אם ניקח גוש של אדמה ונפורר אותו

3. אם ניקח גוש של אדמה ונפורר אותו נקבל גרגרי אדמה

4. אם ניקח גרגר אחד

6. ונסתכל לתוכו במיקרוסקופ

7. נגלה את המבנה הזה

8. פרורי הקרקע גם הקטנים ביותר בנויים מתערובת של חלקיקים מסוגים שוניםמגדלים שונים כשהם מוקפים במים ובהם מומס אוויר

9. מצב של רוויה כשהקרקע מוצפת במים וחלקיקי הקרקע צפים במים .זה מצב שבו השקו את הקרקע בהמון מים והם עוד לא חילחלו.

10. לכמות ומצב המים באדמה יש חשיבות מאוד גדולה צרך להיות % מסויים של מים בקרקע על מנת שהצמח יוכל להשתמש בהם. מבחינת הקרקע ישנם שלושה מצבי מים מוגדרים.

11. מצב רוויה – כמו לאחר גשם או השקיה כשהקרקע מוצפת במים והחלקיקים צפים בהם

12. קיבול שדה – המים חילחלו. ונישארו מים מסביב לחלקיקים ,ובעיקר בתוך הרווחים הנימיים (צינורות נימים) בין החלקיקים. נדגיש בכחול מים ברווחים הנימיים

13. מצב היגרוסקופי – הקרקע מאודדדד יבשה הוציאו ממנה ע"י שאיבה בכח את המים שבנימיים ונישאר רק קצת מים מסביב לחלקיקים. שאיבה של מים מהקרקע זה בעיקר ע"י יונקות של שורשים או ייבוש בטמפ מאוד גבוהה

14. שלושה מצבים • רוויה – הצפה במיםרוב המים לא מחוברים לחלקיקי הקרקע • קיבול שדה- לאחר חילחול עודפי המים – הקרקע די ספוגה במיםהמים מוחזקים ע"י צינורות נימייםכוחת חלשים של אדהזיה וקוהזיה • היגרוסקופי- מעט מים מסביב לחלקיקים.המים מחוברים חזק מאודלחלקיקים

15. רוויה – המיםלא מחובריםלחלקיקי הקרקע קיבול שדה - מחובריםחלש לחלקיקי הקרקע היגרוסקופי - מחוברים חזק מאודלחלקיקי הקרקע

16. רוויה קיבול שדה היגרוסקופי הם שלושה מצבים המתארים גם באיזהכח מחוברים המים לחלקיקי הקרקע זה חשוב כי ...בכדי שהצמח יוכל לינוק מים מהקרקע, הוא צריך לינוק בכח יותר חזק מכח המשיכה של המים לחלקיקים

17. יונקת השורש בקרקע רוויה ליונקת קל לשאוב כי המים לא מחוברים לחלקיקים. יש הרבה מים חופשיים.

18. יונקת השורש בקיבול שדה עדיין הצמח שואב בקלות מים כי כוחות החיבור לחלקיקי הקרקע הם די חלשים(אדהזיה וקוהזיה)

19. בכל מצב שיש מים פחותמקיבול שדה .לצמח יותר ויותר קשה לשאוב את המים. כי ככל שיש פחות מים הם קשורים יותר חזק לחלקיקי הקרקע . עד שהצמח ממש לא יכול לשאוב יותר מים וכומש (מתייבש)

20. למצב הזה: שהצמח לאיכל לשאובמים והוא מתייבש למצב הזה שהוא בין : קיבול שדה למצב היגרוסקופי קוראים נק' כמישה כי הצמח מתחיל ליכמוש

21. חלק מהבדיקות שעושים בקרקעות הן לבדוק כמה מים יש בקרקע בכל אחד מהמצבים. רוויה נק' כמישה נק' היגרוסקופית. וכמה כח צריך בכדי לינוק אותם מהקרקע.

22. נק' כמישה היא שונה כי היא בודקת מתי צמח מתייבש בקרקע. באיזה % מים בקרקע הצמח מתייבש

23. רוויה קיבול שדה נק' היגרוסקופית. נקודות של % המים בקרקע כשהיא מוצפת , מלאה בנימים או רק מסביב לחלקיקים. יחסי קרקע- מים נק' כמישה - % המים בקרקע שלא מספיק לצמח יחסי קרקע- מים – צמח

24. איך בודקים מהי נק' קיבול שדה: משקים את האדמה עד נגירה.(עד שהמים מטפטפים למטה מהעציץ) נותנים לכל המים העודפים לחלחל החוצה. ואז יודעים שנשארו רק המים שבצינורות הנימיים ומסביב לחלקיקי הקרקע. זה קיבול שדה ראה בשקף הבא

25. משקים מים בעודף עד שהאדמה מוצפת נשארים רק המים שבצינורות הנימיים נותנים לכל המים העודפים לחלחל החוצה זה קיבול שדה

26. שוקלים את האדמה הרטובה. מייבשים ושוקלים שוב. ומחשבים את אחוז המים בקרקע בקיבול שדה זה אחוז המים בנק' במצב קיבול שדה

27. לוקחים עוד אדמה במצב רטוב של קיבול שדה ושואבים עם משאבה את כל המים שבתוכה מודדים כמה לחץ היה צריך לשאוב את המים. ואז יודעים מה הכח שהצמח צריך על מנת לשאוב את המים במצב קיבול שדה מים יוצאים החוצה משאבת יניקה מופעלת שעון מודד כח שאיבה

28. איך בודקים נק' כמישה מהי? לוקחים צמחים שונים ומגדלים אותם בעציצים עם הקרקע הנבדקת בכל קבוצת עציצים אחוז מים שונה

29. בודקים באיזה אחוז מים הצמח מתייבש זוהי נק' הכמישה של הצמח. וזה אחוז המים בנק' כמישה בקרקע זו. 40% 30% 20% 10%

30. לוקחים אדמה מעציץ דומה ובודקים כמה כח צריך לינוק בכדי לשאוב מים מאדמה זו זה כח היניקה שצמח צריך בכדי לשאוב מים אנו יודעים שאם הצמח כמש סימן שאין לו יכולת לכח יניקה כזה.

31. מצב היגרוסקופי בודקים ע"י הוצאת כל המים מהאדמה בחימום של אלפי מעלות ובדיקת אחוז המים בדיוק כמו בקיבול שדה . שימו לב! נק' כמישה שונה מנ' רוויה , קיבול שדה, והיגרוסקופית

32. היא שונה מכיוון שהיא נמדדת ע"י איך הקרקע משפיעה על הצמח שאר הנק' נבדקות פשוט ע"י חישוב אחוז המים בקרקע בלי קשר לצמח.

33. % מים בקרקע את תוצאות הבדיקות מסדרים בעקומה כח יניקה שנידרש כח גדול ככל ש-% המים קטן יותר צריך כח גדול לשאוב אותו כח קטן

34. נק'היגרוסקופית נק' כמישה קיבול שדה % מים בקרקע כמובן שחלק מהגרף הן הנקודות שבדקנו כח יניקה שנידרש כח יניקה קטן כח יניקה גדול 10 25 40

35. % מים בקרקע לדוגמא : כח יניקה שנידרש כח יניקה קטן אם משקים פעם אחת עד קיבול שדה, עד 40% מים מהקרקע. נק'היגרוסקופית והצמח כומש רק ב- 25% שזו נק' הכמישה. נק' כמישה יש לו לצמח 15% מים לישתות כלומר יש לו 15% מים זמינים לשתיה קיבול שדה 40-25=15 כח יניקה גדול 10 25 40

36. לכמות הזו של המים שהצמח יכול לנצל מנק' קיבול שדה עד כמישה קוראים מים זמינים

37. כח תאחיזה חמרה סלעית נק' היגרוסקופית חמרה גבוה חול נק' כמישה קיבולת שדה נמוך 0 8 10 20 30 40 50 60 15 25 % רטיבות בקרקע נעשה טבלה מהגרף המתאר 3 קרקעות שונות

39. כח תאחיזה חמרה סלעית גבוה חמרה חול נק' כמישה קיבולת שדה נמוך 0 8 10 20 30 40 50 60 15 25 % רטיבות בקרקע נשווה ונסדר בטבלה את קיבולות השדה של שלושתם

40. לחמרה הסלעית יש הכי הרבה מים בקיבול שדה היא מתמלאת כמעט 40% ממשקלה שזה קרוב לחצי במים. יש לה הרבה צינורות נימיים לשמירת מים . החול – כמעט לא אוגר מים רק קרוב ל- 10%

41. חמרה סלעית נק' היגרוסקופית גבוה חמרה חול נק' כמישה קיבולת שדה נמוך 0 8 10 20 30 40 50 60 15 25 % רטיבות בקרקע נשווה את נקודתהכמישהשל שלושתם

42. צריך שיהיה 25% מים בכדי שצמח ישרוד מה שמוכיח שקשה לשאוב מים מהחמרה בחמרה הסלעית בחול אפילו אם כמעט אין מים רק - 8% הצמח עוד ישרוד מה שמוכיח שקל לשאוב מים מהחול .

43. נחשב בטבלה את המים הזמינים ע"י מים בקיבולת שדה = מים בכמישה מים זמינים מים זמינים = בכמה מים הצמח יכול להשתמש כשהוא מתחיל בקיבולת שדה עד שמגיע לכמישה.

44. = = = 7 10 17 החשוב ביותר מים זמינים לצמחים בחמרה הסלעית יש המון מים זמינים אפשר להשקות אחת לכמה ימים בחולמעט מים זמינים צריך להשקות בתכיפות

45. החמרה הסלעית אוגרת הכי הרבה מים בקיבול שדה בחול יש מעט מאוד מים בקיבול שדה בחמרה סלעית יש המון מים זמינים 17%ומספיק השקיה של פעם בכמה ימים בחול יש לצמח רק 7% של מים זמינים הוא ישתה אותם ב"שלוק" אחד ויגיע לנק' כמישה . מה אפשר ללמוד מהטבלה / גרף?