אלימות במערכת החינוך

1. אלימות במערכת החינוך

2. הקדמה אלימות גורמת לקרע בחברה שלנו ולכן אנו נדרשים להילחם בה ולמגרה . בשנים האחרונות חלה החרפה בממדי האלימות בקרב בני נוער בארץ ובעולם. בית הספר אמור להוות מקור לבטחון עבור התלמידים ועבור ההורים וכמו כן אחד המקורות העיקריים לרכישת ערכים חברתיים.נוכח אחוזי התקריות האלימות ההולכות וגוברות, מנסה מערכת החינוך להתמודד בדרכים שונות, ומפעילה תוכניות שונות למניעת תוקפנות ואלימות בבתי הספר.

3. מן המקורות קשה המחלוקת כדור המבול (בראשית רבה פרשה כו) אין העולם מתקיים אלא בשל מי שבולם פיו בשעת מריבה (חולין דף פט ע”א) המלבין והמבייש פני חברו, אף שיש בידו מעשים טובים- אין לו חלק לעולם הבא (סנהדרין דף נט ע”א) כבר במקורות מדובר על תופעת האלימות לסוגיה, ויותר מכך על הצורך להשכיח תופעות מסוג זה עלמנת לחזק ולשמור על ערך חיי האדם וכבודו.

4. להגדרה חשיבות רבה שכן היא משמשת בסיס לתיאור התופעה ולמדידת שכיחותה: אלימות מהי ? התנהגות אשר תוצאותיה מביאות לפגיעה בזולת. הפגיעה יכולה להיות פיזית או פסיכולוגית והיא מערבת פגיעה ע”י השפלה ושימוש לרעה בכוח הכפייה (הורוביץ 1994) ?

5. הגורמים המשפיעים על הגדרת התנהגות כהתנהגות אלימה. כוונה - האם התוקף פעל מתוך כוונה לפגוע? אחריות - ככל שלתוקף יש יותר שליטה כך ההתנהגות נחשבת ליותר אלימה. הקשר - האלימות נשפטת גם ביחס למקום וההקשר בהם התרחשה, ככל שדפוס ההתנהגות פחות נורמטיבי, נטה יותר לסווגו כאלימות.

6. סוגי האלימות העקריים אלימות פיזית - פגיעה בגופו של אדם אחר על ידי מכות, סטירות, בעיטות ואגרופים. אלימות זו קשה ביותר ושונה מצורות אחרות של אלימות . השוני של אלימות זו מצורות אחרות מתבטא בעיקר בכך שהיא מנטרלת לחלוטין את הקורבן ומונעת ממנו חופש בחירה , בעוד שבצורות אחרות של אלימות עדיין נשאר לקורבן יכולת להגיב כנגד התקפה. אלימות מילולית - בהשמעת כינוי גנאי כלפי הקורבן לגבי מוצאו , לבושו , המשפחה שלו , המראה שלו , שמו ושם משפחתו . פגיעה מילולית על פי רוב אינה מתוכננת ומתרחשת בכל הזמנים.

7. אלימות רגשית - מדובר על תהליך בו אדם אחד משפיע לרעה ומתערב במחשבותיו, רגשותיו, תפיסת עולמו ותכונותיו האישיות של אדם אחר. הדבר נעשה על ידי אמירות משפילות (שאינן בהכרח קללות) חוסר פרגון תמידיים. לרוב זו אלימות סמויה לעיין ולכן קשה לאבחנה. אלימות מינית - כאשר אדם אחד מתייחס לאדם כאובייקט מיני וכופה (בכוח ושלא בכוח) עליו יחסי מין. תופעה זו נפוצה בתוך משפחות החיות במעגל האלימות, אך כמעט שאינה מדוברת.  אלימות חברתית - כאשר אדם אחד מונע מאדם אחר קשרים משפחתיים וחברתיים, יציאה לעבודה ו/או ללימודים. למעשה, זהו מצב של בידוד חברתי

8. תיאוריות ביופסיכולוגיות - תאורטיקנים כמו פרויד, לורנץ ואדלר ראו באלימות אינסטינקט מולד ונטייה בלתי נמנעת הטבועה באדם. האלימות לדעתם, היא חלק בלתי נמנע מהקיום האנושי. פרויד ראה בתוקפנות ובהרס נטייה טבעית של יצור חי לשוב למצבו הלא אורגני. לונרץ ראה בתוקפנות אינסטינקט חיוני הדרוש ליצור חי במלחמת הקיום שלו. שניהם סברו כי תוקפנות היחיד מזיקה לקיום המין האנושי ויש לספק לאדם אמצעי פורקן מתאימים ובלתי מזיקים ע"מ לווסת נטיות טבעיות אלו. תיאוריות הדחף - עפ"י תיאוריות אלו התוקפנות היא טבעית ואוניברסלית, אך היא תגובתית. האדם חווה תסכול כשנחסמת דרכו אל המטרה והוא עלול להגיב בתוקפנות. התנסויות בתסכולים במהלך החיים, מצטברות וגורמות להיווצרות דחף תוקפני ואלים. עפ"י גישה זו, צמצום מצבי התסכול יביא להורדת התוקפנות וצמצום האלימות. תיאוריות המסבירות את תופעת האלימות

9. תיאוריות הלמידה - גורסות כי התנהגות אלימה נלמדת כמו התנהגות אחרת. מקורה אינו בכעס או תסכול אלא במערכת תגמולים שהסביבה מספקת לביטוי התוקפנות. כאשר ניתן לאדם גמול חיובי על התנהגות תוקפנית, יחזק הדבר התנהגות זו. האדם יכול לרכוש התנהגות אלימה דרך חיקוי של מודל אלים. תיאוריות אקולוגיות - גורמים אקולוגים שמביאים את האדם לידי התנהגות אלימה. מדובר בגורמים מחוץ לאישיותו של האדם ואשר אינם גורמים חברתיים, מדובר בגורמים כמו טמפרטורה, שטח ומזון. לתיאוריות השונות יש יתרונות יחסיים בהסברת התנהגויות אלימות אך כולן נותנות הסבר חלקי להתנהגויות מורכבות אלה. חשוב לציין כי ההתמודדות אינה בנויה על גישה תיאורטית אחת או עיקרון תיאורטי אחד. בהתמודדות עם תופעה מורכבת כל כך יש צורך בעקרונות שנובעים מכמה תיאוריות בו זמנית.

10. הגורמים לאלימות בביה"ס 1. אלימות בבית-הספר תוצאה של התרבות החברתית האלימה. בית-ספר= ראי החברה ואם החברה אלימה, אזי ניתן לצפות כי תמצא אלימות בבית-הספר. ההתנהגות האלימה עפ”י גישה זו היא תוצר של התפתחות של תת-תרבות המכריעה במצבי דילמה בכיוון של עבירה על החוק ואשר מדגישה ערכים של חוזק, חוסן, ערמומיות ונקמה.

11. 2. אלימות בבית-הספר תוצאה של הניסיון הבית ספרי. עפ”י גישה זו בית-הספר הינו מוסד אשר ערכיו, נהליו ומבנהו הפיזי והאנושי תורמים להיווצרותה של האלימות. המפגש של התלמיד עם התסכולים שבית-הספר מציב לימודית וחברתית גורמים להיווצרות אלימות ותופעות של ונדליזם. גישה זו מטילה הרבה אחריות על בית הספר להיווצרות האלימות ומן הסתם גם אחריות על פתרון הבעיה.

12. 3. גורמים מצביים כתורמים להיווצרות אלימות בבתי- הספר. עפ”י גישה זו, שינויים במצב או בהקשר הסביבתי בו בית-הספר פועל, גורמים להיווצרותה ולהתחזקותה של תופעת האלימות. כניסת מנהל חדש שמנהיג שיטות חינוכיות אחרות, תחלופה גדולה בצוות החינוכי שמחייבת את בית הספר להתארגנות מחודשת ויצירת שפה משותפת חדשה, הגירה מאסיבית בשנה מסוימת של עולים חדשים או תלמידים אחרים המפרה את האיזון בקרב התלמידים, כל אלו עלולים עפ"י הגישה הנ"ל לגרום לשינוי ואף לזעזוע באקלים הבית ספרי ותוך כך לעליה באלימות.

13. 1. קיים קשר ישיר בין שיעורי פשיעה ואלימות בבית-הספר לבין עבריינות כנופייתית בתוך בית-הספר.

14. קיים קשר בין מספר תלמידים-בנים בבית-הספר לבין אלימות. 2.

15. 3. קיים קשר בין רמת הכיתה לאלימות. ככל שרמת הכיתה בבית-הספר נמוכה יותר , כן האלימות גבוהה יותר.

16. קיים קשר ישיר בין גודל ביה”ס ובין סיכון לאלימות בו. בתי ספר גדולים מאופיינים ע”י ניכור רב יותר בין התלמידים לצוות ביה”ס, ולכן יש בהם אלימות רבה. 4.

17. קיים קשר בין מידת העקביות והנוקשות באכיפת כללי בית-הספר והקפדה על משמעת בכיתה, לבין אלימות. 5.

18. 6. קיים קשר בין הגינות באכיפת כללי ביה”ס ובין מידת האלימות בין כתליו. אם התלמידים תופסים את אכיפת הכללים כבלתי הוגנת, גוברת האלימות בבית-הספר.

19. קיים קשר בין גודל הכיתה ומספר התלמידים שמלמד המורה בשבוע. כיתות קטנות מאפשרות פיקוח ולימוד יעילים יותר מאשר כיתות גדולות, ואם מספר התלמידים קבוע במשך השבוע - המורה מכיר אותם טוב יותר , וממילא תפחת כאן גם האלימות. 7.

20. 8. קיים קשר בין אלימות ובין הרלבנטיות של השיעורים ותוכניהם, כשהתלמידים מרגישים ומתלוננים על חוסר מציאותיות בשיעורים וחוסר עניין- עולה הסיכוי לאירועי אלימות בבית-הספר.

21. 9. קיים קשר בין חשיבות הציונים לתלמידים ובין האלימות. כל שהציונים חשובים יותר לתלמידים וקיימת הדגשה רבה יותר בבית-הספר על הישגים בלימודים, כך תתרחש פחות אלימות.

22. 10. קיים קשר בין הרגשת תלמידים שקיימת שליטה ופיקוח על חייהם לבין אלימות בבית-הספר. באותם בתי-ספר שיש בהם תחושה של חוסר פיקוח על מה שיקרה להם בעתיד - יש יותר אלימות.

23. תפקיד מערכת החינוך בהתמודדות עם תופעת האלימות

24. ללא שום ספק למערכת החינוך שמור תפקיד מרכזי בהקטנת שכיחות תופעות אלימות ובבניית אקלים מתאים למניעתן. מערכת החינוך, כמי שמופקדת על חינוך הילדים ובני הנוער אין לה ברירה אלא להתגייס במלוא המרץ להתמודדות עם התופעה יחד עם הידיעה שאין שום ערובה להצלחה.

25. בנובמבר 1998 הקים שר החינוך דאז, הרב יצחק לוי, ועדה ציבורית לבחינת דרכים לצמצום האלימות בקרב ילדים ובני נוער בבתי הספר ומחוצה להם. כבר בתחילת עבודת הועדה התברר שאין פתרון נקודתי להתמודדות עם הבעיה. תופעת האלימות בקרב בני הנוער היא תופעה מורכבת המושפעת ממכלול של גורמים בסביבה המשפחתית, החברתית והמערכתית בה גדל הדור הצעיר. אך על אף מורכבותה ניתן להתמודד אתה בהצלחה. ניתן לצמצם את האלימות בקרב בני הנוער באופן משמעותי, אך על מנת להשיג זאת יש ליישם אסטרטגיה מערכתית רב אזורית וארוכת טווח. הוועדה הגישה הצעה לתוכנית לאומית מקיפה לצמצום האלימות בקרב ילדים ובני נוער במערכת החינוך בישראל בשנים הקרובות. בהמלצות אלה הושם דגש על אחריות המנהל וצוות בית הספר ובניית תוכנית מערכתית שתבוצע על ידם ללא צורך בתקציבים משמעותיים נוספים. תפקיד מערכת החינוך בהתמודדות עם תופעת האלימות

26. לתת בידי המנהל סמכויות שיאפשרו לו לממש את אחריותו לשלומם וביטחונם של תלמידיו. הצלחת מספר לא קטן של מנהלים וצוות המורים לפתח בבית ספרם אווירה מונעת אלימות, מעידה על חשיבותו ומרכזיותו של מנהל בית הספר בכל התהליך. להקים בכל בית ספר ועדה בית ספרית בראשות המנהל, למניעת אלימות ותופעות חברתיות נלוות. מחנך הכיתה אחראי לשלומם וביטחונם של תלמידיו. בשנים הקרובות עליו למקד את הפעילות החינוכית, ברבדיה השונים, בהתמודדות עם האלימות ועם תופעות חברתיות דומות. לגבש בכל כיתה במערכת החינוך "מערכת כללי התנהגות בכיתה". להגביר את הפיקוח וההשגחה על התלמידים בעת ההפסקות וההסעות. לחזק את הקשר האישי בין הצוות החינוכי לתלמידים. לחזק את הקשר בין הצוות החינוכי להורים. כל בית ספר חייב להפעיל תכנית למניעת אלימות בבית הספר מתוך מאגר התוכניות המומלץ ע"י משרד החינוך. עיקרי המלצות הוועדה:

27. מתוך ההמלצות החינוכיות שהוגשו ע"י המשרד, לועדת השרים, ספטמבר 2005 - לקיחת אחריות של הצוות החינוכי בביה"ס, פיתוח חיי חברה הוגנים התורמים לביה"ס ולקהילה ופיתוח מענים טיפוליים בביה"ס ובקהילה. - הפיכת בתי הספר לקהילתיים - העצמת החינוך החברתי ושיוך כל תלמיד לקבוצת אחריות בבית הספר - טיפוח ופיתוח מנהיגות בני נוער ומועצות תלמידים. - הרחבת מעגלי המעורבות בקהילה.

28. נתונים על האלימות בקרב ילדים ובני נוער בישראל • בסיכום שנת 2004, נפתחו 41,232 תיקים פליליים לקטינים כאשר מתוכם שליש על מעשי אלימות. בתחום זה, דווח על עליה של 25% בתקיפות שיש בהן חבלה חמורה ופציעה, כמו כן חלה עליה במס' הבנות המעורבות. • מחקר בנושא אלימות תלמידים בבתי הספר של פרופ' בנבנישתי (2005) מבי"ס לעבודה סוציאלית בירושלים מדבר על כך ש – 54.3% מעידים שהם הפעילו אלימות פיזית, 47.6% דיווחו על אוירה אלימה בבית הספר, 23.4% דברו על כך שבי"ס הוא מקום מסוכן להיות בו וזאת לעומת 11% במחקר הקודם ב – 2002. ז"א שכמעט כל ילד רביעי חושש מאווירת האלימות בבית הספר.

29. אלימות בני נוער 1988-2000

30. באלימות גופנית הכוונה לפגיעות בגוף:חבלות, דקירות ועוד. . . בעבירות הנלוות לאלימות- הכוונה לעבירות נוספות, שמקורן באלימות ואינן בהכרח פיזיות, כגון- ונדליזם,  איומים, סחיטה ועוד • עבירות אלימות • עבירות נלוות לאלימות מקור: משטרת ישראל, סטטיסטיקה ומיפוי, ניתוח מגמות בפשיעה – עבריינות נוער

31. תלמידי כיתות י' – גיל 15 מעורבות בבריונות 27 קורבנות מבריונות 19 מעורבות בקטטות 31 תלמידי כיתות ו' – גיל 11 מעורבות בבריונות 7 קורבנות מבריונות 8 מעורבות בקטטות 10 מתוך 36 מדינות שהשתתפו במחקר - הראל בשנת 1998 ישראל הייתה מדורגת במקומות 6-11 בכל המדדים בשנים 2006-2007 ישראל מדורגת במקום ה-12 מתוך 47 מדינות אלימות נוער – דרוג ישראל - 2002

32. אלימות במערכת החינוך ישראל בין המדינות המובילות בבריונות תלמידים (נתונים: ד"ר יוסי הראל אוני' בר-אילן)

33. משטרת ישראל מציגה את הנתונים בפשיעה בקרב בני נוער. הנתונים מתייחסים למחצית ראשונה של שנת 2006, לעומת המחצית הראשונה של שנת 2007: סוג העבירה:                  2006                2007              אחוז השינוי: אלימות גופנית                4195                3443                     17.9- עבירות נלוות לאלימות   3521                3013                     14.4- עבירות סמים                  2201                2032                     7.7-  עבירות מין                     421                  355                       15.7-

34. 1. היחידה לשיטור קהילתי – עד סוף 1998 פעלה יחידה זו בכפוף למפכ"ל. יחידה זו עוסקת בהטמעת עקרונות השיטור הקהילתי, יצירת שותפויות עם גורמים שונים בקהילה, ביזור שירותי המשטרה, פתרון בעיות בדגש על הרמה המקומית וקידום מניעה ככלי אפקטיבי למאבק בפשיעה.כחלק מפעילותה, מפתחת היחידה ויוזמת תוכניות למניעת פשיעה ובתוכן כאלה תכניות המכוונות להתמודד עם עבריינות בני נוער.היחידה אחראית להפעלת מרכזי שיטור קהילתיים (מש"קים) שפועלים בשכונות, מקבלת תלונות מאזרחים ואמורים להיות מעורבים בפעילות מניעה, הסברה ומבצעים מיוחדים בשכונה. כמו כן לקחה על עצמה היחידה את האחריות לפרוייקט "בית ספר בטוח". הערכות המשטרה כפעילות מניעה

35. 2. מצילה – (המועצה לצמצום העבריינות בישראל) גוף הפועל במסגרת המשרד לביטחון פנים (גוף שאינו שייך למשטרה), מטרתו היא לקדם שותפויות ברמה המקומית (באמצעות הקמת מצילות מקומיות וצוותי עבודה בנושאים שונים הקשורים למניעת עבריינות), ולממן פעילויות למניעת עבריינות (כמו פעילויות הסברה, מיגון רכוש וכו'). מקום משמעותי בפעילות מצילה ניתן לנושא המניעה בקרב בני נוער בתוך בתי הספר ומחוץ להם. מצילה פועלת באמצעות עבודה עם קובעי מדיניות תוך שיתוף פעולה עם יחידות השיטור הקהילתי ועובדי הנוער ולא ישירות עם בני נוער.

36. 3. פרוייקט "חלון למשטרה" פרוייקט זה נולד במסגרת פיתוח מודל "בית ספר בטוח". הפרוייקט התאפשר בזכות תמיכה של 3 גורמים שעבדו בשותפות: השיטור הקהילתי, בית הספר ותחנת המשטרה המקומית. הפרוייקט נועד לפתוח צוהר למשטרה במרחב בית הספר ומכאן שמו. מטרותיו עיקריות: להיות אוזן קשבת לתלמידים. לתת מענה לבעיות המועלות על ידי ילדים ובני נוער השרויים במצוקה. לשנות את עמדת התלמידים כלפי המשטרה ע"י הפיכתה מגורם מאיים לגורם מסייע.

37. "רק גישה מערכתית המציבה גבולות וקווים אדומים, תוך שיפור החוויה הבית-ספרית, חיזוק מעורבות ההורים והרחבת המעורבות בקהילה, תביא לצמצום ההתנהגויות הסיכוניות"(הראל 2005)

38. http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/NewYear/NYViolenceInSchool/NYTypesOfViolence/http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/NewYear/NYViolenceInSchool/NYTypesOfViolence/ • noar.education.gov.il/main/upload/.tharticle/megamot24.dochttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA • http://www.amit.org.il/learning/social/alimut • noar.education.gov.il/main/upload/.tharticle/megamot24.doc מקורות מידע באינטרנט: