הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל

1. באהבה ובאמונה הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל 30 שנה לפטירתו מאמרותיו תרנ"א - תשמ"ב לקט: שמואל כ"ץ רב ת"ת 'נחלה', ממ"ד תורני לבנות הר-נוף, אולפנת חורב, ירושלים

2. בדורנו צריך להרבות בשני האלֵפים - אהבה ואמונה. רק ע"י ריבוי אהבה נוכל לקרב לבבות ולהאיר את הדרך לדור, יש להרבות אמונה מתוך אהבה. מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל מפרש באופן זה את המשנה במסכת אבות (א,יב): "הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן. אוהב שלום ורודף שלום. אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". בלשונו של הלל יש לדייק, שלא אמר לאהוב את הבריות כדי לקרבן לתורה, מפני שזו אינה אהבה אמיתית, וממילא לא יוכל לקרבן לתורה. רק כאשר אהבת הבריות תהא אמיתית ועומדת בפני עצמה, היא תשמש בסיס לכך, שיקרבו את הבריות לתורה.

3. לפני השיחה על פרשת השבוע נהג לומר: מהו דבר ה' המגיע אלינו בפרשה זו. "אנו נפגשים עם רבונו של עולם". • על חובת לימוד אמונה: • האחת - מהגר"א שאמר: כי ספר הכוזרי הוא טהור וקדוש ועקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו. • והשני - מהגמרא שאומרת: כי לעתיד לבוא יישאל האדם: "נשאת ונתת באמונה"? • וכי כל אדם יש לו עסק שהוא נושא ונותן? אלא הפרוש הוא - שיש לשאת ולתת בלימוד האמונה.

6. בשיפולי הגלימה עמ'42 שם, עמ' 115

9. להתנחל בכל מלוא רוחב ארצנו, ליישב את שוממותיה, היא מצות התורה הברורה והמחייבת את כולנו... עם שקידת ההתנחלות צריך להרבות חינוך והסברה לחשיבותה החיונית. ריבוי החינוך וההסברה לחשיבות הזאת, איננה סתירה וניגוד אלא השלמה ושכלול לה". ארץ הצבי, יד לפיכך אחת ולתמיד הדברים ברורים ומוחלטים, כי אין כאן שום שטחים ערביים ואדמות ערביות, אלא אדמות ישראל, נחלות אבותינו הנצחיות, אשר אחרים באו ובנו עליהם, שלא ברשותנו ונוכחותנו, ואנחנו מעולם לא עזבנו ולא נתקנו את נחלות אבותינו, תמיד המשכנו כל קשרי תודעתנו איתן, וכל תוקפה של מחאתנו הנמרצת כלפי ההחזקה האכזרית והמלאכותית שלהם בהן. כן מצווים אנחנו בשחררנו אותן, וכן לא נעוזב אותן ולא נינתק מהן."

11. "אל תהיו קוקיסטים" "מתוך" "אילולא נפלתי לא קמתי"; הייאוש מהגאולה בדור האחרון הייסורים בדורנו, כחלק מתהליך הגאולה "התורה הגואלת" מתוך הנפילות והייאוש תבוא בעז"ה הגאולה השלימה אני ההמשך האבסלוטי של אבא!" הרי אתם יודעים שאין לי ילדים - אתם הילדים שלי!

12. הישיבה שלנו אינה רק ישיבה, זוהי תנועה, זה ציבור, זה עם שלם שנושא אתו את החזון של אבי הרב.

14. בכותל הערבי עם שחרורו בכ"ח באייר תשכ"ז: ידעו כל ישראל וכל באי עולם, שבפקודת ה' בורא עולם חזרנו הביתה. חזרנו אל נחלת אבותינו, ולא נזוז מכאן! לנתיבות ישראל, א עמ' 18

15. "לפני תשע-עשרה שנה, באותו לילה מפורסם (ליל "כ"ט בנובמבר"), בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי עשר - "ואת ארצי חילקו"! איפה חברון שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה שכם שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה יריחו שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה עבר הירדן שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!". מתוך שיחתו בליל יום העצמאות הי"ט, תשכ"ז; לפני פרוץ מלחמת ששת הימים

16. החומר לעיל נלקט מהספרים הבאים: הרב שלמה אבינר, רבנו: הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, (הרב זאב נוימן: עורך), הוצאת ספריית חוה, ירושלים תשס"ד. הרב יאיר אוריאל, בשיפולי הגלימה - הרב צבי יהודה הכהן קוק: סיפורים מחייו, הדרכותיו והנהגותיו, ירושלים תשע"ב. וולברשטין הילה, הרב שלום קליין ורזשמחה (עורכים), משמיע ישועה: לדמותו של הרב צבי יהודה קוק, הוצאת המכון התורני אור עציון, מרכז שפירא תש"ע. הרב אברהם רמר, גדול שימושה: מתורתו ומעשיו של רבנו הרצי"ה, הוצאת המלכים, טבת תשנ"ד.