הפרק הירושלמי

1. הפרק הירושלמי הרכבת הקלה בירושלים

2. הרקע – תכנון התחבורה בעיר הצורך בתכנון מערך תחבורה חדש בעיר התעורר עוד בשנות ה- 60, ממספר סיבות עיקריות: • ירושלים הינה העיר הגדולה בארץ (מבחינת שטח ואוכלוסיה) • ירושלים הינה עיר הבירה, שרוב מוסדות השלטון והלאום מרוכזים בה • העיר פרוסה על מרחב גיאוגרפי רחב במיוחד עם אוכלוסייה הנמצאת במגמת גדילה מתמדת • המבנה הטופוגרפי של ירושלים, שהינו הררי ברובו, הקשה על מציאת פתרונות תחבורתיים יעילים • התשתית התחבורתית בירושלים – ללא רשת דרכים עורקית הולמת ובעלת מערכת תחבורה ציבורית בלתי אמינה ומיושנת.

3. תזכורת – מעגל המדיניות

4. שלבים בפתרון הבעיה (1) • הגדרת היעד: הקמת מערכת תחבורתית אינטגרטיבית, המשלבת בין הרכב הפרטי לבין התחבורה הציבורית וכן מקצה מקום למדרחובים, לשבילי הליכה ולמסלולי נסיעה לרוכבי אופניים, תוך שמירה על הבחנה דקה ומאוזנת ביניהם (מתוך אתר "תכנית אב לתחבורה"). • לאחר שהיעד הוגדר, הוחלט בעיריית ירושלים להקים צוות מקצועי לבחינת חלופות בנושא - צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים הנו גוף מקצועי,ייחודי ומוביל בתחומו והוקם במטרה להכין את תכנית האב לפיתוח כל תחומי התחבורה בירושלים, תוך שימוש במודלים תחבורתיים מתקדמים.

5. שלבים בפתרון הבעיה (2) • החלופה המועדפת היתה הקמת מערך תחבורה המתבסס על "רכבת קלה". • עיינו במקורות הבאים להבנת השיקולים לבחירה בפתרון זה: - "למה רכבת קלה?" – מתוך אתר תכנית אב לתחבורה - "השיקולים בעד ונגד רכבות עיליות ותחתיות" – מסמך ממרכז המחקר והמידע של הכנסת

6. שלבים בפתרון הבעיה (3) • עיגון חוקי עבור התוכנית: • "באוגוסט 1997 החליטה הממשלה (החלטה מס' 2457) על מדיניות ארצית להתמודדות עם בעיית הגודש בכבישים, בכלל זה בירושלים, ועל העדפת התחבורה הציבורית. ביוני 1998 קיבלה הממשלה החלטה (מס' 3913) שכללה הכנת תכנית רב-שנתית להקמת מערכת הסעה המונית בירושלים, המשלבת רכבת קלה. (מתוך דו"ח מבקר המדינה מספר 58ב)

7. שלבים בפתרון הבעיה (4) יישום המדיניות: • בעקבות ההחלטות האמורות הטילה הממשלה על משרד התחבורה ועל משרד האוצר לפרסם מכרז לביצוע השלב הראשון של הקמת הרכבת הקלה בשיתוף המגזר הפרטי בשיטת ה-B.O.T. ("בנה-הפעל-העבר"). • כמו כן הוטל על "צוות תכנית אב לתחבורה", שהוא אחד מיחידות "העמותה לתכנון, לפיתוח ולשימור אורבני-ירושלים", להכין הצעת תכנית לקו הראשון של הרכבת הקלה, שאורכו יהיה 13.8 ק"מ, וזאת במסגרת פעילותו בתכנון מערכת הסעה המונית בירושלים.

8. דוגמאות לנסיונות להשפיע על גיבוש המדיניות • המגזר הראשון – הממשלתי: • גיבוש התוכניות • קביעת המודל העסקי (BOT) • שיווק הפרוייקט • בחינת ההתקדמות והפיקוח עליה • המגזר השני – העסקי: • החברות המעורבות, לקידום הפרוייקט והעבודה בו • בעלי העסקים שנפגעו מן העבודות (בעיקר ברחוב יפו) • המגזר השלישי – האזרחי: • הגשת ערעורים על תוואי הנתיב • מחאות של התושבים כנגד התארכות העבודות • יוזמות אזרחיות שונות, למחאה ו/או תמיכה

9. והעבודות יוצאות לדרך מתוך אתר "סיטיפס", הזכיין שזכה במכרז הקמת הרכבת: • "סיטיפס" היא הקבוצה שזכתה במכרז להקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים ולתפעולו עד שנת 2036. הקבוצה מביאה לירושלים עוצמה כלכלית, חדשנות טכנולוגית ותודעת שירות חדשה ומתקדמת. לחמש החברות, מישראל ומחו"ל המרכיבות את הקבוצה, ניסיון עשיר והצלחות מוכחות בביצוע פרויקטים מורכבים בתחומים מגוונים בכלל ובתחום התחבורה הציבורית בפרט (רכבות כבדות, רכבות קלות, הפעלת שירותי תחבורה ציבורית ועוד).

10. היבטים כלכליים חברתיים • תחבורה ציבורית, או מערך תחבורה להסעת המונים (שהנסיעה בו מסובסדת), נועד לאפשר פתרונות לכלל האוכלוסייה, ובכך לממש את ערך השוויון ולקדם אוכלוסיות חלשות. • קירוב הפריפריה למרכז – הרכבת הקלה, המחברת בין שכונות הפריפריה (כמו פסגת זאב וקרית יובל) למרכז העיר, מאפשרת נגישות רבה יותר ופותחת אפשרויות תעסוקה וקבלת שירותים רבות יותר לתושבי הפריפריה. • תוואי הרכבת הקלה נועד לסייע בהחייאת מרכז העיר מבחינה עסקית ומבחינה תרבותית. • הרכבת הקלה נועדה, בין השאר, להביא לשיפור באיכות הסביבה ובאיכות החיים של תושבי העיר.

11. היבטים כלכליים חברתיים - דילמות • סוגיית התחבורה הציבורית המופעלת/ממומנת ע"י המדינה אינה מובנת מאליה, והיא אינה קיימת בכל מדינות העולם: • ניתן לראות בסוגייה זו התערבות ממשלתית בשוק חופשי. • מנגד, קיים חשש סביר כי בקווים לא רווחיים לא יפעלו שירותי תחבורה ציבורית, והדבר יהווה כשל שוק. • הרכבת הקלה נבנית ע"י זכיין פרטי ("סיטיפס") בשיטת ה-BOT (Build-Operate-Transfer), בה הזכיין מקים את הפרוייקט, מפעיל אותו למספר שנים בהן הוא מפיק ממנו רווחים, ולבסוף מעביר אותו לבעלות המדינה. • יש הרואים בשיטה זו סוג של הפרטה של שירות ציבורי. • אחרים טוענים כי דווקא שיטה זו, המבטיחה שהציבור יקבל את הפרוייקט לאחר תקופה מסויימת, היא מודל הפרטה מצומצם ביותר.

12. הויכוח סביב הרכבת הקלה • עיקר הויכוח אודות הרכבת הקלה נסוב סביב מימוש הפרוייקט, שהתארך מעבר לצפוי. • קיראו את שתי הכתבות הבאות, וחלצו מכל אחת מהן שני שיקולים עיקריים עליהם מתבסס הכותב בקריאתו (להמשך העבודות או לביטולן): - "הדברים הנכונים 2010" / ניר חסון - "תעלת בלאומילך בירושלים" / צבי גיל

13. עבודה להגשה • עליכם לנסח מכתב רשמי לראש עיריית ירושלים, ובו להציג את דעתכם בדיון סביב סלילת הקו הבא של הרכבת הקלה. • עליכם לבסס את דעתכם על שני נימוקים חברתיים-כלכליים, תוך שימוש בחומר הלימוד ביחידה זו. • מועד ההגשה: עד סיום חופשת הפסח. • העבודה הינה אישית, והציון עליה הוא חלק מהציון השנתי.