100 likes | 238 Views
מימון קציר המלח הגנות ים המלח. תדרוך עיתונאים דצמבר 2011. הגנות- מצב קיים. ביצוע הגנות קצרות טווח - הגבהת סוללות, הגנות חופיות, מערכת שאיבה, הגנה ספציפית על מספר בתי מלון (מוריה, נירוונה); חלוקת מימון: מפעלי ים המלח – 39.5%; מדינת ישראל – 35.5%;
E N D
מימון קציר המלחהגנות ים המלח תדרוך עיתונאים דצמבר 2011
הגנות- מצב קיים • ביצוע הגנות קצרות טווח - הגבהת סוללות, הגנות חופיות, מערכת שאיבה, הגנה ספציפית על מספר בתי מלון (מוריה, נירוונה); • חלוקת מימון: • מפעלי ים המלח – 39.5%; • מדינת ישראל – 35.5%; • מועצה אזורית תמר – 12.5% (לא משלמים, טרם הותקנו תקנות); • בתי המלון באזור – 12.5% (לא משלמים, טרם הותקנו תקנות);
ההסכמות – פרויקט הקציר • נבחרה חלופת הקציר . • מי"ה תשלם כ- 90% סך של 3.377 מיליארד ₪ • מתוכם 3.04 ₪ במזומן. • בשנת 1992שולמו מראש למטרת ההגנות 337 מיליון ₪. • הממשלה נתנה למי"ה רשת ביטחון מוגבלת על חריגות התלויות במוסדות התכנון. ברוב החריגה תשא החברה.
ההסכמות – פרויקט הקציר • הממשלה אינה נותנת לחברה כל הבטחה לגבי הגדלת יכולת יצור (בריכה 6). • הממשלה לא תתערב בהחלטות ועדות התכנון בנושאים סביבתיים. • התוצאה – החברה ממנת את רובו הגדול של הפרויקט תוך שמירת האינטרס הציבורי הרחב במכלול התחומים.
הסכמות - תמלוגים מי"ה מסכימים להעלאת שיעור התמלוגים ל-10% בעד כל כמות של אשלג שתמכור בשנה נתונה מעבר ל- 1,500,000 טון – פתיחה בהסכמה של מכתב השרים משנת 1995! • סה"כ תוספת שנתית כ – 175 מליון ₪, עד לסוף תקופת הזיכיון –1.772 מילארד ש"ח (מהוון). בהנחת מחיר אשלג 400$ לטונה שיעור היוון שמרני של 7%. • בתחשיב עפ"י שיעור היוון של 3% מדובר בתוספת של כ- 2.5 מילארד ₪.
הערכה של GT כתוצאה מההסכם(לפני הכרעה בתביעת הבוררות) 57.2% 49.2% 36.47% 32.2% 24.2% 16.19%
תיקון חוק עידוד השקעות הון • ב- 1.2011 שונה חוק עידוד השקעות הון, הבחנה בין פעילות כריה לפעילות תעשייתית.
נושאים פתוחים • בוררות התמלוגים - תביעת המדינה לעניין אופן חישוב התמלוגים ממשיכה להתנהל בבוררות. ההכרעה תשפיע על גובה התמלוגים המשולמים.
לסיכום • ביצוע מיידי של קציר המלח על-ידי מפעלי ים המלח ובאחריותם! • החלק הארי מעלות הקציר הינו על מפעלי ים המלח; • העלאת שיעור התמלוגים שמשלמים המפעלים באופן מיידי לרבות פתיחה בהסכמה של מכתב השרים משנת 1995; • לאור זאת, הממשלה לא רואה צורך, לעת הזאת, בביצוע שינויים נוספים במדיניותה הפיסקאלית בקשר עם כריית המחצבים בים המלח.