Estate and inter vivos Planning – Ignorance is (not) bliss... Ifat Ginsburg, Advocate

1. Estate and inter vivosPlanning – Ignorance is (not) bliss...Ifat Ginsburg, Advocate  

2. משה רותי גלעד (בן 21)נולד בישראל איתמר (בן 17)נולד בישראל מיכל (בת 13)נולדה בארה"ב

3. נתונים אישיים: • רותי הינה בתו של איש עסקים ידוע, המחזיק בין היתר, בחברת נדל"ן ידועה בשם "יניר". • רותי ומשה התחתנו ב – 1985 בתל-אביב. • לרותי אחות אחת בשם מיכאלה. • משה ורותי הכירו שעה ששניהם עבדו בחברת יניר. • רותי פרשה מהעבודה לאחר לידת גלעד ומשה נשאר בעסק והתקדם בו עד לדרגת מנכ"ל משותף (המנכ"ל השני הוא גיסו, בעלה של מיכאלה)

4. נכסי משה ורותי: • חשבונות בנק בישראל ( (USD 1M • חשבונות בנק בשוויץ ( (USD 5M • חשבונות בנק בלונדון ( (USD 1M • חשבון בנק בגרנזי ( (USD 1M • חשבון בנק בארה"ב ( (USD 2M • בית בכפר שמריהו • דירה להשקעה בת"א • מניות בחברת יניר – שניתנו לרותיבמתנה מאביה.

5. נתונים נוספים • משה ורותי התחתנו מבלי שערכו הסכם ממון ("הוא לא מהגברים האלה...") • משה ורותי אוהבים את החיים, עובדים קשה ולא רוצים לחשוב על "היום שאחרי". לכן, לא ערכו כל תכנון הון משפחתי.

6. תוצאות העדר תכנון ההון המשפחתי • זכאות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 איזון משאבים בין כל הנכסים שהצטברו במהלך שנות הנישואין, למעט אלה שנתקבלו במתנה או בירושה, ולמעט אלה שהיו בבעלות מי מבני הזוג עובר לנישואין. • זכאות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 בהעדר צוואה, בן הזוג יורש 50% והילדים יורשים 50%, בחלקים שווים.

7. תוצאות העדר תכנון ההון המשפחתי - המשך משה יקבל במקרה פטירה של רותי 50% מנכסי זוגתו, ובנוסף יהיה זכאי לאיזון משאבים - דבר שעשוי להביאו ל – 75% מהנכסים. את היתרה 25% - יחלקו שלושת הילדים, בחלקים שווים (דהיינו, 8.33% לכל אחד מהילדים). בהתאם, חו"ח במקרה פטירה של רותי: • יהיו בבעלות משה כ- USD7.5M ו- 75% מיתרת הרכוש. • USD2.5M ו – 25% מיתרת הרכוש יחולקו בחלקים שווים בין שלושת הילדים, באופן מיידי.

8. הבעיות שנוצרות כתוצאה מברירת המחדל החוקית • האם החלוקה הפנימית בין בני הזוג והילדים נכונה ומתאימה למשפחה? • ברירת המחדל יצרה מצב שילד צעיר – גלעד – בן 21 והילדים הקטינים בני 17 ו – 13, מקבלים כספים ונכסים בשווי רב. • נוצר שיתוף מלא בכל נכסי המשפחה בין משה לבין שלושת הילדים, על כל המשתמע מכך. • יש לשים לב להשלכות עובדת היותה של מיכל אזרחית אמריקאית. • בעיות נוספות – מיסי עיזבון והליכים משפטייםפוצדוראלים (ארה"ב, אנגליה וגרנזי).

9. הסוגיות הרלוונטיות לדיון בין בני הזוג • כמה בני הזוג רוצים להוריש אחד לשני – כמה אנחנו באמת סומכים על בן הזוג שלנו שידאג לילדים (ולא לבנות זוג חדשות, ילדים חדשים, מטרות שאנחנו לא "מעריכים") • האם אנחנו רוצים להטיל מגבלות על בן הזוג מבחינת הרכוש המורש לו ? האם אנחנו רוצים שהמגבלות הללו יחולו גם עלינו ? • איך אנחנו "תופסים" את הרכוש המשפחתי ? האם "שלנו" ? או חלק משותף וחלק לא ? • האם אנחנו רוצים לערוך צוואות הדדיות ?

10. הסוגיות הרלוונטיות לדיון - המשך בין בני הזוג והילדים • מתי אנחנו רוצים שילדנו "יפגשו" עם כסף? האם בשלבים? האם הכול בגיל מסוים? • האם היינו רוצים שמישהו ידריך את הילדים בתקופת הביניים וינהל את כספם ורכושם? • האם אנחנו רוצים לקבוע מנגנוני איזון בין הילדים? • האם למי מהילדים צרכים מיוחדים או נסיבות מיוחדות שיש לתת עליהם את הדעת? • האם אנחנו רוצים לקבוע חלוקה בעין של נכסים מסוימים כדי למנוע אחזקה משותפת על ידי הילדים וסכסוכים בנוגע לניהול הנכסים, ולמקסם את הטבות המס?

11. היבטים מיוחדים – עסק משפחתי • האם אנחנו יכולים ורוצים לסמן "יורש" בעסק? • מהן הזכויות שיקבלו כל אחד מהילדים בחברה? • כיצד נבטיח העברה חלקה של העסק לדור הבא? שיקולים נוספים • רצון ליצור ענף משפחתי אחד מלוכד למניעת השתלטויות של צדדים שלישיים או של בני משפחה אחרים. • קביעת כללים שיחייבו את הדור הבא (בהעדר הסכמות אחרות). • קביעת איזונים ובלמים בין הילדים. • קביעת קריטריונים לעבודה בעסק, בני זוג וכו' • הורשת העסק ל"יורש" אחד בלבד – יתרונות וחסרונות.