גידי בר -זכאי, רו"ח (משפטן). סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים

1. פיצויים בשל נזק עקיף לישובי הצפון בענפי המסחר, התעשייה, השירותים התיירות והחקלאות גידי בר -זכאי, רו"ח (משפטן). סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים

2. פיצויי על נזקים עקיפים בענפי התעשייה, המסחר והשירותים

3. ביום 31.07.06 הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ו-2006.

4. מטרת התקנות • לקבוע את הסכום ואופן הפיצוי בגין נזקים עקיפים • שנגרמו כתוצאה מהמצב המיוחד שהוכרז באזור הצפון. הפיצוי יינתן בגין: • שכר עבודה ששילם המעסיק. • אבדן רווחים.

5. עיקרי התקנות • מתן פיצוי בגין הנזק העקיף שנגרם בישובים שהוגדרו כיישובים המצויים ב"אזור הגבלה", וזאת לתקופה שבין 12.07.06 לבין ה - 31.07.06. איזור ההגבלה- כולל הן ישובי ספר וקו עימות כפי שהוגדרו בעבר והן ישובים שנפגעו במתקפה הנוכחית והכול בהתאם לתאריכים שקבע פיקוד העורף לגבי כל ישוב ואיזור. • בעל עסק (יחיד או חבר בני אדם) בענפי התעשייה, המסחר והשירותים (להלן: "ניזוק") רשאי להגיש תביעה בגין נזק עקיף שנגרם לו. • ניזוק בישוב או אזור שהוכרז כ"ישוב ספר" ערב תחילתן של תקנות אלה, רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה, לבין פיצוי על פי התקנות שחלו, כנוסחן ערב תחילתן של התקנות החדשות.

6. מי זכאי לפיצוי הזכאים לפיצוי: • עסק המצוי באזור ההגבלה ללא קשר למקום מגורי העובדים. • עסק המעסיק עובדים מאזור ההגבלה.

7. אופן חישוב הפיצוי כללי: הפיצוי חושב בהסתמך על אומדן נזק בשיעור של 180% מהשכר של העובדים שנעדרו. משיעור זה הופחתה השתתפות העובדים בשיעור של 20% (השתתפות שתתבטא בהקטנת ימי החופשה של העובד). כמו כן, הופחתה השתתפות המעסיקים בשיעור של 27.5% . לפיכך, הפיצוי בגין הנזק העקיף שתשלם המדינה למעבידים יהיה בשיעור של 132.5% מ"השכר היומי הממוצע של עובד" עבור כל יום היעדרות.

8. סך תשלומי השכר בחודשים אפריל-יוני 2006 שכר יומי ממוצע לעובד = סך ימי עבודה בפועל השכר היומי הממוצע של עובד - הגדרה "השכר היומי הממוצע של עובד" - סך תשלומי השכר לכלל העובדים של הניזוק בחודשים אפריל, מאי ויוני (בשנת 2006), כשהוא מחולק בסך המצטבר של ימי העבודה בפועל של כלל העובדים בשלושת החודשים כאמור. הערה:השכר יומי של כל עובד לצורך חישוב הממוצע לא יעלה על 860 ₪ (2.5 מהשכר הממוצע במשק) ולא יפחת מ- 143 ₪ (שכר מינימום).

9. השכר היומי הממוצע של עובד – הגדרה (המשך) מקרים מיוחדים • לעובד המקבל שכר חודשי גלובלי - יובאו בחשבון 22 ימי עבודה לכל חודש. • לגבי עובדים שעבדו גם בימי שישי שבת או בימי חג, יובאו ימים אלה בחשבון, אך לא יותר מ-30 ימים בחודש. • יש לשכלל לתחשיב השכר היומי גם עובדים במשרה חלקית (אולם בשינויים המחויבים).

10. חישוב הפיצוי – ניזוק המעסיק עובדים סכום הפיצוי בגין היעדרות העובדים שכר יומי ממוצע לעובד x מספר ימי היעדרות של כלל העובדים x 132.5% "ימי היעדרות" - סך ימי ההיעדרות של העובדים שלא הגיעו לעבודה בשל המצב הביטחוני.למעט, ימים בהם נעדר העובד מעבודתו בשל מחלה, תאונה, חופשה או מילואים.

11. חישוב הפיצוי – ניזוק עצמאי המעסיק עובדים פיצוי נוסף לבעל עסק (עצמאי) המעסיק עובדים בחישוב הפיצוי לעצמאי שמעסיק עובדים יובא בחשבון, בנוסף לחישוב הפיצוי המפורט לעיל, סכום פיצוי נוסף שהינו הנמוך מבין כפל השכר היומי הממוצע של עובד או השכר המרבי (860 ₪ ליום), כשהוא מוכפל במספר ימי ההיעדרות הרב ביותר של מי מעובדיו וב – 132.5%.

12. דוגמא לחישוב הפיצוי – ניזוק עצמאי המעסיק עובדים • דוגמא: • בעסק, המצוי באיזור הגבלה, מועסקים 11 עובדים בכל אחד משלושת החודשים • (אפריל, מאי, יוני). • במהלך תקופת העימות העסק היה סגור 10 ימים. • סה"כ השכר ששולם בתקופה, על פי הדיווח לרשויות המס היה 210,000 ₪. • סה"כ ימי עבודה במצטבר לכלל העובדים - 600 ימים. • נבדק ונמצא כי השכר של כל עובד היה נמוך מ - 18,850 ₪ (פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק). • אופן חישוב הפיצוי: • שכר יומי ממוצע לעובד: 350 = 600/210,000 • פיצוי בשל היעדרות העובדים: 51,013 = 350*10*11*1.325 • הפיצוי הנוסף בשל המעסיק העצמאי: 9,275=2*350*1.325*10 • סה"כ הפיצוי: 60,288= 51,013+9,275 הערה: בנתוני הדוגמא, הפיצוי ליום שחושב לבעל העסק (700 ₪), יבחן מול התקרה (860 ₪).

13. חישוב הפיצוי – ניזוק שאינו מעסיק עובדים אשר הפסיק פעילות לניזוק שאין לו עובדים יחושב הפיצוי לפי מכפלת "סכום הכנסתו החייבת ליום" במספר ימי הפסקת פעילות עסקו, בפועל, בשל המצב הביטחוני וב – 132.5%. סכום הכנסה חייבת ליום x מספר ימי הפסקת פעילות x 132.5%

14. חישוב הפיצוי – ניזוק שאינו מעסיק עובדים אשר הפסיק פעילות (המשך) • "סכום ההכנסה החייבת ליום" – הכנסתו החייבת בשנת המס 2005 (לפי דו"ח) בתוספת: 1. ההכנסה הפטורה ממס לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה. 2. הפסדים שקוזזו. מחולקת ב - 365 יום. תנאים והגבלות • סכום ההכנסה החייבת ליום לא תעלה על השכר המרבי ליום (860 ₪) ולא תפחת משכר המינימום ליום ( 143 ₪). • בן זוגו של ניזוק העובד עמו - לא ייחשב עובד.

15. חישוב הפיצוי – ניזוק שאינו מעסיק עובדים ולא הפסיק פעילות בעל עסק ללא עובדים שהתקיימו בו כל אלה: • לא הפסיק את פעילותו במהלך התקופה המיוחדת. • יצא מביתו לנהל את עסקו. • מחזור עסקאותיו לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1976, כפי שדווח לרשויות המס בששת החודשים הראשונים של שנת 2006 אינו עולה על 180,000 ₪. יזכה לפיצוי של 50% x סכום הכנסה חייבת ליום x מספר הימים בהם הוכרז מצב מיוחד באותו ישוב x 132.5% • גם במקרה זה, בן זוגו של ניזוק העובד עמו - לא ייחשב עובד.

16. ניזוק בעל עסק חדששאינו מעסיק עובדים ניזוק שאין לו עובדים ופתח את עסקו בתקופה שבין 1.1.06 לבין 30.6.06 והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו לא יאוחר מיום 30.6.06, יחושב הפיצוי לגביו, כמו בעל עסק רגיל שאין לו עובדים, אך בהסתמך על דו"ח משוער, כמשמעותו בסעיף 133 לפקודה. הדו"ח המשוער יתייחס לתקופת פעילות העסק. והכנסתו החייבת על פי הדו"ח המשוער תשמש בסיס לחישוב "סכום ההכנסה החייבת ליום".

17. חישוב הפיצוי לניזוק בגין מועסקים באמצעות חברות כוח אדם • הפיצוי לקבלן כוח אדם, עבור העובדים המועסקים אצל המעסיק בפועל יהיה בשיעור של 100%מ"השכר היומי הממוצע של עובד" שלו כשהוא מוכפל בסך ימי ההיעדרות של אותם עובדים אשר נעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני. • הפיצוי למעסיק בפועל יינתן לפי שיעור של 32.5% מ"השכר היומי הממוצע של עובד" כשהוא מוכפל בסך ימי ההיעדרות של העובדים שלא הגיעו לעבודה בשל המצב הביטחוני. (לעניין זה, "השכר היומי הממוצע של עובד" יחושב כסכום החשבוניות (ללא מע"מ) שנתקבלו מהקבלן בגין חודשים אפריל, מאי ויוני בגין אספקת העובדים בלבד, כשהוא מחולק בסך ימי העבודה בפועל של אותם עובדים). • הפיצוי לא יחול על יחיד המעסיק עובד סיעודי.

18. חישוב הפיצוי לניזוק שהוא קיבוץ • קיבוץ יפוצה בגין עובדיו השכירים בהתאם להוראות שנקבעו לניזוק שיש לו עובדים. • בנוסף, יפוצה הקיבוץ בגין "שווי עבודת חברי הקיבוץ" אשר נעדרו בעבודתם בענפי התעשייה, המסחר והשירותים. "השכר הממוצע למשרת שכיר" x סך ימי היעדרות חברי הקיבוץ "שכר הממוצע למשרת שכיר" - סכום השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר אשר מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהינו סך של 340 ₪ ליום עבודה.

19. חישוב הפיצוי לניזוק שהנו מוסד ציבורי הפיצוי למוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה "השכר הממוצע היומי של עובד" x סך ימי היעדרות העובדים x100% התנאים לפיצוי: • שליש לפחות מהכנסת המוסד הציבורי, בשנת 2005, כפי שדווחה בדוח השנתי לפי סעיף 131 לפקודה, לא הייתה מתמיכה של המדינה, מתמיכה של רשות מקומית או מתרומות. • עיקר הכנסת המוסד הציבורי בשנת המס 2005, כפי שדווחה בדוח השנתי לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, הייתה ממכירת שירותים או מצרכים שהתמורה בגינם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, מדי חודש בחודשו.

20. תשלום פיצויים על נזקים עקיפים בענפי החקלאות והתיירות על פי תיקון נוסף לתקנות, שאושר ביום 8.08.06

21. מי זכאי לפיצוי בענפי התיירות הזכאים לפיצוי: • בעלי "יחידת אירוח" (כגון: בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה). • בעלי "חדר אירוח כפרי" (צימרים). • בעלי "אטרקציה תיירותית" (אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות).

22. פיצוי סופי לפי מסלול חודשי בענף התיירות עקרונות הפיצוי: • תקופת הפיצוי "תקופת הפיצוי" = "תקופת הפסקת הפעילות" + "תקופת התאוששות" "תקופת הפסקת הפעילות" התקופה שנקבעה על ידי פיקוד העורף לגבי כל ישוב ואיזור (וזאת לתקופה מרבית שבין 12.7.06-31.7.06) "תקופת התאוששות" (60 יום ל"יחידת אירוח" אולם לא יאוחר מיום - 29.9.06 ; 21 יום ל"חדר אירוח כפרי" או "אטרקציה תיירותית" אולם לא יאוחר מיום - 21.8.06)" • נוסחת הפיצוי מקדם שיעור רווח X(הכנסות בפועל בתקופת הפיצוי - הכנסות משוערות בתקופת הפיצוי) • פיצוי לשיעורין ניתן להגיש תביעה לפיצוי חודשי סופי אשר תוגש בחודש העוקב או תביעה אחת כוללת לפיצוי אשר תוגש בתום תקופת הפיצוי (לבחירת בעל העסק).

23. נוסחת הפיצוי לעסק בענף התיירות

24. הסבר והערות למונחים שבנוסחת הפיצוי • "תקופת הפיצוי" הנה כדלקמן: בחודש יולי: "תקופת הפסקת הפעילות" לגבי כל ישוב ואיזור (וזאת לתקופה המרבית שבין 12.7.06-31.7.06) בחודש אוגוסט: לגבי "יחידת אירוח" 31 יום ולגבי "אטרקציה תיירותית" 21 יום. בחודש ספטמבר: לגבי "יחידת אירוח" 29 יום. • "הכנסות בתקופה המקבילה אשתקד לתקופת הפיצוי" ההכנסה, בענף הרלוונטי בתקופה המקבילה, בשנת 2005, לתקופת הפיצוי. • "מחזורי מע"מ" – יש לקחת מחזורי פעילות בענף התיירותי הרלוונטי בלבד (ב"עסק מעורב" תנוטרל מהמחזור הפעילות הלא תיירותית).

25. הסבר והערות למונחים שבנוסחת הפיצוי • "הכנסות בתקופת הפיצוי בשנת 2006" ההכנסה, בפועל, מהענף התיירותי הרלוונטי בתקופת הפיצוי. • "משלים ההוצאה הנחסכת"

26. דוגמה לחישוב הפיצוי בענף תיירותי לניזוק פעילות הנובעת מהפעלת בית מלון בטבריה. "תקופת הפסקת הפעילות" בעיר לפי "טבלת הישובים", הינה בתאריכים 15/7/06 עד 31/7/06 (ועד בכלל) הניזוק זכאי לתקופת התאוששות, לפי המפורט בתקנות, של 60 יום, קרי עד 29/09/06.

27. דוגמה לחישוב הפיצוי בענף תיירותי חישוב הפיצוי לחודש יולי 2006: 130,000 25,647 = 68% x { 30,284- [ ----------- x 60,154]} 115,000 חישוב הפיצוי לחודש אוגוסט 2006: 130,000 100,192 = 68% x { 41,000 - [ ----------- x 166,610]} 115,000 חישוב הפיצוי לחודש ספטמבר 2006: 130,000 2,944 = 68% x { 84,112- [ ----------- x 78,236]} 115,000

28. דוגמה לחישוב הפיצוי בענף תיירותי טבלה מסכמת הערה: ניזוק יוכל, לחילופין, לבקש את מלוא הפיצוי (128,783 ₪) בתום "תקופת הפיצוי".

29. פיצוי לבעל עסק חדש בענף התיירות "עסק חדש" – עסק שפעילותו החלה מיום 1 במאי 2005 עד יום 30 ביוני 2006 ואשר הודעה על פתיחתו נמסרה לרשות המסים בתקופה האמורה. נוסחת הפיצוי

30. הסבר והערות למונחים שבנוסחת הפיצוי • "הכנסה לתקופת הפסקת הפעילות על פי ממוצע ענפי" ההכנסה הענפית הממוצעת ליום, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי לשנת 2005 ( 430 ₪ ליחידת אירוח או 338 ש"ח לחדר אירוח כפרי) כשהיא מוכפלת במספר החדרים בעסק הניזוק ומוכפלת במספר "ימי הפיצוי" בגין אותו חודש. לעניין זה "חדר אירוח כפרי" ובו מספר חדרי לינה יחשב כחדר אחד. • "פדיון מלינות בבתי מלון/ באירוח כפרי ברבעון שני 2006" ו – "פדיון מלינות בבתי מלון/ באירוח כפרי ברבעון שני 2005" כפי שמפורסם ברבעון לתיירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהתאם לענף התיירותי הרלוונטי.

31. פיצוי לבעל עסק מורחב בענף התיירות "עסק מורחב" – עסק של "יחידות אירוח" או "חדרי אירוח כפרי" שהרחיב את מספר החדרים שבו, ב – 30% לפחות לאחר יום 31 בדצמבר 2005ובלבד ששיעור ההרחבה אושר על ידי משרד התיירות. (לעניין זה יילקחו בחשבון חדרים שבנייתם הושלמה והם הוספו לעסק בין 1 בינואר 2006 לבין 30 ביוני 2006). נוסחת הפיצוי

32. דוגמה לחישוב הפיצוי בעסק מורחב בענף התיירות לעסק במושב בית - הלל היו, ארבעה חדרי אירוח כפרי, נכון ליום 31.12.05. שני חדרי אירוח נוספו עד ליום 30.6.06. תקופת הפסקת הפעילות הנה 12.7.06 עד 31.7.06 ו "תקופת הפיצוי" הנה 12.7.06 עד 21.8.06.

33. דוגמה לחישוב הפיצוי בעסק מורחב בענף התיירות חישוב הפיצוי לעסק מורחב לחודש יולי 2006: חישוב הפיצוי לעסק מורחב לחודש אוגוסט 2006: הערה: ניזוק יוכל, לחילופין, לבקש את מלוא הפיצוי בתום "תקופת הפיצוי" ( ס"ה 67,990 ₪ שהם 32,383 ₪ בתוספת 35,607 ₪ ). 6 4 142,000 32,383 ₪ = ----- x [ 78% x {2300 - [----- x ------ x 38,000]} ] 4 6 120,000 6 4 142,000 35,607 ₪ = ----- x [ 78% x {2700 - [----- x ------ x 42,000]} ] 4 6 120,000

34. מי זכאי לפיצוי בענפי החקלאות • פיצוי לבעלי מטע פרי • פיצוי לענף הלולים להטלה • פיצוי למגדלי עופות פטם • פיצוי לענפי חקלאות אחרים

35. פיצוי למטע עצי פרי נוסחת הפיצוי הסבר • "הוצאות ייצור" - סך כל הוצאות הייצור השנתיות ליחידת דונם של זן עצי פרי לפי טבלת נתוני משרד החקלאות(מחוז גליל גולן) נכון לחודש מרץ 2006 (להלן – "הטבלה"). • "מטע עצי פרי" - מטע עצי פרי מזן מסוים כאמור בטורים א' ו – ב' בטבלה. • "מספר ימי קטיף" – מספר הימים שבהם מבוצע קטיף של מטע עצי פרי, כאמור בטור ד' בטבלה. • "מספר ימיקטיף לפיצוי" – מספר ימי הפסקת פעילות הקטיף בפועל של המגדל, ובלבד שהם חלים במהלך תקופת הקטיף המפורטת בטור ה' בטבלה, החופפת לתקופת הפסקת הפעילות של כל יישוב ואיזור, בו מצוי המטע.

36. פיצוי לענף הלולים להטלה נוסחת הפיצוי הסבר • "מכסת ביצים שנתית" – כמות ביצי מאכל המופקת במשק בשנה; לעניין זה לכל מגדל נקבעה, מכסה אישית לשנת 2006 לפי תקנות מועצת הלול. • "מספר ימיהטלה" – מספר ימי הפסקת הפעילות לגבי כל ישוב ואיזור (וזאת לתקופה שבין 12.7.06-31.7.06) ובלבד שמדובר בלול פעיל עובר לתקופה זו. • "מחיר ביצת מאכל" – העלות התחשיבית לייצור ביצת מאכל, בהתאם לתקנות משרד החקלאות למתן סובסידיות לבעלי מכסות (הסכום כיום - 0.3 ₪ ). • "מקדם 450" – מקדם קבוע לפחת ההטלה היומי לפי שיעור של 20% פחת, ללול בעל מכסה של 500,000 ביצים כשהוא מוכפל ב – 150% בגין תקופת שיקום יכולת ההטלה.

37. פיצוי למגדלי עופות פטם הפיצוי לעופות פטם שמועד שיווקם המתוכן חל בתקופת הפיצוי הפיצוי יינתן רק לגבי עופות אשר תקופת שיווקם, או חלקה, חלה בפועל באחד או יותר מימי הפסקת הפעילות שנקבעו לגבי כל ישוב וישוב (וזאת לתקופה שבין 12.7.06-31.7.06) נוסחת הפיצוי הסבר • "משקל לשיווק" – משקל העופות (בטון) שתוכנן לשיווק בתקופת הפסקת הפעילות האמורה ואשר שווקו בפועל באותה תקופה לפי תעודת משלוח או באישור משחטה. • "מקדם 366" – מקדם שנקבע לפי 7% פחת, ממחיר ב - ₪ לטון עופות. מקדם הפחת נקבע לפי נזק שנקבע בשיווק, כגון: עקב דחיית שיווק, סגירת חלקית של משחטות, הובלה למשחטות רחוקות, ירידה במשקל, תמותה גבוהה מהרגיל, ניצולת מזון גרועה, אי יכולת טיפול בעופות וכיו"ב.

38. פיצוי למגדלי עופות פטם הפיצוי לעופות פטם שמועד שיווקם אינו חל בתקופת הפיצוי הפיצוי יינתן רק לגבי עופות ששוכנו בלול במועד שקדם לתקופת ימי הפסקת הפעילות כפי שנקבעו לגבי כל ישוב ואזור ומועד שיווקם המתוכן חל לאחר 31.7.06. נוסחת הפיצוי הסבר • "מספר עופות משוכנים בלול" - משקל העופות ששוכנו בלול בהתאם לתעודות משלוח ממדגרה. • "מקדם 0.157" - מקדם פחת של 2% פחת, ממחיר עוף בש"ח. המקדם הותאם לפי מחיר ק"ג עוף בש"ח, כשהוא מותאם ל – 1000 עופות משוכנים לפי בסיס משקל של 1500 ק"ג. מקדם פחת זה נקבע בגין נזק שנגרם בעקבות אי יכולת טיפול בעופות, כגון: אי מתן חיסונים, מחלות, פגיעה במשקל, תמותה גבוהה מהרגיל וכיו"ב.

39. פיצוי בענפי חקלאות אחרים "ענפי חקלאות אחרים" - ענפים שאינם מטע עצי פרי, גידול עופות פטם ו/או גידול עופות לצרכי הטלה של ביצי מאכל לשיווק, כגון: בקר לבשר מרעה, בקר לבשר במפטמה, פרות חלב, כבשי ועיזי חלב. נוסחת הפיצוי הסבר • "אובדן תפוקה" - אובדן התפוקה יקבע בהתאם לענף אחר בחקלאות, לגבי אותו גורם ייצור ובהתאם לתקופת ימי הפסקת הפעילות כפי שנקבעו לגבי כל ישוב ואזור ( 12.7.06 -31.7.06). • "הוצאות ייצור נחסכות" - מאובדן התפוקה שיקבע, ינוכו ההוצאות שנחסכו בשל אי הפקת אותה תפוקה.

40. תודה רבה