בחירה ובריחה

1. בחירה ובריחה דרכיהן השונות של הרשויות המקומיות בקביעת אזורי הרישום והשלכותיהן המשפטיות

2. הנחת המוצא לדיון: • להורים בישראל אין הזכות לבחור את בית הספר של ילדם – אלא רק את הזרם המוכר בו ילמד (סעיף 10 לחוק לימוד חובה, תש"ט – 1949) • זרם מוכר: • בחינוך הרשמי: ממלכתי, ממלכתי דתי, משלב • בחינוך המוכר-לא-רשמי: כל בית ספר שהוא • בחירת בי"ס יהודי על ידי ערבים אינה נחשבת לבחירה בזרם מוכר – שכן החינוך הממלכתי כולל את החינוך הערבי! השליטה בבחירה כזו תהיה מכוח אזורי רישום בלבד.

3. הרשות המקומית היא הגוף המוסמך לקבוע באיזה בית ספר ילמד כל ילד; (סעיף 20 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג – 1953) • מדיניות הרישום המסורתית (שנות ה- 70-80) קבעה רובעי רישום לחטיבות הביניים, על פי מפתח אינטגרטיבי (תקנה 7 לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי"ג - 1953) • מדיניות הרישום החדשה מוסיפה מודל רישום המבוסס על בחירת הורים, עם אופציה לוויסות באמצעות הגרלות במקרים של רישום יתר (תקנה 7א לתקנות הרישום)

4. בג"ץ 986/05שמואל פלד ואח' נ' עיריית ת"א-יפו ואח' • ... • 15. "לרשות המקומית שיקול דעת רחב בקביעת זהות בית הספר בו ילמד פלוני. אופיין הטכני לכאורה של סמכויות העירייה בהקשר זה מעניקות לה כוח השפעה רב ככל שמדובר בהרכב התלמידים בבית הספר, לרבות מעמדם הכלכלי, מוצאם העדתי, השתייכותם הלאומית והזיקה שלהם לקהילה הגיאוגרפית בה מצוי בית הספר" • (ישי בלנק, ממלכתיות מבוזרת בעולם לא מושלם, עיוני משפט כח (תשס"ה) 347, 357-356).

5. לשיבוץ לבית ספר ספציפי השלכות רבות • איכות החינוך: גוון תכניות הלימודים בביה"ס, השכלת המורים, רמת השירותים הפיזיים והתכניות החברתיות • אינטגרציה או סגרגציה חברתית • תשלומי ההורים הנגבים בבית הספר, קיום הסעות, שירותי חינוך נוספים / מוצרי חינוך נוספים בתשלום • מותג החינוך: המוניטין שיש לביה"ס והשפעתו על בחירות עתידיות של הילד

6. השלכות אלו ניתנות לכינוס למספר שאלות פשוטות: • מה יקבל הילד בבית הספר? • עם מי ילמד? • כמה יעלה הדבר להוריו? • כיצד ישפיע הדבר על עתידו?

7. שאלות משפטיות לבירור • מימוש הזכות לחינוך או פגיעה בה? • המדד המשפטי המקובל: נגישות, זמינות, הולמות ותואמות החינוך הניתן בביה"ס לילד ולקהילה (GC no. 1 לסעיף 29 לאמנה הבינ"ל לזכויות הילד; דו"ח "הועדה לזכויות הילד" (ועדת רוטלוי), בעמ' 253) • שוויון במימוש הזכות בקרב קבוצת השוויון הרלוונטית: בקרב הקהילה, הרשות המקומית, המגזר החינוכי, או במסגרת רשת חינוך בבעלות פרטית

8. המשך • אפליות מובנות, אפליות מכוונות: סירוב לקבל ילד לבית ספר מחמת השתייכות עדתית / לאומית / קהילתית פסיקה בולטת: • בג"צ 9187/02 נתן בוגלה נ. משרד החינוך (לא פורסם) • עת"מ (ת"א) 1294/01 בית ספר עתיד ואח' נ' משרד החינוך • עת"מ 001320/03 מנחם מנדעל אלקסלסי ואח' נ' עיריית בית"ר • בג"צ 4091/96 אדם אבו שמיס נ' עיריית תל אביב • פגיעה בזכויות דיוניותשל הורים: היעדר שקיפות, המנעות ממתן זכות שימוע, גרירת עררים פסיקה בולטת: • בג"צ 5931/04 מזורסקי ו-82 אח' נ' מ"י, משה"ח ואח' (שיהוי בהחלטה על בי"ס אל-אזורי) • בג"ץ 986/05שמואל פלד ואח' נ' עיריית ת"א-יפו ואח' (אשכולות) • עת"מ 002353/05 פלוניות נ' עירית תל-אביב-יפו (שינוי תוצאות הגרלה וערעור)

9. ומאידך... • ניצול לרעה של פרצות במדיניות, של התרשלות הרשויות וטעויותיהן, וסתם עבריינות של הורים פסיקה בולטת: • בג"צ 4383/91 שפקמן ואח' נ' עיריית הרצליה ואח' • בג"צ 5273/97 דליה מוננזון ואח' נ' עיריית אשדוד ואח' • עת"מ 1292/03 עמית ואח' נ' גב' רונית תירוש ואח'

10. ובפועל: • עיקר סכסוכי הרישום נסובים על פרקטיקות של שיבוץ, בין שיטת השיבוץ המסורתית לשיטת השיבוץ לפי בחירה מבוקרת • עיקר מרחב המשחק של הרשות הנו בשינוי אזורי הרישום / אשכולות הרישום • כל הצדדים מנצלים את האוטונומיה היחסית של בתי הספר המוכרים-שאינם-רשמיים / בתי הספר של החינוך ההתיישבותי / בתי הספר לשם ניסוי / בתי הספר הייחודיים

11. ומה עמדתם של בתי המשפט? • במבחן התוצאה – פסיקות המייחסות משקל למנהל תקין, שקיפות, שמירה על החוק, ציות הרשות המקומית למדיניות משרד החינוך • במבחן הערות האגב – משתקפת מגמה של ביטוי עמדות התומכות באוטונומיה של ההורים לבחור לילדיהם את החינוך שיקבלו ובאיזה בית ספר יקבלו חינוך זה, ומעמתות מולן את שיקולי הרשות השלטונית כבעלי אופי "מנהלי" או "טכני"...

12. עת"מ 001320 מנחם מנדעל אלקסלסי ואח' נ' עיריית בית"ר עילית ואח' השופט אוקון: "קיומם של בתי ספר פרטיים לצידם של בתי ספר רשמיים הוא מסימני ההיכר של דמוקרטיה השתתפותית. משטר זה מעודד התארגנות קהילתית ומאפשר לקהילה לנהל את חייה לפי הבנתה, בין היתר באמצעות הפעלתם של מוסדות חינוך. בתי ספר פרטיים עונים על הצורך לשמור על מסגרת ייחודית בחברה רב תרבותית, ובכך מקדמים גם את האוטונומיה האישית של הפרט, המתבטאת ביכולתו לשלוט על דרכי חינוכו. ניסיון להכתיב תכני לימוד ודרכי לימוד עשוי לעורר התנגדות בשל פגיעתו המרה באוטונומיה זו. אכיפתו של משטר לימודים אחיד עלול לחטוא לצרכיהן הייחודיים של קהילות שונות, ולפגוע ברצון לשמר תרבות או זהות עצמית. ניתן לומר, כי שלילה מוחלטת של בתי ספר פרטיים עשויה לפגוע בכבוד האדם, ויש בה אף לפגום, בנסיבות מסוימות, במרקם החיים הדמוקרטיים. בנוסף, שלילה כזו פוגעת בזכויות של המיעוט להתארגן כקהילה, מקום שזכויות כאלה מוכרות." עת"מ 1292/03 עמית ואח' נ' גב' רונית תירוש ואח' השופטת גילאור: "גוברת הדעה, התואמת את השקפתי, שיש לתת משקל רב יותר לאוטונומיה של ההורים על דרך חינוך ילדם תוך יצירת איזונים מתאימים בין בתי הספר, לדוגמת המלצות ועדת דברת שבימים אלו הוגשו למשרד החינוך" עת"מ (ת"א) 1294/01 בית ספר עתיד ואח' נ' משרד החינוך, השופט גרוניס: " השיקול המרכזי, שלא ניתן לו משקל נכון וראוי, הוא האוטונומיה של ההורים באשר להחלטות הנוגעות לילדיהם, ובמקרה זה לגבי חינוכם. אילו מדובר היה בפגיעה קשה וחמורה בחינוכם של הילדים, היה מקום לדחות את העתירה. אולם, משהגענו למסקנה שאין מדובר בפגיעה כאמור, נותרת על כנה ההנחה כי ההורים הם שיודעים, יותר מכל אחר, מה טוב לילדיהם"

13. "קשה להשתחר מהרושם כי את מרכז הבמה מתחיל לתפוס תפקיד מעין חקיקתי, או תפקיד של תיקון עולם והשלטת נורמות ראויות בחברה. השילוב בין השניים מתבטא בכך שחידושי הלכה מפליגים נקבעים בעניינים שבהם הם אינם נדרשים להכרעה, אולם אחר כך הם זמינים להחלטות עתידיות" (עמ' 122) • גביזון ר', 1998, המהפכה החוקתית: תיאור מציאות או נבואה המגשימה את עצמה? ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

14. תודה רבה • kafriya@post.tau.ac.il • yaelkafri@barak.net.il