רשם מחלות תעסוקתיות ומחלות תעסוקתיות חדשות

1. רשם מחלות תעסוקתיות ומחלות תעסוקתיות חדשות • 25.09.2011 • ד"ר לובה פושנוי • אגף הפיקוח על העבודה

2. הקמת רשם מחלות תעסוקתיות רשם מחלות תעסוקתיות הוקם במרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות, בשיתוף פעולה עם אגף הפיקוח על העבודה ובמימון הפעולה המונעת והמחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה, אגף הפיקוח על העבודה,משרד התמ"ת.

3. מטרות רשם מחלות תעסוקתיות להוות משאב מידע לאומי על תחלואת תעסוקתית בישראל, באמצעות איסוף מידע פרטני על מקרי מחלה וניתוח נתונים ברמת האוכלוסייה, ולשמש כלי למחקר ולתכנון פעולות לשמירה על בריאות העובד.

4. מטרות רשם מחלות תעסוקתיות (המשך) זיהוי ואיתור עיסוקים, תהליכים וחשיפות הקשורים עם תחלואה תעסוקתית. ניטור מגמות התחלואה על רקע תעסוקתי. הקמת בסיס מידע שיוכל לשמש להקצאת משאבים לפעולות מניעה והתערבות. אספקת מידע זמין, עדכני ומהימן למקבלי החלטות. אספקת נתונים להשוואת שיעורי התחלואה התעסוקתית עם מדינות העולם. איסוף נתונים למחקר אפידמיולוגי בתחום הרפואה התעסוקתית.

5. שיטות איסוף מידע על מחלות תעסוקתיות 1.איסוף מידע על מקרים של מחלות ותופעות בריאותיות חדשות בקרב עובדים ,באמצעות דיווחים ( case reports ). 2. פעילות מדעית להערכה והבנת התופעות הבריאותיות שדווחו. 3.הערכת קשר סיבתי בין חשיפה לגורם מזיק לבין התופעה הבריאותית. 4.קבלת החלטות על נקיטת פעולות למניעת הנזק משימוש בגורם מזיק מסוים. הגורמים המדווחים: רופאים תעסוקתיים, רופאים מקצועיים, רופאים כלליים. Safety signal: עודף תופעות בריאותיות שליליות הקשורות עם חשיפה לגורם מסוים. חקר של signal: קבלת מידע נוסף לגבי המקרה המדווח, חקר מדעי, מעקב אחר המקרים.

6. בסיס משפטי לדיווח לרשם פקודת תאונות ומחלות משלח-יד(הודעה)-1945 תקנות מחלות מקצוע (חובת הודעה - רשימה נוספת), תש"ם-1980

7. אמות מידה עיקריות לאבחון מחלות תעסוקתיות התאמת סימפטומים של מחלה לסימפטומים הידועים כקשורים עם חשיפה ספציפית. קיום ראיות של חשיפה מספיקה לגרימת המחלה. מרווח זמן מתאים בין החשיפה לבין המחלה. אבחנה מבדלת עם מחלות לא תעסוקתיות.

8. נתונים לדיווח לרשם פרטים של חולה (שם, ת.ז., כתובת) פרטי העיסוק האחרון (שם המפעל, כתובת,עיסוק של נבדק,משך עבודה במפעל). פרטי עיסוקים שקשורים למחלה המדווחת. תאור החשיפה (גורם סיכון, משך החשיפה). פרטים על מחלה ( אבחנה, תאריך הופעת סימני המחלה, תאריך אבחון המחלה). מסקנות רופא לגבי התאמת הנבדק לעבודה. המלצות רופא למניעת המחלה בעתיד.

9. טופס דיווח על מחלה תעסוקתית

10. תרשים זרימת דיווח על אירוע מחלה תעסוקתית לרשם

11. Triangulation from multiple sources:איסוף נתונים על מחלות תעסוקתיות ממספר מקורות דיווח ניסיון של מערכת הדיווח על מחלות תעסוקתיות הקיימת בבריטניה - Health and Occupational Reporting Network (THOR) מדווחות למערכת ונרשמות מחלות מקצוע ומחלות שקשורות לעבודה (work related diseases). התכנית מבוססת על קבלת דיווחים ממספר מקורות מידע במטרה לקבל תמונה מלאה על היארעות המחלות התעסוקתיות. מערכת דיווח משושלת: רופאים תעסוקתיים, רופאים מקצועיים (רופאי עור, רופאי ריאות ועוד) ורופאים כלליים ( רק אלה שעברו הכשרה מיוחדת לצורך השתתפות בתכנית). רופא כללי רופא מומחה רופא תעסוקתי

12. שיטות לאיתור מחלות תעסוקתיות חדשות- ניסיון צרפתי בצרפת פועלת רשת דיווח לאיסוף נתונים על היארעות המחלות תעסוקתיות, כולל מחלות החדשות שטרם הוכרו כמחלות תעסוקתיות RNV3P)) . RNV3P הוקמה בשנת 2001, משתתפים בה מומחים ברפואה תעסוקתית, מ-29 מרכזים לרפואה תעסוקתית אקדמיים, אשר מדווחים על מחלות תעסוקתיות, כולל מחלות שלגביהן אין בספרות המדעית מידע על קשר בינן לבין העבודה. הדיווחים כוללים מידע על חשיפת העובד לגורמי סיכון בעבודה, עיסוקו, וסקטור תעשייה בו הוא עובד.על סמך הנתונים המדווחים, נרשמות אסוציאציות (associations) בין המחלה המדווחת לבין חשיפות, עיסוקים וסוגי המפעלים. במידע שאותה אסוציאציה נרשמה פעמיים נוצר signal. בהמשך, מתבצעת חקר של :signalמעקב אחר התפתחותו, סקר ספרות מדעית ( אפידמיולוגית וטוקסיקולוגית). בין השנים 2001-2005 התקבלו ב- RNV3P כ- 25000 דיווחים. על פי נתוני הדיווחים, נרשמו 3830 אסוציאציות, בכללן כ-180 אסוציאציות בין מחלת סרטן לימפאטי ( Lymphoid malignancies ) לבין גורמים תעסוקתיים. רישום Signals אינו מוכיח סיבתיות אלא משמש לבניית היפוטזה מחקרית לצורך עריכת מחקרים אפידמיולגיים או מחקרי ניסוי.

13. מחלות תעסוקתיות חדשות מחלות הנגרמות מסיכונים חדשים ( גורמי סיכון חדשים, תהליכים חדשים). מחלות חדשות שנגרמות כתוצאה מחשיפה לגורמי סיכון ידועים. מחלות בצאצאי הורים שנחשפו לגורמי סיכון בעבודה תחלואה תעסוקתית במקומות עבודה לא טיפוסיים

14. Metalworking fluids hypersensitivity pneumonitis בשנת 2003 ,באנגליה,במפעל ( 832 עובדים) ליצור מנועים למכוניות פיתחו 12 עובדים מחלת הריאה מסוג Hypersensitivity pneumonitis. בעקבות צבר מקרים זה נערך במפעל סקר לאיתור מחלות ריאה נוספות. תוצאות הסקר הראו כי 87 עובדי המפעל לקו באחת או יותר מהמחלות הריאה הבאות: 19-Hypersensitivity pneumonitis אסטמה תעסוקתית- 74 - 7humidifier fever מדובר בהתפרצות מחלות הריאה התעסוקתיות הגדולה ביותר באירופה. הגורם למחלות ריאה במפעל- ערפל של שמני קירור- Mist from used MWF שמני קירור שנמצאים בשימוש חוזר מזוהמים בחיידקים, שמני סיכה ושמן הידראולי, ובחלקיקי מתכות . ריכוזי MWF באוויר היו נמוכים מרמות המומלצות על ידי HSE- 1 מ"ג/מ"ק

15. Extrinsic allergic alveolitis(Hypersensitivity pneumonitis) Hypersensitivity pneumonitisהינה מחלת ריאות אלרגית, המתפתחת כתוצאה מתגובה של המערכת החיסונית לפטריות וחיידקים. צורות המחלה: חריפה, תת-חריפה ,כרונית

16. Hypersensitivity pneumonitis מחלה חריפה כעבור 4-6 שעות לאחר חשיפה לריכוז גבוה של גורם אלרגני, מתפתחת מחלת ריאות חריפה : חום גבוה, צמרמורת, שיעול, קוצר נשימה, כאבים בחזה,כאבי ראש. הפגיעה היא בבועיות האוויר אשר בריאות (אלבאולי), עם הפרעה באספקת החמצן לגוף. באמצעות צילום רנטגן ניתן לאבחן דלקת ריאות. מחלה תת-חריפה מתפתחת לאחר אירועים חוזרים של חשיפה לגורם אלרגני בריכוזים נמוכים. במשך שבועות-חודשים מופיעים קוצר נשימה ושיעול עם פליטת כיח, חולשה, ירידה במשקל. הסימפטומים דומים למחלה חריפה, אך פחות קשים ונמשכים יותר זמן. מחלה כרונית בדרך כלל אין סיפור של מחלה חריפה, מתפתחים סימפטומים של מחלה כרונית: קוצר נשימה המחמיר באופן הדרגתי, שיעול כרוני עם פליטת ליחה, ירידה במשקל. בצילום רנטגן רואים פיברוזיס (התפתחות רקמה צלקתית בריאות) ונפחת ריאות. מופיעה אי ספיקה נשימתית. המחלה הפיכה באופן חלקי או מלא עם הפסקת החשיפה.

17. Mycobacterium immunogenum in metal working fluids במחקרים שנערכו בשנים אחרונות נמצא כאחד החיידקים הנמצאים בשמני קירור ועלולים לגרום ל- hypersensitivity pneumonitis הוא mycobacterium immunogenum. חיידק זה עמיד במיוחד לחומרים אניטימיקרוביאליים וביוצידים.

18. מחלות זיהומיות עמידות לאנטיביוטיקה בקרב העובדים עם בעלי חיים ובתעשיית מזון הוספת אנטיביוטיקה למזון בעלי חיים מביאה להתפתחות מיקרואורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה. לכן, העובדים עם בעלי חיים, או בתעשיית עופות ובשר, עלולים להיחשף לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולחלות במחלות זיהומיות שאינן ניתנות לריפוי. העובדים עם עופות נמצאים בסיכון הדבקות ב- Campylobacter, Staphylococcus Aureus, Enterococci, E. coli. בקרב מגדלי חזירים, פרות ועופות תוארה נוירופתיה היקפית שנגרמה כתוצאה מחשיפה ל-Campylobacter. פציעות וחתכים בעור אצל העובדים במפעלים לעיבוד עופות ובשר עלולים לגרום לזיהומים קשים כתוצאה מחשיפה ל- Methycylline resistant staphylococcus Aureus

19. ננוטכנולוגיות ובריאות תעסוקתית בשנים אחרונות ישנה עליה בשימוש בחומרי ננו מהונדסים (engineered nanomaterials - ENM). רק חלק קטן מהם נחקר ולא קיימות טכנולוגיות מספקות להערכת רמת הסיכון במקומות עבודה. תכונות של ENM שונות מתכונותיהם של חלקיקי ננו טבעיים. ניסויים בבעלי חיים הראו כי חלקיקי ננו עלולים לגרום לתהליכי דלקת ופיברוזיס בריאות ומעלים סיכון למזוטליומה. ניסויים בעכברים הראו כי חלקיקי ננו מסוג Carbon Nanotubes גרמו לשינויים במזוטליום, להיווצרות גרנולומות בריאות ולפיברוזיס ריאתי. בניסויים בחולדות, נמצאו חלקיקים מסוג Ultrafine TiO2 כמסרטנים פוטנציאליים. האפקטים הבריאותיים הפוטנציאליים של חלקיקי ננו בבני אדם: תהליכים דלקתיים בריאות, אפקטים גנוטוקסיים והשפעה על מערכת מחזור הדם.

20. תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996 תקנה 10 - תפקידיו וסמכויותיו של הממונה על הבטיחות. לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות עבודה ומחלות מקצוע, במגמה להפיק לקחים ולהציע למעביד צעדים מתאימים למניעת הישנות התאונות ומחלות המקצוע.

21. תודה להקשבה