הגלובליזציה של (אי) השוויון

1. הגלובליזציה של (אי) השוויון

2. סוגי השוויון • ניתן להבדיל בין שלושה סוגים של שוויון:‏ • שוויון זכויות • שוויון הזדמנויות • שוויון תוצאות

3. שוויון זכויות • בנוגע לשוויון זכויות, אפשר לטעון כי תהליך הגלובליזציה עודד את התפשטות המודל הליברלי, עם:‏ • שוויון בעיני החוק • חופש ביטוי, חופש דת וכו' • דמוקרטיה • שוויון בעיני החוק, חופש ביטוי, חופש דת וכו' היו הדרישות המרכזיות של הזרם הליברלי במאבקו במאה ה-19. דמוקרטיה, מנגד, הייתה דרישה סוציאל דמוקרטית מובהקת. אף על פי כן, כיום כל הזרמים הפוליטיים הראשיים דוגלים בכל התכונות של שוויון זכויות..‏

4. שוויון הזדמנויות ושוויון תוצאות • שוויון הזדמנויות משמעותו השגת מצב שבו כל אחד יכול להתקדם לפי יכולותיו האישיות, ללא אפליות שרירותיות. כל הזרמים הפוליטיים הראשיים תומכים בו, אף כי ה(ניאו-)ליברלים עושים כך בצביעות רבה. • שוויון תוצאות מתייחס למידה שבה החברה מתאפיינת במנעד הכנסה צר. רק זרמי השמאל שואפים לסוג שוויון זה (הפרויקט הסוציאליסטי-קומוניסטי). • השפעת הגלובליזציה על שני סוגים אלו של שוויון הינה מורכבת למדי ושנויה במחלוקת ביותר. לכן, הם יהוו נקודת המיקוד של הניתוח הבא.

5. בסיסי (אי) השוויון • היסטורית, סוגים שונים של זכויות חברתיות היו מותנים בקשרים חברתיים, לרבות עליונות ונחיתות על בסיס:‏ • מעמד • מדינה • מגדר • גזע • דת • חלוקה כפר/עיר • קבוצת גיל • מוגבלויות

6. בסיסי (אי) השוויון • אין ספק כי קווי אי-השוויון יכולים להצטלב. אדם יכול להיות מופלה באופן עקבי בהקשר אחד, אך ליהנות מפריבילגיות שרירותיות בהקשר שני. • לכן על מנת לבחון את מעמדו של יחיד בהקשר של אי-שוויון חברתי, יש לקחת בחשבון את הצירוף של מספר היררכיות. • אדם לבן, בריא, עירוני, הטרוסקסואל, בעל מקצוע, הנמצא באמצע שנות חייו ומתגורר בצפון ייהנה מרוב היתרונות המבניות.

7. יתרונות השוויון • לשוויון החברתי יכולות גם להיות השלכות חיוביות על הביטחון האנושי. כלומר קיום היררכיות חברתיות הינו מכשול בהשגת: • שלום • שמירה נאותה על איכות הסביבה • הגנה נאותה על זכויות העובדים • אחדות חברתית • אך כאשר בני אדם ירגישו פחות בטוחים, הם יעדיפו לשמור על כל יתרון חברתי לא צודק שיכול להיות להם.‏

8. גלובליזציה ו-(אי) השוויון • מן הסתם הגלובליזציה בת זמננו אינה מהווה את המקור הראשוני לאי-השוויון המבני. • אף על פי כן, במידת ותתפשט הפרשנות כי גלובליזציה הינה קשורה לאי שיוויון גובר והולך, סביר להניח כי תתחזק ההתנגדות לה מצד הקבוצות המפסידות. • לכן, עלינו לחקור כיצד הגלובליזציה השפיעה על אי השוויון.

9. אי-שוויון מעמדי • המשמעות של ה-"מעמד" כאן היא חלוקת האוכלוסייה במובן של תפקידים שונים בתהליך הייצור.‏ • בקפיטליזם העכשווי אנשים מעורבים בתהליך הייצור כ:‏ • משקיעים • מנהלים • אנשי מקצוע • עובדים מיומנים • עובדים ללא כל הכשרה פורמאלית (כולל עקרות בית). • חלוקה זו של כוח העבודה מתבטאת בשורת הבדלים הקשורים למנהגים, לבוש, שפה, אזורי מגורים וכו'.‏

10. אי-שוויון מעמדי:שוויון הזדמנויות • המעמד בדרך כלל משפיעה על ההזדמנויות לחינוך, הנגישות לשירותי בריאות, אם ניידות חברתית מוגבלת בכמעט כל החברות, לפי רמת שוויון ההזדמנויות. • ככלל, שוויון ההזדמנויות דועך: • במדינות רבות בעולם חלה הידרדרות ברמת החינוך הממלכתי. החלופה של חינוך פרטי הינה באופן כללי נחלתם של משקי הבית העשירים יותר. • ההידרדרות במערכת הבריאות הציבורית, הדיור הציבורי והתחבורה הציבורית נטתה גם כן להשפיע יותר על המעמדים המופלים לרעה ממילא.

11. אי-שוויון מעמדי:שוויון תוצאות עולמי • השוויון בהכנסה העולמית (שוויון תוצאות) בין משקי הבית השתנה במקצת במהלך התקופה של הגלובליזציה המואצת בחצי השני של המאה העשרים. • לפי החישובים של הבנק העולמי מדד הג'יני העולמי עלה מ-0.63 בשנת 1988 ל-0.67 בשנת 1993 לפני שירד שוב ל-0.63 בשנת 1998. מחקר נוסף מצא ירידה במדד ג'יני העולמי מ-0.67 בשנת 1980 ל-0.63 בשנת 2000. ירידה זו נובעת בצורה כמעט בלעדית מהלבלוב הכלכלי בסין והודו (שמכילות את רוב העניים בעולם). כל המחקרים מסכימים כי אי השוויון בהכנסה בין הפרטים ברמה העולמית כמעט תמיד יותר גבוה מאי השוויון בהכנסה בתוך המדינות.

12. אי-שוויון מעמדי:שוויון תוצאות עולמי • לפיכך, העוני המוחלט מצטמצם גם כן. בהשוואה ל-1980, מספר האנשים החיים בעוני מוחלט (דהיינו קיום בפחות מדולר ליום) באמצע שנות האלפיים פחת ב-200 מיליון. במקביל נמדדת עלייה בתוחלת החיים ביחס לתחילת המאה העשרים. • אף על פי כן, למרות שהענייםאכן מתעשרים (בממוצע), העשירים מתעשרים בקצב הרבה יותר מהיר. יתר על כן (כפי שהוזכר לעיל), רוב השיפורים ברמת החיים המורגשים על ידי העניים הגלובליים הושגו בשתי מדינות בלבד: הודו וסין.

13. אי-שוויון מעמדי:שוויון תוצאות עולמי • סטטיסטיקה מעניינת:‏ • באמצע שנות ה-90, ערך הנכסים של 358 המליארדרים בעולם עלה על סך ההכנסות השנתיות של 2.3 מיליארד תושבים (45% מתושבי כדור הארץ).‏

14. אי-שוויון מעמדי:שוויון תוצאות לאומי • אף על פי כן, ברמה הלאומית, מחקר אחד מצא כי ב-48 מתוך 73 מדינות עם מידע אמין נפגע השוויון בהכנסות בשנות השמונים והתשעים: כלומר, שני שלישים מהמדינות עברו תהליך של הרחבת פערים מעמדיים בתקופת הגלובליזציה הניאו-ליברלית.‏

15. אי-שוויון מעמדי:שוויון תוצאות לאומי • בצפון, לאחר צמצום אי השוויון במשכורות ברבעון השלישי של המאה העשרים, הרבעון הרביעי התאפיין בהתרחבות הפערים בין עובדים מיומנים (בעלי מקצוע, מנהלים, טכנאים) ובין העובדים הפחות מיומנים (אנשים עם לא יותר מהשכלה תיכונית). הדבר נכון במיוחד בארה''ב, אך במידה מוגבלת יותר גם ביתר ה-OECD.

16. אי-שוויון מעמדי:שוויון תוצאות לאומי • ברוב מדינות המעבר (משיטה קומוניסטית לשיטה קפיטליסטית) נרשמה עליה פתאומית לעושר אצל מעטים, וירידה לעוני אצל רבים. ברוסיה לדוגמא, הכנסת החמישון העליון באוכלוסיה עלתה ביחס להכנסה הלאומית מ-32.7% בשנת 1990 ל-46.7% בשנת 1997. חלקו של החמישון התחתון מצד שני הצטמצם באותה תקופה מ-9.8% ל-6.2%.‏

17. אי-שוויון מעמדי:שוויון תוצאות לאומי • אי-שוויון מעמדי עצום ממשיך להתקיים ברוב מדינות הדרום במהלך הגלובליזציה העולמית העכשווית. בברזיל לדוגמא, החמישון העשיר ביותר מרוויח פי 26 יותר מהחמישון העני ביותר. ערים מרכזיות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית מכילות היום את שכונות הפחונים המכוערות ביותר, בצל גורדי השחקים המבריקים ביותר.‏

18. אי-שוויון מעמדי:הקשר עם גלובליזציה • אך האם העלייה בקשרים הגלובליים גרמה להיחלשות שוויון ההזדמנויות ושוויון התוצאות?‏ • התשובה היא: כן, במספר דרכים...‏

19. אי-שוויון מעמדי:הקשר עם גלובליזציה • קודם כל, השווקים הגלובליים "החופשיים" לא היו בשום פנים "פתוחים" לכולם. לבעלי נכסים, בעלי מקצוע, ועובדים מיומנים מסוימים הייתה נגישות לכלים שאפשרו השתתפות פעילה בקפיטליזם הגלובלי, למשל פקסימיליה, טיסות, אינטרנט, בנקאות ה-"אוף-שור", ויועצים פיננסים. לרוב תושבי כדור הארץ אין נגישות שכזו.‏

20. אי-שוויון מעמדי:הקשר עם גלובליזציה • דרך שנייה שבאמצעותה תרמה הגלובליזציה להחרפת הפערים המעמדיים עלתה מהאתגרים העומדים בפני מדינת הרווחה. • בתחילת המאה העשרים, הרבה ממשלות לאומיות פיתחו שורה של מנגנונים לצמצום הריבוד החברתי, אשר הגיעה לשיאה ברבעון השלישי של המאה העשרים עם בניית מדינת הרווחה. • אך העלייה ברמת הניידות הגלובלית של ההון ושל סחורות ברבעון האחרון עודדה את המדינות לנטוש מספר סוגים של מדיניות חלוקת הכנסות, בד בבד עם נסיגה מהמיסוי הפרוגרסיבי.

21. אי-שוויון מעמדי:הקשר עם גלובליזציה • גורמי הממשל העל-לאומיים החדשים לא מילאו את החלל הרגולטורי שהותירו המדינות בנושא צמצום הפערים המעמדיים. • להיפך, מוסדות כלכליים גלובליים כמו ה-OECD, ה-IMF, הבנק העולמי וה-WTO פועלים לקידום מדיניות ניאו-ליבראלית מאז שנות השמונים. • ארגונים אזוריים התמקדו גם כן בתהליך הליברליזציה של השווקים והתייחסו לסוגיות אי-הצדק המעמדי כעניין משני.

22. אי-שוויון מעמדי:הקשר עם גלובליזציה • ארגונים חברתיים לא הצליחו בגיבוש התנגדות אפקטיבית כנגד הפערים המתרחבים בין המעמדות: • איגודי העובדים חוו ירידה משמעותית ומתמשכת במספר החברים בהם ברוב מדינות העולם, בעקבות כישלונם 'לספק ללקוחותיהם את הסחורה'. כישלון זה הוא פועל יוצא של: • חקיקה ניאו-ליברלית • מהותם הלאומית של איגודי העובדים (אסטרטגיה בהחלט לא מתאימה לתקופה בה ההון נייד מאוד ברמה הגלובלית( • דעיכת אמינות איגודי העובדים בגלל הבירוקרטיה שלהם, הקשרים ההדוקים עם החוגים השולטים והתנשאות מנהיגיהם. • באותה עת, ארגונים חברתיים גלובליים חדשים הראו התעניינות משנית בסוגיות של שוויון מעמדי, למשל ארגוני הגנת הצרכן, שומרי איכות הסביבה, פעילים לזכויות אדם ונשים.

23. אי-שוויון מעמדי:הקשר עם גלובליזציה • לסיכום, הגלובליזציה של ימינו עודדה בדרכים שונות את התבססות אי-השוויון המעמדי.‏

24. אי-שוויון בין המדינות • קיים אי שוויון מובהק בין מדינות הצפון, מדינות המזרח ומדינות הדרום, הן לגבי שוויון הזדמנויות והן לגבי שוויון תוצאות. • כמובן שכמו כל קטגוריזציה אנליטית, הבידול בין הצפון, המזרח והדרום בהקשר העולמי הינו הפשטה, לאורהגיוון בתוך כל אחד מאזורים אלו: • הצפון "העשיר" כולל גם כן את שכונות העוני של וושינגטון הבירה ואת האיכרים העניים של סיציליה • הדרום "העני" כולל את אמירות הנפט העשירה של כווית ואת מרכז הסחר הפיננסי של סינגפור.

25. אי-שוויון בין המדינות • באותו מובן, המדינה יכולה להכיל הבדלים עמוקים בין אזורים גיאוגרפיים פנימיים,למשל:‏ • בהודו מדינת ביהאר סובלת מעוני הרבה יותר חמור מאשר מדינת קראלה,‏ • בבריטניה, העושר הנפוץ באזור הדרום-מזרחי, מתנגש עם מובלעות העוני באזור הצפון-מזרחי,‏ • הפריחה הכלכלית של סין בעשורים האחרונים מרוכזת במחוזות מישור החוף, ולא באזורים הפנימיים.‏ • עם זאת, ההיררכיה החברתית בתוך המדינה אינה מבטלת את ההיררכיה המקבילה בין המדינות.‏

26. אי-שוויון בין המדינות:שוויון הזדמנויות • הבדלים בגורמים כגון משאבים, חוקים, מוסדות ודעות קדומות נותנים לאדם "הממוצע" במדינות הדרום פחות הזדמנויות בחיים מאשר לאדם "הממוצע" במדינות הצפון.‏ • כלומר, גם כאשר ליחיד בדרום וליחיד בצפון יש את אותם האמצעים האישיים, תושב הצפון ירוויח לרוב יותר מאשר תושב הדרום מאותו המשאב.‏

27. אי-שוויון בין המדינות:שוויון תוצאות • ‏יש הסכמה כי פער ההכנסה המוחלט בין עשירי לעניי העולם נמצא בשיא היסטורי ומתרחב בקצב יותר ויותר מהיר.

28. פער פער ההכנסה הכנסה מדינה ד' מדינה צ' היחסי המוחלט שנה א' 300$ 30,000$ 99% 29,700$ שנה ב' 700$ 35,000$ 98% 34,300$ צמיחה יחסית 133% 16% צמיחה מוחלטת 400$ 5,000$ אי-שוויון בין המדינות:שוויון תוצאות • אולם פער ההכנסה היחסית בין מדינות הOECD- ושאר העולם הולך ומצטמצם, לאור העובדה כי הצמיחה בתל''ג (כאחוז) נוטה להיות גבוהה יותר בדרום מאשר בצפון, כתוצאה מנקודת היציאה הנמוכהמאוד של הדרום. למשל (הסכומים ב-$ מתייחסים לתל''ג):

29. אי-שוויון בין המדינות:שוויון תוצאות • מספר סטטיסטיקות בנוגע לאי שוויון תוצאות:‏ • בשנת 2000 900 מיליון אנשי הצפון נהנו מהכנסה שנתית ממוצעת של כ-27,450$ לנפש לעומת ממוצע עולמי של 7,350$. ההכנסה השנתית הממוצעת של שאר 5.1 מיליארד תושבי העולם הסתכמה ב-3,890$ לנפש.‏ • 900 מיליון תושבי הצפון אחראים ל-86% מסך הצריכה העולמית, 58% מצריכת האנרגיה, 47% מפליטת הפחמן ו-74% מקווי הטלפון. מיליארד האנשים העניים ביותר בעולם מסתפקים ב-1.3% מסך הצריכה העולמית, 4% מצריכת האנרגיה, 5% מצריכת הבשר והדגים ו-1.5% מקווי הטלפון בעולם.‏

30. אי-שוויון בין המדינות:שוויון תוצאות • ההשתתפות של מדינות הדרום בסחר העולמי היא השתתפות משנית ביחס לצפון הקטן יותר: 48 המדינות הפחות מפותחות בעולם, שאוכלוסייתן היוותה 13% מאוכלוסיית העולם ב-1997, תרמו 0.4% לייצוא העולמי ו-0.6% לייבוא העולמי. אמנם מאז שנות השמונים חלה עליה משמעותית - במונחים אבסולוטיים - בייצוא ממדינות הדרום, אך המוצרים המיוצאים הם לרוב מוצרים בסיסיים (מוצרים חקלאיים וחומרי גלם) שמחירם ירד במהלך השנים.‏

31. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • כך עולה השאלה כיצד הגלובליזציה השפיעה על סוגית השוויון בין מדינות? מסתבר כי השפעתה שלילית, וזאת בעיקר בגלל אי שוויון מובהק בהזדמנויות במערכת הכלכלית הגלובלית ההולכת ומתפתחת: • אחת הבעיות היאהנגישות הלא-שוויונית למרחבים גלובליים: • עם תחילת המאה החדשה, במדינות המאכלסות את החמישון העשיר של אוכלוסיית העולם היו 74% מקווי הטלפון הקיימים (שהרי בניית תשתיתם יקרה ביותר), ואילו לחמישון העני ביותר פחות מ-1.2%. לאחרונה, הפריסה של הטלפונים הסלולאריים באפריקה החלה לשפר במעט את המצב. למרות זאת, בשנת 2003 ל-4% אחוזים בלבד מהאפריקאיים היו טלפונים ניידים בהשוואה ל-50% מהאירופיים. • מכשירי רדיו וטלוויזיה בסיסיים הגיעו למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, אך עד היום ישנם מאות מיליונים, בעיקר בדרום, שטרם נהנו ממוצרים אלו. בדומה לתכני האינטרנט, מפיקים צפוניים הם שמספקים את רוב רובם של החומרים המשודרים.

32. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • מחירו של מחשב חדש בבנגלדש שקול לשמונה שנות שכר ממוצע. לתושב האמריקאי הממוצע יעלה אותו המחשב משכורת של חודש עבודה אחד בלבד. לגבי האינטרנט:‏ • בשנת 2000 היו בכל מדינות התת-סהרה פחות משלושה מיליון משתמשים, כאשר בארה"ב (שאוכלוסייתה מחצית מאוכלוסיית אזור זה) היו 154 מיליון משתמשים.‏ • איכות הגלישה באינטרנט, מבחינת המהירות ורוחב קווי התקשורת, היא בדרך כלל ירודה בדרום ביחס לצפון.‏ • התרומה של הדרום לתכנים המפורסמים באינטרנט היא תרומה מוגבלת, שכן תושבי הדרום מתפקדים לרוב בתור צורכי נתונים פסיביים.‏ • למרות הנסיגה בשליטת השפה האנגלית בתכני האינטרנט, נכון לשנת 2004 יותר מ-90% מהתכנים הם בשפות אירופאיות ומזרח אסיאתיות.‏ • כל 13 שרתי האינטרנט המרכזיים בעולם ממוקמים בצפון.‏ • הנהנים העיקריים מרווחי תעשיית האינטרנט הם מדינות הצפון, ובמיוחד ארה"ב.‏

33. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • בנוסף, התנאים בדרום אינם מושכים השקעות זרות ישירות: • נכון לשנת 1995, החזיק הצפון ב-75% מההון המצטבר של ההשקעות הישירות הזרות, וכמו כן משך אליו את רוב ההשקעות הזרות הישירות החדשות.‏ • כאשר ההשקעות הזרות הישירות התחילו לזרום לדרום בשנות התשעים, הם התרכזו בעשר מדינות בלבד.‏ • המדינות העניות ביותר משכו אחוז אחד בלבד מההשקעות הזרות הישירות בשנים האחרונות.‏

34. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • הכוח של מה שנקרא מטבעות "קשים" העניק יתרונות אדירים לאנשים המתגוררים במדינות של המטבעות הללו (לדוגמא, בתחום המרת המטבע, בתחום הלוואות בינלאומיות וכו'). המטבעות של ארה"ב, אירופה ויפן שולטים על הפעילות הכלכלית העולמית.‏

35. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • קרדיט גם הוא מוענק בצורה בלתי פרופורציונית ביותר:‏ • ברמה האינדיבידואלית, בעודכמות כרטיסי האשראי הבינלאומיים שהונפקו לתושבי הצפון נאמדת במאות מיליונים, רק 14 מיליון מ-1.2 מיליארד תושבי סין החזיקו בכרטיסים כאלה באמצע שנות התשעים. כלומר, למתגוררים במדינות העניות ניתנות הלוואות ביתר קושי ביחס לאזרחי המדינות העשירות, כיוון והם מתפרשים כפחות אמינים בנוגע ליכולתם לפרוע את חובותיהם. לחילופין, הם משלמים ריבית גבוהה יותר.‏

36. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • ברמה הלאומית:‏ • שוב, מן הסתם כוחות השוק ינתבו את ההלוואות, האג"ח, וכדומה לכיוון אלו שנראים מסוגלים להחזיר אותן, תוך כדי כפיית ריבית גבוהה יותר על מדינות אמינות פחות.‏ • בעצם, בשלהי שנות התשעים רק 25 ממשלות ממדינות הדרום קיבלו דירוג אשראי שאפשר להן כניסה לשוק אגרות החוב הבינלאומי. אם חברת דירוג אשראי מורידה את הדירוג של מדינה ענייה מסוימת, אפילו בהתבסס על מידע שגוי, לא יהיה מנוס לאותה מדינה אלא לשלם יותר עבור חובותיה, או פשוט לא ללוות.

37. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • לעתים קרובות הלוואות לעולם השלישי מתפוגגות כתוצאה משחיתות רווחת.‏ • יתרעל כן, ההלוואות הבינלאומיות מוענקות במטבעות חזקים (בדרך כלל בדולרים אמריקנים), כי אחרת ערכן הייתה יורד עם הזמן, דבר שיוצר בעיות רבות למדינות עם מטבע חלש בשעת פריעת החוב.‏ • קרדיט בין-לאומי תכופות מלווה בדרישות לרפורמות ניאו-ליברליות,לרבות קיצוצים בהוצאה הציבורית, אשר מתרגמות ל-‏ • תכניות סוציאליות מעטות יותר • הזדמנויות חינוך מופחתות • זיהום אויר מוגבר,‏ ולפיכך לעתים רחוקות מביא ל-"פיתוח".‏ • כאשר נקלע הדרום למשבר פיננסי כתוצאה מהגלובליזציה, בתי ההשקעות מהצפון היו הראשונים למשוך את השקעותיהם משם.

38. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • ...וכל זה תחת הלחץ לפרוע חובות אלו, עם ריבית: בשנת 1990 עמדו תשלומי הריבית של מדינות הדרום למדינות הצפון על 112 מיליארד דולר, ואילו ס"כ הסיוע מהצפון לדרום עמד על 42 מיליארד.‏

39. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • ממשלות ניאו-ליברליות ומשטרי סחר בינלאומיים ניאו-ליברליים כאחד קידמו ערכים ניאו-ליברליים (כמו ליברליזציה ורגולציה) רקכאשר הללו שירתו את האינטרסים שלהם.הם עשו זאת מבלי להתייחס להשפעותיהן על החלוקה הלא-שוויונית של המשאבים בין הדרום לצפון:‏

40. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • ליברליזציה בתחומים כגון חקלאות וטקסטיל, שבהם יש יתרון יחסי לדרום, הייתה איטית במכוון:‏ • בנוגע לחקלאות, מדינות הצפון ממשיכות להעניקסובסידיות בשווי יותר מ-300 מליון דולר לשנה, בניגוד חד לקריאותיהם לליברליזציה בתחומים אחרים. ערך הסיוע למדינות הדרום אינו עולה על כ-50 מיליארד דולר.‏ • רק בשנת 2005 בוטל הסכם ה-MFA שהגביל את יצוא הטקסטיל ממדינות הדרום למדינות הצפון מ-1962.‏

41. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה בשנות ה-90 הגבלות הסחר שהציבו מדינות הצפון בפני מדינות הדרום עלו לאלו האחרונים כפול מסך כל הסיוע שניתן להן. בינתיים, רוב הרווחים שנוצרו בעקבות פעילות ה- WTOהיו מנת חלקם של מדינות הצפון. אף על פי כן, היו מספר יוזמות שיועדו לשפר את גורל הדרום. • מטעם המדינות העניות עצמן: • המערכה בשנות השבעים להקמת סדר כלכלי בינלאומי חדש (NIEO), אך ללא הצלחה. • העלאת מחירי הנפט ע"י אופ"ק בשנת 1973, שלא שינה את המצב הכללי. • מטעם המדינות העשירות: • הGSP-(General System of Preferences) ב-GATT מסוף שנות השישים. • הסכמי ה-ACP של האיחוד האירופי. אך גם להסכמים אלו הייתה השפעה מוגבלת.

42. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • משטר זכויות הקניין הרוחני הגלובלי הינו דוגמא טובה לרגולציה: הסכם ה-TRIPS(Trade-Related Aspectsof Intellectual Property) של ה-WTO, אשר נחתם בלחץ חברות התרופות הגדולות, הגביר את זרם ההכנסות לצפון מפטנטים, זכויות יוצרים וסימנים מסחריים, ובכך הרחיב עוד יותר את הפערים בין הדרום והצפון.הסכם זה העלה את עלות הטכנולוגיה המתקדמת והתרופותאל מעבר להישג ידן של מדינות עניות רבות.אמנם ב-2003 הושג שיפור מסוים במסגרת ה-WTO בנגישות של המדינות העניות לתרופות חיוניות, במיוחד נגד איידס, אך היישום איטי.

43. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • המדיניות הניאו-ליברלית מקשה על המגזר הציבורי להתערב על מנת לאזן את אי השוויון בין המדינות: • הגבלות פיסקליות (התכווצות הכנסות הממשלה, עקב ירידות במיסוי) והתחרות בשוק הגלובלי (המרוץ לתחתית: תרומות פיסקליות נמוכות יותר מהמעסיקים למדינת, דבר שיוצר צורך בשימוש אינטנסיבי יותר בהון שנותר לממשלה עבור מטרות מקומיות) עודדו ממשלות בצפון לצמצם את העברת המשאבים לדרום. • יתר על כן, בנוגע למנטליות, ניאו-ליברלים תמיד ראו בהתערבות המדינה והמגזר הציבורי בכלכלה כדבר לא יעיל בעליל (אך בעצם התערבות המדינה בכלכלה במדינות דרום מזרח אסיה – הנמרים האסיאתיים – תרמה לצמצום פערי הרווחה בין מדינות דרומיות אלו ובין מדינות הצפון). • לפיכך בשנת 1995 השיעור של Overseas Development Assistance (ODA) עמד על 0.27% מהתל''ג של מדינות ה-OECD: זהו השיעור הנמוך ביותר משנת 1950 ומהווה ירידה משמעותית גם במונחים נומינאליים.

44. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • מוסדות שונים באו"ם תרמו באמצעות מחקרים מקיפים מאז שנות ה-60 להעלאת סוגיית אי השוויון בין הדרום לצפון, אך מאז שנות השמונים חלה נסיגה בהתערבות מוסדות האו"ם בכלכלה העולמית. • מוסדות אחרים, כמו מוסדות ברטון וודס, ה-WTO וה-OECD שאינם חלק מהאו"ם, משפיעים יותר על הכלכלה העולמית.

45. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • לאור הנ''ל, ניתן לצפות כי תנועות חברתיות ימחו על אי-השוויון הזה. אכן מאז שנות ה-20 תנועות אנטי-קולוניאליות מהדרום שיתפו פעולה עם גופים בצפון. אך עם סיום תקופת הקולוניאליזם שת"פ זה נפסק ברובו. • ארגוני הפעולה החברתית החדשים (ארגוני הגנת הצרכן, איכות הסביבה וזכויות אדם) אינם שמים את סוגיית אי-השוויון בין הדרום והצפון בראש מעינם.‏

46. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • לפי הפרשנות הניאו-ליברלית, מכיוון שהגלובליזציה מקדמת את הסחר וזרימת ההשקעות, אזי היא תורמת לצמיחה כלכלית ומוציאה אנשים ממעגלי העוני (המוחלט). • הסיבה לעוני בעולם נעוצה באי השתלבותם של המדינה בצורה מספיק עמוקה ומספיק מהירה בכלכלה העולמית. • הגלובליזציה היא התרופה הבטוחה לטיפול בתופעת העוני העולמית.

47. אי-שוויון בין המדינות:הקשר עם גלובליזציה • מנגד, טוענים המבקרים כי הפרשנות הניאו-ליברלית מסלפת את האמת. • אי השוויון (עוני יחסי) רק הולך ומחמיר עם התקדמות הגלובליזציה, אף כי אכן רמת העוני המוחלט יורדת אט אט: כלומר, הרווחים הקשורים לגלובליזציה מתפרשים בצורה מאוד לא שוויונית, דבר אשר מוביל לקיטוב עמוק אף יותר בסדר העולמי. • דבר זה מתבטא בין היתר בעלייה ב: • מספר המדינות הנכשלות • הטרור הבינלאומי • עליית הפונדמנטליזם • הפשע העולמי המאורגן • הסכסוכים האתניים/דתיים, עם קשרים פנימיים ברורים בין כמה מהגורמים הנ''ל.

48. אי-שוויון בין המדינות • ככלל, חלוקת העולם למרכז ופריפריה, צפון ודרום, נשארת כסימן היכר מבנית של המערכת העולמית בת זמננו. • הן אי שוויון הזדמנויות והן אי שוויון תוצאות נפגעו ברמת המדינה בתקופת הגלובליזציה המואצת.‏

49. אי-שוויון מגדרי • הדומיננטיות המבנית של הגברים אינה תופעה חדשה המאפיינת את הגלובליזציה: המבנה החברתי הפטריארכאלי הינו מבנה חברתי עתיק יומין שהשתרש ברוב החברות האנושיות הרבה לפני תופעת הגלובליזציה. • אך האם חיזקה הגלובליזציה של ימינו את אי השוויון המגדרי?‏

50. אי-שוויון מגדרי:שוויון הזדמנויות • ניתן להגיד כי הפערים העמוקיםבאי-שוויון ההזדמנויות צומצמו מאז שנות ה-70 בהקשר של נגישות לשירותי בריאות וחינוך, לדוגמא: • בשנת 2000, השיעור העולמי של הבנות הלומדות בבתי ספר יסודיים (79%) התקרב מאוד לשיעור הבנים (85%).‏ • חלקן של הבנות הלומדות בחינוך העל-יסודי בעולם עלה מ-36% בשנת 1990 ל-61% בשנת 1997. • בכל זאת, שיעור זה נותר מאוד לא שוויוני בכמה אזורים, למשל בדרום אסיה.‏ • באזורים שונים בעולם, ובמדינות ה-OECD במיוחד, השתפרה נגישות הנשים לעבודות בשכר.‏