פגיעות מיניות בקטינים פגיעות מיניות של מבוגרים בקטינים פגיעות מיניות של קטינים בקטינים (הוכן עבור כנס עובדי הסוכנות היהו

1. פגיעות מיניות בקטינים פגיעות מיניות של מבוגרים בקטינים פגיעות מיניות של קטינים בקטינים (הוכן עבור כנס עובדי הסוכנות היהודית) ערכה: בבסיס המצגת נמצא חומר שהוכן על ידי ענת רותם, בי"ס רעות . אני הוספתי את החלק העוסק בהתערבות בשעת חרום ועיביתי את החלק הראשון)

2. מהי תקיפה מינית: תקיפה מינית היא כל התנהגות ו/או מעשה מיני הנכפה על אישה, גבר או ילד ללא הסכמתם. תקיפה מינית כוללת פגיעה באישה, בילד ובגבר על ידי גבר, אישה או ילד. תקיפה מינית היא אלימות המתבטאת במין, ולא דחף מיני בלתי נשלט. זהו פשע שמטרתו להשפיל ולשלוט בקרבן.

3. סוגי תקיפה מינית: תקיפה מינית – מונח כולל לכל עבירות המין. כל פעולה או אמירה שהקשרה מיני הנעשית ללא הסכמה חופשית של שני הצדדים. אונס – החדרת אבר מאברי הגוף או חפץ לאבר המין של אישה ללא הסכמתה. מעשה סדום - החדרת אבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת אבר מין לפיו של אדם ללא הסכמתו. ניסיון אונס – ניסיון החדרת אבר מאברי הגוף או חפץ לאבר המין של אישה ללא הסכמתה.

4. סוגי תקיפה מינית:(המשך) אונס קבוצתי – אונס המבוצע בידי יותר מתוקף אחד. אונס מתמשך – אונס חוזר ונשנה על פני תקופת זמן. גילוי עריות  – התעללות או תקיפה מינית על ידי בן משפחה. מעשה מגונה – כל תקיפה מינית שאינה כוללת חדירה אך נועדה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני. הטרדה מינית – הטרדה מינית היא אקט בעל אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לו, כגון חיזורים מיניים בלתי רצויים, בקשות לחסדי מין וכל התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני.

5. כאשר מדובר בנערים וילדים, ניתן לסווג את הנתונים לשלוש קטגוריות: 1. קטינים הפוגעים באחיהם או אחיותיהם הצעירים מהם בתוך המשפחה . 2. קטינים שפוגעים בילדים וילדות צעירים מהם במסגרות שונות (בשכונה, בביה"ס כמדריך בקייטנה וכד') 3. אלימות מינית קבוצתית – קבוצה של נערים שמאתרת נערה שנתפסת כזמינה בשל היותה בקשר מיני עם אחד מהנערים או בשל היותה חסרת תמיכה חברתית או משפחתית. הנערים משתמשים בנערה כאובייקט-חפץ שדרכו הם מממשים את הגבריות שלהם זה בעיני זה.

6. במחקר שנערך על ידי ד"ר תום גומפל וד"ר ענת זוהר בקרב 4,882 ילדים בכיתות ז' ועד יב', מתשעה בתי ספר בישראל בשנת הלימודים תשס"א עלו הנתונים הבאים: כ – 35% מהבנות ו – 28% מהבנים עברו לפחות מקרה אחד של הטרדה בשנת הלימודים תשס"א.

7. מרביתן המכריעה של התקיפות מבוצעות ע"י אדם המוכר לנפגעת (יותר מ- 83%). 62% מנפגעי תקיפה המינית הם קטינים, מתוכם 28.5% היו מתחת לגיל 12 שנים, ו 34.2% היו בגילאי 13-18. ישנו גידול של 501 מקרי תקיפה מינית בגילאי 13-18 (ב- 2003 הפניות על תקיפה הטווח גילאים זה היוו 30% מסך הפניות). בעוד ש-28.5% מנפגעי התקיפה המינית היו ילדים וילדות מתחת לגיל 12 רק 10.6% מהנפגעים היו בגיל זה כאשר פנו למרכזי הסיוע.

8. למה קשה לזהות ולהתמודד עם פגיעה מינית של קטינים: 2. קושי אוניברסאלי להתמודד עם פגיעה מינית בכלל ועם פגיעות מיניות של קטינים בקטינים בפרט. קיימת נטייה לפרש כל התנהגות מינית של קטינים כהתנהגות נורמטיבית, כ‎-"משחק" או כ"סקרנות מינית". 3. קיים בלבול אצל מבוגרים וילדים כאחד ביחס לשאלה: מהי התנהגות מינית נורמטיבית ומהי התנהגות מינית חריגה. 4. אין לאנשי המקצוע די ידע על התופעה של הקטין הפוגע מינית. כשעולה חשד: להתייעץ ! לשתף !! (מנהלת, יועצת, פסיכולוגית)

9. עובדות בקשר לפגיעות מיניות בילדים • ביותר מ 80% מהמקרים הפגיעה מבוצעת על ידי מישהו מוכר לילד. • במקרה כזה יש סיכוי רב שהפגיעה לא הייתה חד פעמית אלא מתמשכת וחוזרת. • הפוגעים יכולים להיות בכל גיל ולבוא מכל שכבה באוכלוסיה. אנשים שנראים נורמאליים לחלוטין.

10. פגיעה מינית של קטינים בקטינים: • רבים מהפוגעים החלו את ההתנהגות החריגה בגיל ההתבגרות ואף קודם. • התופעה שכיחה יותר מאשר נוטים לחשוב. נתונים מארה"ב: קטינים ביצעו 20% ממעשי האונס ו-50% מהפגיעות המיניות בילדים. • חלק מן הילדים הצעירים שפוגעים מינית היו חשופים בעצמם לפגיעה מינית. • טווח הגיל של הילדים הפוגעים הוא רחב, החל בגיל הגן וכלה במתבגרים.

11. עוד עובדות.. • נפגעים מינית יש משני המינים. • בחלק מהמקרים מדובר בדפוס חוזר. יש נטייה להסלמה בהתנהגות הפוגעת. • חשיפה, עימות עם גורם מרתיע וקבלת טיפול הולם - הדרך להפסיק את הפגיעה המינית. • הפסקת ההתנהגות המינית הפוגעת בגיל צעיר יותר - צמצום מספר הקטינים שיפגעו והגברת הסיכוי לשיקום הפוגע המיני.

12. קשר השתיקה:למה ילדים לא תמיד מספרים? קרה לי משהו, אני לא מבין מה.. אף אחד במילא לא יאמין לי בטוח יאשימו אותי ?#@$!!# אני לא יודע להסביר במילים אני נורא מתבייש הבטחתי לשמור סוד הכול באשמתי

13. באחריות הגורמים השונים לנסות ולאתר תלמידים אשר נמצאים בסיכון או מראים סמנים כי הם עוברים או עברו פגיעה מינית. על הגורמים הטיפוליים להיות חשדניים תמיד למקרה של תקיפה מינית ולא "לפחד לראות".

14. זכרו ! • הנפגע אף פעם לא אשם בפגיעה המינית בו, האחריות היא תמיד של הפוגע. • ילד בדרך כלל אינו ממציא סיפורים על פגיעה מינית ואינו מדמיין פגיעה כזו, כמעט אף פעם לא מדובר בפנטזיה. • פגיעה מינית היא בעלת השלכות קשות על הנפגע, פיזיות ורגשיות, והיא עלולה לגרום נזק בלתי הפיך. לכן יש חשיבות רבה למניעתה ככל האפשר ולטיפול בה.

15. כיצד נקבע את חומרת המעשה: משחק תמים או פגיעה?? • מבחן השוויון • ההבדלים בגיל ובממדים הפיזיים • הבדלי התפתחות קוגניטיבית ורגשית. • מספר המעורבים • מבחן ההסכמה • הבנת משמעות • ידיעת הנורמות • מודעות לתוצאות • הסכמה או סירוב מכובדים באותה מידה; • מתוך רצון חופשי; • מסוגלות מנטלית להביע הסכמה. • מבחן הכפייה • העדר שוויון: גיל,כוח • יחסי כוח או סמכות. • הצעת שוחד ממשי, חברתי או רגשי • איומים והפחדות פיזיות או רגשיות

16. סימנים מזהים לילדים בסיכון • שינוי חד בכל תחום – התנהגות, יחס ללימודים, יחס לחברים. • הסימנים מופיעים לאורך זמן (פרט לקיצוני). • שילוב היבטים שונים: הופעה חיצונית, מצב גופני, יכולת לימודית, רגשית, התנהגותית, הקשר של הילד עם ההורה ושל ההורה איתנו. לא לשכוח - סימנים מחשידים רבים יכולים להיות תמימים, קשורים לבעיה אורגנית או לנורמות תרבותיות.

17. מצב רגשי: מפוחד, מאוים, מתוח,מבולבל עצוב, מדוכא, מודאג אדיש, חסר הבעה, פסיבי מכונס בעצמו / בוכה הרבה לא מגיב להנאה, לכאב מביע חוסר תקווה, רצון למות תחושת חוסר ערך עצמי מאשים עצמו בכל דבר רע כעוס, עוין הופעה חיצונית: הופעה מרושלת, מוזנחת. אין התאמה למזג אוויר. מצב גופני: רזה מאוד / שמן מאוד חולה לעיתים קרובות עייפות תמידית, עור חיוור רעב / חוסר תיאבון - כרוני חבורות רבות,כוויות, נשיכות - בשלבי החלמה שונים וללא הסבר סביר. קשיי הליכה / ישיבה, גירוי בישבן או באיברי מין.

18. ציור ומשחק: מצייר עצמו קטן מאוד יחסית מצייר סיטואציות מיניות רבות, שליליות ציורים ללא צבעוניות הימנעות ממשחק, חשש מציור, משחקי דמיון התנהגות: חוסר משמעת קיצונית תוקפנות, התקפי זעם נוטה להזיק לסביבה או לעצמו חשש מקשר עם מבוגרים, לא יוצר קשר עין. מסרב או מתחמק מלענות על שאלות בנוגע לפגיעות פיזיות נוטה לאחר או להעדר או להפך – לא רוצה ללכת הביתה. פחד מעזרה רפואית, פעילות פיזית, החלפת בגדים בנוכחות חברים.

19. יחס ההורה אל איש המקצוע: 1. לא מגיע לפגישות / מגיע אך מסרב לדון בקשיים של הילד מאשים את המסגרת בהתנהגות של הילד ומסיר אחריות מאשים אתכם בנסיון לחדור לחיי הילד ודורש התמקדות בתחום הלימודי נסיון לעורר תשומת לב לבעיות גופניות, רגשיות ולצרכים רפואיים לא נענה. מידע נוסף: חוסר מגע פיזי בין הילד להורה התנהגות אלימה – הורים, אחים הילד לא יכול לשתף את ההורה בחוויות עקב אי זמינות פיזית / רגשית הילד מרבה להיעדר, לשוטט, לישון אצל חברים יחס הילד אל ההורה: חרדה קיצונית לשלום ההורה מטפל בהורה כאילו פרש עליו חסות צייתן, מפוחד, מרצה יחס ההורה אל הילד: מאשים, מפחית מערכו, רק שלילי לא קשוב, לא מאפשר לבטא תחושות שליליות אדיש /ביקורתי / מאשים מטיל הגבלות ועונשים קשים, מאיים באיום פיזי או בנטישה לא מאפשר לילד להשתתף בפעילויות חוץ לימודיות, לפגוש חברים. יחסים עם ההורים

20. חובת הדיווח על מה מדווחים? • עבירות מין: אונס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי. • הטרדה מינית –סחיטה באיומים, המעשה הנדרש בעל אופי מיני. • מעשה מגונה בעל אופי "קל" - נגיעה, צביטה, נשיקה או התערטלות חלקית, כשהתנהגויות אלה הן חד-פעמיות. למי ועל מי מדווחים: • תלמידים מתחת לגיל 12 – דיווח לפקיד סעד • תלמידים מעל גיל 12 – בעלי אחריות פלילית – דיווח גם למשטרה במקרים של עבירות מין והטרדה מינית.

21. התערבות בשעת משברCrisis Intervention - הסימן ביפנית מורכב משני סימנים שמשמעותם "סכנה" ו – "אפשרות.Crisis – (Weiji) - מקור המילה באנגלית הוא מהמילה היוונית שמשמעותה - "החלטה" "Krinein"

22. מטרות ההתערבות • הקלה על סימפטומים הקשורים במתח וחרדה בעקבות חשיפת האירוע. • החזרת כל הנוגעים באירוע לרמה תפקודית שהייתה לפני האירוע. • זיהוי והבנה של הגורמים שהביאו לאירוע הפגיעה המינית וטיפול בהם. • זיהוי גורמים בקהילה וכן כוחות בתוך המוסד שיכולים לסייע ולטפל. • ברור לגבי דרך ההתערבות בנושא דומה בעבר בכדי לאפשור הסקת מסקנות מהאירוע ושיפור דרך ההתמודדות לעתיד.

23. להלן דגשים המייחדים את נושא הפגיעה המינית • עלינו לבדוק האם האירוע התרחש בעבר או מתרחש גם בהווה. • הנושא טעון ורגיש מאד. הוא מערב את הפרטי האינטימי עם הציבורי. • רבים מאנשי המקצוע מגלים רתיעה בסיסית לעסוק בנושא וזאת מתוך חרדותיהם האישיות. • נושאים הקשורים בדת, ג'נדר, מעמד חברתי, ארץ לידה, עדה ותרבות, חייבים להילקח בחשבון בטיפול במקרים של פגיעה מינית. • יש קושי בסיס באבחון אירועים בין ילדים כפגיעה מינית.

24. תנו לנפגעת את המידע הדרוש נסו להישאר רגועים כבדו את שפת הנפגעת כבדו את אמונותיה ותרבותה הגרוע ביותר כבר עבר היו קשובים וערניים התייחסו לנפגעת ברצינות דאגו לאווירה מתאימה תנו תמיכה שוחחו, אל תלחצו לעולם אל תשקרו לנפגעת התערבות עם הנפגעת:1. יצירת קשר טיפולי עם הנפגעת.

25. עידוד ביטוי של רגשות ותחושות כואבים וכן מחשבות ואמונות הקשורים באירוע • - הנפגעת יכולה להיות מפוחדת, מבולבלת, זועמת או מוצפת. יש להכיל רגשות אלו ואחרים. • - יש מקום לברר גם את האמונות והמחשבות הקשורות באירוע בכדי לזהות את אלו שאפשר לתקנן. • - אני אשמה, עכשיו משנתגלו הדברים יהיה יותר גרוע, מה יקרה איתי עכשיו

26. 2. ברור לגבי הפגיעה עצמה וכן פרטים נוספים ברור כי אי אפשר לקבל תמונה שלמה ולא לכל השאלות יהיה מענה. חשוב לא ללחוץ ולברר את הדברים בעדינות רבה. מטרת הברור היא רק כדי להחליט איך להמשיך ולפעול.

27. חילוני/מסורתי/דתי/דתי לשעבר. פרטים כללים על הפגיעה: גיל בזמן הפגיעה: פגיעה קודמת: כן/לא. סוג הפגיעה: חד פעמית / מתמשכת. האם כרגע בקשר עם הפוגע: האם כרגע תחת איום: כן/ לא. סוג הפגיעה: שם גיל: מין : נערה/נער. פרטים כלליים : אזרח/עולה/בן מהגרי עבודה/אחר. יהודי/מוסלמי/אחר/ ברור ראשוני:

28. בקשת הנפגעת: התרשמות המברר: סיכום ביניים בסוף השיחה: שאלות לדיון עם הצוות: הכרות עם התוקף: מקום האירוע: גורמים המודעים לתקיפה: ברור ראשוני(המשך)

29. הערכת הכוחות והצרכים של הנפגעת.3 • זה המקום לנסות להעריך את כוחותיה של הנפגעת ולהבין מהם צרכיה.

30. 4.ניסוח של הסבר מרגיע של מה שקרה, תיקון "עיוותי חשיבה" הקשורים באירוע. • "עיוותי חשיבה" היינו מונח לא מוצלח במיוחד לתיאור פעילות קוגניטיבית שאינה תואמת את המציאות ואינה תורמת להרגעת האדם. מחשבות כמו: אני הבאתי את זה על עצמי, הרסתי את המשפחה שלי, עכשיו שיודעים עלי, ילעגו לי וישפילו אותי, חבל שסיפרתי, וכך הלאה. יש מקום להרגיע ונסות "לתקן" מחשבות אלו.

31. 5. ברור לגבי צורך בהמשך טיפול נפשי.6.ביצוע מסקנות ומעקב

32. הנחיות כיצד להתייחס לפוגע מיני • ככלל, יש להתייחס אל הפוגע מינית כאל מי שמסוגל לקחת אחריות על התנהגותו. • יש להיזהר מהנטייה להפוך את הפוגע לקרבן. • ככלל, אין לשוחח עם הפוגע לפני הדיווח למשטרה, או לפקיד סעד.

33. יש להסביר לפוגע כי הוריו ישותפו באירוע (בהתאם לחוק). לגבי פוגעים קטנים המתנגדים לזימון ההורים יש להיוועץ בפקיד הסעד. יש לציין לפני הפוגע הקטין כי איש המקצוע יידע אותו על שלבי הטיפול בעניינו. יש לציין בפני הפוגע את חובת הדיווח על האירוע לגורמים מוסמכים חיצוניים. יש להקשיב לפוגע במקום פרטי וביחידות. יש להקפיד על תגובה רגועה. יש לברר עם הפוגע פרטים ראשוניים אודות הפגיעה. יש להתייחס אל המעשה של הפוגע ולא אל אישיותו (לומר לו משהו כמו "המעשה שעשית חמור או אינו מקובל בחברתנו"). יש להעביר לפוגע מסר ברור שמעשה של פגיעה מינית הוא חמור ונמצא מחוץ לחוק ולנורמות ההתנהגות. כאשר מתעורר הכרח לשוחח עם התלמיד הפוגע יש להקפידעל עקרונות התגובה אלה