Adjustment Disorder

1. Adjustment Disorder Hagai Maoz, MD

2. Adjustment Disorder • Short term maladaptive reactions to psychological stressor • Symptoms must appear within 3 months of a stressor’s onset • Stressors are not specified, mostly everyday events (loss of loved one, change of employment, financial situation) • Symptoms usually resolved within 6 months (may be longer if produced by a chronic stressor)

3. Epidemiology • Prevalence: 2 - 8% of general population • Women : man ratio - 2:1 • In children: boys = girls • Most frequently diagnosed in adolescents • One of the most common psychiatric diagnoses for disorders of patients hospitalized for medical and surgical problems

4. Etiology • By definition – one or more stressors • Severity of stressor does not predict the severity of the disorder

5. Psychodynamic Factors • Pivotal to understanding the disorder:1. The nature of the stressor2. The conscious and unconscious meaning of the stressor 3. Patient’s preexisting vulnerability • Same stress can produce a range of responses in various normal human beings

6. Psychodynamic Factors • Role of the mother and the rearing environment • The importance of detailed exploration of a patient’s experience of the stressor

7. Diagnosis & Clinical Features DSM-IV Diagnostic Criteria for Adjustment Disorder: • The development of emotional or behavioral symptoms in response to an identifiable stressor(s) occurring within 3 months of onset of the stressor(s).

8. Diagnosis / cont’ B. These symptoms or behaviors are clinically significant as evidenced by either of the following: 1) marked distress that is in excess of what would be expected from exposure to the stressor 2) Significant impairment in social or occupational (academic) functioning

9. Diagnosis / cont’ C. The stress-related disturbance does not meet the criteria for another specific Axis I disorder and is not merely an exacerbation of a preexisting Axis I or Axis II disorder D. The symptoms do nor represent bereavement E. Once the stressor (or its consequences) has terminated, the symptoms do not persist for more than an additional 6 months

10. Specifies • Acute: if the disturbance lasts for less than 6 months • Chronic: if the disturbance lasts for 6 months or longer • Subtypes: With depressed mood, With anxiety, With mixed anxiety and depressed mood, With disturbance of conduct, With mixed disturbance of emotions and conduct, Unspecified

11. Adjustment Disorder with Depressed Mood • The predominant manifestation are depressed mood, tearfulness and hopelessness • Must be differentiated from MDD and uncomplicated bereavement

12. Adjustment Disorder with Anxiety • Symptoms pf anxiety – palpitations, jitteriness, agitation • Must be differentiated from anxiety disorder

13. Adjustment Disorder with Mixed Anxiety and Depressed Mood • Features of both anxiety and depression that do not meet the criteria for an already established anxiety disorder or depressive disorder

14. Adjustment Disorder with Disturbance of Conduct • Violations of other’s rights • Disregarding norms and rules • Must be differentiated from antisocial personality disorder

15. Adjustment Disorder Unspecified • A residual category for atypical maladaptive reactions to stress

16. Differential Diagnosis • Uncomplicated bereavement • MDD • Brief psychotic disorder • GAD • Somatization disorder • Substance-related disorder • Conduct disorder • Academic / occupational problems • Identity problem • PTSD

17. Course and Prognosis • Generally favorable prognosis • Most patients return to normal function within 3 months • Some patients receive later a diagnosis of mood disorder or substance related disorder

18. Treatment • Psychotherapy – the treatment of choice • Pharmacotherapy – no studies assessing the efficacy of drug therapy

19. הפרעות הסתגלות דר' חגי מעוז | המרכז לבריאות הנפש "שלוותה"

20. הפרעת הסתגלות • תגובה לא אדפטיבית קצרת טווח לסטרס פסיכולוגי • הסימפטומים חייבים להופיע תוך שלושה חודשים מהופעת הסטרס • אין ציון של הסטרס עצמו ובמרבית המקרים מדובר על אירועים מחיי היומיום (אובדן קרוב, שינוי תעסוקתי, מצב כלכלי) • הסימפטומים חולפים במרבית המקרים בתוך 6 חודשים (יכול להיות זמן ממושך יותר אם מדובר בסטרס כרוני)

21. אפידמיולוגיה • שכיחות: 2-8% מהאוכלוסייה הכללית • נשים פי 2 לעומת גברים • בילדים: בנים=בנות • מאובחן יותר במתבגרים ובמבוגרים צעירים • אחת האבחנות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר בקרב מטופלים המאושפזים בבתי חולים כלליים

22. אתיולוגיה • בהגדרה – אירוע סטרסוגני אחד או יותר • חומרת הסטרסור אינה מהווה מדד לחומרת ההפרעה

23. הסטרוסורים מאורע סטרסוגני אקוטי או כרוני • אובדן (עבודה, בית, גירושין) • אסון, פשע • מחלה גופנית, פציעה • מעבר • כל שינוי משמעותי בחיים (חתונה, לידת ילד) אין להגדיר הפרעת הסתגלות ללא הגדרה של הסטרסור!!!

24. פקטורים פסיכודינאמיים • חיוני להבנת ההפרעה:1. טבע גורם הדחק2. המשמעות המודעת והבלתי מודעת של גורם הדחק3. הפגיעות המוקדמת של החולה • אותו גורם דחק יכול לגרום למגוון תגובות באנשים נורמאלים שונים!

25. פקטורים פסיכודינאמיים • תפקיד האם וסביבת הגדילה • החשיבות של חקירה מפורטת של טבע חוויית הסטרס עבור אותו חולה ספציפי

26. אבחנה ומאפיינים קליניים קריטריונים של ה – DSM לאבחנה של הפרעת הסתגלות A – התפתחות של סימפטומים רגשיים או התנהגותיים בתגובה לגורם (או גורמי) דחק ניתן לזיהוי ואשר מתרחשים בתוך 3 חודשים מהיארעות גורם הדחק.

27. אבחנה / המשך B – הסימפטומים או ההתנהגותיים הינם משמעותיים מבחינה קלינית כפי שניתן להסיק על ידי אחד מהבאים: 1. המצוקה היא גדולה יותר מכפי שניתן היה לצפות בעקבות חשיפה לגורם הסטרס המדובר. 2. פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי או התעסוקתי.

28. אבחנה / המשך C – ההפרעות תלויות הסטרס אינן מתאימות לקריטריונים של הפרעה אחרת בציר I ואינן מהוות החמרה של הפרעה אחרת בציר I או ציר II. D – הסימפטומים אינם מייצגים תגובה של אבל. E – עם היעלמות גורם הדחק (או תוצאותיו), הסימפטומים אינם נמשכים יותר מאשר 6 חודשים.

29. Specifies • אקוטי – אם ההפרעה נמשכת פחות מ – 6 חודשים • כרוני – אם ההפרעה נמשכת יותר מ – 6 חודשים • תתי סוגים: With depressed mood, With anxiety, With mixed anxiety and depressed mood, With disturbance of conduct, With mixed disturbance of emotions and conduct, Unspecified

30. הפרעת הסתגלות עם מצב רוח דיכאוני • המרכיב המרכזי של ההפרעה הינו ירידה במצב הרוח, בכיינות או חוסר תקווה. • יש להבדיל מדיכאון מג'ורי (MDD) ומאבל פתולוגי

31. הפרעת הסתגלות עם חרדה • סימפטומים של חרדה – פלפיטציות, עצבנות, אגיטציה, אי שקט. • יש להפריד מהפרעת חרדה.

32. הפרעת הסתגלות עם מרכיבים מעורבים של דיכאון וחרדה • מאפיינים משולבים של דיכאון וחרדה אשר אינם מתאימים לקריטריונים של הפרעת חרדה קודמת או הפרעה דיכאונית.

33. הפרעת הסתגלות עם מרכיבים התנהגותיים • הפרת זכויותיהם של אחרים • התעלמות מנורמות חברתיות ומחוקים • יש להבדיל מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית

35. הפרעת הסתגלות בלתי מסווגת • קטגוריה נפרדת לתגובות הסתגלותיות אטיפיות

36. אבחנה מבדלת • אבל פתולוגי • דיכאון מג'ורי • תגובה פסיכוטית קצרה • GAD • הפרעת סומטיזציה • שימוש בחומרים ממכרים • הפרעות התנהגות • הפרעות בלימודים / הפרעות תעסוקתיות • הפרעות בזהות • PTSD

37. מהלך ופרוגנוזה • באופן כללי הפרוגנוזה טובה • במרבית המקרים חזרה לתפקוד מלא בתוך שלושה חודשים • חלק מהחולים מפתחים הפרעות הקשורות למצב הרוח או לשימוש בחומרים ממכרים.

38. טיפול • פסיכותרפיה – טיפול הבחירה • טיפול תרופתי – אין מחקרים מספקים להערכה של יעילות הטיפול התרופתי. באופן עקרוני טיפול על פי הסימפטומים השונים.

39. אבל נורמאלי בולבי תיאר ארבעה שלבים של עבודת אבל: • שלב I – שלב מוקדם של ייאוש המאופיין על ידי קהות ומחאה. יכולה להיות הכחשה מיידית הכוללת גם התפרצויות זעם ומצוקה. שלב זה יכול להימשך רגעים עד ימים וכן יכול מידי פעם לחזור על עצמו במהלך תהליך האבל. • שלב II – שלב של צרכים בלתי מסופקים (yearning) וחיפוש אחר האדם שאבד. מאופיים באי שקט והתעסקות רבה עם הנפטר. שלב זה יכול להימשך חודשים ואף שנים. • שלב III – שלב של ייאוש וחוסר ארגון. המציאות של האובדן שוקעת. האדם האבל נראה מסויג ואפאטי. לעתים קרובות ישנה אינסומניה ואובדן משקל וכן תחושה שהחיים איבדו ממשמעותם. האדם האבל חי מחדש רגעים רבים שהיו עם הנפטר וישנה אכזבה מתמדת מכך שמדובר רק בזיכרונות. • שלב IV – שלב ההכרה שבו האדם מתחיל לחזור לחייו. ישנם זיכרונות נעימים מהנפטר וכן זיכרונות עצובים וישנה הפנמה של הדמות השלמה של הנפטר על כל מרכיביה.

40. אבל נורמאלי

41. אבל פתולוגי • היעדר צער או עיכוב משמעותי בהופעת הצער • תגובה עוצמתית וממושכת עד כדי הופעת כוונות אובדן או סימנים פסיכוטיים / העצמה פסיכוטית של של אספקטים ספציפיים בעבודת האבל גורמי סיכון: 1. אובדן מפתיע או בנסיבות נוראיות2. בידוד חברתי3. אנשים המאמינים כי הם אחראים למותו של הנפטר4. היסטוריה של אובדנים טראומטיים5. יחסים אמביוולנטיים או תלותיים עם הנפטר.

42. שכול לעומת דיכאון מג'ורי