Law and Society Review

1. הפורום למשפט וחברההפקולטה למשפטיםאוניברסיטת חיפהסקירת גיליונות אחרונים של כתבי העתLaw and Society ReviewLaw and Social Inquiry3.3.2009ירון זיגלר

2. Law and Society Review

3. When Deterrence and Death Mitigation Fall Short: Fantasy and Fetishes as Gap-Fillers in Border RegulationMary D. Fan בעיית השליטה בגבול ארה"ב- מקסיקו: פנטזיה ורצון שלא להתמודד עם המציאות לפני יותר מעשור: תחילת יישום פרדיגמת "מניעה תוך הרתעה", על ידי תוכנית Operation Goalkeeper- לשם הפחתת החדירות לארה"ב מאפייניה: 'השתוללות' בבניית חומות, 'יד קלה על ההדק' בעת אירועי חדירה לעבר המהגרים תוצאות מפתיעות (?) לשימוש בפרדיגמה: הסטת המהגרים אל נקודות מעבר מסוכנות יותר עליה חדה בשיעורי התמותה בקרב המהגרים הרתעה פחותה מהמצופה בעקבות השימוש

4. When Deterrence and Death Mitigation Fall Short: Fantasy and Fetishes as Gap-Fillers in Border Regulation • ניסיונות מקבילים וכושלים להפחתת מספר הפגיעות בנפש (לדוגמא: בנייתם של מיכלי מים לאורך הגבול)- נמשכים למרות אי האפקטיביות • המגמה המתוארת במאמר: שימוש בפנטזיה ובפטיש (גילומו של רושם מוטעה המסייע להתכחש למציאות קשה) על ידי החברה האזרחית, שמיישמת גם היא את הפרדיגמה ומוציאה אותה לפועל, על אף אי ההצלחה המוכחת שלה • הפנטזיה מניעה לפעולה ומובילה לאי הכרה לאלמנט מרכזי בדיני הגבולות: יצירתם של 'חיים טובים' הכוללים זכויות ופריבילגיות, על חשבון 'חיים בסיסיים' הנעדרים אותן.

5. When Deterrence and Death Mitigation Fall Short: Fantasy and Fetishes as Gap-Fillers in Border Regulation • הפטיש מביא להתעלמות מכך ש'חייהם הטובים' של תושבי המקום מחוזקים ע"י הפגיעה ב'חייהם הבסיסיים' של המהגרים • מבנה המאמר: • חלק ראשון- תיאור הקמת האמצעים השונים (חומות, מחסומים, מיכלי מים) ע"י התושבים באזור מעבר הגבול בין אריזונה לסונורה • חלק שני- ניתוח השפעות הפנטזיה והפטיש על שימור המצב הקיים למרות אי האפקטיביות המתוארת • חלק שלישי- הסבר השפעות אלו, והשפעותיהן של פנטזיות באופן כללי

6. "It's Just Black, White, or Hispanic": An Observational Study of Racializing Moves in California's Segregated Prison Reception Centers Phillip Goodman • נקודת הפתיחה למאמר, פס"ד Johnson V. California: יש לבחון באופן הנוקשה ביותר האפשרי מבחינת ביקורת שיפוטית חוקתית את הפרקטיקה הבלתי כתובה של מחלקת הענישה של קליפורניה, היוצרת הפרדה גזעית בין שותפים לתאים במרכזי קליטת אסירים. • הפרספקטיבה ממנה בוצע המחקר מבחינה סוציולוגית היא אינטראקציוניזם,וזאת בהסתמך על תצפיות שנערכו בשני מרכזי קליטת אסירים בקליפורניה. • נמצא כי קיים שיתוף פעולה בין אסירים לשוטרים/ סוהרים על מנת להגיע ל"הבנות מוסכמות" באשר להחלטות הנוגעות לשיבוצי המגורים.

7. "It's Just Black, White, or Hispanic": An Observational Study of Racializing Moves in California's Segregated Prison Reception Centers • שיתוף פעולה זה מתרחש (אם כי לא תמיד תוך הסכמה מלאה) וקובע כיצד יקוטלג כל אסיר מבחינת השתייכותו הגזעית/ אתנית או חברותו בקבוצה/ כנופיה מסוימת, בתוך מסגרת שיצרו המחלקת לענישה ולמעקב אחר שיקום הנובעות מ"ההבנות המוסדיות בנוגע לצרכי המגורים". • מנהלים, שוטרים ואסירים כאחד הינם בעלי השפעה על סיווג וקטגוריזציה אלו, למרות מקורות הכוח השונים שלהם, כשהדבר מתאפשר מתוך מסגרת מערכת היחסים השוררת במתקנים הללו. • כפי שמציין ווקאנט, הכלא הוא "מכונה ליצירת גזע". הדלק למכונה זו הוא סדרת ההסכמות המובנות שתוארה, הנוצרת על פני השטח. להסכמות אלו השלכות חשובות מבחינת כל המעורבים בדבר: מנהלים, שוטרים ואסירים.

8. Globalization as Boundary-Blurring: International and Local Law Firms in China's Corporate Law MarketSida Liu • ההתפשטות הגלובאלית של פירמות משפטיות (משרדי עורכי דין בין לאומיים) מביאה לקרבות רגולטיביים וקונפליקטים בתחום העבודה, במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. • המחקר משתמש בסין, כמקרה מבחן לשינויים ביחס "גלובאלי-מקומי" המתרחשים בתהליך הגלובליזציה של הפרופסיה המשפטית, ולשם להבנת תפקיד הממשל בכינון השוק המשפטי-תאגידי. • הגלובליזציה בשוק המשפטי הסיני- תהליך של טשטוש גבולות והכלאה: • משרדים מקומיים משתנים מבחינה מבנית כך שיוכלו לפנות לשוק העולמי (הקמת מחלקות חדשות, הכשרה שונה של עורכי הדין וכיו"ב) • משרדים גלובליים נעזרים במומחים משפטיים סינים

9. Globalization as Boundary-Blurring: International and Local Law Firms in China's Corporate Law Market • ביטויים לטשטוש הגבולות הנזכר: • שינויים בתוככי המשרדים • נתיבי הקריירה של עורכי הדין • מדיניות רגולטיבית מצד המדינה • תוצאות טשטוש הגבולות: מעבר דו כיווני של מומחים מקומיים (בין משרדים מקומיים וגלובליים ולהפך) ומעבר משיתוף פעולה לתחרות בין שני סוגי הפירמות (מאבק על פלחי שוק זהים) • עקב כך, הממשלה מתקשה, באופן הולך וגובר, ליישם מדיניות מהותית כלשהי על מנת לחדד את קו הגבול המטושטש בין סוגי הפירמות

10. Globalization as Boundary-Blurring: International and Local Law Firms in China's Corporate Law Market • המאמר מסביר את שלוש התוצאות הללו על פי מודל סוציולוגי שמפותח בו לסיטואציה הכללית של טשטוש גבולות, שיכול לשמש להבנה וחקר של הגלובליזציה של הפרופסיה באופן רחב יותר • על פי המאמר, התוצאות שהוזכרו (מעבר המומחים, תחרות בין הפירמות והיעדר יכולת ליישם מדיניות מבחינה בין סוגי הפירמות) נובעות מכך שבעבר נקט הממשל בעמדה דו משמעית באשר לעיסוק הגלובלי בפרופסיה בשוק המקומי: • מחד, היתר לפתיחת נציגויות של משרדים זרים • מאידך, איסור על עיסוק בחוק הסיני ועל העסקת עורכי דין סינים • המדיניות הובילה לכך שבתחילה שימשו החברות המקומיות כ"חותמות גומי" של החברות הזרות, ללא פעולה מהותית משותפת. • בהבינן כי הן מאבדות פלח שוק נכבד, שינו החברות המקומיות את פעולתן ושיתוף פעולה זה הפך לתחרות.

11. Bilateral Investment Treaties, Credible Commitment, and the Rule of (International) Law: Do BITs Promote Foreign Direct Investment?Jason Webb Yackee • קו ארוך של מחקרים, שראשיתו במחקרו של מקאוולי- "קשרים עסקיים בלתי חוזיים" (1963), גורס כי לכללים החוזיים של הדין הפנימי יש, לכל היותר, השפעות "בלתי ישירות, עדינות ודו משמעיות" על התנהגות הפרטים במישור העסקי, עד כי ניתן לכנותם "עיטורים". • לעומת זאת, השפעת הדין הבין לאומי לא נחקרה לעומק על ידי חוקרי משפט וחברה • מאמר זה מתמקד בהשפעה זו, כששאלת המחקר הינה האם (ועד כמה) משקיעים זרים מתחשבים בשאלת קיומן של הגנות בין לאומיות חזקות, ובאופן ספציפי, קיומן של אמנות השקעה הדדיות (Bilateral Investment Treaties), בבוחרם היכן ומתי להשקיע.

12. Bilateral Investment Treaties, Credible Commitment, and the Rule of (International) Law: Do BITs Promote Foreign Direct Investment? • המאמר בוחן תוצאות של מחקר סטטיסטי באשר לקישור הקיים, אם בכלל, בין קיומן של אמנות השקעה הדדיות במדינות/ אזורים מסוימים לקיומם של זרמי השקעה גדולים באותן מדינות. • נמצא: אין קשר ברור בין קיום האמנה לבין השקעה באותה מדינה. • השלכות הממצאים ע"פ המחקר: • הדבר עולה בקנה אחד עם מחקרי העבר בתחום- שכן האמנה המדינתית לא משפיעה על נכונות להשקיע במדינה עצמה (דהיינו הדין ה"פנימי" אינו משפיע). • אולם, הדבר עומד בסתירה לסברה רווחת בספרות הנוגעת לאמנות ההשקעה ההדדיות, לפיה לאמנות אמורה להיות השפעה דרמטית על התנהגות המשקיע.

13. The Structure of American Legal Institutions and the Diffusion of Wrongful-Discharge Laws, 1978–1999Robert C. Bird, Donald J. Smythe • שאלת המחקר במאמר הינה כיצד השפיע המבנה החברתי של מוסדות משפטיים אמריקניים על פיזורה על-פני זמן של פסיקה הנוגעת לפיטורים אסורים ודוקטרינת "העסקה ברצון" (EAW- Employment at will) בין השנים 1978-1999. • בנוסף נבחנה השפעתם של משתנים כלכליים ופוליטיים על פיזור זה. • הממצאים: • בתי משפט מאותה ערכאת שיפוט השפיעו מבחינת תקדימיהם על בתי משפט מאותה ערכאה יותר מאשר בתי המשפט במדינות השכנות, וזאת אף שעסקו בחוקים מדינתיים ולא פדראליים. • השפעות המשתנים הכלכליים והפוליטיים: להשפעתם של המשתנים הפוליטיים נמצאו הוכחות מוגבלות. להשפעתם של המשתנים הכלכליים לא נמצאו הוכחות כלל, אף שלחוקי עבודה חדשים יכולות להיות השפעות כלכליות מרחיקות לכת.

14. The Structure of American Legal Institutions and the Diffusion of Wrongful-Discharge Laws, 1978–1999 • המאמר מתבסס ויוצא מתוך תיאורית הרשת החברתית (Social Network Theory). בתי המשפט השונים נתפסים כשחקנים ברשת החברתית של המשפט האמריקני, כשהתופעה הנבחנת היא השפעתם של שחקנים מסוימים על שחקנים אחרים. • בחינת התופעה האמורה מוליכה למסקנה לפיה לא המרחק הגיאוגרפי הוא שהכריע לעניין אימוץ התקדימים הנוגעים לפיטורים האסורים, אלא מהות המוסד המשפטי שקבע אותם. • מתודולוגית, המחקר מתבסס על מידע שהגיע באמצעות בחינת כל המשתנים הבלתי תלויים במרווחי זמן מופרדים, כאשר בתום כל אינטרוול זמן נבחנה השפעתו של כל משתנה בנפרד.

15. Coordinating in the Shadow of the Law: Two Contextualized Tests of the Focal Point Theory of Legal ComplianceRichard H. McAdams, Janice Nadler • על פי תיאורית נקודת המוקד של ציות לחוק, עיגונה בחוק של נורמת התנהגות יכולה לעתים לגרום לנבואה המגשימה את עצמה- כלומר, במצבים בהם לאנשים יש תמריץ להכווין את התנהגותם לדרך מסוימת, המשפט יכול לספק מסגרת להבנה ותחזית לגבי התנהגותם של הפרטים. • התיאוריות האחרות הקיימות בתחום הציות לחוק מדגישות את חשיבותו של אפקט הסנקציה או הלגיטימציה. • מטרת המאמר היא להראות שהחוק יכול בנוסף להכווין התנהגות, מלבד בדרכים שהוזכרו, רק באמצעות הבלטתה של תוצאה מסוימת (קיומה של נקודת מוקד). • המאמר בוחן טענה זו בשני ניסויים התנהגותיים, בהם קובעו השפעות הסנקציה והלגיטימציה.

16. Coordinating in the Shadow of the Law: Two Contextualized Tests of the Focal Point Theory of Legal Compliance • ניסוי א'- בו נמצא שכלל משפטי מחייב הפועל בסכסוכי רכוש השפיע רק כאשר הייתה קיימת נקודת מוקד: • ההתרחשות העובדתית: מעין משחק "דילמת האסיר" בין שני פרטים בנוגע לבעלות על חתול, כאשר התיאום, המוקד, מותווה על ידי חוות דעת של צד שלישי. • השפעת הסנקציה נוטרלה על ידי היעדרם של פרסים או סנקציות בהתאם להישמעות/ סירוב לפעול על פי חוות הדעת. השפעת הלגיטימציה נוטרלה על ידי העובדה שהצד השלישי לא נבחר בדרך שתעניק לו לגיטימציה (בחירה המוצגת כאקראית). • לשני השחקנים נאמר כי החוק מעדיף את הצד שכנגד • נמצא כי שניהם פעלו על פי החוק וויתרו על החזקת החתול (צעד שמזער את נזקם מבחינת תוצאות המודל- מעין שיווי משקל נאש במשחק של דילמת האסיר) רק כאשר ניתנה אכן חוות דעת מאת צד ג'.

17. Coordinating in the Shadow of the Law: Two Contextualized Tests of the Focal Point Theory of Legal Compliance • ניסוי ב'- בו נמצא שאפילו כלל דיס-פוזיטיבי, למשל בדיני חוזים, יכול לשמש כנקודת מוקד מבחינת הכוונת ההתנהגות שבו. • ההתרחשות העובדתית: מעין משחק "מלחמת המינים", בין שני צדדים למו"מ לכריתת חוזה, שכל אחד מהם מעדיף סוג פיצוי אחר. החוק נותן עדיפות באמצעות כלל דיס-פוזיטיבי לאחד הצדדים. • אלמנט מלחמת המינים התבטא בכך שעל הצדדים הוטל לבחור את סוג הפיצוי אליו יחתרו במו"מ, כשאם בחירתם לא תהיה זהה, לא ייכרת חוזה. • הממצאים: מרב המשתתפים בחרו בכלל הדיס-פוזיטיבי, על מנת לאפשר את כריתתו של החוזה. • התוצאה המשותפת לשני הניסויים היא כי כללים משפטיים יכולים להתוות נקודת מוקד, שככל הנראה אל סביבותיה יכווינו הפרטים את התנהגותם.

18. Campaigning for the Bench: The Corrosive Effects of Campaign Speech?James L. Gibson • בשנים האחרונות חל שינוי באופנים בהם מועמדים למשרת שופט מדינתי בארה"ב מנהלים את קמפיין הבחירות שלהם. • בעבר, הקמפיינים נעדרו כמעט כל תוכן של מדיניות, וכללו בעיקר שיווק של הניסיון המשפטי של המועמדים, תכונות ומסלולים שונים שעבר המועמד שיסייעו במילוי תפקיד השופט. היום, במרבית המדינות האמריקניות, קמפיינים אלו הינם בבחינת שריד מן העבר (אם בכלל קיימים בנמצא). • קמפיינים מודרניים למשרות שיפוטיות שאבו מאפיינים של קמפיינים למשרות פוליטיות אחרות ובהם הפצרות לתרומה למימון הקמפיין, שימוש בפרסומות תוקפניות ואף, באופן חסר תקדים, הבטחות להחלטות שיקבלו אם ייבחרו לכס השיפוט.

19. Campaigning for the Bench: The Corrosive Effects of Campaign Speech? • סגנון זה של הקמפיינים השיפוטיים מעורר דאגה, מתוך חשש לחתירה תחת הלגיטימציה של המוסדות השיפוטיים. • חששות אלו, בכל אופן, אינם מבוססים על ראיות אמפיריות ביחס לשינוי העמדות הציבוריות והלגיטימציה המיוחסת למוסדות השיפוטיים בעקבות הקמפיינים המתוארים, כפי שיתואר להלן. • המחקר מתבסס על ממצאי סקר שנערך במדינת קנטאקי על מנת לברר האם תפיסות הציבור את בתי המשפט מושפעות מצורות שונות של פעילות קמפיינית. • נמצא כי לפעילויות קמפייניות שונות יש השלכות שונות, במידה רבה, לעניין זה. • כך למשל, בעוד שהצהרות לגבי מדיניות שיפוטית ע"י מועמדים למשרות שיפוט אינן חותרות תחת הלגיטימציה השיפוטית, הבטחות לגבי מדיניות כן עושות זאת.

20. Campaigning for the Bench: The Corrosive Effects of Campaign Speech? • בנוסף הושוו תפיסות הציבור את בתי המשפט ורשויות מחוקקות שונות, והשלכות הפעילויות הקמפייניות עליהן, ונמצא כי המערכת השיפוטית אינה ייחודית בעניין זה כפי שניתן היה אולי להניח. • לסיכום, דן המאמר בשאלת עצם קיום בחירות למשרות השופטים העליונים בהרבה ממדינות ארה"ב, שאלה הזוכה ליחס רב בשנים האחרונות, וקובע כי יש מקום לחקר נוסף בנושא, גם בהתבסס על המסקנות שהוזכרו.

21. Law and Social Inquiry

22. Beyond Therapy: Problem-Solving Courts and the Deliberative Democratic StateRekha Mirchandani • בתי משפט ל"פתרון בעיות" (בתי משפט המוכוונים לפתרון תחום ספציפי, כמו בתי משפט לענייני סמים, משפחה וכיו"ב), להבדיל מבתי המשפט המסורתיים, מנסים לרדת לשורש הבעיות האינדיבידואליות והחברתיות המניעות התנהגות עבריינית. • ההצדקות התיאורטיות העיקריות למוסדות אלו הן מהסוג שדיבר עליו מישל פוקו (להלן- פוקולדיאניות, Foucauldian). נאמר עליהן כי הם משתמשים בטכניקות טיפוליות, מכווינות להנדסה עצמית, בד בבד להעצמה עדינה של כוח המדינה. • הצדקה זו היא חלקית ואינה מסבירה באופן תיאורטי מלא את מהפכת הצדק שבתי משפט אלו מציעים:

23. Beyond Therapy: Problem-Solving Courts and the Deliberative Democratic State • בתי המשפט הללו פונים לא רק לשינוי אינדיבידואלי אלא גם לשינוי חברתי ותרבותי. • שילוב הרעיון הפוקולדיאני של ה"מדינה המטפלת" (כפי שפותח ע"י ג'יימס נולאן), יחד עם התובנה בדבר מנגנונים דיוניים דמוקרטיים המאפשרים מעבר מבני, כלומר תנועה בין מעמדית (כפי שמופיעה אצל הברמס ואחרים), מוליד תפיסה מאוזנת יותר ופתוחה יותר מבחינה אמפירית של בתי משפט אלו, מבחינת מניעיהם, יעדיהם והישגיהם בפועל. • כך למשל, נרצה לראות כיצד מטפל בית משפט מסוים מסוג זה לא רק בפרטים ספציפיים אלא את המגמות החברתיות הבאות כפועל יוצא מפסיקותיו.

24. The Ethic of Diversity: Local Law and the Negotiation of Urban NormsMariana Valverde • טורונטו: האמנם עיר בעלת מגוון חברתי-תרבותי "חוגג"? • נושא המגוון (ככלל ובעיר טורונטו בפרט) נחקר עד היום ע"י דמוגרפים, סוציולוגים ומתכנני מדיניות, אך כמעט שלא מזווית סוציו-משפטית. • המחקר בוחן שלושה מוסדות ותהליכים המתרחשים בעיר: • טריבונאל הרישוי בטורונטו • ערעור כנגד חוק עזר הנוגע לסטנדרטים קנייניים • קמפיין לשינוי הכללים המסדירים את מכירת המזון ברחוב בעיר • ממצא המפתח המשותף לשלושתם: התהליך המשפטי-מוניציפאלי מושפע וטומן בחובו נורמות אתנו-קרטיות, אנגלו-צנטריות ונוצריות בעיקרן.

25. The Ethic of Diversity: Local Law and the Negotiation of Urban Norms • למשל בנוגע לטריבונאל הרישוי- הרכב שמוצאו כולו "אירופי", לעומת מתדיינים שרובם הם מהגרים טריים. כמו כן, רוב ערעוריהם של המתדיינים נדחים. • אמנם הנורמות ניתנות לבדיקה מחדש במסגרת ביקורת שיפוטית או פרשנות, אך אין להמעיט בכוחו הנורמטיבי של החוק, ככזה. • מתודולוגית, המחקר נערך בהשראת ברונו לאטור ותיאורית רשת השחקן (Actor Network Theory) וחוקר את התהליכים המשפטיים הנזכרים, כמערכת רשתות שהאובייקטים המקושרים בהן משפיעים האחד על השני. • לצורך התייחסות זו, לא מבחין המאמר בין אובייקטים אנושיים לאובייקטים שאינם אנושיים. כך למשל, אין להבחין בין החלטות שמקבלת העירייה לגבי בני אדם לכאלו שהיא מקבלת לגבי מבנים, רכוש והשימושים שייעשו בהם.

26. The Social Life of Regulation in Taipei City Hall: The Role of Legality in the Administrative BureaucracyAnya Bernstein • שאלת המחקר: מהו תפקיד המשפט, בתוך הקונספציות של חברה ומדינה בקרב פקידי הממשל בעיר טאיפה, בירת טייוואן • התשובה תשתנה בהתאם להקשר: • בזירה הגלובאלית- המשפט מסמל מודרניות ויכולת לקחת חלק במערכת הבינ"ל • בשיחות פנימיות בקרב הפקידים- המשפט מסמל אידיאלים בלתי אפשריים, ונחשב לקשור בצביעות • בשיחות בקרב אזרחים- המשפט מסמל את קריסתן של מערכות נורמטיביות אחרות ונעלות יותר מבחינת ערכן החברתי • להבדיל מהפעולה מנהלית, התופעה המשפטית ככלל, נסמכת על הצדקות דומות לזו של כל פעולה חברתית אחרת- קיומם של קונצנזוס וקוהרנטיות תרבותיים- ונשפטת על פי יכולתה לקיים את ההתחייבויות לשמן נוצרה.

27. The Social Life of Regulation in Taipei City Hall: The Role of Legality in the Administrative Bureaucracy • להבדיל מהפעולה מנהלית, התופעה המשפטית ככלל, נסמכת על הצדקות דומות לזו של כל פעולה חברתית אחרת- קיומם של קונצנזוס וקוהרנטיות תרבותיים- ונשפטת על פי יכולתה לקיים את ההתחייבויות לשמן נוצרה. • המשפט לא מעצב באופן הגמוני את תפיסות המדינה והחברה של הפקידים, אלא מגדיר אספקט של שליטה בלבד, בשולי הלגיטימציה, שליטה התלויה בהצדקה שתגיע מנורמות אתיות אחרות. • טייוואן כמשל: • נבחרה בשל היותה מדינה שהתפתחה בעשורים האחרונים באופן מהיר ביותר, מקולוניה דיקטטורית למדינה דמוקרטית, תוך האצה פוליטית וכלכלית, שלא לוו באלימות ובפערים חברתיים, בהתאמה. • אף שנחשבת למדינה חזקה, המערכת המשפטית בה נחשבת חלשה ובעלת השפעה שולית. • ההחלטה לחקור את פקידי המנהל ולא את האזרחים, שונה מהגישה הכללית במחקרי משפט וחברה הנוטים להתמקד במי שנתון למרות הכוח ולא במפעיליו. הגישה שבמאמר, מתאימה אולי לגישתו של פוקו.

28. The Social Life of Regulation in Taipei City Hall: The Role of Legality in the Administrative Bureaucracy • המאמר משתמש במחקר אתנו-גרפי שערכה המחברת בנוגע למחלקה לפיתוח עירוני, בשכונה הנחשבת לפעילה מאד מבחינה פוליטית. • המידע נאסף על ידי המחברת בשני חלקים: שלושה חודשים של סקירת מסמכים וראיונות רשמיים ובלתי רשמיים עם פקידי המחלקה (חמישה במספר, לעומת 150 העובדים במשרד הממשל המרכזי), ושישה חודשים נוספים, רובם בהתנדבות במשרה מלאה במשרד המרכזי בבניין העירייה. • בשלב השני צברה המחברת כשלושים שעות של ראיונות מוקלטים, אך לטענתה מרבית החומר ששימש למחקר הגיע כתוצאה משיחות בלתי רשמיות שניהלה וצפייה בפקידים כאשר הם דנים ופועלים בינם לבין עצמם בעיסוקים רשמיים ובענייני דיומא.

29. Enacting the "Incomprehensible China": Modern European Jurisprudence and the Japanese Reconstruction of Qing Political LawCheng-Yi Huang • שאיפתו הגדולה ביותר של הקולוניאליזם היפני, החל מראשיתו בסוף המאה ה-19- הגדרה מחדש של המשפט והפוליטיקה הסיניים. • דוגמא יוצאת דופן לכך: המשפט המנהלי של אימפריית קינג, שיצר הממשל הקולוניאלי בטייוואן. • מטרותיו: • יצירת ממשל אדמיניסטרטיבי לקולוניה, ומעבר לכך: • הסדרה מחדש של המבנה המשפטי-פוליטי של סין, על פי קווים של מערכת משפטית מודרנית ורציונאלית. • הניתוח המשפטי שאומץ והניסיון לבנות מחדש את ה"חוק הפוליטי" המקומי מלמדים על היזקקות זרה ודו משמעית לאותנטיות: • מחד יפן היא הכובשת הקולוניאליסטית של טייוואן • בו בזמן, היא נשלטת על ידי תורת משפט אירופית מודרנית

30. Enacting the "Incomprehensible China": Modern European Jurisprudence and the Japanese Reconstruction of Qing Political Law • חלקי המאמר: • החלק הראשון- תיאור הקולוניזציה היפנית בטייוואן, בה מתרחשים תהליכים מקבילים של קולוניאליות ולאומיות בקרב התושבים- מה שהופכה ל"קולוניה דו- מהותית". • החלק השני- נטילתו של הממשל הקולוניאלי על עצמו את חקר המשפט המנהלי של אימפריית קינג והשוואתו לדין היפני הפנימי, בשל צורך באותנטיות (שהביא לפרשנות בעלת אופי מסורתי שלו). חקר זה מעיד על כפיפות כפולה, כאמור, של יפן (כקולוניאליסטית הנתונה לקולוניאליזם בעצמה) למספר השפעות תרבותיות, ביניהן גם האימפריה הסינית והנאורות האירופית.

31. Enacting the "Incomprehensible China": Modern European Jurisprudence and the Japanese Reconstruction of Qing Political Law • החלק השלישי- השימוש הדו משמעי באותנטיות במסגרת המשפט המנהלי של האימפריה, שבא לידי ביטוי בשלוש נקודות עיקריות: מקור החוק, המבנה הפוליטי והרגולציה היומיומית (משטרה, דת, גביית מסים). השימוש הנזכר מבטא ניסיון לשלב בין מקורות בלתי קוהרנטיים: המשפט הסיני המסורתי והמשפט המודרני הרציונאלי. • החלק האחרון- הקמפיין הנוגע להחדרת המשפט המנהלי של אימפריית קינג כמבטא כפיפות המאפיינת באופן כללי את הרפורמה המשפטית של מזרח אסיה. אם נפריד את ההשפעה האירופית על ההליך, המהווה את עמוד השדרה שלו, נפרד המונח "משפט אסיאתי" לחלקים שונים. לכן, גורס המאמר, הרפורמה המשפטית שפקדה את מזרח אסיה, היא בעצם הלאמה אירופית.

32. Braving Jim Crow to Save Willie McGee: Bella Abzug, the Legal Left, and Civil Rights Innovation, 1948–1951 • תפקידה של בלה אבזוג, בייצוג ווילי מק'גי במשפט אונס בשנים 1948-1951, המסמל את תחילת המלחמה העיקשת על זכויות האדם בארה"ב בשנים שיגיעו לאחר מכן. • הייצוג כחוויה ראשונית עבור אבזוג: היכרות ראשונית עם החיים בדרום ארה"ב, עתירה ראשונה לביהמ"ש העליון האמריקני, איום ראשון על חייה. • החברות בשמאל המשפטי- בעיקר גילדת עורכי הדין והחוגים הפמיניסטיים- כמעצבת את טיעוניה המשפטיים של אבזוג בעת הגנתה על מק'גי. • הקו המנחה בטיעון: התעלמות מוחלטת מן הטאבו באשר ליחסים מיניים בין גזעיים, ששרר עד כה במקרי אונס בדרום ארה"ב- קו ההפרדה הפנימי ביותר בין שחורים ללבנים באותה תקופה. • "המלחמה הקרה לזכויות האזרח": • ניסיון (כחלק ממגמה)- שלא צלח- לדרבן בתי משפט ועורכי דין למלחמה נרחבת יותר על זכויות אזרח, מאשר הושג בסופו של דבר בפס"ד Brown (1954)- איסור על סגרגציה פומבית.

33. Braving Jim Crow to Save Willie McGee: Bella Abzug, the Legal Left, and Civil Rights Innovation, 1948–1951 • ייחודיות וראשוניות ייצוגו של מק'גי על ידי אבזוג: • פרסונאלית ופרופסיונאלית: שלושת עורכי הדין (הממונים) הקודמים סירבו לייצגו. • התמקדות ביישום דין האונס ולא רק ברובד הגלוי שלו: • דין האונס משמש, דה-פקטו, ליצירת הפרדה מעמדית וגזעית ברורה, ולא לשם המטרה המוצהרת שלו- הגנה על נשים. • מטרה זו (קיבוע ההפרדה) הייתה מטרתו המרכזית של הדין לכשנוצר. • דרישה להרחבת עקרון ה- Equal Protection, מעבר לזכות לחבר מושבעים הוגן, כך שיכלול זכויות רחבות יותר, בין היתר הזכות לבחירה חופשית של בן הזוג. • מוקד הדיון באשר לזכויות אזרח הוא עדיין פס"ד Brown, אולם מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שיש לראות בו רק אבן דרך אחת במאבק למען זכויות האזרח.

34. Braving Jim Crow to Save Willie McGee: Bella Abzug, the Legal Left, and Civil Rights Innovation, 1948–1951 • כך למשל, טיעונה רחב ההקשר של אבזוג, מעלה אל פני השטח את האופן בו משתמשות האליטות הלבנות הותיקות במשפט ובחוק על מנת לקבע את ההגמוניה שלהן כלפי אוכלוסיות חלשות. • הטיעון הנחה עורכי דין רבים במאבקם לזכויות אזרח וחיזק את העמדה שהתקבלה בסופו של דבר בעניין Brown. • סקירת ההיסטוריה של השמאל המשפטי האמריקני, דרך המסלול שעברה אבזוג: מאבקים שונים כסטודנטית, New York Chapter’s Committee on Constitutional Liberties, גילדת עורכי הדין הארצית, קונגרס זכויות האדם והארגונים הפמיניסטיים.