עבודה במשרה מלאה מקור: עיבודי מרכז מאקרו על סקרי כוח אדם 1980, 1990, 2000, 2005 ו-2008 של הלמ"ס.

7. תוואי העבודה – שעות והכנסה לשעה מקור: עיבודי מרכז מאקרו על סקרי הכנסות 1970, 1975, 1980, 1985, 1990, 1995, 2000 ו-2005 של הלמ"ס.

8. תוואי העבודה – הכנסה לחודש מקור: עיבודי מרכז מאקרו על סקר הכנסות 2008 של הלמ"ס.

9. רמת ההכנסה מפנסיה לפי שיעורי התחלופה רק 23.93% מהנשים בישראל מרוויחות משכורת של מעל 7,500 ₪ לחודש (לעומת 42.22% מהגברים). מקור: עיבודי מרכז מאקרו על נתוני בנק ישראל (2008).

10. מודל הפנסיה • בסקרי הלמ"ס אין מעקב לאורך זמן על פרטים ספציפיים, לכן לא ניתן ליצור תוואי תעסוקה ושכר לאורך זמן. • על מנת להתגבר על בעיה מחקרית זו יצרנו "פרט ממוצע סינטטי" מנתוני סקר הכנסות 2008. • תוואי העבודה וההכנסה של פרט זה מוגדר לפי הנתונים הממוצעים של גברים ונשים לפי קבוצות גיל. • הפרט הממוצע מפריש לפנסיה כל חודש משכרו עד לתקופת הפרישה אז הוא חי מהכנסות הפנסיה.

11. תוואי השכר של "פרט ממוצע סינטטי" מקור: סקר הכנסות 2008 של הלמ"ס.

12. ההנחות המרכזיות של מודל הפנסיה • ריבית קבועה שנתית של 4%. • הפקדה של 10% מהמשכורת שהיא ההפקדה הקבועה בהסכם הפנסיה חובה נכון לשנת 2011. • תקופת ההפקדה היא מתחילת גיל העבודה (20 לנשים ו-21 לגברים) ועד גיל הפרישה הקבוע בחוק, 67 לגברים ו-64 לנשים. • תקופת הפרישה היא עד גיל תוחלת החיים הצפויה בשנת 2040, 84 שנים לגבר ו-87 לאישה. • סכום הקצבה החודשית נקבע כקבוע חודש בחודשו והריבית ממשיכה לפי ההנחה של 4% בשנה גם לאחר תום תקופת הצבירה ותחילת תקופת המשיכה (לאחר הפרישה מעבודה). • נשים שהן אימהות מפסיקות לעבוד ל-7 שנים בין גיל 28 ל-34.

13. תוצאות המודל מקור: עיבודי מרכז מאקרו על נתוני סקר הכנסות 2008 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

14. תוצאות המודל מקור: עיבודי מרכז מאקרו על סקר הכנסות 2008 של הלמ"ס.

15. שלושת האפקטים • מהטבלה ניתן ללמוד על הפער הגדול שבין רמת הפנסיה עבור אישה ממוצעת בישראל לבין זו של גבר ממוצע. • לפער זה שלושה מקורות עיקריים: • פערי השכר המצטברים של נשים לעומת גברים להם נקרא אפקט ההכנסה. • תקופת הצבירה הקצרה יותר של נשים לה נקרא אפקט הצבירה. • הקיצור הנוסף בתקופת הצבירה עקב טיפול בילדיםלה נקרא אפקט הילדים.

16. אפקט ההכנסה • בעקבות האפליה בשוק התעסוקה ובעקבות ההפסקה בתוואי העבודה שנשים לוקחות, על מנת לטפל בילדיהן, יורדת הכנסתן לאורך כל תוואי העבודה. הבדלי השכר הגדולים לאורך שנות העבודה, מורידים דרסטית את יכולת החיסכון הפנסיוני של נשים. • כפי שניתן לראות מההשוואה בין נשים לגברים עבור תקופת צבירה דומה, במצב בו גם גברים וגם נשים צוברים במשך 564 חודשים נמצא שגבר יקבל פנסיה חודשית של מעל 9,100 ₪ לעומת אישה שתקבל כ-5,150 ₪ כל חודש. הפרש זה, של כ-4,000 ₪ בחודש בפנסיה עבור תקופת צבירה זהה מוגדר על ידנו כאפקט ההכנסה.

17. אפקט הצבירה • בעקבות גיל הפרישה הנמוך יותר (64 לעומת 67) יכולות נשים לצבור חיסכון פנסיוני במשך פחות חודשי עבודה. • כאשר משווים אישה אשר צוברת פנסיה במשך זמן דומה לשל גבר (564 חודשים), נמצא שהכנסתה צפויה להיות כ-5,150 ₪ לחודש לעומת אישה רגילה (אשר צוברת במשך 540 חודשים) לה תהיה פנסיה של כ-4,430 ₪ לחודש. מדובר בהפרש משמעותי של כ-700 שקלים בחודש או כ-16% תוספת הכנסה.

18. אפקט הילדים • נשים רבות מפסיקות לעבוד לאחר הולדת ילדיהן (לרוב לאחר הולדת הילד הראשון) ולוקחות הפסקה של מספר שנים מעבודה, עד שילדיהן גדלים. • שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של נשים עולה יחד עם גיל הילד הצעיר ביותר. נשים שגיל הילד הצעיר ביותר שלהן בן 0-1 משתתפות בשיעור של 69.4%, לעומת זאת עם ילד צעיר בן 2-4 79.9% מהנשים משתתפות בשוק העבודה, כאשר הילד בן 5-14 השיעור עולה ל-82.6%. • אם מחשיבים את הפסקת הצבירה למשך תקופה של 7 שנים מגיל 28 ועד גיל 34, נמצא שסכום הפנסיה החודשית יעמוד על כ-3,450 ₪ לחודש, לעומת כ-4,430 ₪ לאישה אשר לא הפסיקה לעבוד. מכך אנו למדים שאפקט הילדים גורם לירידת הכנסה מפנסיה של כ-980 ₪ או 28% בכל חודש.

19. שלושת האפקטים אפקט ההכנסה אפקט הצבירה אפקט הילדים מקור: עיבודי מרכז מאקרו על סקר הכנסות 2008 של הלמ"ס.

20. תודה על ההקשבה! את המחקר המלא ניתן לקרוא באתר מרכז מאקרו לכלכלה מדינית: www.macro.org.il