1 / 13

מחשבות על עבודה עם נוער – מקרה קדמה

מחשבות על עבודה עם נוער – מקרה קדמה. פרופ ' יהודה בר שלום 6 ביולי, 2014.

Download Presentation

מחשבות על עבודה עם נוער – מקרה קדמה

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. מחשבות על עבודה עם נוער – מקרה קדמה פרופ' יהודה בר שלום 6 ביולי, 2014

  2. מאייר, בתארה מצבים בבית הספר המזכירים את הגישה, חושבת שהעובדה שבוגרים רבים, שנחשבו כנוער ממודר ובסיכון, הגיעו לקולג' ולחיים מלאי תוכן ועניין נעוצה בעובדה שהגישה החינוכית אפשרה ליצור קהילה כמו משפחתית עם רשתות של קשר בין מורים תלמידים, הורים ואח"כ גם בוגרים. (Meier, 2002).

  3. פיין (Fine, 1986), לדוגמא, מצאה במחקרה שבתי ספר רבים, לא רק שלא יודעים מה לעשות עם ילדים ונוער בסיכון, אלא מעודדים אותם לנשור על ידי כך שהם לא עושים שום ניסיון להחזיק אותם בכותלי בית הספר או לברר מה הבעיה של התלמיד

  4. בעיות התנהגות והישגים נמוכים, המלווים בציפיות נמוכות מצד צוות המורים. (Wehlage and Rutter, 1986. ) יש כאן מידה מסוימת של מעגל סגור, שכן ברגע שתלמידים בסיכון מזוהים ככאלה, ממילא מתחזקות הציפיות הנמוכות בקרב הצוות המקצועיים (Croninger and Lee, 2001). בנוסף לכך, גם הנער בסיכון בא למערכת הבית ספרית עם ציפיות מאוד נמוכות לגבי אפשרות של הישגים, לאור כישלונות העבר ((Conchas and Clark 2002.

  5. לא לשקוע באנונימיות • בתי ספר שהצליחו יותר מאחרים בהתמודדות עם נוער בסיכון הם בתי ספר שלא אפשרו לתלמידים לשקוע במצולת האנונימיות (Hamby, 1989).

  6. הכוון- מחקר פעולה? • המבי מוסיף וטוען שתכנית התערבות מוצלחת חייבת להיות מופעלת ומתוכננת על ידי, או לפחות בתאום עם צוות בית הספר, ולא על ידי הנחתות שרירותיות מלמעלה (Hamby, 1989).

  7. קהילות אכפתיות • בתרבות בית-ספרית חיובית, קיימות נורמות של למידה מתמשכת והתקדמות מתמדת, מחויבות מלאה של המורים ותחושת אחריות ללמידה של כל התלמידים, שיתוף פעולה, מערכת יחסים של אמון וכבוד עם עמיתים, הזדמנויות לתהליכים רפלקסיביים של הצוות, חקירה משותפת ומתמשכת, ושיתוף בפרקטיקה האישית. תרבות שבה התלמידים, המורים והמנהלים מוקירים את הלמידה, עובדים במשותף כדי להעלות את איכויות ההוראה, משנים ומתאימים את תכניות הלימודים לצורכי התלמידים וממוקדים בשיפור הישגי הלומדים (למשל:Leonard & Leonard, 2003 ).

  8. בבתי-ספר שבהם יש תרבות שלילית נוצרים נורמות וערכים המעכבים צמיחה ולמידה. בבתי-ספר אלה אין תחושה של מטרות ברורות ובהירות, קיימות נורמות המחזקות עצלות, מאשימים את התלמידים בהעדר התקדמות, מרפים את ידיהם משיתוף פעולה, ולעתים מקיימים מערכת יחסים עוינת בקרב הצוות (Peterson, 2002).

  9. אקלים חיובי, ארהרד, בנבנישתי • תחושת בטחון • תמיכת מורים בתלמידים • תחושת שייכות • מידת שיתוף התלמידים בקבלת החלטות • אווירה • מדיניות ברורה והוגנת של הנהלה בנושא האלימות • הישגים אקדמיים ותחושת מסוגלות • תחושת אוטונומיה ואפשור לביטוי עצמי • יחסי כבוד וקבלה בקרב התלמידים • ביקור סדיר

  10. "אנו סבורים כי תפקידם הראשוני של מנהיגים הוא להאציל הרגשה טובה על האנשים שהם מנהיגים. מצב כזה ישרור כאשר המנהיג ייצור תהודה - מאגר של חיוביות הקורא דרור לטוב הטמון באנשים". • (דניאל גולמן, ריצ'ארד בויאצ'יס ואנני מקקי בספרם: "מנהיגות ראשונה במעלה")

  11. "זה מצוין כשיש יכולת, אבל היכולת לגלות יכולת אצל הזולת - היא המבחן האמיתי". • (אלברט הווארד)

More Related