160 likes | 306 Views
סוגיית הניטרליות באתר "וויקיפדיה". Neutral Point Of View ( NPOV) in "Wikipedia". שירי מגן M.A בתקשורת, אוניברסיטת חיפה *מבוסס על תזה בהנחיית פרופ' שיזף רפאלי. הערך בגרסה העברית. אותה גרסה?. הערך בגרסה הערבית. סוגיית הניטרליות - NPOV. Neutral Point Of View = NPOV.
E N D
סוגיית הניטרליות באתר "וויקיפדיה" Neutral Point Of View ( NPOV) in "Wikipedia" שירי מגן M.A בתקשורת, אוניברסיטת חיפה *מבוסס על תזה בהנחיית פרופ' שיזף רפאלי
הערך בגרסה העברית אותה גרסה? הערך בגרסה הערבית
סוגיית הניטרליות - NPOV Neutral Point Of View = NPOV "...בערך העוסק בנושא שנוי במחלוקת, יש לייצג בהוגנות את הצדדים, ולהימנע מכך שמאמר יקבע, שישתמע ממנו, או שהוא ירמוז שהצדק הוא עם צד כלשהו בוויכוח..." מסקירת הספרות הקיימת, לא נמצא מחקר אשר בחן אמפירית באופן כולל את מושג ה-NPOV במקורות מידע בכלל ובאתר "וויקיפדיה" בפרט
המשמעות מאחורי מדידת ניטרליות: דעות Opinions עובדות Facts מידת ניטרליות נמוכה יחסית Low NPOV מידת ניטרליות גבוהה יחסית High NPOV ציטוטים ; ייחוסים ; הכללות ; מילים טעונות
בנוסף למדד הכמותי של הניטרליות נבדקו מספר משתנים נוספים: • כותרת הערך • האם הערך מסומן כ"מומלץ" (בוויקיפדיה בלבד) • מספר התמונות וכותרתן • מספר מקורות חיצוניים • אורכו של הערך • משתנים הקשורים לדפי השיחה: • אורך • דינאמיות (עדכניות) • מספר משתתפים • אחוז המשתתפים המזוהים • משתנים הקשורים לדפי הגרסאות הקודמות: • דינאמיות (עדכניות) • מספר עורכים • מספר שינויים • אחוז העורכים המזוהים
שיטת המחקר: ניתוח תוכן השוואתי 1. השוואה בין גרסאות לשוניות: אנגלית, ספרדית, רוסית, ערבית ועברית 2.השוואה כרונולוגית: גרסה ראשונה, גרסת ביניים, גרסה נוכחית ***בשפה העברית בלבד 3.השוואת מקורות: "וויקיפדיה" מול "בריטניקה" ***בשפה האנגלית בלבד
המדגם: 5 ערכים שנויים במחלוקת התבצעה דגימה רנדומאלית של 5 ערכים שנויים במחלוקת מתוך: "List of Controversial Issues” (Wikipedia) "טרוריזם" "השואה" "איידס" "מדונה" "אלוהים"
ממצאים מרכזיים: H1:הגרסה של "וויקיפדיה" בשפה האנגלית נמצאה כבעלת מידת הניטרליות הגבוהה ביותר באופן מובהק NPOV p<0.05*
H2: מידת הניטרליות של הערך בגרסתו הנוכחית נמצאה כגבוהה יותר ממידת הניטרליות של הערך בגרסת הביניים ועוד יותר משל הערך בגרסתו הראשונה (באופן לא מובהק) NPOV P>0.05*
H3: מידת הניטרליות של הערכים ב"וויקיפדיה" האנגלית נמצאה כגבוהה יותר ממידת הניטרליות של הערכים באנציקלופדיית "בריטניקה" (גרסת CD)באופן מובהק NPOV P<0.05*
"השערת העל": • נמצא קשר חיובי בין מספר עורכים ומידת דינאמיות ובין מידת ניטרליות, כך שככלשמספר העורכים היה גבוה יותר, כך מידת הניטרליות נמצאה כגבוהה יותר; בנוסף, ככל שמידת הדינאמיות הייתה גבוהה יותר כך מידת הניטרליות נמצאה כגבוהה יותר Y1:Dynamism Y2: Editors r = 0.8 P<0.01 X: NPOV
דוגמאות לממצאים איכותניים: *חיפוש של הערך “God” ב'בריטניקה' גרסת ה-,CD הוביל לתוצאה“Jesus Christ” שמוקמה במקום הראשון
דוגמא נוספת: *בגרסה הישנה יותר, הערך 'אלוהים' הכיל רק את 'אלוהים' ביהדות *בגרסה המעודכנת יותר, הערך עודכן, והכיל את 'אלוהים' בשלוש הדתות
דיון וסיכום • מדובר במדגם של חמישה ערכים בלבד בחמש גרסאות לשוניות בלבד, לכן, יש להתייחס אל המחקר הנוכחי כאל סוג של חקר מקרה (Case-Study) ולא כאל מדגם מייצג • בעת חיפוש מידע לא מומלץ להסתפק בקריאה של גרסה לשונית אחת אלא חשוב לחפש את אותו המידע בגרסאות לשוניות נוספות ב"וויקיפדיה", במיוחד בגרסה האנגלית • מימד ההתעדכנות נמצא כמשמעותי לא רק מ"הבחינה האקטואלית" (אירועים חדשותיים, דילמות חדשות, סלנג, התפתחויות טכנולוגיות וכד') אלא גם מ"הבחינה הניטרלית" (הוספת נקודות מבט ופרספקטיבות נוספות, שינוי של ניסוחים מוטים, החלפת מילים טעונות במילים ניטרליות וכד') • "וויקיפדיה": במה ייחודית לקיום מו"מ ולדיאלוג ממשי בין אינדיווידואלים, קבוצות, לאומים ומדינות • ניתן להגיע למידת ניטרליות רבה יותר בכתיבת מקורות מידע למיניהם: החל מאנציקלופדיות, ספרי לימוד או ספרי היסטוריה וכלה בעיתונים, מגזינים, פרסומות או אתרי אינטרנט למחקר חשיבות רבה לעולם החינוך – מן ההיבט הפדגוגי: חינוך לחשיבה, קריאה ביקורתית, הצלבת מקורות, כתיבה ניטרלית ומבוססת מן ההיבט הטכנולוגי: שיטות לימוד חדשות כגון שימוש בטכנולוגיית "וויקי"