המחאה החברתית ותוצאותיה

1. המחאה החברתית ותוצאותיה דיון צוות היגוי במסגרת פרויקט "יוזמת זיכרון יעקב" ד"ר רובי נתנזון הרצליה פיתוח, 17/11/2011

2. מבנה המצגת • רקע • ניתוח השוואתי של תפקוד הממשלה בנושאים כלכליים-חברתיים • סקירת המלצות ועדת טרכטנברג הרלוונטיות למשקי הבית • השפעת הצעדים על שיעור העוני • הצעות חלופיות של צוות המומחים בראשות ספיבק-יונה • צעדים אופרטיביים המוצעים על ידי מרכז מאקרו

3. רקע • "הועדה לשינוי כלכלי-חברתי", בראשות הפרופסור לכלכלה מנואל טרכטנברג, הוקמה במטרה לבחון ולהציע פתרונות להקלת נטל המחיה בישראל. • במקביל לוועדה זו, פעל צוות מומחים בראשות פרופסור אביה ספיבק ופרופסור יוסי יונה. צוות זה הוקם כחלק המחאה ומטרתו להציע לציבור הרחב פתרונות חלופיים לאלו של ועדת טרכטנברג.

4. שביעות רצון מתפקוד הממשלה בנושאים כלכליים-חברתיים • בין השנים 1997 עד 2001 הייתה עלייה משמעותית ברמת שביעות הרצון מתפקודה של הממשלה בתחומים הכלכליים והחברתיים: מממוצע של 17.6% שבעי רצון, לממוצע של 25.5%. • משנת 2001 (המשבר הכלכלי העולמי ואינתיפאדת אל-אקצה) חלה ירידה אשר הגיעה לממוצע של 19.4% בתקופה שבין 2001-2011.

5. שביעות רצון מתפקוד הממשלה בנושאים כלכליים-חברתיים • הממצאים מלמדים על עלייה בשביעות הרצון בהשוואה למדידה הקודמת ב- 2010, בניגוד לציפיות שיצרה המחאה החברתית. • יש לסייג את התוצאה מאחר שהסקר אשתקד נערך בסמוך לאסון הכרמל והושפע מההד התקשורתי שנוצר. • ישנו גידול בפער בין הציון הגבוה יחסית הניתן לממשלה על תפקוד בנושאים כלכלייםלציון הנמוך הניתן בנושאים החברתיים (בשנות ה-90 עמד הפער על 5.04% ובשנות האלפיים על 12.4%).

6. שביעות רצון מתפקוד הממשלה בנושאים כלכליים-חברתיים הערכת תפקוד הממשלה לאורך זמן

7. שביעות רצון מתפקוד הממשלה בנושאים כלכליים-חברתיים שיעור המרוצים מתפקוד הממשלה 1992-2011

8. שביעות רצון מתפקוד הממשלה בנושאים כלכליים-חברתיים שיעור המרוצים בנושאים כלכליים וחברתיים

9. סקירת המלצות ועדת טרכטנברג הרלוונטיות למשקי הבית* *לצורך החישובים נניח כי משק בית מורכב מזוג הורים ושני ילדים בגילאים 3,7.

10. המלצות ועדת טרכטנברג - מיסוי • ביטול מתווה הפחתת המס. • העלאת שיעור מס ההכנסה במדרגת המס העליונה לשיעור של 48%. • העלאת המיסוי על רווחי הון, ריבית, מס שבח ודיבידנדים ב-5 נקודות אחוז. • הגדלת מענק מס הכנסה שלילי ב-50% לאימהות עובדות.

11. המלצות ועדת טרכטנברג - חינוך • מתן שתי נקודות זיכוי ממס לגבר עובד עבור כל ילד אשר מתחת לגיל שלוש. • החלת חוק חינוך חובה לגילאים 3-4. • החלת מסגרות לימודיות לשעות אחרי הצהריים (עד 16:00) בימים ראשון עד חמישי בגנים ובבתי הספר הרשמיים לילדים בגילאים 3-9. • הקטנת התשלומים למשק בית בגין תלמיד עבור ספרי לימוד ופעילויות נוספות בבית הספר.

12. המלצות ועדת טרכטנברג – תחבורה • הוזלת תעריפי נסיעה (הנחה של 50%, בדומה לנהוג עבור אזרח ותיק) לאוכלוסיות ייעודית כגון סטודנטים ואזרחים הזכאים לכך בהתאם לקריטריונים של ביטוח לאומי. • הפחתת הבלו על הדלקים: הפחתת הבלו על בנזין בכ-40 אגורות לליטר והפחתת הבלו על הסולר בכ-20 אגורות לליטר.

13. המלצות ועדת טרכטנברג - מזון • לצורך הורדה ופיקוח על מחירי מוצרי המזון הועדה ממליצה על הגברת הרגולציה, עידוד יבוא במטרה להגביר את התחרות במשק וביטול מיסי קניה בענפים מסוימים. • מאחר והועדה אינה מציעה צעדים אופרטיביים להשגת המטרה, חישבנו את החיסכון למשקי הבית בהנחה שמחירי המזון בישראל ישתוו למחירי המזון העולמיים.

14. השפעת יישום המלצות ועדת טרכטנברג על משקי הבית (שינוי בחיסכון בשקלים לחודש)

15. המלצות ועדת טרכטנברגהשפעת הצעדים על שיעור העוני התפלגות ההוצאה על תחבורה ציבורית על פני עשירונים בשנת 2009 מהניתוח שערכנו בחנו את היקף משקי הבית המצויים בעוני, לפני ואחרי החלת הצעד שיקל על תשלומי התחבורה הציבורית ומצאנו שמספר משקי הבית שיעברו את קו העוני בעקבותיו עומד על כ-9,900.

16. המלצות ועדת טרכטנברגהשפעת הצעדים על שיעור העוני התפלגות ההוצאה על דלק וחומרי סיכה על פני עשירונים בשנת 2009 בהינתן תוואי ההוצאה על דלק על פני התפלגות ההכנסות, ניתן לצפות כי הקלת המס עליו לא תגרום למספר רב של משקי בית לעבור את קו העוני. מהניתוח שערכנו גילינו כי מספר המשקים שיעברו את קו העוני בעקבות צעד זה עומד על כ-3,500 בלבד.

17. המלצות ועדת טרכטנברגהשפעת הצעדים על שיעור העוני התפלגות ההוצאה על מעונות יום וגנים פרטיים על פני עשירונים בשנת 2009 מקרא: צהוב - גנים פרטיים בורדו - מעונות יום מהניתוח שערכנו עולה כי באם ימומנו מעונות היום לילדים בגילאי 3 ו-4 הדבר יגרום ל-10,200 משקי בית לעבור את קו העוני.

18. המלצות ועדת טרכטנברגהשפעת הצעדים על שיעור העוני

19. דו"ח צוות המומחים בראשות ספיבק-יונה

20. המלצות ועדת ספיבק/יונה – מיסוי • צוות המומחים ממליץ על הגדלת ההוצאה הציבורית במהלך שלוש השנים הבאות ב-2.5 אחוזי תוצר, שימומנו על ידי הגדלת המיסוי הישיר (כ-20 מיליארדי שקלים חדשים). • העלאת מס חברות ל-31% וביטול הפטורים ממס חברות עבור חברות מייצאות וכאלו שנהנות מחוק עידוד השקעות הון. • העלאת שיעורי המס האישי מעל הכנסות של 40 אלף ₪ בחודש בשתי מדרגות מס שולי חדשות. • העלאת המסים על רווחי הון ודיבידנדים לשיעור 31% והגדלה של המס המקביל המוטל על המעסיקים ב-2%.

21. המלצות ועדת ספיבק/יונה – חינוך • השוואת היקף ההוצאה הציבורית הממוצעת על סבסוד מעונות לילדים בגיל 3 ומטה למדינות ה-OECD (%0.4 לעומת 0.1% בישראל). • הענקת מימון ממשלתי מלא ושוטף להקמת והפעלת מעונות יום בישובים אשר מדורגים במדרג החברתי-כלכלי של הלמ"ס באשכולות 1-5. • הפעלת חוק יום חינוך ארוך אשר נדחה בחוקי ההסדרים מאז שנת 1997.

22. המלצות ועדת ספיבק/יונה – תחבורה הצוות מדגיש את הצורך להתאים את אופן יישום מדיניות התחבורה לצרכים מקומיים, אך אינו מציע צעדים אופרטיביים לביצוע. הכלים המוצעים כוללים: • קידום השקעות בתחבורה ציבורית • הנגשת יישובים בפריפריה לתשתיות מסילתיות בקרבתם • שינוי מדיניות התכנון התחבורתית • הטמעת תהליכים לבחינת ההשלכות החברתיות הנובעות מהפרויקטים המתוכננים

23. המלצות ועדת ספיבק/יונה – בריאות • העמדת המימון הפרטי על 20-25% מההוצאה הלאומית לבריאות (הוצאה ציבורית של כ- 8-11 מיליארד ₪) • המלצות כלליות נוספות: • ביטול הדרגתי של תשלומי השתתפות עצמית עבור שירותים הכלולים בסל השירותים הציבורי • הגדלת מס בריאות • הפיכת מס הבריאות למס פרוגרסיבי • הגדלת היקף השתתפות תקציב המדינה

24. צעדים אופרטיביים המוצעים על ידי מרכז מאקרו

25. צעדים אופרטיביים המוצעים על ידי מרכז מאקרו מרכז מאקרו מאמין כי כדי להתמודד עם הסוגיות הרבות לא ניתן להסתפק בפתרון של בעיה נקודתית, אלא יש לשנות את המדיניות הכלכלית. המדיניות החדשה צריכה להיות מושתתת על העקרונות והצעדים האופרטיביים הבאים:

26. צעדים אופרטיביים המוצעים על ידי מרכז מאקרו • שינוי סדר העדיפויות בתקציב – פתיחת התקציב לדיון בנוגע לשנת 2012. • צמצום אי השוויון באמצעות שינוי מערכת המיסוי - יש להקטין את המסים העקיפים הרגרסיביים ולהגדיל את המדרגות העליונות של המסים הישירים, כולל מס חברות

27. צעדים אופרטיביים המוצעים על ידי מרכז מאקרו • הגדלת היצע הדירות - כדי לספק את הצרכים השוטפים יש לבנות לפחות 50,000 יחידות דיור בכל שנה, לחדש את הבנייה הציבורית בהיקף רחב וכן להנהיג פיקוח על מחירי שכר הדירה. • סבסוד גני ילדים • שיפור משמעותי של הרכב סל הבריאות - יש להחזיר את חוק ביטוח בריאות ממלכתי לרמתו כאשר נחקק (1995), לכיסוי של 100% מסך התרופות והטיפולים הידועים והמקובלים.

28. צעדים אופרטיביים המוצעים על ידי מרכז מאקרו • קידום מסגרות של הכשרה מקצועית - יש להפנות משאבים לעידוד המעסיקים להגדלת התעסוקה של בוגרי הכשרה מקצועית ויש להקים בתי ספר להכשרה מקצועית בעיקר במגזר הערבי על מנת ליצור הזדמנות שווה בשוק העבודה לכלל המגזרים במשק, כולל החרדים. • אכיפת חוקי עבודה - יש לפקח על תנאי ההעסקה, לצמצם את כוחן של חברות כוח אדם וכן להגביר את האכיפה בשוק העבודה. • עידוד תעסוקה - המדינה צריכה לקדם פתרונות יצירתיים שעונים על הצרכים של כל קבוצה וקבוצה. למשל שיפור התחבורה הציבורית בקרב ישובים ערבים, אי-מניעת קצבאות מנכים היוצאים לעבודה ומתן זכאות לצהרונים לאמהות חד הוריות.

29. צעדים אופרטיביים המוצעים על ידי מרכז מאקרו • קידום משק מפותח המושתת על ידע ועליה מתמדת בפריון - יש להעמיק את הסובסידיה בשכר הלימוד ועבור שכר דירה לסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות. כמו כן, יש לעודד לימודים גם בשלבים מאוחרים יותר בחיים מקצועיים על פי מודלים שהוכיחו את עצמם במדינות אחרות. • הפחתת הריכוזיות עידוד עסקים קטנים ועצמאים - יש לחוקק חוקים שיאסרו על שליטה ענפית בשישים הענפים מהם מורכב המשק הישראלי. צעדים אלו ילוו במנגנוני פיקוח הכוללים קנסות מיסוי. • צמצום העוניוהרחבת שירותי הרווחה - . על המדינה להתחייב באופן חד-משמעי לצמצם תוך חמש שנים את מספר המשפחות המצויות מתחת לקו העוני מ-20% (לאחר תשלומי העברה) ל-10%. כתוצאה מכך יעברו כ-200,000 משפחות אל מעל לקו העוני.