230 likes | 395 Views
עבודת מטה – מחוץ למסגרת, במרכז העניינים*. לקחים מעבודה באגף מדיניות חברה ותשתיות במל"ל ואגף תכנון מדיניות. 27.03.07. * תודה לשחף על הקופירייטריות. מה בתכנית?. הגדרות לתכנון גישות שונות לתכנון גישת "עוזי" – הדגמה על עמ"ט ערביי ישראל
E N D
עבודת מטה – מחוץ למסגרת, במרכז העניינים* לקחים מעבודה באגף מדיניות חברה ותשתיות במל"ל ואגף תכנון מדיניות 27.03.07 * תודה לשחף על הקופירייטריות
מה בתכנית? הגדרות לתכנון גישות שונות לתכנון גישת "עוזי" – הדגמה על עמ"ט ערביי ישראל גישת "גיורא" – הדגמה על עבודת מטה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. לקחים
הגדרות לתכנון • תכנון הוא מה שמתכננים עושים (Vickers) • תכנון הוא חיבור ידע לפעולה מאורגנת (Friedman & Hudson) • תכנון הוא שליטה בתוצאות עתידיות (Wildavsky) • תכנון עוסק "בבעיות מרושעות" (בעיות מערכתיות שלא ניתנות לטיפול נקודתי): עוני, פשע, תחלואה (Ritter & webber) • תכנון הוא תהליך של קבלת החלטות על פעולות שמיועדות להשיג מטרות באמצעים אופטימליים (Dror).
סיווג תכנון על פי מטרות • תכנון רגולטורי (מווסת) – הסדרת תחום התכנון ע"י איסור חריגה מתחום מסויים, למשל תכניות מתאר. הן קובעות מה יהיה שימוש הקרקע במקום נתון ואין לחרוג מכך ללא אישור. • תכנון מקצה (allocative planning) - הקצאת המשאבים הדרושים למטרה מסויימת, למשל מדיניות מיסוי או קביעת קריטריונים לזכאות לסיוע ממשלתי. • תכנון אינדיקטיבי (indicative planning) – מיועד ליצור תפיסה מתאימה אצל מקבלי ההחלטות. מבוסס על שיכנוע לאור תחזיות, תסריטים אטרקטיביים, חלופות אסטרטגיות ומדדי הערכה ברורים.
סיווג תכנון לפי ההקשר הסוציו-פוליטי • תכנון כוללני – התכנון צריך להביא בחשבון משתנים רבים: כלכליים, חברתיים, דמוגרפיים ופיסיים. בסיס הלגיטימציה של השיטה הוא מדעי. המתכנן יודע מהם הצרכים של האנשים ויש לו יכולת לענות על הצרכים הללו באמצעות ידע מדעי. בגישה זו נעשה התכנון של התכנית הלאומית לפיתוח הנגב ותכנון של משרדי הממשלה שעוסקים בתכניות מתאר וגם רבים מהתכנונים בצה"ל / אג"ת. • עיקר הביקורת על השיטה נובעת מהפטרנליזם של המומחים המשתמע ממנה. • ביקורת נוספת טוענת שהשיטה מעצימה איומים ושמה מולם מענים ואז עוסקים בפערים שהם גדולים תמיד.
סיווג תכנון על ההקשר הסוציו-פוליטי • תכנון תוספתני (incremental) – היעדים הכוללים נקבעים מראש אך מבחינת היישום לא סביר שניתן באמצעות התכנית לשנות את המציאות באופן ניכר מהקיים. הוא מעדיף התקדמות זהירה המבוססת על ניסוי וטעיה, תוך מאמץ להגיע להסכמה רחבה ככל האפשר על הצעדים שיש לנקוט. גישה שאינה מאמינה ביכולת ליישם רפורמות גדולות. למשל, מלחמת שלג. • תכנון סדרתי (sequential) – היעדים הסופיים אינם נקבעים מראש. משיגים יעד אחד, רואים כי טוב וממשיכים ליעד הבא. אין תמונה כוללת מראש. למשל, מלחמת ששת הימים.
סיווג תכנון על ההקשר הסוציו-פוליטי • תכנון רדיקאלי – הצגת תכניות אלטרנטיביות לאלו של המימסד. גישה המקובלת אצל קבוצות אינטרס השואפות לקדם את ענייניהן, למשל תכניות החברה להגנת הטבע – להגנת הסביבה, תכניות המרכז האלטרנטיבי לתכנון – לקידום האינטרסים של אזרחי ישראל הערבים, המועצה לכפרים הלא מוכרים – לקידום האינטרסים של בדואים תושבי הפזורה.
מגמות בולטות בהתפתחות התכנון • תכנון אקולוגי – השואף להביא בחשבון את התלות ההדדית בין הטבע, האדם והחברה. • הכרה בצורך לעסוק בפרטי היישום – הכרה שבלי להתעסק ב-nuts&bolts של הביצוע, עתידות התכניות להיות מונחות על המדף משום שלא יהיו רלוונטיות למציאות - ע"ע עבודת המטה ליישום המלצות דוח שמיד.
תכנון מדיניות בישראל ?????? • התנאים המיוחדים של ישראל שמאפיינים את היכולת לתכנן: • סביבה חיצונית משתנה בקצב מהיר. בישראל מצב משבר הוא מצב טבע. השאלה היא רק לגבי עומקו. • סביבה פנימית משתנה במהירות גבוהה – אי אפשר למשול 4 שנים. • התהליך כולו פוליטי. אין גיבוש מדיניות אלא גיבוש פוליטיקה. כשראש הממשלה מביא רעיון זה רק אחרי שהוא סגור ומובא רק לאישור. • המלל נועד להיות גוף יועץ לראש הממשלה בתכנון מדיניות אולם לא הצליח לשנות את תרבות התכנון הפוליטי. • גיבוש משרד ראש הממשלה כמשרד מתכנן מדיניות היא שאפתנית ונועזת וכבר מורגשת התקדמות בלתי רגילה בנושאים שמטופלים במשרד.
הדגמה לעבודות האגף • במל"ל, התכנון נעשה מנקודת מוצא של מה שמשפיע על הבטחון הלאומי. מספר סוגים של עבודות: • זיהוי נושאים המשפיעים על הבטחון הלאומי ומעקב אחר התמורות בהם – מדיניות כלפי ערביי ישראל, בדואים נגב. • זיהוי לקונות באופן הטיפול הארגוני בנושאים שונים – מעברים בעוטף ירושלים, תפיסה לאומית להגנה על מתקנים רגישים, היערכות עורף לחירום. • השפעה על סדר היום הלאומי – שירות אזרחי, מודל מילואים חדש, דמוגרפיה. ועוד ועוד. ...
גישת "עוזי" לתכנון • הנחת היסוד – קשה לתכנן קדימה כשלא יודעים מה יהיה.... • בתנאים של אי וודאות, לא לנסות ליצור את העתיד הכמעט ודאי אלא: • עדיף ליצור כמה תשריטים שונים זה מזה היוצרים קשת רחבה ובונים תכנון גמיש שיתאים את עצמו לעתיד, שממילא איננו יודעים מה הוא. • השלבים: • זיהוי הגורמים המשפיעים המשתנים והתמקדות בהם: יחסינו עם הפלשתינאים, טרור בינ"ל, הערוץ הסורי, נב"ק, יחסי חברה – צבא במדינה, דמוגרפיה, יחסי ערבים – יהודים בתוך ישראל. • זיהוי הגורמים היציבים לאורך זמן והשארתם מחוץ לתכנון: יחסינו עם ארה"ב, השלום עם השכנות. • בכל תחום משפיע משתנה מתכננים את ההזדמנויות.
שלבי העבודה • קביעת מוביל לעבודה – מנהל תחום בכיר או מרכז תחום בכיר. המוביל אחראי באופן מלא על ניהול התהליך. • בנייה ואישור של מיתווה ראשוני – מוביל בתיאום עם סגן באישור ר' מל"ל. המיתווה יכלול לימוד החומר הקיים, הגדרת מטרת העבודה, תחולת העבודה, קבוצות עבודה, שלבי העבודה כולל לו"ז ע"ג גאנט, הגדרת התוצרים והגדרת הצרכנים. • העבודה עצמה נעשתה באמצעות הצוות + גורמי חוץ מומחים לעניין. • שלב דיונים + כתיבה • הצגה ודיון בפורום רחב • פרק סיכום הכולל חלופות, המלצה ועבודות נוספות שצריכות להיעשות. • הפצה לנמענים • מעקב אחר שימוש בתוצר – קריטריונים לעמידה ביעדים • הפקת לקחים
מהו תכנון? עפ"י אלוף (מיל.) עוזי דיין: סוף מעשה במחשבה תחילה סוף מעשה, במחשבה תחילה סוף מעשה, במחשבה סוף, מעשה
הדגמה על עמ"ט בנושא ערביי ישראל • הכוונה לבחון, בשיתוף עם גורמים רלוונטיים, את החלופות למדיניות ישראל כלפי אזרחי ישראל הערבים • בבסיס העבודה ההנחה כי ללא שינוי משמעותי במדיניותה של ישראל תחול הדרדרות ביחסי ערבים – יהודים בישראל (הדברים נכתבו בקיץ 2000). • מטרת העבודה: להעריך את ההתפתחויות האפשריות ואת הגורמים המשפיעים ולהציע חלופות למדיניות לטווח הארוך בהן יכולה לנקוט ישראל כדי: • לספק יציבות חברתית בתוך המדינה • לשמר את האינטרסים של המגזר היהודי • ליצור תשתית להדברות עתידית בהתחשב בהתקדמות היחסים עם הפלשתינים.
גישת "גיורא" לתכנון • איסוף מידע מספיק וניתוחו • סקירת המטרות שיש להשיג, תוך לקיחה בחשבון של כל האינטרסים והערכים הלאומיים המושפעים מהמדיניות הנשקלת. • איסוף ובדיקה יסודית של מיגוון רחב ככל האפשר של קווי פעולה אפשריים ובחינת ההשלכות הנובעות מהם. • שקילת המחירים, הסיכונים וההזדמנויות הנובעים מכל חלופה. • חיפוש והטמעה של מידע רלוונטי חדש שיסייע לניתוח החלופות תוך שמירה על פתיחות מירבית כלפי סימנים המעידים שהמדיניות הנוכחית אינה עולה יפה.
5 שלבים בעבודת המטה • ניתוח הנחות יסוד כולל גילוי הנחות סמויות הנובעות מקונספציות שגויות. שלב זה נותן את נקודת המפנה בעבודה. • ניתוח האינטרסים הישראלים ותיעדופם. • ניתוח מפת האינטרסים של כל השחקנים. • זיהוי קונפליקטים ונקודות מפגש. • הגדרת מרחב חלופות.
הדגמה על עמ"ט בדואים בנגב ניתוח הנחות יסוד: • רבים מהבדואים מעוניינים להגיע להסדר עם המדינה בנוגע להתיישבותם ו/או לקרקעותיהם. • החשיבות שמייחסים הבדואים לדרך בה תושג הפשרה, אינה פחותה מהתוצאה הרצויה. • המחיר העתידי (במובן רחב) בגין אי הסדרת המצב הנוכחי גבוה בהרבה מהעלות של הסדרתו כעת. • עד כה, הנימוקים המשפטיים היו בסיס עיקרי לקביעת המדיניות. • היעדר אכיפה דוחף להנצחת המצב.
פוטנציאל למפגש אינטרסים סוגיה אינטרס נוגד הסדרקרקעות קיימת השלמה עם ההכרח להגיע לפשרה. אי הסכמה על תנאי פשרות הקרקע. בקרב האוכלוסייה יש תמיהה על היעדר אכיפה נמרצת בתחומי אלימות ופשיעה. שלטוןהחוק אי כיבוד שלטון החוק והריבונות של המדינה בנגב. השלמה עם הצורך לעבור מפזורהליישובי קבע. מעבר ליישובי קבע עימות בין התכנון הפיזי המחוזי לביןהדרישה להכיר בכל ריכוז פזורה כיישוב. כוחות חברתיים נאבקים בהשפעתן של הגישות הלאומניות והאסלאמיות. הזדהות עםהמדינה חשש לחדירת השפעות לאומניותואסלאמיות קיצוניות על רקע מצוקה קשה. רצון לקידום תעסוקתי ולהורדת שיעוריהאבטלה. קידוםתעסוקתי אכזבה מרמת הסיוע הממשלתי לנושא.לרוב, תעסוקת נשים אינה מקובלת. מודעות שחינוך והשכלה הם מפתח לעתידטוב יותר. קידוםחינוכי הצרכים לעולם משיגים את המענה.מעורבות הורים נמוכה. למצב טבעי של ילודה מרובה יש השלכות שאינן לטובת האוכלוסייה ולא לטובת עתיד הנגב כולו. יש בחברה הבדואית שמסכימים שיש חסרונות בריבוי טבעי גבוה. הדגמה על עמ"ט בדואים בנגב ניתוח האינטרסים הישראלים ותיעדופם: היקףהילודה
הדגמה על עמ"ט בדואים בנגב אינטרסים ישראלים, קונפליקטים ונקודות מפגש: מפת האפשרויות הלאומיות • מפה זו מציגה את התיישבות הפזורה הבדואית בפועל תוך הצלבתה עם מפת האפשרויות הלאומיות. הצלבה זו ממחישה את הקונפליקט ע"פ שני קריטריונים עיקריים: • סוג הקונפליקט (לדוג': פריסת פזורה בשטח בעל חשיבות ביטחונית). • עוצמת הקונפליקט (בכמה אנשים מדובר?).
הדגמה על עמ"ט בדואים בנגב הגדרת מרחב חלופות. מה השיקולים בעד מדיניות חדשה מה השיקולים נגד מדיניות חדשה.
לסיכום - מה עבד? ניתוח אינטראדיסיפלינרי פתיחת הנחות יסוד. לא לקבל שום דבר ללא עיון. יצירת מסגרת משתפת לכל משרדי הממשלה התייעצות עם מומחים ניטרול שיפוט ערכי ניסוח חלופות רדיקליות גם כדי לפסול אותן אח"כ. כשבסוף יש משוגע לדבר שמוכן ליישם את ההמלצות.
מה לא עבד? ללכת נגד ראש הממשלה. לקויות בתיאום הבינמשרדי גלישה לתחום עיסוקו של גורם מסויים בעל עניין.