Download
1 / 21
230 likes | 494 Views
שימור מינים נדירים וצמחים בסכנת הכחדה בישראל בבנק הגנים לצמחי א"י. שותפים בפרויקט: בנק הגנים לצמחי א"י, מינהל המחקר החקלאי - רבקה הדס, אלון זינגר, שפרמן דן, גולן סיוון ושרית חדד רשות הטבע והגנים - מרגרטה וולצ'אק הגן הבוטני הר הצופים - מימי רון
E N D
שימור מינים נדירים וצמחים בסכנת הכחדה בישראל בבנק הגנים לצמחי א"י שותפים בפרויקט: בנק הגנים לצמחי א"י, מינהל המחקר החקלאי - רבקה הדס, אלון זינגר, שפרמן דן, גולן סיוון ושרית חדד רשות הטבע והגנים - מרגרטה וולצ'אק הגן הבוטני הר הצופים - מימי רון צוות איסוף - יאיר אור, מימי רון, דבורה שיצר ולירון גל
תאור הפרויקט פרויקט PILOT שלבי הפרויקט: • קביעת סדרי קדימויות לאיסוף (בסיס המינים לאיסוף היא רשימת המינים האדומים) 2. ביצוע איסופים – צוות מיומן בהנחיתו של יאיר אור 3. טיפול בזרעים, ניקוי יבוש ושימור – בנק הגנים הלאומי במכון וולקני
קריטריונים בקביעת המינים לאיסוף שיקולים תיאורטיים: • מינים נדירים • מינים בסכנת הכחדה • מינים אנדמיים הצעה לחלק את רשימת המינים ל-4 קבוצות (בהתאם למפתח שנקבע בספר האדום): • נדירים + בסכנת הכחדה + אנדמיים • נדירים + בסכנת הכחדה • בסכנת הכחדה • נדירים
שיקולים מעשיים ריכוז איסופים באזורים נבחרים על פי: • מצב פריחה בשנת הפרויקט (עדיפות לנגב) • איום מפיתוח (שרון, בית נטופה) • ריכוז מינים נדירים Hot Spot (דרום הר חברון) • ניצול הביקורים לאיסוף מינים נוספים (לא כאלה שעומדים בראש סדר הקדימויות)
קביעת המינים לאיסוף • הכנת מפות תפוצה של כל המינים בהסתמך על מאגר הנתונים של הרט"ג רת"םורשימת צמחי הבר של ארץ ישראל וסביבותיה" פרגמן, א., פליטמן, ע., הלר, ד. ושמידע, א. (1999). המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה (א.ס.א.), האוניברסיטה העברית ירושלים, ישראל. • בדיקת המינים בקבוצה מס' 1 ולפי זה לקבוע את אתרי האיסוף. • בהסתמך על מפות התפוצה של המינים ומתוך אתרי האיסוף שנבחרו, אותרו מינים נוספים מקבוצות 2,3, ו - 4 המיועדים גם הם לאסוף. • עדיפות למינים שידוע באיזה אתרים הם גדלים והם בעלי זרעים הניתנים לשימור לתקופות זמן ארוכות orthodox) • seeds)
ביצוע הרשימה הראשונית כללה מעל - 300 מינים מתוכם בחרנו כ - 100 מינים לאיסוף בשנה זו. היקף העבודה נקבע על פי מגבלות התקציב 1. הבחירה של המינים הייתה שילוב של מספר קריטריונים: - מידת הנדירות - עדיפות למינים אנדמיים - מידע קיים לגבי אתרי גידולם של מינים מסוימים - צירוף של צמחים נדירים הגדלים באותה הסביבה
רשימת המינים הנדירים לאיסוף מוינה לפי אזורי הארץ השונים מישור החוף הר הנגב גולן גליל חרמון הר חברון • במהלך איסוף הנתונים, החלטנו לתת עדיפות למינים של הר הנגב לאור העובדה ששנה זו הייתה ברוכת גשמים באזור זה, הפריחה הייתה רבה והיה סיכוי טוב לאסוף כמות גדולה של זרעים מהמינים השונים. • התוכנית היה לתת גם עדיפות לאזור דרום הר חברון שם נמצאו בשנים האחרונות, על ידי עוז גולן ריכוזים מרשימים של צמחים נדירים. לצערנו לא הצלחנו להשיג את האינפורמציה הקיימת.
מספר אוכלוסיות וכמות זרעים לאיסוף מספר האוכלוסיות - • על-פי הנישות האקולוגיות בהן גדל המין, תינתן קדימות לאתר הנמצא בנגישות גבוהה לציבור או באתר המיועד לפיתוח. • איסוף מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה מתייחס למין, בשלב ראשון יאספו 2-3 אוכלוסיות לכל מין, עדיף מנישות אקולוגיות שונות. כמות זרעים לאיסוף - • זרעי בר - רצוי כמות גדולה של זרעים, 5,000-10,000 זרעים לדוגמא. הזרעים אינם אחידים בתכונותיהם, המטרה - איסוף מגוון גנטי רחב • צמחים נדירים - %25-30 מהצמחים באתר (כאשר אפשר נאסוף מהרבה צמחים אבל לא את כל הזרעים של הצמח) • אתרים המיועדים לבניה ופיתוח – איסוף של כל הצמחים שבאתר.
טיפול בזרעים בבנק הגנים • קבלה ורישום –במאגר הנתונים של הבנק, נתונים על המין ובית הגידול. רשימת הדוגמאות הנכנסות מועברות למעבדה להמשך טיפול. • ניקוי -הפרדת הזרעים מהצמח וניקוי יחידות התפוצה. • ספירה -הערכה מספרית של מספר זרעים נקיים הניתנים לשימור (משקל 1000)
טיפול בזרעים בבנק הגנים המשך.... • יבוש -לצורך שמירה לטווח זמן ארוך יש להוריד הלחות ל - 15% ומטה ורק לאחר מכן ניתן להעביר את הזרעים לחדרי האחסון ב –20oC - • בדיקת חיוניות –קביעת מספר הזרעים החיים בעלי פוטנציאל נביטה. • ריבוי -כאשר מספר הזרעים שנאסף קטן מ - 500 זרעים לדוגמא היא מיועדת לריבוי מידי. • תיעוד –יצירת מאגר מידע הכולל את שלב האיסוף, הטיפול והאחסון.
אחסון הזרעים חדרי יבוש 15%RH/15oC -20oC חדרי קור כלי שימור לזרעים
תיעוד איסופים • איתור מדיוק של אוכלוסיה באמצעות מכשיר GPS • מילוי דו"ח איסוף הכולל מידע על אוכלוסיה (גודל, שטח), ובית גידול (קרקע, מפנה, % מסלע, צמחיה מלווה...) • איסוף צמחים ליבוש לעשבייה לאומית באוניברסיטה העברית בירושלים למטרת זיהוי ותיעוד • מידע על אופן הניקוי מיקום האחסון, תנאי הנבטה וגידול לצורכי ריבוי. • שימור המידע במאגרי נתונים של בנק הגנים הלאומי ושל רט"ג
תלתן דגול המינים שנאספו על פי דרגת הנדירות קחוינה מקרינה * זנב שועל ביצני * זנב שועל ביצתי
מספר איסופים בכל אזור סה"כ 103
כמויות זרעים שנאספו מ – 26 מינים (27 דוגמאות) נאספו פחות מ- 1000 זרעים
מדיניות ריבוי ריבוי - הגדלת דגימות תתבצע בשני דרכים: • ריבוי בתנאי גן למטרת איסוף חוזר (בעיקר צמחים חד-שנתיים שאוכלוסיות המקור שלהן קטנות) • איסוף חוזר בשטח בעונות הבאות במידה ואפשר, מתאים לצמחים רב-שנתיים וצמחים בעלי אוכלוסיות מקור גדולות. ריבוי מינים חד-שנתיים ניתן לבצע בחלקות הריבוי של בנק הגנים ובגנים בוטניים (בעיקר בגן בהר הצופים). המטרה היא לרבות השנה כ-30 מינים של צמחים חד-שנתיים. מינים ייחודיים ננסה להפנות למגדלים מומחים. מאיסופי הפרויקט 19 מינים נזרעו ונשתלו לריבוי בנוסף, הוכנסו לריבוי מינים נדירים שנאספו בעונות קודמות.
מדיניות שימור דגימות של 1000 זרעים ויותר יחולקו ל-2: • שימור לטווח ארוך לדורות הבאים (50 שנה ויותר) • שימור לטווח קצר, (ישמשו לבדיקות חיוניות ומנגנוני נביטה ולפרויקטים של השבה לטבע או שיקום אוכלוסיות). גיבוי בבנק נוסף –דוגמאות שיש מהן למעלה מ - 1000 זרעים תועבר דגימה לבנק באנגליה KEW, במסגרת הפרויקט MSBP. מהאחרות תשלח דוגמא לאחר ריבוי. במידה וחסר גיליון עשביה הוא יוכן בשלב הריבוי.
מתוך 103 איסופים ב - 13 נמצאו חרקים חיים או סמנים לנגיעות קשה, דוגמאות אלה מומלץ לאסוף פעם נוספת בעונה הבאה, להגיע לאוכלוסיה בתחילת העונה בכדי לנסות ולהתחמק מנגיעות חרקים.
סיכום • מספר המינים שנאספו בהתאם לתכנון • המשך האיסופים מותנה בתקציב מתאים • נדרש לבנות בסיס יציב, ארוך טווח לריבוי • בהנחה שההמשך יתאפשר במגבלות תקציב קשות • מומלץ להתרכז בשני אזורים: • 1.אזור החוף בו יש הרבה מינים בסכנת הכחדה ממשית בגלל היעלמות בתי הגידול. לדוגמה : אשבל השדה, געדת ביצות, היפוכריס קרח, אלמוות שיכני, טופח כדורי, ערבז החוף, פשתת החוף, תורמוס צהוב, תלתן דגול. • 2.אזור דרום הר-חברון בו נמצאו מינים נדירים רבים שנכחדו ממקומות אחרים בהרי יהודה ויש חשש שבעתיד בית גידולם יפגע או שאזור גידולם יהיה בלתי נגיש.לדוגמה: אבובית עדינה, אקינוס ריחני, בופוניה אשונה, גרגרנית כוכב, כלך דו-דורי, מרוה שסועה, קדד דמשקאי, רכפה כרסנית.
המשך הפרויקט מקורות מימון נוספים לעתיד ???? אפשרויות: המשך מימון על ידי רשות הטבע והגנים • גיוס תרומות דרך מערכת הגיוס של רשות הטבע והגנים • פנייה לקרנות, היכולות לממן פרויקטים מסוג זה (למשל קרן הנדיב) • פנייה למשרד להגנת הסביבה והצגת הפרויקט כחלק בלתי נפרד מפעולות שימור המגוון הביולוגי בארץ. • ??
