"היבטים רוקחיים בטיפול במחלות חורף" מרצה : גל מ. ראן RH (AHG)

1. "היבטים רוקחיים בטיפול במחלות חורף" מרצה : גל מ. ראן RH (AHG)

2. חלק נכבד מהטיפולים הרפואיים הכוללים מתן צמחי מרפא אינם מספקים את התוצאות הרצויות מכיוון שאופן השימוש בצמח, קרי ההכנה הרוקחית, המינונים או משך הנטילה אינם מדויקים ולא עולים בקנה אחד עם הנתונים שהוגדרו במשך מאות שנים של שימוש מסורתי ועם מה שהוגדר ע"י מחקרים מודרניים. עוד נוסיף ונאמר שבד"כ המינונים הניתנים נוטים להיות נמוכים בהרבה מהדרוש לקבלת השפעה רפואית מוגדרת.

3. שורש קיפודנית צרת עלים – Radix Echinacea angustifolia

4. לצמח זה הוגדרה פעילות מעוררת חיסון הכוללת הגברה של פעילות פאגוציטית, הגברת ייצור אינטרפרון ומנגנונים נוספים. בהיותה צמח ארסי, האכינצאה מיועדת בעיקר לטיפול בשלב האקוטי של זיהומים ויראליים וחיידקיים או לטיפול, לתקופה ארוכה יותר, בזיהומים ויראליים כרוניים עם נגיף הרפס סימפלקס (HSV), אפשטיין-באר (EBV) וכדומה. • על-פי מה שהוגדר ע"י פרמקופיאת הצמחים הבריטית (B.H.P. 1983) המינון של שורש אכינצאה הנו 3 גר' ביום. מכך יוצא שהמינונים להכנה הרוקחית המקובלת ביותר לצמח זה, היינו תמיסה הידרו-אלכוהולית (טינקטורה), הנם כדלקמן:

5. טינקטורה 1:3, 45% אלכוהול – 9 מל' ליום, הווה אומר מינון של 3 מל' X 3 פעמים ביום. • 3 מל' מקבילים ל- 3 X 25 טיפות = 75 טיפות X 3 פעמים ביום = 225 טיפות ליום.

6. מסקנות: גם אם נניח שהמוצרים המשווקים בארץ, כולם הוכנו משורשי אכינצאה באיכות הגבוהה ביותר ובסטנדרט פרמקופיאלי ועוד נניח שריכוז התמצית הוא אכן 1:3 – הנחות אשר אינן עומדות במבחן המציאות – הרי שההנחיה השכיחה המופיעה על חלק גדול מהמוצרים המשווקים בארץ לפיה יש ליטול מהתכשיר 20-25 טיפות למנה(מינון השווה לכ-70 טיפות ביום) מינון אשר אינו תואם את אשר הוגדר בספרות המקצועית,היינו 225 טיפות ליום.

7. סיכום: לקבלת השפעה רפואית מספקת יש ליטול מתמצית אכינצאה בריכוז 1:3 לפחות 3 מל' X 3 פעמים ביום, ובתחילת תהליך אקוטי רצוי ליטול מינון זה אפילו כל שלוש שעות כפי שנלמד מהניסיון הקליני.

8. שורש קדד – Radix Astragalus membranaceus

9. הצמח הנ"ל מקובל מאוד ברפואה הסינית המסורתית כמחזק כללי, משפר את תפקוד מערכת העיכול ומערכת הנשימה וכן כממריץ חיסוני למניעת מחלות זיהומיות. • לאסטרגלוס נמצאה פעילות אנטי-ויראלית ע"י הגברת הפרשה של אינטרפרון ואקטיבציה של פעילות לימפוציטית. לא תועדה לגביו פעילות אנטי-בקטריאלית ונוגדת זיהום ישירה, ולכן אינו מתאים לשימוש בשלב האקוטי בו הוא איננו יעיל ועל פי הראיה המסורתית הנו אפילו התווית נגד, אלא אך ורק כטיפול פרופילקטי או לטיפול ממושך בזיהומים ויראליים כרוניים עם EBV, HSV, CMV ותסמונות המלוות בחולשה ועייפות דוגמת CFS ו-FMS .

10. כאן, כאשר אנו מגיעים לנושא המינונים, המצב מסובך עוד הרבה יותר מכיוון שהמינון הדרוש גבוה בהרבה מזה המקובל לאכינצאה כיאה לצמח מזין ותומך. • ברפואה הסינית המסורתית, משם הצמח מגיע, מקובל ליטול מינון יומי של 10 גרם שורש אסטרגלוס ובמקרים קיצוניים אפילו עד 30 גרם שורש ליום.

11. רק על מנת לסבר את האוזן, מינון של 10 גרם שורש ביום מקביל ל-30 מ"ל (3 כפות) של טינקטורה 1:3 = 30 X 25 טיפות = 750 טיפות ביום. • אם נבדוק את המוצרים הנמצאים על מדפי בתי המרקחת ובתי הטבע ברחבי הארץ, והמכילים אסטרגלוס, נצפה בתופעה הבאה: בדרך כלל תמצית האסטרגלוס משולבת עם עוד 3-4 תמציות נוספות (בד"כ פרופוליס, אכינצאה, אונקריה וכדומה), ריכוז התמצית לרוב אינו מצוין אבל נניח, על פי הנהוג בארץ, שהנו 1:10 והמינון המומלץ לתכשיר הנו בד"כ 25-50 טיפות X 3 פעמים ביום.

12. יוצא מכך ש: תמצית האסטרגלוס מהווה כ-20% מסך מרכיבי התכשיר, אז אם המינון המומלץ לתכשיר הנו 50 טיפות 20% מהן של תמצית אסטרגלוס מקביל ל-10 טיפות X 3 פעמים ביום = 30 טיפות ליום. מדובר על מינון הנמוך בפי 25 מהמינון הדרוש לקבלת השפעה רפואית! • אם אנו לוקחים בחשבון שטינקטורה, בהיותה מדיום אלכוהולי, נספגת במהירות וביעילות במערכת העיכול והזמינות הביולוגית שלה גבוהה וגם אם נניח השפעה סינרגית של חומרים נוספים בפורמולה עדיין המינון הנ"ל הנו תת-תת-רפואי.

13. לסיכום: מטרת ההרצאה הנה להצביע על ליקויים בנוהג המקובל של השימוש בצמחי מרפא לטיפול במחלות חורף בכל הנוגע לריכוזים ומינונים, ולעודד יישום רוקחי וקליני של הידע המסורתי והממצאים המדעיים המודרניים בכל הנוגע לשימוש בצמחים למטרות רפואה.