האם התקשורת הכלכלית בישראל חופשית?

1. האם התקשורת הכלכלית בישראל חופשית? מציג: ד"ר רועי דודזון, אוניברסיטת חיפה

2. צוות המחקר • חברי הצוות • ד"ר יובל דרור • עו"ד דידי לחמן-מסר • מר פנחס לנדאו • ד"ר לינדה עפרוני • מר אורן פרסיקו • ראש הצוות • ד"ר רועי דודזון • עוזרת מחקר • גב' נועה בלומנטל-שופרוני

3. חשיבותו הגוברת של מידע כלכלי • האופן בו מידע כלכלי מוצג לקהל משפיע על קבלת ההחלטות שלו • רציונליות מוגבלת • "הסטת סיכונים" – שינויים בשוק העבודה, בשירותי הרווחה והבריאות, בתעשייה הפיננסית מעבירים סיכונים מגופים קולקטיביים ליחיד • מצופה מהאזרח לקבל החלטות כלכליות משמעותיות באופן עצמאי • צמיחה בהיקפי הסיקור של סוגיות כלכליות

4. היצע כלכלי גדול • 3 עיתונים כלכליים יומיים • מוספי כלכלה יומיים בשניים משלושת העיתונים היומיים מרובי התפוצה • מהדורות כלכליות יומיות בשניים משלושת ערוצי הטלוויזיה • זה הרבה או מעט?

5. הרבה מאוד • במונחים היסטוריים • היקפי העיסוק היחסיים גדלו מאוד • באינטרנט: כלכלה ופיננסים; בדפוס: צרכנות

6. הרבה מאוד • במונחים השוואתיים • החשיפה לעיתונות כלכלית ייעודית גדולה • מספר הכותרים היומיים שעוסקים בכלכלה גדול מאשר בכלכלות מפותחות רבות אחרות

7. מאפייני קהל • 14.5% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחים על חשיפה יומית לעיתונות כלכלית • יותר משכילים מהממוצע, יותר אמידים מהממוצע, גברים יותר מנשים • כ-45% מדווחים על חשיפה לחדשות כלכליות בתקשורת הכללית • דומה בהרכבו לקהל הצורך חדשות כלליות • ב-2009 רחש הקהל הישראלי אמון רב יותר לתוכן בנושאי כלכלה וחברה מאשר לתוכן חדשותי כללי (דודזון, צפתי וטוקצ'ינסקי, 2009)

8. עיתונות חופשית • דו"ח האצ'ינס, ארה"ב, 1947 • "העיתונות מספקת דין וחשבון אמיתי, מקיף ונבון של אירועי היום בהקשרשנותן להם משמעות [...] ומהווה פורום להחלפת דעות וביקורת" • העיתונאי "צריך להיות זהיר וכשיר. הוא צריך להעריך על אלו מקורות ניתן לסמוך. הוא צריך להעדיף תצפית ישירה על פני שמועות. הוא צריך לדעת אלו שאלות לשאול, על מה להסתכל ומה לדווח. למעסיק שלו יש חובה להכשיר אותו לעשות את העבודה כפי שהיא צריכה להיעשות".

9. מאפייני תוכן –פוינטליזם • פרסונליזציה (לעומת עיסוק מצומצם בתחקירים)

10. מאפייני תוכן – פוינטליזם • הסיקור הכלכלי בתקשורת הכללית מייחד משאבים ניכרים לסיקור יומי של שוקי ההון • שינויים במדדי הבורסה מדווחים בתדירות גבוהה במהלך היום • הסיקור נוטה להתמקד בטווחי זמן קצרים מאוד; ההקשר הרחב יותר לא מובהר • בעיתונות הדפוס • נמצא קשר שלילי ב-2011 בין תנודות בורסאיות לבין היקפי הסיקור; בשבועות שלאחר ירידות חדות הסיקור גובר, בשבועות שלאחר עליות הסיקור פוחת

11. מאפייני תוכן – המחאה • האם מחאת קיץ 2011 הביאה לשינויים ארוכי טווח בהיקף הסיקור של סוגיות כלכליות? • לאחר המחאה העיסוק בכלכלה ופיננסיים ובעבודה ורווחה גבוה יותר בעיתונות הדפוס וברשת • אין שינוי בהיקפי העיסוק בחינוך ובבנייה ודיור • גם כאשר עיתונות כלכלית מבקרת את הקיים היא עוסקת בקידום האינטרסים של העשירונים העליונים (אורן פרסיקו)

12. מאפייני תוכן – המחאה • האם בעקבות מחאת קיץ 2011 השיח השתנה? • באופן חלקי בלבד • העיסוק המוגבר מתמקד במושגים שתנועת המחאה קידמה; למשל, "יוקר המחייה" • לינדה עפרוני:אך לא בפתרונות מרכזיים שהמחאה לא העלתה; למשל, "תוספת יוקר" האם בעקבות מחאת קיץ 2011 השיח השתנה? באופן חלקי בלבד יותר ברשת מאשר בדפוס יותר בעיתונות הכלכלית מאשר בכללית בעיתונות הכללית הפופולארית העיסוק בסוגיות המחאה נעלם כמעט כליל מקור: עיבוד לנתוני "יפעת מחקרי מדיה"

13. סיקור דו"ח הביניים של ועדת הריכוזיות • The Marker • 3 פרשנויות אוהדת • ידיעות אחרונות • פרשנות אוהדת ומסויגת • מעריב • 3 ביקורות חריפות של העיסוק בריכוזיות ושל הוועדה

14. מעמד העיתונאי/ת • "זו אינה התודעה אשר קובעת את ההוויה אלא הקיום החברתי אשר קובע את התודעה" (קרל מרכס מצוטט ע"י יובל דרור) • עורך בכיר באחד העיתונים היומיים: "הרוב המכריע לא יכולים להתפרנס מזה. הם צריכים להתעסק בדברים אחרים או לוותר על הרבה דברים כדי להתעסק בתחום. וגם [זה] מקצוע שבו המוביליות היא לא נורמלית. זאת אומרת, היום אתה פה מחר אתה שם, אתה לא יכול לבנות על התפקיד הזה, על המקצוע הזה לטווח ארוך, ו...אני לא מכיר הרבה אנשים שיוצאים לפנסיה מהמקצוע הזה. זאת דרך אגב אחת הסיבות [שיש לי עיסוק צדדי לא תקשורתי],מעין תעודת ביטוח כזו. זה מקצוע שבו בגיל 40 אתה כבר נחשב ל...קשיש [...] הוא לא מתגמל. בקיצור, [...] ומצד שני הדרישות מהעובדים הן מטורפות. כתב למשל, כתב מתחיל, הוא לא חייב להיות מתחיל ממש, כתב שהוא 5, 6, 7 שנים במקצוע, כל עוד הוא לא בכיר או איזה טלנט, מרוויח משכורת ממוצעת במשק במקרה הטוב אבל עובד 24 שעות. כתב עובד, מילולית, 24 ללא מנוחה." (ראיון, אוגוסט 2009) (דודזון ומאיירס, 2012)

15. מעמד העיתונאי/ת • שכבה מצומצמת של עיתונאים ומגישים משתכרים היטב • עבור רבים, הכנסה נמוכה ביחס לתובענות הגבוהה של העיסוק • שעות ארוכות • זליגה לתוך חיי המשפחה • העסקה חלקית קצרת טווח • העסקה במקביל • עיתונות כעיסוק לצעירים; כקרש קפיצה לעיסוקים אחרים; תלות בסובסידיות מידע; הטמעת "רוח המו"ל" יזמים כפויים

16. מעמד העיתונאי/ת "למעסיק שלו יש חובה להכשיר אותו לעשות את העבודה כפי שהיא צריכה להיעשות" • המעטפת הארגונית (פנחס לנדאו) • העיתונות כמקצוע? • הכשרה מקצועית מקדימה? • הכשרה on the job? • מסלולי קידום ברורים? • התמוססות המסגרות הבלתי פורמליות • "אם נכון שסופרמרקטים המשקיעים יותר בהון האנושי שלהם מצליחים יותר ממתחריהם, על אחת כמה וכמה נכון הדבר בתחום המתיימר להיות מקצוע, אף שרבים מבעליו מתייחסים אל העיתונים שלהם כאילו היו פסי ייצור בבתי החרושת החדשים של סין." (לנדאו)

17. מאפיינים מוסדיים • שוק תקשורת ריכוזי (אגמון וצדיק, 2011) • רווי בבעלויות צולבות • רווי בבעלויות אלכסוניות • האינטרנט לא יצר ספקי תוכן עיתונאיים חדשים משמעותיים • אמצעי התקשורת הכלכליים חלק מקבוצות תקשורת גדולות יותר • השידור הציבורי-ממשלתי מנוון

18. תקשורת כלכלית חופשית:היבטים כלכליים ומבניים מציגה: עו"ד דידי לחמן-מסר

19. סוגים של תקשורת כלכלית: מגוון אפשרויות א. תקשורת מסחרית: בבעלות גורמים הפועלים למטרת רווח בין אם הם בעלי תחומי פעולה אחרים ובין אם ממוקדי תקשורת • עיתונות יומית : כחלק מחדשות כלליות או כעיתון/מוסף מתמחה • מגזין שבועי/חודשי מתמחה • ערוצי אינטרנט • ערוצי רדיו וטלוויזיה מסחריים: מהדורות חדשות, תחקירים ועוד ב.תקשורת לא מסחרית: תקשורת שאינה פועלת למטרת רווח • שידור ציבורי • תקשורת מבוססת על פילנתרופיה ההבדל הבולט: פונקצית המטרה, מקורות המימון והיקפם

20. עקרונות המודל העסקי של תקשורת כלכלית מסחרית • צד הוצאות - הוצאות גבוהות על קיום מערכת מקצועית של עיתונאים ותחקירנים בעלי הבנה ומומחיות כלכלית-פיננסית (הוצאות קבועות) • צד ההכנסות - מאופיין בחוסר וודאות ותלוי בגורמים חיצוניים: • הכנסות מפרסומת - שוק נפרד עם מאפיינים משלו: מושפע מנסיבות חיצוניות, ואינו גדל ביחס ישיר למספר השחקנים • הכנסות ממנויים - תלות בגודל השוק,חסרון לשוק קטן, תחרות עם ערוצי האינטרנט ועם חינמונים... הערה: ריבוי שחקנים כערך של תחרות וחופש ביטוי עלול לפגוע בוודאות של מקורות מימון של השחקנים השונים, אך גם למונופול או למספר מצומצם של שחקנים יש השלכות...

21. התוצאה: השפעת אינטרסים מסחריים ואחרים • במצב של ריבוי כלי תקשורת בשוק קטן: יתרון מובנה למפרסמים (הגופים המסוקרים) העלול ליצור פתח ללחצים גדולים יותר מאשר בתחומי סיקור אחרים כגון פוליטיקה או תרבות. במצב של מיעוט שחקנים: חשש ממונופול. גם לריכוזיות בשליטה על אמצעי תקשורת שונים יש השלכות על עצמאות הסיקור הכלכלי. • התוצאה: האינטרסים של הגורמים העסקיים-המפרסמים המסוקרים בתקשורת הכלכלית, כמו גם האינטרסים המסחריים האחרים של הבעלים, עלולים להשפיע על מידת החופש והעצמאות של כלי התקשורת, במישרין או בעקיפין. • התהייה: האם ניתן לקיים תקשורת כלכלית חופשית במודל של עסק מסחרי הפועל להשאת רווחים? מהו אינטרס הבעלים? מעמד? רווחים? ערכים?

22. תקשורת ציבורית: חלום ומציאות • התשובה המקובלת: שידור ציבורי, תקשורת ציבורית שהבסיס להכנסותיה תשלום על ידי הציבור • המבנה הקיים בישראל: מימון על ידי הציבור, אישור תקציב ומינויים על ידי הממשלה, כ"נציג הציבור" • התוצאה: הגורם הפוליטי מקבל (במימון הציבור) יכולת להשפעה ישירה על כלי התקשורת ואינו חפץ לשחרר את אחיזתו הפוליטית (תיקון חוק רשות השידור כמשל) • התוצאה: על המסך ומאחוריו ניכרים לחצים פוליטיים על תוכן השידורים בכללותם - סיקור כלכלי יחסית מועט... • התהייה: האם ניתן לבסס מודל של תקשורת ציבורית לא פוליטית? למי יש אינטרס לקיימו?

23. המודל החדש: תקשורת מבוססת פילנתרופיה • בשנים האחרונות מתפתח מודל של תקשורת חופשית שמקורות המימון מפילנתרופיה הדוגלת בחופש ביטוי • המודל: מועצה ציבורית מורכבת מעיתונאים ובעלי ידע עסקי כדוגמת מודל הגרדיאן, או אחרים • הקושי: מקורות המימון מותנים בהיקף התרומות...

24. מסקנות: מהתבוננות בתקשורת הכלכלית בישראל עולות מסקנות נוגות: • המודל הכלכלי לקיומה של תקשורת מסחרית אינו מבסס עצמאות: התלות במימון גורמים מסחריים מסוקרים לצד קיומם של אינטרסים כלכליים של הבעלים עלולים לפגוע בוודאות גבוהה בעצמאות הסיקור התקשורתי • המודל של תקשורת ציבורית הקיים בישראל אף הוא לא מקדם תקשורת כלכלית חופשית • המודל הפילנתרופי: מעודד אך לא מבוסס כלכלית • המסקנה: ספק רב אם קיים מודל כלכלי מבוסס לקיומה של תקשורת כלכלית חופשית בשוק קטן וזו תלויה בעיקר במערכת הערכים של הבעלים או השלטון...או בקיומו של הנדיב הלא ידוע...

25. אלטרנטיבות? • פונה לקהל הרחב; לא מתמקד רק בשוק ההון ולא מתמקד רק בהתפתחויות קצרות טווח; עיתונות חוקרת • NPR (Planet Money) • גרדיאן (בלוג בנקאות) • פרופבליקה (Wall Street Money Machine)

26. מסקנות • צורך בארגוני תקשורת ציבוריים שישקיעו משאבים ניכרים בעיתונות כלכלית (דמי אגרה, פילנתרופיה) –ריבוי לוגיקות מוסדיות • חיזוק מעמדם של עיתונאים מול המו"ל, היחצ"נים ומקורות אחרים – "ארגון העיתונאים בישראל" כצעד ראשון בכיוון הנכון • השקעה בהכשרה מתמשכת של עיתונאים כלכליים

27. תודה רבה! לביקורות, תגובות, הערות - roei@com.haifa.ac.il