חסידי אומות העולם

1. חסידי אומות העולם מגיש:צור גסטר מוגש ל:מעיין הס אשכנזי

2. חסידי אומות העולם מעשיהם של חסידי אומות העולם היו קרן האור היחידה שזרחה בתקופה החשוכה של השואה. נשים, גברים וילדים אלו מלמדים אותנו שאומץ, מוסריות וחמלה לא נעלמו כליל באותן שנים חשוכות. התואר ניתן ללא יהודים שסיכנו את נפשם, בעיקר בתקופת השואה, כדי להציל חייהם של יהודים. במקור זהו מקור כינוי שבו כינו חז"ל נוכרים שומרי מצוות התורה. כבר במקרא מוזכרים נוכרים שהשתתפו עם בני ישראל בעבודת האל, חז"ל קראו להם "חסידי אומות העולם" הרמב"ם אומר בגישה זו- "כל המקבל שבע מצוות (של בני נוח) ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ". בימי הביניים התרחב המושג גם לנוצרים או מוסלמים שעזרו לעם היהודי, בייחוד בשעת צרה. כיום נהוג לכנות בתואר חסידי אומות העולם לא יהודים שעזרו בשנות מלחמת העולם השניה תוך סיכון חייהם שלהם, להסתיר ולמלט יהודים מפני הנאצים.

3. מאז 1963 הוטלה משימת הענקת התואר חסיד אומות העולם על ועדה בראשות שופט של בית המשפט העליון בישראל. הוועדה פועלת על-פי קריטריונים מסוימים ובוחנת בקפידה כל מסמך רלוונטי, ובייחוד עדויות של ניצולים ועדי ראייה אחרים. כדי להגיע להערכה נכונה של מעשיו ומניעיו של המציל, הוועדה לוקחת בחשבון את מכלול הנסיבות הרלוונטיות לסיפור ההצלה, למשל, כיצד נוצר הקשר בין המציל לניצול או לניצולים; סוג העזרה שהוגשה; האם ניתן פיצוי חומרי כלשהו בתמורה לסיוע, ואם כן, איזה; מה היו הסכנות והסיכונים שנטל המציל על עצמו; מה היו מניעיו של המציל, אם ניתן לאמתם, למשל - ידידות, אלטרואיזם, אמונה דתית, שיקולים הומניטריים וכיוצא באלה; זמינותן של עדויות ניצולים (תנאי מוקדם וכמעט הכרחי לצורכי התוכנית הזאת); נתונים ומסמכים רלוונטיים אחרים העשויים לשפוך אור על אמיתותו של הסיפור ועל ייחודיותו. כשהנתונים הזמינים מלמדים שאדם שאינו יהודי סיכן את חייו, את חירותו ואת ביטחונו כדי להציל יהודי אחד או יותר מסכנת מוות או מגירוש למחנות המוות, מבלי לבקש מראש תמורה כספית כלשהי, האדם הזה נעשה מועמד לתואר חסיד אומות העולם. התנאים האלה חלים גם על מצילים שנפטרו. בישראל נקבע חוק "זכרון השואה והגבורה-יד ושם תשי"ג 1953" כי התואר ניתן לאלה אשר שמו נפשם בכפם להצלת יהודים". לקבלת התואר נערך טכס במוזיאון יד ושם .

4. הענקת התואר אדם המוכר בתור חסיד אומות העולם זוכה במדליה מיוחדתשעליה מוטבעשמו ובתעודת הוקרה,ושמו נרשם על קיר הכבוד בגן חסידי אומות העולםביד ושם בירושלים.האותות מוענקים למצילים או לשארי בשרם בטקסים מרגשיםהנערכיםבישראל או בארצותמגוריהם בחסות הנציגויות הדיפלומטיות שלישראל ובנוכחותם של נציגי ממשלה מקומיים, וזוכים לכיסויתקשורתינרחב.כ-19,141 גבריםונשים הוכרו עד היום בתור חסידי אומות העולם, ובכללם בני משפחה שהיו שותפים להצלת יהודים, והםמייצגים למעלהמ-8,000 סיפוריהצלה שאומתו.יד ושם ימשיךבתוכנית כל עוד ימשיכו להתקבל בקשות לתואר שיענו עלכל הקריטריונים.

5. סיפורי אודות חסידי אומות העולם אוסטריה - דורותיאה נף שחקנית התאטרון דורותיאה נף התגוררה בווינה, אוסטריה. לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית פגשה בחברתה היהודיה, לילי שיף, מעצבת בגדים לשחקני תאטרון. הן הכירו בתאטרון בעיר קלן. עתה הייתה לילי מרותקת לרובע היהודי של וינה. באוקטובר 1941 קיבלה לילי צו שהורה לה להתייצב לשילוח. באותו לילה באה אל ביתה של דורותיאה נף שבמרכז העיר כדי לשקול את מזוודותיה במאזניים, לבל תארוז יותר משהותר לה. ישבו השתיים ושקלו כל פריט, ופתאום אמרה דורותיאה לחברתה: "בואי נפסיק את האריזה. את לא זזה מכאן. את נשארת אצלי." מאותו הרגע הסתתרה לילי בדירתה של דורותיאה ונשארה שם למעלה מארבע שנים, עד כיבוש וינה בידי הרוסים באפריל 1945. בינתיים המשיכה דורותיאה בהופעותיה ואף הופיעה לפני חיילים גרמנים במקומות שונים. לפעמים אירחה בדירתה אנשים מעולם התאטרון. בשעה שלילי הסתתרה באחד החדרים האחוריים. כאשר חשה לילי ברע סידרה לה דורותיאה מקום בבית-חולים, ומשהחלימה לקחה אותה אליה הביתה אחרי המלחמה אמרה דורותיאה נף כי המניע להחלטתה הפתאומית למנוע את שילוח חברתה ליעד לא ידוע היה קול פנימי בנבכי נשמתה שפקד עליה לא

6. גרמניה -אוסקר שינדלר  חסיד אומות עולםגרמני (1908 - 1974). אוסקר שינדלר נולד במורביה (צ'כיה היום), אזור שסופח לרייך השלישי באוקטובר 1938. אוסקר שינדלר נשלח לקרקוב בשנת 1939 על ידי מינהל שלטון הכיבוש הגרמני, לנהל שתי חברות שנלקחו מבעליהן היהודים. מעמדו וקשריו הטובים עם שלטונות הכיבוש סייעו בידו להציל מאות יהודים על ידי העסקתם במפעלים שניהל, בקרקוב ומאוחר יותר גם בברינליץ' שבחבל הסודטים. כאשר הצבא האדום התקרב לפולין, החלו הגרמנים להעביר מפעלים חיוניים לאזורים בטוחים יותר. שינדלר קיבל רשות להקים שוב את מפעלו מלפני המלחמה באזור הסודטים, ולייצר תחמושת. במבצע יחיד במינו בשנות השלטון הנאצי, הצליח שינדלר להעביר כ-300 נשים ו-800 גברים יהודים דרך מחנות גרוס-רוזן ואושוויץ לעבודה במפעלו בברינליץ', שם זכו לטיפול אנושי, עד כמה שאפשר היה בנסיבות ההן. הוא דאג להם לאספקה שוטפת של מזון ותרופות. שינדלר הציל גם יהודים רבים אחרים שנקלעו לסביבות המפעל, כמו אותם 100 יהודים ממחנה פלאשוב שהושארו ברכבת נעולה לקפוא מקור בקרונות נעולים. שינדלר ואשתו, אמילי, שברו את המנעולים והוציאו את הגברים והנשים הקפואים, הביאו אותם למפעל ודאגו להם עד שהתאוששו. אותם אלה שכבר לא היה ניתן להצילם, נקברו בקבורה יהודית כהלכה.אישיותו השנויה במחלוקת של אוסקר שינדלר הביאה פעמים אחדות למאסרו על ידי הגסטפו באשמת שחיתות, אך קשריו ההדוקים עם מפקדי ס"ס בכירים ואנשי מפתח במשרדי הממשלה בברלין הביאו לשחרורו ואפשרו לו לדאוג לעובדיו היהודים.בשנת 1962 הובא שינדלר ארצה על-ידי היהודים שהציל, ובטקס רב רושם נטע את אחד העצים הראשונים בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם. בשנת 1974 נפטר שינדלר בפרנקפורט ועל פי צוואתו נטמנה גופתו בבית העלמין הלטיני שבהר ציון בירושלים.ב- 18 ליולי, 1967, הוכר אוסקר שינדלר, ע"י יד ושם, כחסיד אומות עולם.

7. אתרי כבוד לחסידי אומות העולם שדרת חסידי אומות העולםבאתר יד ושם וסביבתו ניטעו עצים, סמללהתחדשות החיים, לכבודם של לא-יהודיםאשר פעלו על-פי הצו האנושי הנעלה ביותר,וסיכנו את חייהם בתקופת השואה כדי לעזור ליהודים ולהצילם.שמותיהם וארצות מוצאם של חסידי אומות העולם רשומים על גבי לוחיות שהוצמדו לכל עץ ועץ, ועל גבי קיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם. גן חסידי אומות העולם גן חסידי אומות העולם הוקם לכבודם של אלפי חסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים בתקופת השואה.הגן נחנך באוגוסט 1996 בסיועם של בני משפחת סולטן לזכר הוריהם, אברהם סולטן ודורה אבאדי דה סולטן מקראקס, ונצואלה. על קירות הגן המוקפים ערוגות פרחים, נחרטים בכל שנה שמותיהם של חסידי אומות העולם, בחלוקה לפי המדינות בהן פעלו.

8. הסירה הדנית בזמן מלחמת העולם השניה סיכל העם הדני את מזימת גרמניה הנאצית לגרש את יהודי דנמרק, כ-8,000 במספר, למחנות ההשמדה. הגירוש, שהיה חלק מתכנית "הפתרון הסופי" להשמדת יהודי אירופה, נקבע ל-1 באוקטובר 1943. במבצע הצלה נועז עלה בידי אנשי המחתרת הדנית להבריח לשוודיה 7,200 יהודים. סירה זו העבירה יהודים מן החוף שבקרבת העיר גילליה, לספינות דיג שהמתינו בים והמשיכו בדרכן לשוודיה.הסירה הוצבה ביד ושם באוקטובר 1983, חודש תשרי תשמ"ד, במלאת 40 שנה להצלת יהודי דנמרק. העם היהודי יזכור מעשה אצילי זה לעד.

9. אלבניה 61 שוייץ 38 מולדובה 53 * דנמרק 17 בולגריה 16 אנגליה (כולל סקוטלנד) 13 נורווגיה 20 שבדיה 10 ארמניה 10 ספרד 3 אסטוניה 2 ** סין 2 מהמדינות הבאות: ברזיל, יפן, לוקסמבורג, פורטוגל, טורקיה, ארה"ב (1 מכל מדינה) 6 סה"כ - 19,706 חסידי אומות העולם לפימדינות פולין5,733 הולנד 4,513 צרפת2,262 אוקראינה1,881 בלגיה 1,357 הונגריה 617 צ'כיה 104 בוסניה 34 מקדוניה 9 סלובניה 6 ליטא 513 ביילורוסיה512 קרואטיה 93 רוסיה 93 סלובקיה428 גרמניה 376 איטליה 325 יוון 253   יוגוסלביה 116 אוסטריה 84 לטביה93 רומניה 48 *המחתרת הדנית עומדת על כך שכל חבריה נטלו חלק בהצלת היהודים ושכולם ייחשבו כגוף אחד, ומשום כך העם הדני כולו מוכר כחסיד אומות העולם בזכות מבצע ההצלה של יהודי דנמרק והעברתם בחשאי, בתוך לילה אחד, לחוף מבטחים בשוודיה.**שני המצילים הסינים פעלו בשטח אוקראינה.

10. ביבליוגרפיה אתר יד ושם-http://www.yad-vashem.org.il אנציקלופדית אביב חדש-כרך ז'