'עיר ללא אלימות' התמודדות עם אלימות במערכת הבריאות בית חולים ללא אלימות

1. ממשלת ישראל 'עיר ללא אלימות' התמודדות עם אלימות במערכת הבריאות בית חולים ללא אלימות פורסם באתר המשרד לביטחון הפנים - www.mops.gov.il

2. אלימות במערכת הבריאותלתקופה 1/1/2008-23/11/2008 * נתוני משרד הבריאות בשנים 2005-2007 עמד מספר הארועים על כ – 1,600 ארועים מדווחים בכל שנה.על כ – 300 מהם היו תלונות למשטרה.העלייה בדיווח נובעת מאירוע דקירת הרופא בבי"ח קפלן ב – 28.5.2008. האירוע העלה את רמת המודעות והרגישות לנושא וכך, את רמת הדיווחים.

3. תמונת המצב(מתוך מחקר מקיף שבוצע ע"י פרופ' שמחה לנדאו בנושא) • 75% מכלל צוותי חדר המיון חוו אלימות בשנה האחרונה • 87% - האלימות הופנתה כלפי איש הצוות • 29% - איומים מילוליים • 16% - אלימות פיזית • מיהם הקורבנות? • אלימות פיזית – בעיקר כלפי אנשי בטחון, חובשים ואלונקאים • איומים מילוליים – בעיקר רופאים • אלימות מילולית – אחרים (אחיות, מינהליים, רנטגן, עוסי"ם..) • מיהם התוקפים (לרוב)? • מלווה • גבר • גילאי 26-35 • ישראלי ותיק (66%), בן מיעוטים (20%)

4. תמונת המצב -2(מתוך מחקר מקיף שבוצע ע"י פרופ' שמחה לנדאו בנושא) • גורמים/הקשרים בהם מתרחשת האלימות • משמרות ערב (צוות מצומצם) • חדר המיון עמוס במידה בינונית או רבה • המתנה ארוכה (פערים בחווית ההמתנה) • חוסר שביעות רצון מהיחס ו/או הטיפול הרפואי • צער על מות קרוב • איסור כניסת מלווים • פערים תרבותיים בין הפונים ונותני השרות • מבנה פיזי של חדר מיון – קטן שיוצר תחושת עומס

5. תמונת המצב - 3(מתוך מחקר מקיף שבוצע ע"י פרופ' שמחה לנדאו בנושא) • תגובה לארועי האלימות • ברוב המכריע של המקרים מוזעק קצין הבטחון • תת דיווח (רק ברבע מהמקרים נעשה מילוי טופס רשמי על המקרה) בגלל: • חשש מאיומי התוקף • פחד להיות מסומן כמעורב • רוב בעלי התפקידים מגלים תחושות פגיעות, איום, חוסר אונים וחרדה (לעומת אנשי הבטחון) • רק חמישית השתתפו בהשתלמות על התמודדות עם אלימות (בעיקר אנשי בטחון (42%) – המשתתפים העידו שהפיקו תועלת רבה מההשתלמות.

6. רקע לתוכנית • וועדת השרים למאבק באלימות ביקשה להקים צוות בראשות משנה למנכ"ל המשרד לבט"פ לצורך גיבוש המלצות לנושא. בצוות השתתפו נציגי: • המשרד לבטחון הפנים – משנה למנכ"ל, מרכז וועדת השרים, ראש מטה 'עיר ללא אלימות' • משרד הבריאות – נציג קב"ט, נציג שרות סוציאלי ארצי • משטרת ישראל – ראש מדור אבטחה, קמ"ד שותפויות – אק"מ • הקרן לידידות

7. רקע לתוכנית - המשך • החלטות הצוות: • פיתוח דרכי ההתערבות יעשה בהתאם לעקרונות תוכנית 'עיר ללא אלימות' • יוכן מודל "בי"ח ללא אלימות" ויבוצע פיילוט בבי"ח וולפסון. מדוע וולפסון? • מיקום – נותן שרות גם לבת ים – 'עיר ללא אלימות' וגם לערים שאינן 'עיר ללא אלימות' • שת"פ עם משטרת ישראל – שת"פ מצויין עם מרחב איילון • יכולת – הנהלת בית החולים מסוגלת להוביל את המהלך • גודל – וולפסון הוא בית החולים הקטן מבין הגדולים (600 מיטות) • פיתוח תחום ההתמודדות עם אלימות במערכת הבריאות בקהילה בערים ללא אלימות

8. הנחת יסוד • הנחות היסוד התאורתיות של מודל "עיר ללא אלימות" רלוונטיות לנושא אלימות במערכת הבריאות בכלל ובבית החולים בפרט: • מערכתיות והוליסטיות (כל הזירות, כל המעורבים, כל מצבי האלימות) • יצירת שותפויות וחלוקת אחריות (בי"ח – קהילה – משטרה) • מרכזיות האיתור, העיסוק במניעה והטיפול בגורמי הסיכון של כלל מצבי האלימות • יצירת שפה אחידה וברורה של חוסר סובלנות כלפי האלימות • מיקוד במגיביםושכלול התגובה

9. מיפוי מסגרת ההתערבות אובייקט האלימות זירת האלימות אלימות כלפי צוות אלימות כלפי אחרים אלימות בזירה הרפואית אלימות בזירה חיצונית המופנת פיתוח התערבות ביחס ל: סוג הקהילה סוג המערכת עיר ללא אלימות עיר אחרת בית חולים/מוסד שירותי בריאות בקהילה המתרחשת ב: שנמצא ב:

10. שיטת העבודה • הקמת 4 צוותים: • אכיפה • טיפול ורווחה • מניעה והסברה • יעוץ משפטי • בצוותים השתתפו נציגי: • המשרד לבטחון הפנים, משרד הבריאות, משטרת ישראל, עיריית בת ים, הקרן לידידות, בית חולים וולפסון

11. יעדי התוכנית יעדי התוכנית הפחתה הדרגתית ומשמעותית של תופעות האלימות והפשיעה בבית החולים הגברת תחושת הבטחון האישי והמוגנות של כל באי בית החולים יצירת מנגנונים וכלים להתמודדות עם האלימות בתוך בית החולים פיתוח מודל להתמודדות עם סוגים שונים של אלימות בבית החולים

12. עקרונות תוכנית "בי"ח ללא אלימות" בתחום האכיפה • מדיניות נוקשה ובלתי מתפשרת כלפי אלימות והפרות חוק • הובלה משותפת של בית החולים, המשטרה והרשו"מ • העברת מסר של חומרה יתרה ביחס לפגיעה בצוות רפואי • תגבור גורמי אכיפה ואמצעי אכיפה • הסדרת נושא הדיווח על הארועים והבקרה על הטיפול בהם • הגברת תחושת המוגנות של כלל באי בית החולים

13. פעולות בתחום האכיפה • הכנת פרוגרמה (תקן) ע"י משרד הבריאות לנושא • קשר בית החולים – משטרה • שינויים במערך האבטחה • מערך שליטה ובקרה ואמצעים טכנולוגיים • יצירת טריטוריות בטחוניות • התערבות אכיפתית מול ארועי אלימות/ סנקציות כלפי מלווים • הכשרת צוותים בנושאי אכיפה

14. עקרונות תוכנית "בי"ח ללא אלימות" בתחום הרווחה והטיפול • המשך טיפול במעורבים במקרי האלימות המגיעים לבית החולים והמתרחשים בבית החולים • מתן מענים טיפוליים והגנתיים לצוותי בית החולים הקורבנות לאלימות • התערבויות יזומות מונעות בזירות בעייתיות • שת"פ בית החולים והקהילה ביחס למקרים

15. פעולות בתחום הרווחה והטיפול • מעורבות מוסדרת וקבועה של השרות הסוציאלי בארועי האלימות • מודל התערבות פסיכו-סוציאלי מול אנשי צוות שנפגעים • עבודה סוציאלית בתוך זירות בעייתיות • קשר עם הקהילה

16. עקרונות תוכנית "עיר ללא אלימות" בתחום המניעה וההסברה • יצירת שפה ואוירה אחידה וברורה ביחס לנושא • אפס סובלנות להתנהגות לא נורמטיבית • השקעה באסטטיקה, ניקיון, טיפוח, שירותיות, תאורה • הקניית כלים ומיומנויות מונעות לצוות • תיווך וסיוע בחוויות קשות/מלחיצות הקשורות למצב רפואי • הנגשת מידע ושירותים

17. פעולות בתחום המניעה וההסברה • טיפול בפינות המתנה • הפחתת חוסר וודאות • הקמת מוקד פניות • תוכנית הדרכה למניעת ארועי אלימות • הכנת אמנה בנושא • גיוס צוות בית החולים לתהליך • תוכנית יח"צנות להעברת המסר לכלל באי בית החולים