תוכנית אסטרטגית לפיתוח הנגב: תמונת מצב והמלצות למדיניות

1. כנס הרצליה, פברואר 2009 תוכנית אסטרטגית לפיתוח הנגב: תמונת מצב והמלצות למדיניות פרופ' אלכס מינץ דיקן בית ספר לאודר לממשל המרכז הבינתחומי-הרצליה

2. "מדינת ישראל אינה סובלת מציאות מדבר בתוכה.אם המדינה לא תחסל את המדבר- עלול המדבר לחסל את המדינה."(בן-גוריון, "משמעות הנגב", 1955)

3. רציונל ומטרות • התוכנית הלאומית האסטרטגית לפיתוח הנגב יצאה לאור באוקטובר, 2005 ואושרה על ידי הממשלה כחודש לאחר מכן - 20.11.2005. • מעט יותר משלוש שנים לאחר שממשלת ישראל אישרה את התוכנית, התמונה בשטח די עגומה.

4. רציונל ומטרות • לפיכך, ראוי לשאול: • מה נעשה בתקופת הזמן הזו? • מה ניתן ללמוד ממה שבוצע ובעיקר ממה שלא בוצע? • מה ראוי שיעשה מנקודה זו ואילך?

5. מסגרת עבודה • צוות חוקרים מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה ביצע בחודשים האחרונים תהליך בחינה והערכה מחודשת של התוכנית. • תהליך זה כלל בחינה של התוכנית המקורית, בחינה של הפעולות שבוצעו נכון להיום ובחינת אלטרנטיבות למדיניות עתידית.

6. מסגרת עבודה • הממצאים המרכזיים שעלו מתוך תהליך זה רוכזו בחוברת שהופצה לקראת הכנס ויוצגו בפאנל הנוכחי. • ממצאים אלו יהוו בסיס לדיון בפאנל.

7. צוות החוקרים פרופ' אלכס מינץ ד"ר אורי אולמן ד"ר עירן הלפרין גב' תמר ישראלי

8. תרומת נייר העבודה • סקירת התוכנית המקורית ("דרומה"). • סקירה של החלטות הממשלה הרלוונטיות. • תכנון מול ביצוע – סטאטוס ביצוע הפרויקטים. • בחינת נקודות התורפה של התוכנית. • המלצות למדיניות. • תיעדוף פרויקטים.

9. מתודולוגיה • ראיונות ופגישות עומק עם בעלי התפקידים הרלוונטיים במשרדי הממשלה, הרשות לפיתוח הנגב, המגזר השלישי והפרטי ומומחים חיצוניים, בשילוב עם פרסומים ומידע מהלמ"ס. • קביעת קריטריונים אמפיריים להערכה ותיעדוף של פרויקטים חדשים או קיימים. • תיעדוף פרויקטים על בסיס קריטריונים מתוקפים.

10. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב - רקע

11. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב - רקע • במהלך שמונה חודשים בשנת 2005 שקדו חמישה צוותי עבודה מתואמים על הבניית התוכנית הלאומית-אסטרטגית לפיתוח הנגב. • את התהליך הובילה "דרומה", שהוקמה ע"י יזמים ופילנתרופים ישראלים ויהודים והסוכנות היהודית.

12. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב - רקע • בתהליך זה לקחו חלק גורמים מהסקטור הממשלתי, הפרטי, הציבורי וההתנדבותי. • יעודה של התכנית הוא להפוך את הנגב לאזור מושך אוכלוסיה ועסקים, מפותח כלכלית, המציע איכות חיים וחווית מגורים ומאפשר קיומו של מרקם קהילתי מגוון ורב תרבותי.

13. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב – יעדי התוכנית • יעדאוכלוסיה:  הגדלת  האוכלוסייה בתחום התוכנית  מ-535 אלף נפש לערך ל-900 אלף נפש לערך בשנת 2015. • יעד  מועסקים:  העלאת מספר  המועסקיםבקרב תושבי  הנגב מ-164 אלף לערך ל-300 אלף  לערך  בשנת 2015.

14. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב – יעדי התוכנית • יעד  שכר:  צמצום הפער בהכנסה ממוצעת  לנפש בין אזור הפעלת התוכנית לממוצע הארצי ב-60%. • יעד סטודנטים: השוואת שיעור הסטודנטים מקרב תושבי הנגב (באוכלוסיה היהודית), לממוצע  הארצי והעלאת   שיעור  הסטודנטים  באוכלוסיה  הבדואית  בנגב בפרט.  

15. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב – תחומי פעילות

16. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב – מה בוצע נכון להיום? מישור הצהרתי: • החלטה 4415 – ממשלת שרון מאמצת את התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב ככתבה וכלשונה (20.11.2005). • הגדרה ממוקדת של יעדי התוכנית וקריאה להקמת גוף יישום אפקטיבי לביצועה.

17. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב – מה בוצע נכון להיום? מישור הצהרתי: • בהחלטה נקבע כי "ממשלת ישראל תקצה בדרכים ישירות ועקיפות שבעה עשר מיליארד ₪ לפיתוח הנגב ויישום התוכנית, במהלך השנים 2006-2015".

18. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב – מה בוצע נכון להיום? מישור מעשי: • ממשלת שרון לא הקצתה בפועל תקציב לביצוע התוכנית. • לא הוקם גוף יישום כמתואר בהחלטת הממשלה.

19. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב –מה בוצע נכון להיום? מישור מעשי: • בהחלטה 747 (27.11.2006) ממשלת אולמרט מקצה ארבע מאות מליון ₪ ליישום חלקי של התוכנית ב-2007. • מדובר על כ-10% מהתקציב המתוכנן לשנתיים הראשונות.

20. או במילים אחרות... • "החלטת הממשלה מס' 4415 (התוכנית האסטרטגית) אינה מיושמת הלכה למעשה, מאחר והתקציבים שיועדו עבורה לא הועברו בפועל עקב פריצת מלחמת לבנון השנייה" (ראיון עם מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אורלי יחזקאל 11 בדצמבר, 2008).

21. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגבדוגמא למידת יישום התוכנית – תחום תשתיות תשתיות כבישים על פי התוכנית המקורית - תכנון מפורט עד לסוף 2006, ביצוע בפועל עד 2010

22. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגבדוגמא למידת יישום התוכנית – תחום תשתיות תשתיות רכבת* – על פי התוכנית המקורית - תכנון מפורט ואישורים סטאטוריים עד סוף 2008 *יש לציין כי תוכניות קודמות להכפלת הקו ב"ש – נען הינן בביצוע וכי לאחרונה אושר הקו המתוכנן ב"ש-אשקלון

23. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגבדוגמא למידת יישום התוכנית במגזר הבדווי – התחום הכלכלי התוכנית המקורית תקצבה את צרכי המגזר הבדווי בנגב ב-1.8 מיליארד ש"ח

24. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגבדוגמא למידת יישום התוכנית במגזר הבדווי – התחום הכלכלי

25. מבט כללי מראה שממשלת ישראל הביעה נכונות להקצות שבעה עשר מיליארד ₪ ליישום תוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח הנגב, אולם בפועל הפעולות שבוצעו מאז אישור התוכנית היו מינוריות ביותר. מהן הסיבות לכך?

26. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב נקודות תורפה עיקריות • קושי בסיסי ביישום פרויקט לאומי במדינת ישראל (שיטת משטר, מצב ביטחוני) • אי הקמתו של מנגנון יישום, פיקוח ובקרה • התחיבות הצהרתית של הממשלה שלא גובתה בהעברת תקציבים משמעותיים • חוסר מודולאריות בתוכנית המקורית ולוח זמנים צפוף

27. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב נקודות תורפה עיקריות • אי עצמאותם של הפרויקטים – תלות ביישום "התוכנית הגדולה". • קשיים מבניים ובירוקראטיים

28. התוצאה – תמונת מצב עכשווית • התוכנית האסטרטגית ה"גדולה" אינה מיושמת. • מבוצעים פרויקטים נקודתיים, ללא חוט מקשר או ראייה כוללת. • כתוצאה מתלות הפרויקטים האחד בשני נפגעת האפקטיביות של הפרויקטים המבוצעים. • פתרון אפשרי – פעולה מקבילה בשני מישורים

29. המלצות מרכזיות (1) מישורי פעולה מקבילים רובד מקצועי: קביעת קריטריונים, הערכת היתכנות ותיעדוף פרויקטים לביצוע תוכנית ביניים בטווח הזמן המיידי רובד פוליטי-ציבורי: קמפיין ציבורי שיניע את ממשלת ישראל ליישם את התוכנית

30. המלצות מרכזיות (2) הקמת מיידית של מנגנון יישום: • פישוט התהליך הבירוקראטי על ידי התבססות על מנגנוני יישום קיימים ואפקטיביים. • מנגנון יישום שמשלב גורמים מקצועיים (תוכנית מקורית) עם "גב" פוליטי ברור – משרד רוה"מ, משרד האוצר, והמשרד לפיתוח הנגב והגליל.

31. המלצות מרכזיות (3) יצירת "תוכנית ביניים": • תיעדוף הפרויקטים הקיימים על פי קריטריונים אמפיריים מתוקפים בהתאמה למסמך המדיניות. • תיעדוף הפרויקטים ייעשה באופן מודולרי ומדרגי, כך שניתן יהיה להתאימו לתקציבים שונים ולסיטואציות משתנות.

32. המלצות מרכזיות (4) – מינוף מעבר בסיסי צה"ל לנגב • נתוני רקע: • מעבר בסיסי צה"ל לנגב – פרויקט לאומי שנמצא בשלבי יישום (בסיס נבטים) או מכרוז (עיר הבה"דים). • למעלה מ-20,000 חיילים ואנשי קבע יועברו לדרום. • השקעה ישירה של 25 מיליארד ₪ בהעברת הבסיסים

33. המלצות מרכזיות – מינוף מעבר בסיסי צה"ל לנגב (המשך) • על גוף היישום לפעול למינוף מעבר בסיסי צה"ל לנגב לצורך יישום פרויקטים מתוך התוכנית. • נדרש שיתוף פעולה הדוק בין מנהלת היישום למנהלת מעבר בסיסי צה"ל לנגב.

34. המלצות מרכזיות (5) • על הממשלה לאמץ מסקנות מרכזיות מדו"ח ועדת גולדברג ולהניע מהלך משמעותי בהקשר של המגזר הבדווי בנגב.

35. המלצות מרכזיות (6) • בעקבות המלחמה בדרום ניתן לרתום את ממשלת ישראל, המגזר העסקי והמגזר השלישי לטובת שקום הדרום, תוך האצת תהליכים כלכליים ומבניים.

36. המלצות מרכזיות (7) • יש לרתום את תוכנית ההאצה הכלכלית של ממשלת ישראל לטובת התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב.

37. תיעדוף פרויקטים – פרמטרים לבחירה בעיה: יש מגוון רחב (כ – 50) פרויקטים במגבלת תקציב וזמן. כיצד לבחור ביניהם? פתרון מוצע:תיעדוף הפרויקטים בדרך שיטתית על בסיס פרמטרים נבחרים

38. תיעדוף פרויקטים – פרמטרים לבחירה • נחיצות הפרויקט. • סטאטוס הפרויקט. • ישימות הפרויקט. • היקף הפרויקט והיקף השפעתו. • התאמה ליעדי תכנית תמ"א 35. • מידת שיפור איכות החיים של התושבים. • גודל אוכלוסיית היעד. • משך זמן ביצוע הפרויקט. • מידת המענה לסוגיה הביטחונית.

39. תיעדוף פרויקטים –דוגמא מפרק תשתיות מדרגה 1 - מיידי ביותר: • כביש מספר 6 וכביש מספר 31. • תשתיות ישובים בדווים ותיקים. מדרגה 2 - מיידי: • כביש מספר 40 וכביש מספר 232. • רכבת נוסעים בקו ב"ש - רמת חובב. • תשתיות ישובי בדווים חדשים. מדרגה 3 - דחוף ביותר: • רכבת נוסעים קו ב"ש – ערד. • רכבת נוסעים קו ב"ש אשקלון. מדרגה 4 - דחוף: • מנחות מטוסים. • אזורי תעשייה וביוב.