ארץ-ישראל

1. ארץ-ישראל ד"ר מרטין ססלר תיכון אורט ירוחם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מרכז השתלמויות מורים – בית יציב

2. 1. ארץ ישראל יפה

3. מלכות ישראל – ארץ ישראל • ארץ ישראל היא • יחידה גיאוגרפית • הכוללת את הגליל, • את השומרון, יהודה • והנגב, מישור החוף • ועבר הירדן עד למדבר • בצפון היא גובלת בסוריה- • לבנון ובדרום היא מגיעה עד • ים סוף. מדינת ישראל נמצאת • בשטח של א"י, אבל גם השטחים • שישראל מחזיקה ביהודה ושומרון • והרשות הפלסטינאית. • מדינת ישראל היא • יחידה פוליטית בשטח • של ארץ ישראל. • המדינה קובעת חוק • ומשליטה את ריבונותה • על האזרחים והתושבים • החיים בה.

4. 2. ארץ-ישראל בתנ"ך לֶךְ-לְךָ .. אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ בראשית פרק יב • א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. בראשית י"ז • ז וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית עוֹלָם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. ח וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים.

5. וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, ויקרא י"ח • כד אַל-תִּטַּמְּאוּ, בְּכָל-אֵלֶּה: כִּי בְכָל-אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. כה וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲו‍ֹנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת-יֹשְׁבֶיהָ. כו וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה: הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כז כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ. כח וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. כט כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה--וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם. ל וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּיעֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ, בָּהֶם: אֲנִי,יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

6. אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב שמות ג • ז וַיֹּאמֶר יְהוָה, רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּייָדַעְתִּי אֶת-מַכְאֹבָיו. ח וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ--אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. ט וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, לֹחֲצִים אֹתָם. י וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.

7. אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם-- תִּשְׁכַּח יְמִינִי • תהילים פרק קלז • א עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן.ב עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ-- תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ.ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר-- וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה:שִׁירוּ לָנוּ, מִשִּׁיר צִיּוֹן.ד אֵיךְ--נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יְהוָה: עַל, אַדְמַת נֵכָר.ה אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם-- תִּשְׁכַּח יְמִינִי.ו תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי-- אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם-- עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.ז זְכֹר יְהוָה, לִבְנֵי אֱדוֹם-- אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם:הָאֹמְרִים, עָרוּ עָרוּ-- עַד, הַיְסוֹד בָּהּ.ח בַּת-בָּבֶל, הַשְּׁדוּדָה:אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ-- אֶת-גְּמוּלֵךְ, שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.ט אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ-- אֶל-הַסָּלַע.

8. תנ"ך – ארץ ישראל – מגילת העצמאות • בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. • לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. • מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה......... • אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.

9. סיכום נושא 2: א"י בתנ"ך • שאלה: • התנ"ך יוצר זיקה בין אלוהי ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. הסבירו את הזיקה על סמך המקורות שלמדנו • א. איך מציג התנ"ך את ארץ-ישראל? • ב. האם קיומו של עם ישראל בארץ-ישראל מובטח ללא תנאי? • ג. באיזו מידה נותנת מגילת העצמאות של מדינת ישראל ביטוי לזיקה בין עם ישראל לארץ-ישראל?

10. 3. כיבוש הארץ: חוק החרם טז רַק, מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה--לֹא תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה. יז כִּי-הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, הַחִוִּי, וְהַיְבוּסִי--כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יח לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא-יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם, אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם; וַחֲטָאתֶם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם. דברים כ י כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ--וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם. יא וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, וּפָתְחָה לָךְ: וְהָיָה כָּל-הָעָם הַנִּמְצָא-בָהּ, יִהְיוּ לְךָ לָמַס--וַעֲבָדוּךָ. יב וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה--וְצַרְתָּ, עָלֶיהָ. יג וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ; וְהִכִּיתָ אֶת-כָּל-זְכוּרָהּ, לְפִי-חָרֶב. יד רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר, כָּל-שְׁלָלָהּ--תָּבֹז לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת-שְׁלַל אֹיְבֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ. טו כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל-הֶעָרִים, הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא-מֵעָרֵי הַגּוֹיִם-הָאֵלֶּה, [=עמי ארץ כנען] הֵנָּה.

11. המלחמה על עיר רחוקה (מחוץ לארץ כנען) כאשר כובשים עיר רחוקה: • 1. קריאה לשלום • 2. אם נכנעת: חובת מס וחובת עבודה לכובש • 3. אם לא נכנעת: הריגת הזכרים ולקיחת הכל לשלל • עיר רחוקה: עיר שאינה בארץ כנען, עיר שלא הובטחה לעם ישראל. • דברים כ': י כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ--וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם. יא וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, וּפָתְחָה לָךְ: וְהָיָה כָּל-הָעָם הַנִּמְצָא-בָהּ, יִהְיוּ לְךָ לָמַס--וַעֲבָדוּךָ. יב וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה--וְצַרְתָּ, עָלֶיהָ. יג וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ; וְהִכִּיתָ אֶת-כָּל-זְכוּרָהּ, לְפִי-חָרֶב. יד רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר, כָּל-שְׁלָלָהּ--תָּבֹז לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת-שְׁלַל אֹיְבֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ. טו כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל-הֶעָרִים, הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא-מֵעָרֵי הַגּוֹיִם-הָאֵלֶּה, [=עמי ארץ כנען] הֵנָּה.

12. המלחמה על עיר קרובה(עיר שה' נתן לעם ישראל לנחלה) • מערי שבעת עמי כנען, הפריזי, היבוסי וכו' לֹא תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה. • הסיבה: לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא-יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם • דברים כ': טז רַק, מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה--לֹא תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה. יז כִּי-הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, הַחִוִּי, וְהַיְבוּסִי--כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יח לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא-יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם, אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם; וַחֲטָאתֶם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

13. רמב"ם – מלחמת מצווה ומלחמת רשות • הלכות מלכים ומלחמות פרק ה • א אין המלך נלחם תחילה, אלא על מלחמת מצוה. ואיזו היא מלחמת מצוה--זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מצר שבא עליהם. ואחר כך נלחם במלחמת הרשות--והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים, כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו. • ב מלחמת מצוה--אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא מעצמו בכל עת, וכופה העם לצאת. אבל מלחמת הרשות--אינו מוציא העם בה, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. • ד מצות עשה להחרים שבעה עממין, שנאמר "החרם תחרימם" (דברים כ,יז); וכל שבא לידו אחד מהן, ולא הרגו--הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תחייה, כל נשמה" (דברים כ,טז). וכבר אבדו, ואבד זכרם.

14. מלחמות מצווה ומלחמות רשות מלחמת הרשות: • היא המלחמה שנלחם עם שאר העמים, כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו. מלחמת הרשות: • אינו מוציא העם בה, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. ואיזו היא מלחמת מצוה? • זו מלחמת שבעה עממים. וכל שבא לידו אחד מהן, ולא הרגו--הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תחייה, כל נשמה". וכבר ... ואבד זכרם. • ומלחמת עמלק • ועזרת ישראל מצר שבא עליהם. מלחמת מצוה: • אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא [המלך]יוצא מעצמו בכל עת, וכופה העם לצאת.

15. מקור רמב"ם ל"כבר אבד זכרם" רמב"ם טוען, ש"אבד זכרם של 7 עממי כנען". הוא למד מהשנה, שמלך אשור, סנחריבבילבל את כל אומות הארץ, כש כבש את ישראל, כך שעמוני של היום אינו ניתן לזיהוי עם עמוני של לפני מסע סנחריב בארץ. אם עמוני לא עמוני, אדומי לא אדומי, אז גם חווי, יבוסי, כנעני וכד', אינם עוד אותם 7 עממי כנען מלפני כיבושי אשור. כלומר: "אבד זכרם". רמב"ם: ואיזו היא מלחמת מצוה? זו מלחמת שבעה עממים. וכל שבא לידו אחד מהן, ולא הרגו--הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תחייה, כל נשמה". וכבר ... ואבד זכרם. משנה מסכת ידים פרק ד בו ביום בא יהודה גר עמוני, ועמד לפניהן בבית המדרש, אמר להם: מה [=האם] אני לבא בקהל [=להתגייר ולהצטרף לקהל ישראל]? אמר לו רבן גמליאל: אסור אתה! אמר לו ר' יהושע: מותר אתה! אמר לו רבן גמליאל: הכתוב אומר (דברים כג) לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי וגו'. אמר לו רבי יהושע: וכי עמונים ומואבים במקומן הן? כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות ... התירוהו לבא בקהל

16. מיהו עמלק • דברים כ"ה • יז זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.  יט וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה’-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח. רמב"ם: ואיזו היא מלחמת מצוה? זו מלחמת שבעה עממים. וכל שבא לידו אחד מהן, ולא הרגו--הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תחייה, כל נשמה". וכבר ... ואבד זכרם. • גם מלחמת עמלק שייכת ל"מלחמות מצווה" ורמב"ם לא מציין את ביטולה.

17. מצוה זו אינה נוהגת אלא לימות המלך המשיח רבי אהרון מקוצ'י (מבעלי התוספות בצרפת, מאה ה-12) בספר מצוות גדול (סמ"ג), רכ"ו: • כשם שנמחה שבעת עממים כך נצטוו ישראל למחות את זכר עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח, ובשתי מצות אלו גם יש מצות עשה כאשר בארנו.... מצוה זו אינה נוהגת אלא לימות המלך המשיח לאחר כיבוש הארץ, שנאמר והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך וגו' תמחה את זכר עמלק מתחת השמים.

18. סיכום – מלחמת מצווה ומלחמת רשות מלחמת הרשות היא נגד הערים הרחוקות: • היא המלחמה שנלחם עם שאר העמים, כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו. • [המלך] אינו מוציא העם בה, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. מלחמת מצווה היא נגד הערים הקרובות • מלחמת שבעה עממים, ... וכבר ... ואבד זכרם. • מלחמת עמלק אינה נוהגת אלא לימות המלך המשיח. • ממלחמות מצווה נותר רק: ועזרת ישראל מצר שבא עליהם = מלחמת הגנה

19. הרב שלמה גורן: ואין ללמוד ממלחמות בתקופת המקרא על מלחמות אחרות ועל זמננו הרב שלמה גורן - ספר משיב מלחמה: ברם על אף מצות הלחימה המפורשת בתורה, מצוים אנו לחוס גם על האויב שלא להרוג אפי' בשעת מלחמה, אלא בזמן שקיים הכרח להגנה עצמית לצורך כיבוש ולנצחון, ולא לפגוע באוכלוסיה בלתי לוחמת ובוודאי שאסור לפגוע בנשים וילדים שאינם משתתפים במלחמה. פרט לאותן מלחמות המצוהשנצטוינו במפורש בתורה בימי קדם "לא תחיה כל נשמה". באשר גם האויבים נהגו אז באכזריות ולכן החמירה נגדם התורה. ואין ללמוד מהן חס וחלילה על מלחמות אחרות ועל זמננו

20. סיכום נושא 3: חוק החרם שאלה: רמב"ם כותב בהלכות מלכים ומלחמות פרק ה אין המלך נלחם תחילה, אלא על מלחמת מצוה. ואיזו היא מלחמת מצוה--זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מצר שבא עליהם. ואחר כך נלחם במלחמת הרשות--והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים, כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו. • א. באילו תנאים מותר למלך לצאת למלחמת מצווה ולמלחמת רשות? • ב. מה הסיבה לעמדה הנוקשה שנוקט התנ"ך כלפי 7 עמי כנען? • ג. מה הקשר בין החלוקה של רמב"ם את המלחמות למלחמת מצווה ולמלחמת רשות לבין החלוקה של התנ"ך בספר דברים בפרק כ' למלחמה על עיר קרובה לעומת עיר רחוקה • ד. אילו ממלחמות מצווה ניתן ליישם היום ואיך נתבטלו חלק ממלחמות המצווה במשך הדורות? • ד. מה עמדת הרב גורן ז"ל ליישום חוק החרם היום?

21. 4. מצוות ישוב הארץ תוספתא עבודה זרה, פרק ה'. בבלי כתובות ק"י ע"ב • ישהה אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ולא בחוצה לארץ, אפילו בעיר שכולה ישראל. מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. ספרי דברים ראה, פיסקה פ'; • ומעשה בר' אלעזר בן שמועור' יוחנן הסנדלר שהיו הולכיןלנציבין אצל יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לצידן וזכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה (דברים י"א, לא-לב): "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החוקים וגו'" חזרו באו להם למקומם. אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.

22. וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ – ציווי או "כשתבואו אל הארץ, תעשו ....." • ויקרא כג • וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל--וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אֶת-פִּרְיוֹ; שָׁלֹשׁ שָׁנִים, יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים--לֹא יֵאָכֵל. כד וּבַשָּׁנָה, הָרְבִיעִת, יִהְיֶה, כָּל-פִּרְיוֹ--קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, לַיהוָה. כה וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת,תֹּאכְלוּ אֶת-פִּרְיוֹ, לְהוֹסִיף לָכֶם, תְּבוּאָתוֹ: אֲנִי,יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

23. ישראל שבחוצה לארץ עובדי עכו"ם .. הן תוספתא עבודה זרה, פרק ה' ר' שמעון בן אלעזר אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדי עכו"ם בטהרה הן. כיצד עכו"ם שעשה משתה לבנו, והלך וזימן את כל היהודים בעירו, אף על פי שהן אוכלים משלהן ושותין משלהן ... - עובדי עכו"ם הן, שנאמר (שמות ל"ד, ט"ו): "וקרא לך ואכלת מזבחו". בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י עמוד ב' לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה

24. הכלמעלין לארץ ישראל, ואין הכלמוציאיןוכו'. אחד האנשים ואחד הנשים. משנה כתובות, י"ג, י"א • הכלמעלין לארץ ישראל, ואין הכלמוציאיןוכו'. אחד האנשים ואחד הנשים. בבלי כתובות ק"י • ת"ר הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות כופין אותה לעלות ואם לאו תצא בלא כתובה היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות כופין אותו לעלות ואם לאו יוציא ויתן כתובה היא אומרת לצאת והוא אומר שלא לצאת כופין אותה שלא לצאת ואם לאו תצא בלא כתובה הוא אומר לצאת והיא אומרת שלא לצאת כופין אותו שלא לצאת ואם לאו יוציא ויתן כתובה:

25. מדוע רמב''ם לא מנה במנין המצוות את מצוות יישוב ארץ ישראל • רמב"ן, השגות לספר המצוות, מצוות עשה ד' • (א) נצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה, והתנחלתם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם." • (ב) וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצווה, וכן אמרו בגמרא סוטה: "אמר רבא: מלחמת יהושע לכבוש, דברי הכול חובה. מלחמת דויד להרווחה, דברי הכול רשות." • רבי יצחק די ליאון, "מגילת אסתר" • (א)נראה לי, כי מה שלא מנה הרמב"ם (בכלל מצוות עשה) הוא לפי שמצוות ירושת הארץ וישיבתה נהגה רק בימי משה ויהושע ודויד, וכל זמן שלא גלו מארצם. אבל אחר שגלו מעל אדמתם, אין מצווה זו נוהגת לדורות, עד עת בוא המשיח.

26. סיכום נושא 4: מצוות ישוב הארץ • שאלה: אנחנו קוראים בתוספתא עבודה זרה, פרק ה'. בבלי כתובות ק"י ע"ב: • ישהה אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ולא בחוצה לארץ, אפילו בעיר שכולה ישראל. מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. • א. הסבירו את הברייתא • ב. האם יש בתורה מצווה מפורשת המחייבת כל יהודי ליישוב הארץ? הסבירו את תשובתכם! • ג. באילו מטפורה משתמשים מקורות חז"ל על מנת להדגיש את עליונות החיים בארץ-ישראל? • ד. כשיש חילוקי דעות בין בעל לאישה, אם לחיות בארץ או בחו"ל, איך לדעת מקורות חז"ל צריך לפתור את המחלוקת? • ה. האם לדעת רמב"ם ורמב"ן שייך יישוב הארץ למצוות מן התורה? ומדוע?

27. 5. על נטורי קרתא וחסידי סטמארכל העולה לארץ ישראל מבבל עובר ב[מצוות] עשה • ירמיהו כ"ז • כא כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--עַל-הַכֵּלִים, הַנּוֹתָרִים בֵּית יְהוָה, וּבֵית מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם. כב בָּבֶלָה יוּבָאוּ, וְשָׁמָּה יִהְיוּ--עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם, נְאֻם-יְהוָה, וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה. • בבלי, כתובות ק"י • דאמר רב יהודה: כל העולה לארץ ישראל מבבל עובר בעשה שנאמר (ירמיהו כז, כב): "בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאום ה'".

28. מאמר שלוש השבועות • "בצבאות או באילות השדה". אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל אם אתן מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה. • בבלי, כתובות קי"א • רבי יוסי ברבי חנינא, דאמר ג' שבועות הללו למה? • אחת שלא יעלו ישראל בחומה (כחומה), • ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, • ואחת שהשביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדי. • רבי לוי, דאמר שש שבועות הללו למה? תלתאהנידאמרן. ... שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים.

29. שלוש השבועות והשואה ...עשו כל מיני השתדלות לעבור על השבועות הללו לעלות בחומה וליקח מעצמם ממשלה וחירות קודם הזמן, שזהו דחיקת הקץ, והמשיכו ל...... רוב בני ישראל לרעיון הטמא הזה. • ר' יואל משה טייטלבוים- 1953 • והנה מלפנים בישראל בבל הדורות, כשהגיעה עת צרה ליעקב, חקרו ודרשו מה זה ועל מה זה, איזה עוון גרם להביא לידי כך לשים לב, לתקן ולשוב אל השי"ת, כדמצינו ב[מ]קראי ובתלמוד. ועכשיו בדורנו זה, אין צדיכין לחפש ולבקש במטמונים את העוון שהביא עלינו את הצרה הזאת, כי הוא גלוי ומפורש בדברי חז"ל, שהגידו לנו זאת בפי' שלמדו מקראי שעל-ידי העברה על השבועות שלא לעלות בחומה ושלא ידחקו את הקץ, ... אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

30. להקים להם מדינה לפני הזמן בלי תורה, אמנם זאת עוד יותר, כי הכתות האלה שהמשיכו ברעיון הטמא הזה, להקים להם מדינה לפני הזמן בלי תורה, המשיכו את בני ישראל למינות ואפיקורסות נוראה אשר לא היתה כמוה מיום הווסדה הארץ, ... אבל אלה הרשעים כופרים בעיקר, ובתחילה ממשיכים הלבבות במה ... להיות ככל הגוים עם וממשלה כמו האומות.

31. נוטרי העיר • תלמוד ירושלמי • רבי הוה משלח לר' אסי ולר', דיפקוןויתקנוןקרייתא דארעא דישראל . והוון עליןלקרייתאואמרין להון אייתו לן נטורי קרתא, והוון מייתו להון ריש מטרתאוסנטרא, והוון אמרין להון אלין נטורי קרתא אלין חרובי קרתא, אמרו להון ומאן אינוןנטורי קרתא, אמרו להון אלו סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה על שם שנאמר (יהושע א') 'והגית בו יומם ולילה' • תרגום: רבי היה שולח את ר' אמי ור' אסי שיצאו ויתקנו את ערי ארץ ישראל, והיו נכנסים לעיר ואומרים להם: הביאו לנו את שומרי העיר, והיו מביאים להם את שומר הנשק והפרש, והיו ר' אמי ור' אסי אומרים: אלה שומרי העיר? אלה מחריבי העיר! אמרו להם, ומי הם שומרי העיר, ענו להם, אלו סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה על שם שנאמר (יהושע א') 'והגית בו יומם ולילה'

32. מה בין נטוריכרתא וחסידי סאמאר לשאר הזרמים החרדים? • אם כן על מה המחלוקת? • חסידי סטמאר ונטורי כרתא לא מתפשרים עם מדינת ישראל, גם לא הלכה למעשה, כאשר שאר הזרמים החרדים (חסידים ומתנגדים) מתפשרים עם המדינה, כדי להוציא לעצמם את מירב ביתרונות. • רוב החרדים משתתפים בבחירות לכנסת במסגרת מפלגות חרדיות. הקיצונים מחרימים את הבחירות ולא משתתפים בפוליטיקה הישראלית. • חסידי סטמאר ונטורי כרתא נלחמים במדינת ישראל, תומכים באויבי המדינה, וכד', כאשר שאר הזרמים מתנגדים לה בשקט. • אין מחלוקות על מעמדה הדתי של ארץ-ישראל. ארץ ישראל הובטח לעם היהודי על ידי ה' לנצח נצחים. • אין מחלוקת על כך, שמדינת ישראל הוקמה בניגוד לדת היהודית, כלומר לפני ביאת המשיח. • אין מחלוקת שחילוניותה של מדינת ישראל פוגעת בדת היהדות, כפי שהחרדים תופסים אותה. • אין מחלוקת על כך שמבחינת דתית מדינת ישראל אינה לגיטימית. • לכן כל החרדים נמנעים מלהשתתף בחגים הלאומיים של מדינת ישראל [יום השואה, יום הזכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות], לא אומרים הלל ביום העצמאות ולא אומרים תפילה לשלום המדינה. • כל הפלגים החרדים רואים בשירות הצבאי דבר שללי, כי הוא נתפס כהכרה במדינת ישראל והואר בא על חשבון לימוד תורה.

33. סיכום נושא 5: שלוש השבועות • שאלה: • הרבי מסטמאר כותב בספרו "ויואל משה": • הכתות האלה שהמשיכו ברעיון הטמא הזה, להקים להם מדינה לפני הזמן בלי תורה,.....אבל אלה הרשעים כופרים בעיקר, ובתחילה ממשיכים הלבבות במה ... להיות ככל הגוים עם וממשלה כמו האומות. • א. הסבירו את דברי הרבי מסטמאר. • ב. מהו הבסיס התורני של הרבי מסטמאר להתנגדותו למדינה יהודית בא"י. • ג. איך מסביר הרבי מסטמאר את השואה. • ד. על אילו מקורות מבססים אנשי נטוריקרתא את התנגדותם לשירות הצבאי והשירות הלאומי?