110 likes | 369 Views
שנת השפה העברית. גלגולה של מילה סיפורי מילים. מעמדה של השפה העברית. שאלת השפה העברית מקומה ומעמדה במקום הציבורי, היא מעבר למשהו בית ספרי. זהו נושא בעל הישגים לאומיים ותרבותיים, כל מי שנמצא כאן רוצה לעבוד קשה על מנת שתהיה שליטה בשפה והכרה בה.
E N D
שנת השפה העברית גלגולה של מילה סיפורי מילים
מעמדה של השפה העברית שאלת השפה העברית מקומה ומעמדה במקום הציבורי, היא מעבר למשהו בית ספרי. זהו נושא בעל הישגים לאומיים ותרבותיים, כל מי שנמצא כאן רוצה לעבוד קשה על מנת שתהיה שליטה בשפה והכרה בה. ( מזל שינאק- מפמרית תחום שפה משרד החינוך)
מלמדים מילה ביום למה דווקא מילה ביום? המילה היא החלק הנגיש ביותר של השפה. המילה עצמה הוא נושא שכמעט ואינו נלמד באופן עצמאי. לכל מילה יש דמות וצבע וההתחברות אל המילה היא הדרך ללמוד את השפה.
איך נגשים לסיפורה של מילה? בוחרים מילה ומנתחים אותה דקדוקית. מגיעים לשורש המילה ולמשמעות שלה. השפה העברית החדשה פועלת בשיטת השורשים. העברית החדשה ,הכניסה מילים רבות בשפה שלא צמחו בשיטת השורשים ,לשיטת השורשים ובכך אפשרה להתבונן במילה ולגעת בה ולהבין את המשמעות שלה. לשורש יש משמעות ובלעדיו השפה קורסת.
המילה כיחידה פונטית המילה היא יחידה פונטית גם הצורות מלמדות. הפונטיקה היא הבסיס וגם בה יש יסודות של משמעות בעיקר מילים שבהן יש אונומטופיאה: (מילים שמחקות את הצליל ומחקות את התנועה). ביאליק : הכניס בסיפורו את המילה "רשרוש" וגילה שמילה חדשה נלקחה מהתלמוד, ביאליק צחק שהרי הוא המציא אותה. ביאליק המציא את המילה "זמזום" עם שנקרא זמזמם וגם צליל שהושמע ע"י הדבורה.
צירופי לשון צירופי הלשון מרחיבים את השפה . צירופי הלשון בעברית מקורם במקורות היהודיים, ובתרבויות שונות ורק 10% מהם הם תוצרת של התרבות הישראלית החדשה. בצירופי הלשון משתמשים במטאפורות לשם הרחבת המשמעות של הצירוף. לדוגמה:דג, במקור מילה מקראית כשהיא מתחברת לעולם הצירופים היא מקבלת משמעויות חדשות: "הדג מסריח מהראש" (הדג מייצג מערכת שלטונית). "יש הרבה דגים בים" (ביטוי יהודי להדגיש שלא חסר).
הרחבת המשמעות של המילה המטרה היא לבחור מילים ולהרחיב להן את המשמעות. ככל שהשפה יותר מפותחת היא מוותרת על מילים. הרחבת המשמעות של מילה כוללת את סיפור התהליך ההיסטורי של גלגולה. הרחבה ושינוי משמעות של מילה אופייני לשפה העברית בזכות הרבדים השונים שיש בשפה העברית: שפה מקראית, שפה יום יומית, שפת רחוב (סלנג).
לכבוד שנת השפה העברית לקט משרד החינוך סיפורי מילים,צרופים וביטויים שנכתבו ע"י רוביק רוזנטל. בכל "סיפור מילה" מובאים הגדרה, גלגולי משמעות, קישור לביטויים אחרים, ציטוטים ממקורות שונים ודוגמות לאופן השימוש.
מה לעשות עם סיפורי המילים בכתות? מומלץ להציג בפני התלמידים סיפור מילה בכל יום, לנהל שיחה על המילה (הצירוף) ועל אפשרויות השימוש בה בהקשרים שונים. אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב סיפור מילה משלהם. זו הזדמנות לעמוד על תיקוני לשון או תיקוני הגייה. כדאי ליצור בכיתה סביבת למידה שבה יצטברו סיפורי המילה השונים.