330 likes | 447 Views
אבן בטוטה. שלושים שנות מסע. אבן בטוטה (1304 –1377) מגלה ארצות מוסלמי. נולד בשנת 1304 בטנג'ר שבמרוקו. בנערותו למד אבן בטוטה את הקוראן ביסודיות. בגיל 21, כשכבר היה בקיא ומומחה בתורת הדת החליט לעלות לעיר הקדושה מכה. כך התחיל סיפור מסעותיו. 1325. בסך הכל רצה לעשות חאג'
E N D
אבן בטוטה שלושים שנות מסע
אבן בטוטה (1304 –1377) מגלה ארצות מוסלמי. נולד בשנת 1304 בטנג'ר שבמרוקו. בנערותו למד אבן בטוטה את הקוראן ביסודיות. בגיל 21, כשכבר היה בקיא ומומחה בתורת הדת החליט לעלות לעיר הקדושה מכה. כך התחיל סיפור מסעותיו.
1325 בסך הכל רצה לעשות חאג' כוונתו הראשונית הייתה לעלות לרגל למכה ולחזור לביתו בשלום. אך בדרך למכה נדבק בחיידק הנסיעות, כפי שהוא מתאר זאת: "יצאתי למסע לבדי, ללא שום רע שאוכל להתעודד מחברתו, ללא שיירה שאליה אוכל להצטרף... אבל נסחפתי על ידי אותו דחף בלתי נשלט ואותה תשוקה הפועמת בליבי".
אבן בטוטה גמא במהלך מסעותיו למעלה מ-120,000 קילומטר, וזאת קודם שהמציאו את הקיטור. בסדרת המסעות הראשונה יצא מטנג'ר לאלג'יריה, תוניסיה, מצרים, ארץ ישראל, סוריה וחצי האי ערב. בתחילת דרכו רכב לבדו על חמור, ואחר כך הצטרף לאורחת גמלים של סוחרים ועולי רגל למכה.
1325 מטנגי'ר, הממוקמת בקצה הדרומי (המרוקאי) של מצר גיברלטר, שגם היתה הנקודה המערבית ביותר אליה הגיע האסלאם בימי הביניים, יצא אבן בטוטה לחקור את העולם המוסלמי.
אבן בטוטה נסע בעולם בתור הזהב של האסלאם, שהיה באותה העת בעדיפות הן טכנולוגית והן ארגונית על פני אירופה שהיתה שרויה בחשכת ימי הביניים. גם בתחום הימי מתוארת עדיפות של המזרח על פני המערב. יורדי הים הערביים הכירו היטב את משטר הרוחות של האוקיינוס ההודי, וידעו לשייט בין הים האדום לאוקיינוס ההודי ולים סין הדרומי.
כשהגיעה השיירה לביג'איה (שבאלג'יריה) חלה אבן בטוטה, למרות זאת התעקש להמשיך במסעו. בתוניס עשה מספר חודשים בלימודי דת ומשפט באחת המדרסות. אחר כך מונה לקאדי של השיירה הגדולה, שכשהגיעה לקהיר מנתה כמה אלפי נוסעים.
1326 מסעו של אבן בטוטה לא"י ולסוריה
כאשר הגיעו לים סוף, נמנע מהם לחצותו כי עובדי האלילים המצריים פגעו באוניות הסוחר שעברו בים סוף והטביעו אותן. לכן, המשיך אבן בטוטה את מסעו ביבשה. הוא עבר בערים המוסלמיות בארץ ישראל (שהיו הרוסות לאחר מסעי הצלב) והגיע עד דמשק. בדמשק הצטרף לשיירת העולים לרגל ונדד עמם למכה.
חודש הסאפאר בלוח השנה המוסלמי הוא הזמן בו עולים למכה, ומקיימים את מצוות החאג'. (מכאן מקור המילה סאפארי,שהוא שיבוש סווהילי של המילה הערבית).
מכה-MAKKAH מכה (مكة المكرمة)- עיר בערב הסעודית ,הקדושה ביותר באיסלאם. בה נמצא מבנה הכעבה, ובו האבן (כצורת קוביה) השחורה. מדי שנה עולים לרגללמכה כשלושה מיליון מוסלמים,לקיים את מצוות החג'. אותה מכה הייתה עיר מסחר חשובה לשבטים הערביים בזמן בו נולד בהמוחמד בסביבות 570 לספירה. בשנת-629 צעד מוחמד עם 2,000 איש למכה, הקיף את הכעבה 7 פעמים, נגע במקלו באבן השחורה ואמר: "אין אלוה מבלעדי אללה". הוא חזר לאל-מדינה וב-630 יצא עם 5,000 לוחמים למכה, בטענה שאחד השבטים הפר את הסכם שביתת הנשק. אבו סופיאן הבין שאין טעם להתנגדות ופתח את שערי מכה.
Makkah Mecca
1326-1327 המסע לאסיה הקטנה לאחר שנסתים ביקורו במכה הצטרף אבן בטוטה לשיירה שנדדה לפרס (היא איראן). הוא עזב את השיירה באמצע הדרך והמשיך במסע נדודיו עד שהגיע לאסיה הקטנה (כיום תורכיה). משם נדד צפונה אל העיר קאזאן שעל גדת נהר הוולגה כיון שהתעניין בהבדלים באורך היום והלילה במקומות שונים בעולם. בקאזאן הכיר את אחת מנשותיו של הסולטן וליווה אותה במסעה לקונסטנטינופול, שם ביקרה את אביה הקיסר.
1327 מסעו לפרס ועיראק
1328-1330 מסעו בערב ובמזרח אפריקה
בסדרת המסעות השנייה חצה אבן בטוטה את דרך המשי, ממרכז אסיה להודו. הוא ביקר בבוכרה וחיווה (היום באוזבקיסטאן), משם המשיך במעברי הרים גבוהים אל תוך אפגניסטן. לאחר שהתארח בקאבול המשיך לקראצ'י (היום בפקיסטאן) ומאוחר יותר התיישב בדלהי, שם נהנה מחסותו של הסולטן המקומי. Mohammed ibn Tughliq and Ibn Battuta 1330-1334
אבן בטוטה בהודו 1334-1341
אבן בטוטה - איש המסעות הגדול של ימי הביניים, ביקש לחקור ולגלות כל פינה על פני הארץ המוכרת בזמנו בה שיננו המתפללים את שמו של אללה.
המסע במזרח הרחוק אבן בטוטה המשיך במסעותיו מזרחה וחצה את הרי הודו-כוש. בהגיעו להודו שרת את הסולטן, משך 8 שנים. מתוקף תפקידו יצא אבן בטוטה ללוות את שגריר סין בחזרה לביתו. המסע נקטע באמצע בגלל סערה גדולה שהטביעה את אוניותיו של השגריר. אבן בטוטה ניצל והגיע לחוף כשבידו עשר מטבעות זהב ושטיח התפילה שלו. 1343
הוא פנה דרומה, לאורך חופה המערבי של הודו וביקר בגואה. בהמשך חצה את הים לציילון (סרי לנקה), וביקר בעיר גול, שהייתה מרכז סחר חשוב של תבלינים.( עיר זו מתוארת בתנ"ך כעיר תרשיש חנה), משם המשיך דרכו למלזיה, סומטרה וקמבודיה. 1345
משהגיע למלדיבים הפך קאדי מקומי, מאחר שהשליטים המקומיים חיפשו מישהו הבקיא בפסקי ההלכה האסלאמיים. על מנת לשכנעו להישאר, נשלחו אליו שפחות מקומיות, פנינים ותכשיטי זהב. בטוטה , לא יכול היה לסרב. בהמשך נשא כמה נשים (אחת מהן בת מלוכה) וצבר כוח פוליטי רב. על הקלות שבנישואים לבנות האיים כתב: "קל להתחתן כאן (במלדיבים). כשמגיעה לכאן ספינה מתחתנים אנשי הצוות עם הנשים המקומיות, וכשהספינה עומדת לעזוב הם מתגרשים. הנשים לעולם אינן עוזבות את האיים". "הנשים לבושות בבד המכסה אותן מהמותן ומטה, ויתר גופן חשוף. בלבוש זה הן מתהלכות בכל מקום, כך גם אשת הסולטן. כשהתמניתי לקאדי ניסיתי לשכנען ללבוש לבוש שלם ללא הצלחה." כנראה, לפי סיפוריו, אבן בטוטה התחתן באיים פעמים רבות. "האיים מלדיבים הם אחד מפלאי העולם", אמר. 1342-1344
1346-1348 מסע לסין אבן בטוטה עלה לאורך חופו של ים סין הדרומי וביקר בבייג'ין. אמנם הוא הגיע לסין 60 שנה אחרי מרקו פולו, אבל העמיק פנימה לתוך המדינה הרבה יותר מהסוחר הוונציאני.. בסין הסתגל לשימוש בשטרות נייר ככסף, אך סלד מאכילת בשר כלבים. לבסוף, החליט אבן בטוטה לחזור לביתו והחל דרכו הארוכה למרוקו, לא לפני שביקר שוב במכה, בחאג' השביעי והאחרון שלו.
1348 בדרך חזרה לביתו עבר אבן בטוטה דרך דמשק וקהיר, ערים שהוכו באותו זמן במגפת "המוות השחור".
בשנת 1349 נסע לאנדלוסיה (ספרד המוסלמית) וביקר להנאתו בוולנסיה ובגרנדה. 1349-1350
חיידק המסעות לא עוזב אולם חיידק הנדידה המשיך להציק לאבן בטוטה : הוא יצא למסעו האחרון –בכדי להשלים את תיעוד עולם האסלאם של המאה ה-14. בשנת 1351 יצא מפס דרומה, אל שולי הסהרה בעמק תפיללאת. התלווה אל שיירות סחר שחצו את מדבר סהרה והגיע עד לטימבוקטו, שהייתה אז עיירה עלובה והוא עזבה במהירות, בדרכו דרום-מערבה לאורך הנהר ניג'ר (אותו חשב לנילוס) עד בירת אימפריית מאלי. שם חיכה מספר חודשים עד לבוא החורף אז הצטרף לאחת מן השיירות שעשתה דרכה חזרה למרוקו. 1351-1353
Timbuktu המסע לאפריקה המערבית
סוס היאור כשהגיע לנהר הניגר, אותו חשב לנהר הנילוס,משכו את תשומת לבו חיות "משונות". כך הוא מתאר בספרו: "משפת הנהר הבחנתי בשש עשרה חיות, גדולות ממדים, שהדהימו אותי. חשבתי שהם פילים, הנפוצים בסביבה, אבל לאחר שנכנסו לנהר, שאלתי את אבו בארק, (המלווה) מה הן חיות אלה? אלו סוסי ים שיצאו לרעות ליד הנהר, ענה לי. פניהם וגופם דומים לסוסים, אבל גדולים ורחבים יותר, ורגליהם כרגלי פילים... אולי מכאן שמם העברי "סוס היאור"?
בשובו למרוקו התיישב בחצרו של סולטן פס, שם ערך וכתב את דברי מסעותיו: The Rilha "מסעותיו של אבן בטוטה". בנוסף, חיבר ספר מרתק על העולם המוסלמי בימי הביניים המאוחרים. 1354 כתיבת הזיכרונות
1369 אבן בטוטה מת בפס בשנת 1369. כתביו מהווים מסמך נדיר, ולהם תרומה עצומה לחקר ההיסטורי והגיאוגרפי של שלהי ימי הביניים. עם זאת, בספרי גיאוגרפיה רבים, ובמיוחד אלה שנכתבו בעולם הנוצרי והמערבי, אין הוא מוזכר כלל. כיום ניתן למצוא מקורות רבים המתעדים את מסעותיו, בהם אתר האינטרנט The 153 Club , לצפון מערב אפריקה.
מקורות: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3414503,00.html#n http://www.the153club.org/battuta.html http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%98%D7%94 http://coll-ferry-montlucon.planet-allier.com/voybatge.htm http://www.sfusd.edu/schwww/sch618/Ibn_Battuta/Ibn_Battuta_Rihla.html http://www.viajeros.com/article381.html http://www.saudiaramcoworld.com/issue/200004/the.longest.hajj.the.journeys.of.ibn.battuta-editor.s.note.htm קלריטה ואפרים chefetze@netvision.net.il