פרופ' רוני אבירם המרכז לעתידנות בחינוך אוניברסיטת בן-גוריון

1. האם בית הספר (הבית בו לומדים מהספר) יכול להתאים עצמו לעידן דיגיטלי?ביה"ס כמרכז תקשורת: התהליך בעבר, וההשלכות על מדיניות בהווה פרופ' רוני אבירם המרכז לעתידנות בחינוך אוניברסיטת בן-גוריון

2. מבנה ההרצאה I. מודל בית ספר כמרכז תקשורת א. היסטוריה ומטרות ב. תוצרים ב.1. מתודולוגיה לתכנון של שינוי חינוכי מקיף המבוססת על חשיבה אסטרטגית לאור חזון חינוכי ב.2. מודל של ארגון חינוכי המתפקד כ"מרכז תקשורת" II. השלכות החשיבה האסטרטגית על המציאות העכשווית א. השלכות כלליות ב. תגובות לתכנית התקשוב של משרד החינוך

3. I. מודל בית ספר כמרכז תקשורת א. היסטוריה ומטרות • משך הפרויקט: 1989-1998 • נוהל ע"י המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן-גוריון • מ-1992 בשיתוף הדוק עם הנהלת בי"ס מקיף ז' בבאר שבע (רשת עמל) • התבסס על ההנחה ש: • המציאות הדיגיטלית שעתידה להתפתח מבטאת ציביליזציה חדשה • בית ספר התפתח בציביליזציות קודמות • לכן מציאות זאת מחייבת חשיבה מחדש ומן היסוד על החינוך הרצוי

4. מטרת הפרויקט • לקיים תהליך חשיבה אסטרטגי לאור חזון חינוכי על התגובה הרצויה של החינוך למציאות הדיגיטלית • לממש את החזון ברמת הפילוט • לשפר את החזון באופן שוטף לאור הפילוט

5. שלבי הפרויקט • 1989-1990 פיתוח מתודולוגית החשיבה האסטרטגית על "בתי הספר החוץ פרדיגמטיים" • 1990-1992 פיתוח מודל "בית הספר כמרכז תקשורת" ע"י הצוות האקדמי • 1991-1992 בחירת בית הספר ופיתוח מתודולוגית העבודה המשותפת עם הנהלת בית הספר • 1993-1998 מימוש הדרגתי של המודל ושיפורו המתמיד על ידי הצוות המורחב

6. ב. תוצרים ב.1 מתודולוגיה לתכנון של שינוי חינוכי מקיף המבוססת על חשיבה אסטרטגית לאור חזון חינוכי ("חשיבה אסטרטגית חוץ פרדיגמטית") • "חשיבה אסטרטגית לאור חזון חינוכי" – מודל מטפס ההרים • החיוניות שבחשיבה אסטרטגית "גדולה" בעידן של שינויים רדיקליים מתמידים

7. שאלות היסוד המתחייבות מהחשיבה האסטרטגית החוץ פרדיגמטית שעל התשובות להן התבסס המודל 1. ברמה הארגונית: • מה צריך ביה"ס לעשות כדי להתאים עצמו למציאות הדיגיטלית? 2. ברמת החזון: • מה צריכות להיות מטרות העל של החינוך בחברה הישראלית? • מה המשמעות האופרציונאלית שלהן (או התהליכים הפסיכולוגיים, ההתפתחותיים, והפדגוגיים המביאים למימושן)

8. 3. ברמת הבנת המציאות הדיגיטלית: • כיצד משפיע התקשוב על המציאות בחברה הישראלית? • כיצד הוא יכול לתמוך בהשגת המטרות החינוכיות? • כיצד הוא עלול להפריע להשגת המטרות החינוכיות? 4. ברמת תכנית הפעילות החינוכית: • כיצד צריך בית הספר לפעול כדי לממש באופן אופטימאלי את מטרות החינוך במציאות הדיגיטלית? 5. ברמת תהליך השינוי: • כיצד יש לממש את השינוי הרצוי מול כל הלחצים וההתנגדויות הקיימים במערכת (או כיצד לנהל סיכונים ולהרבות סיכויים)?

9. ב.2. מודל של ארגון חינוכי המתפקד כ"מרכז תקשורת" • תשובות לשאלות הנ"ל כפי שניתנו בזמן הפרויקט: 1. ברמה הארגונית: • התקשוב מבטא ציביליזציה חדשה, שאם ביה"ס לא יסתגל אליה, הוא יעבור מן העולם • התאמת ביה"ס לציביליזציה החדשה דורשת שינוי רדיקלי של מבנהו, במיוחד בכל הקשור לגבולות החופש שיש למורים ותלמידים ולרמת הגמישות הארגונית – בכל הפרמטרים של תהליך החינוכי (מקום, זמן, קבוצה, סגנון למידה, נושא) • יש להפוך את בית הספר ממוסד טוטאלי למרכז תקשורת

10. 2. ברמת החזון: • מטרות העל של החינוך בישראל צריכות להיות פיתוח אוטונומיה אישיותית, שייכות דיאלוגית, ומוסריות (3 תכונות האופי מהן נובעות מיומנויות המאה ה-21) • המטרות הללו יכולות להיות מושגות רק על בסיס של תהליך של אקספלורציה ("התנסויות רפלקטיביות בחיים") מונחית • תהליך כזה מחייב • חופש גמיש, ביטחון, ריבוי התנסויות • מתודולוגיה ברורה ומובנית של חונכות, והפעלה שיטתית שלה בכל הרמות של הפעולה הבית ספרית

11. 3. ברמת הבנת המציאות הדיגיטלית: • תקשוב יכול לתמוך בהשגת המטרות ע"י: • הרחבת מגוון ההתנסויות הפתוח בפני התלמידים ועידוד ההתנסות בסביבה בטוחה (קהילות, פורומים ורשתות חברתיות המוקדשים לתחומי עניין ספציפיים, קורסים מרחוק, גישה למידע בגוגל, וויקיפדיה ומקורות מידע אקדמיים יותר, גישה ישירה למומחים, משחקי סימולציה, למידה ואסטרטגיה... [המונחים עכשוויים, אבל כבר בראשית שנות ה-90 היה ניתן לחזות את התהליכים שהם משקפים]) • תמיכה ברפלקטיביות של התלמידים (בלוגים, כלי תיעוד ושיקוף...) • תמיכה בהתאמת תהליכי ההתנסות והלמידה לאישיות התלמידים (כלי personalization) • תמיכה בפיתוח היכולות הקוגניטיביות והמוטיבציה של התלמידים (כל הנ"ל) • ...

12. תקשוב יכול לעכב את השגת המטרות ע"י: • יצירת "רעש" ו"קצב" מונעי רפלקסיה (מולטיטסקינג מובנה, ריבוי לינקים, popups...) • השטחת עולם הידע ותפיסת הידע עצמה וערעור דפוסי חשיבה רציונאלית ולמידה שיטתית (עקב המבנה ההיפר-טקסטואלי של הרשת) • צמצום האוריינות לרמה ה-SMSית וההירוגליפית • החלשת או התפוררות האני (אני = האוואטאר שלי / מספר ה"חברים" שלי / מספר הלחיצות על הבלוג שלי...) • השטחת היחסים הבינאישיים (אינסטרומנטליצזיה וסימבוליזציה של תקשורת בינאישית בפייסבוק ודומיו) • עידוד "חוכמת ההמונים" או בינוניות עדרית ("להיטי" יוטיוב והעברות "אוטומטיות" באימייל או בטוויטר) • ...

13. 4. ברמת תכנית הפעילות הבית ספרית: • ביה"ס צריך לתפקד כמרכז תקשורת לאור המטרות והמתודולוגיה החינוכית: • להיות פתוח ככל האפשר להתנסויות שהעולם הדיגיטלי מזמן מבחינת זמן, מקום קבוצה, תכנים... • לתווך בין הלומדים לבין התכנים באמצעות המתודולוגיה החינוכית, למען השגת המטרות החינוכיות

14. 5. ברמת תהליך השינוי: • אופן מימוש המודל: • מהלכים רפורמטוריים: • הגמשת תכנים חינוכיים ודרכי הערכה • עבודה עם המורים בבית הספר לאור המתודולוגיה של חונכות • הגמשה ארגונית • מהלך מהפכני: • פיתוח מציאות מתוקשבת-וירטואלית "חתרנית" מקבילה לבית הספר

15. II. השלכות החשיבה האסטרטגית על המציאות העכשווית א. השלכות כלליות • ביה"ס צריך לגייס את העושר האין סופי בטכנולוגיות ומידע הקיים ברשת למען מטרותיו החינוכיות • לכן יש לשים דגש על פיתוח פדגוגיה חדשה הנובעת מהמטרות החינוכיות, שינוי הדפוסים התוכניים, הארגוניים וההערכתיים לאורה, והכשרת המורים לעבודה לאורה, תוך שימוש מושכל באין סוף הכלים, הקורסים והתכנים המצויים ברשת • הצטיידות ופיתוח תכנים דיגיטלייםייחודיים לחינוך הם בעלי עדיפות משנית וצריכים להיעשות רק כשאין ברירה, באופן המונחה על יד הפדגוגיה, ודיפרנציאלי

16. ב. תגובות לתכנית התקשוב של משרד החינוך • בתכנית מפעמת רוח גדולה ומשמחת. היא: • רותמת את הטכנולוגיה לשירות חזון חינוכי-פדגוגי שיכול לחלץ את מדינת ישראל מהמשבר החינוכי שבו היא מצויה • מכירה בצורך להתאים את הפדגוגיה לצרכי המאה ה-21 • מבוססת על תפיסה נכונה של הצרכים הפדגוגיים של המאה ה-21 • מכירה בצורך לעשות זאת באופן מערכתי • מתקצבת את התהליך בהתאם

17. יש להתייחס לתוכנית הנוכחית לאור 30 שנה ו-5 גלים של רפורמות מבוססות תקשוב בעולם כולו • מטרות הרפורמות היו: • הכשרת המורים לשימוש מתקדם בטכנולוגיה • הכנסה של הטכנולוגיה לכיתה לשימוש שוטף • התאמת התכנים לטכנולוגיה • שינוי שיטות למידה בכיוונים המצויינים בתכנית הנוכחית • העלאת הישגים לימודיים

18. המטרות בדרך כלל לא הושגו (יש מספיק ידע היום כדי לשער את הסיבות) • “Despite the fact that education systems have been heavily investing in technology since the early 1980s, international indicators on technology uptake and use in education are missing” “The existing international indicators still mirror the first policy priorities of the early 1980s [and] do not yet provide the most relevant information for today’s policy in the field: how is technology used in schools? Is this use truly supporting the emergence of the learning environment that a knowledge-based society requires?” Scheuermann, F. & Pedró F. (eds.) (2009) Assessing the Effects of ICT in Education: Indicators, criteria and benchmarks for international comparisons, Luxembourg: European Union/OECD. • “. . . national governments and the European Commission have invested over a billion dollars in Information and Communication Technologies (ICTs) for education, but have seen little change or improvement as a result” Bates, T. (2009) Can or Should e-Learning Improve the Cost-Effectiveness of Higher Education?, International Journal of Instructional Technology & Distance Learning, 6.10.

19. “Few rigorous research studies of the effectiveness of online learning for K-12 students have been published” Means, B. et al. (2009) Evaluation of Evidence-Based Practices in Online Learning A Meta-Analysis and Review of Online Learning Studies, Washington, DC: U.S. Department of Education. • “Most schools in most countries, however, are in the early phase of ICT adoption, characterised by patchy uncoordinated provision and use, some enhancement of the learning process, some development of e-learning, but no profound improvements in learning and teaching.” “. . . only a few studies – mainly UK studies – actually establish a direct link between the use of ICT and attainment.” Balanskat, A., Blamire, R. & Kefala, S. (2006). The ICT Impact Report: A review of studies of ICT impact on schools in Europe. Bruxelles: European Schoolnet.

20. “ICT has not (yet) been able to revolutionise learning and teaching.” Punie, Y., Zinnbauer, D & Cabrera, M. (2006) A Review of the Impact of ICT on Learning, JRC Technical Notes. Seville: European Commission, Joint Research Centre. • “. . . the weight of evidence is insufficient to draw firm conclusions. . . . the volume and consistency of evidence tends to lead to tentative conclusions rather than firm ones.” Condie, R. et al. (2007) The impact of ICT in schools: a landscape review, Coventry: Becta (British Educational Communications and Technology Agency).

21. כתוצאה, כמה מהמדינות המתקדמות ביותר בתחום הורידו את הצפיות משימוש בטכנולוגיה • השינוי בחשיבות שמיחסים מנהלי בי"ס להכנסת תקשוב מ-1998 ל-2006 • (IEA 2006, Second Information Technology in Education Study)

22. למרות ההיסטוריה של רפורמות דומות, אני תומך בתכנית משום ש: • אם ביה"ס לא יהפוך לארגון מתוקשב, הוא לא ידבר את השפה של המאה ה-21 ויהפוך לשמורת טבע • ברמה כללית יותר, התוכנית מביאה סיכוי לחילוצה של ישראל מהמשבר החינוכי הכרוני בו היא מצויה

23. עם זאת, תקשוב החינוך לאחר 30 שנות ניסיונות לא מוצלחים מחייב גישה מושכלת המבוססת על הכרת המוקשים הצפויים וניהול רציונאלי של הסיכונים • יש להבנות לתוך התוכנית מטה לחשיבה אסטרטגית וניהול סיכונים ש: • יעריך כל העת את הסיכונים • יפעיל מנגנון לניהול הסיכונים • רק כך יהיה לתוכנית סיכוי להצליח ולמטרות השאפתניות והחיוביות שלה להתממש

24. הסיכונים הבולטים על סמך ניסיון העבר,ודרכים אפשריות להתמודדות

25. בתחום ההצטיידות • הסכנה • על סמך 30 שנות הצטיידות בסכומי עתק, ברור היום שרוב הסכומים שהוקדשו לציוד הלכו לאיבוד • הסיבות • הציוד מתיישן תוך שנתיים-שלוש, ואם אין כסף לחדשו ולתחזקו (ואין), אין טעם לבצע השקעות כאלה • אנו מתקרבים למצב בו ציוד אנשים במחשבים יהיה דומה לציודם בשעונים – מיותר, שכן כולם מצוידים ממילא • המחשב הופך היום לטרמינל אינטרנט (זה מתבטא במדיניות הענן של משרד החינוך), ויש טרמינלים מסוגים שונים, המתאימים לצרכים שונים, ולאנשים שונים

26. הצטיידות (המשך) • הפתרון • המטרה צריכה להיות מוגדרת על ידי יצירת קשר בין מורים ותלמידים לאינטרנט מכל מקום ובכל זמן • הדרך צריכה להיות דיפרנציאלית ביחס לציוד המצוי בידי האוכלוסייה, צרכיה, וסגנונות הפעולה של המשתמשים הספציפיים • הביצוע • פיתוח מודלים לחישוב דיפרנציאלי של כדאיות הצטיידות, ושל סוג ומידת ההצטיידות לפי עקרונות של עלות-תועלת ע"י המטה לחשיבה אסטרטגית • הפעלת וניהול הסיכונים ע"י המטה לחשיבה אסטרטגית

27. בתחום הפדגוגיה 1. • הסכנה • התייחסות ל"כישורי המאה ה-21" כמאפיינים מבודדים • הסיבות • האדם אינו מכשיר, וכישורים אינם אפליקציות מבודדות שמותקנות בו • מיומנויות ללא מוטיבציה פנימית להפעילן הינן חסרות ערך. לא יכולה להיות מוטיבציה פנימית לרכוש מיומנות. המוטיבציה מתייחסת בהכרח למטרות, ערכים, בעיות, פרויקטים.

28. פדגוגיה (המשך) • הפתרון • התבססות על פדגוגיה אינטגרטיבית המבוססת על דמותו של הבוגר הרצוי • זאת הפדגוגיה של חתירה לעידוד התפתחותו של אדם ולומד אוטונומי המבוססת על מטרות, בעיות או פרויקטים אותנטיים, ולמידה קונסטרוקטיביסטית • הביצוע • פיתוח מערך הכשרה והשתלמות ארצי לפדגוגיה הרצויה, הפועל בשת"פ עם כל הגורמים האחרים במשרד וברשויות

29. פדגוגיה (המשך) 2. • הסכנה • התבססות על הפדגוגיה המוצעת סותרת את המבנה הקיים של • תכנית הלימודים • ההערכה • ארגון בית הספר • הכשרת המורים • הסיבות • כיום הם משקפים את התפיסה הישנה של הוראה ליניארית ורכישת כפויה של ידע, בניגוד לתפיסה הרצויה של התפתחות אישיותית וקוגניטיבית על סמך התמודדות עם בעיות אותנטיות מתוך מוטיבציה פנימית

30. פדגוגיה (המשך) • הפתרון • מודעות מלאה לסתירה הזאת • ברמה המערכתית, ניסיון שיטתי לצמצמם אותה על ידי שינוי מערכתי בכל ארבעת הפרמטרים ברוח חוזר מנכ"ל כ' ודו"ח הוועדה להגדרת מדיניות התקשוב במע' החינוך (2000) • ברמת השתלמויות מורים, התמקדות בפדגוגיה השואפת להרחבת טווח הפעולה של המורים והתלמידים בכיוון הפדגוגי הנ"ל, במסגרת התכניות הקיימות • הביצוע • תכנון השינוי המערכתי ופיתוח התוכניות להכשרת המורים לאור המטרות המצויינות לעיל, צריכים להיות מובנים ומתוקצבים בתכנית, והאחריות למימושם צריכה להיות מוטלת על המטה לחשיבה אסטרטגית וניהול סיכונים (שכן יש מכשולים וסכנות רבים בתהליך השינוי המוצע)

31. בתחום הארגוני • הסכנה • מערכת החינוך בישראל מבוססת על מבנה מערכתי לא רציונאלי שהתפתח בארבעת עשורים האחרונים: • מערכת צנטרליסטית • מוקדי כוח שונים • המבנה הזה מכשיל כל ניסיון להפעיל מהלך ליניארי

32. ארגון (המשך) • הפתרון • מודעות מלאה לבעיה להשלכותיה בהקשר של התוכנית המוצעת • קיום פעולה מקומית לצד פעילות מערכתית • הביצוע • בנוסף לניהול ליניארי מערכתי ברמת המאקרו, הקמת מטות מקומיים ברמת המיקרו שינהלו את התכנית בכל אזור או ישוב בהידברות שוטפת עם הגורמים הרלוונטיים (הרשות, ההורים, קרנות, בעלויות)

33. לסיכום • בתכנית מפעמת רוח של חזון גדול וחיובי • הוא יכול להיות הבסיס לשינוי המיוחל במערכת החינוך הישראלית • זה לא יקרה ללא מודעות לגורמי הסיכון והתמודדות איתם ברמה האסטרטגית ובאופן פרו-אקטיבי

34. האם בית הספר (הבית בו לומדים מהספר) יכול להתאים עצמו לעידן דיגיטלי?ביה"ס כמרכז תקשורת: התהליך בעבר, וההשלכות על מדיניות בהווה פרופ' רוני אבירם roniav@bgu.ac.il המרכז לעתידנות בחינוך www.bgu.ac.il/futuredu אוניברסיטת בן-גוריון