הקהילה הבדואית בנגב

1. הקהילה הבדואית בנגב עקרונות לקידום הסדר בר קיימא

2. תמונת מצב של התיישבות הבדואים: • 45,000 מבנים לא חוקיים. • התפרסות של כ-80,000 תושבי הכפרים הלא מוכרים על שטח של כ-750,000 דונם בלמעלה מ2200 ריכוזים שונים. • ילודה הכי גבוהה בעולם, כל 13 שנה האוכלוסייה מכפילה עצמה. • פשע ועבריינות באחוזים גבוהים מאוד בקרב הבדואים ביחס לחלקם באוכלוסיה. תאונות דרכים רבות בהם מעורבים בדואים,כלכלה שחורה, ריבוי נשים (פוליגמיה). • אבטלה גבוה מאוד, מרבית האוכלוסייה מתקיימת מדמי אבטלה, קצבאות וכדו' • זיהום סביבתי חמור וחסר תקנה. • רמת חינוך נמוכה מאוד. • ניכור הולך וגדל בקרב הדור הצעיר ביחס למדינת ישראל חוקי וערכיה.

3. נקודות מוצא לקביעת המדיניות: • תהליך הסדרת ההתיישבות חייב להיות מהלך הוליסטי. (קרקעות, התיישבות, חינוך, פרנסה וכו') • הבדואים הינם אזרחים שווי זכויות. • הבדואים הינם אזרחים שווי חובות. • במדינת ישראל יש מצוקת קרקעות, ולכן היא אינה יכולה לאפשר התיישבות מפורזת ומפוזרת.בצורת ההתיישבות הקיימת, אין למדינת ישראל את היכולת לספק לתושבי הפזורה את השירותים הבסיסיים הראויים לכל אדם.

4. נקודות מוצא לקביעת המדיניות: • המדינה תיזום את המהלכים ולא המתיישבים. • הסדר ההתיישבות במקביל להסדר הקרקעות ולא כמהלך תלוי אחד בשני. • אין לתושבי הפזורה מנהיגות שנבחרה כחוק, ישנם נציגים של גופים שונים אך הם אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה. לעניין הסדרת הקרקעות- אין אף נציגות מקובלת. • מפתח פיצויים ידוע וקבוע בחוק. • המדינה חייבת למלא את התחייבויותיה מהעבר. • ככל שהזמן עובר הבעיה מחריפה ופתרונה מסתבך ומתייקר. • שאיפה להסכמה והדברות עם הבדואים.

5. מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית • מדיניות הסדרת ההתיישבות • מדיניות הסדרת הקרקעות • מדיניות כללית בעניין הרשות החדשה.

6. מדיניות להסדרת ההתיישבות • הרחבה של ישובים קיימים ושיפור התשתיות • הקמת ישובים זמניים עם מבנים יבילים/ קרוונים, ומאידך, נקיטת יד קשה כלפי בניה לא חוקית חדשה. • הכנה של מפת האינטרסים והאפשרויות. • תכנון הקמת ישובים חדשים על קרקעות מוסדרות. • "פינוי בינוי" בכפרים קיימים. • מנהל מקרקעי ישראל הוא הבעלים של הקרקע בישובים החדשים. • החלטה על כמה ישובים חדשים יוקמו ומאפייניהם.

7. מדיניות להסדרת ההתיישבות 8. הישובים יוקמו לכל תושבי הפזורה ולא לשבט מסוים. 9. תקבע זכאות לרכישת מגרש, לא יינתנו מגרשים בחינם. 10. פיצוי למחוברים רק למבנים שנבנו לפני נובמבר 98' 11. ייסוד מנהיגות מוסכמת וחוקית. 12. בנייה רוויה. 13. הקמת מרכזי שירות לציבור. 14. הגבלת מהלך הפינוי מרצון בזמן. 15. אכיפת מעבר לישוב קבע

8. מדיניות הסדרת הקרקעות • ברור תביעת בעלות ע"י וועדת ברור מקצועית ברשות שופט/ ברור בבית משפט לענייני קרקעות. 2.הגעה לפשרה עם מנהל מקרקעי ישראל.

9. תהליך ברור תביעות בעלות • מדינת ישראל אינה יכולה להכיר בתביעות הבעלות ללא תהליך ברור זכאות. • על הוועדה להחליט על הליך לברור תביעות הבעלות. בית משפט או וועדה מקצועית • הקמת בית משפט לענייני קרקעות./ וועדה מקצועית ברשות שופט. • יתוגברו התביעות הנוגדות • מי שלא ימצא זכאי לקרקע לא יוכל לגשת לדרך הפשרה. • יחוקקו חוקים המגדירים מהם הקריטריונים לקבלת זכות בקרקע. • החייאה של תביעות הבעלות.

10. מדיניות לפשרות בתביעות בעלות • אסור להגדיל את התמורות בקרקע. • יש לקבוע הוכחות המאפשרות מתן פשרה בקרקע • תיחום זמן להגעה לפשרה • קביעת מפתח לפיצוי במסגרת פשרה. • תובע בעלות על ישוב בפוטנציה • תביעות בעלות שלא מוחזקות. • קרקע שתרשם על שם התובע, הינה קרקע חקלאית ואסור לבנות עליה. • בקביעת הפיצויים יש לזכור, כי הגדלה של הפיצויים תינתן גם למי שהגיע בעבר להסדר שכלל התחייבות להשוואת פיצויים.

11. מדיניות כללית בעניין הרשות החדשה. • סמכויות הרשות • כל מהלכי הרשות יהיו מעוגנים בחוק. • הסברה • הרשות תמשיך ללוות את הישובים הבדואים

12. השלמות חקיקה • קצבאות • ביגמיה/ פוליגמיה • כלכלה שחורה • איכות הסביבה

13. סיכום

17. התפלגות מקורות ההכנסה