מלכים ונביאים

1. מלכים ונביאים תכנית הלימודים לחטיבה עליונה לילך אטיה

2. הוראת מקרא בסיוע מצגת-הוראות הפעלה הוראה מתוקשבת מדריך למורה + מצגת תו"ל כיתות י' לילך אטיה

3. לילך אטיה

4. תקשוב מורה הנושא את התורה ומנגיש אותה ללומדים. תלמיד העולם המתוקשב מציע כלים רבים ושונים בהם ניתן להשתמש לגיוון בהוראה. תלמידנו, שנולדו לעולם הדיגיטלי, אינם זהים אחד לשני. לכל אחד מהם מאפיינים ייחודים לו- כישורי חשיבה, כלים ללמידה, עניין בנלמד וכו'. מה גם שאינם בודדים בכיתה, אלא רבים, וכך נוצר לפנינו קהל הטרוגני. אז מה עושים? לילך אטיה

5. כל חלק במשוואה המוצגת חיוני ! המצגת המצורפת לא עובדת ללא מורה. לא תהווה שיעור ראוי- אם לא יהיה ברור מי התלמיד. ובטח שלא תפעל ללא אמצעי התקשוב.... לילך אטיה

6. כדי לעשות שימוש יעיל בכלי זה, על המורה לברר עם עצמו את מטרותיו בהוראת היחידה, להיות בקיא בחומר, להכיר היטב את מאפייני תלמידיו- כישוריהם, עניינם לשלוט בתפעול האמצעים הטכניים ורזי התקשוב. המצגת מכילה אינספור עניינים בתוכה. אל תלאו את הציבור, עשו בה שימוש בתבונה. לילך אטיה לילך אטיה

7. מלכים ונביאים תכנית הלימודים לחטיבה עליונה לילך אטיה

8. ציר זמן תקופת צדיקות (מלבד עכן- חטא היחיד) שמואל יציאת מצרים נדודים במדבר סיפורי האבות בריאת העולם שופטים יהושע כיבוש הארץ מלכים חוטאים ! שאול דוד שלמה לילך אטיה

9. מלוכה- כרוניקה של כישלון ידוע מראש?! לילך אטיה

10. משטר מלוכני- טרגדיה ? האם נבואתו התגשמה ? איך מוצגים מלכי ישראל בס' מלכים ? ד וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל-שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה. ה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל-הַגּוֹיִם. ו וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל-יְהוָה. ז וַיֹּאמֶר ד' אֶל-שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם. ח כְּכָל-הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר-עָשׂוּ מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה וַיַּעַזְבֻנִי וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים גַּם-לָךְ. ט וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלָם אַךְ כִּי-הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם. י וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵת כָּל-דִּבְרֵי ד' אֶל-הָעָם הַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ מֶלֶךְ. יאוַיֹּאמֶר זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. יב וְלָשׂוּם לוֹ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ. יג וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם יִקָּחלְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת וּלְאֹפוֹת. יד וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו. טו וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם יַעְשֹׂר וְנָתַן לְסָרִיסָיו וְלַעֲבָדָיו. טז וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם יִקָּח וְעָשָׂה לִמְלַאכְתּוֹ. יז צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים. יח וּזְעַקְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם וְלֹא-יַעֲנֶה ד' אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא. יטוַיְמָאֲנוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי אִם-מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ. כ וְהָיִינוּ גַם-אֲנַחְנוּ כְּכָל-הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת-מִלְחֲמֹתֵנוּ. שמואל א', פרק ח'. לילך אטיה

11. 928 לפה"ספילוג הממלכה המאוחדת לילך אטיה

12. שלמה המלך ומלכת שבא מלכים א י' 1-13 לילך אטיה סבא טוביה

13. מה מטרת הביקור ? • א וּמַלְכַּת-שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת-שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ד' וַתָּבֹאלְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת. בוַתָּבֹאיְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב-מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל-שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל-אֲשֶׁר הָיָה עִם-לְבָבָהּ. גוַיַּגֶּד-לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת-כָּל-דְּבָרֶיהָ לֹא-הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ. דוַתֵּרֶא מַלְכַּת-שְׁבָא אֵת כָּל-חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה. ה וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ד' וְלֹא-הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. ו וַתֹּאמֶר אֶל-הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל-דְּבָרֶיךָ וְעַל-חָכְמָתֶךָ. זוְלֹא-הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר-בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא-הֻגַּד-לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל-הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי. ח אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת-חָכְמָתֶךָ. ט יְהִי ד' אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל-כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת ד' אֶת-יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. יוַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר-נָתְנָה מַלְכַּת-שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. יא וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר-נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה. יב וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת-עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית-ד' וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא-כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. יג וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת-שְׁבָא אֶת-כָּל-חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן-לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ. לילך אטיה

14. שלמה המלך ומלכת שבא סיפור אהבה ? מה מטרת הסיפור ? למה באה לבקר ? תיאור חוכמת שלמה? להשתעשע בחידות ? ואיפה בכלל שבא ? לילך אטיה

15. לילך אטיה

16. א וּמַלְכַּת-שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת-שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ד' וַתָּבֹאלְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת. בוַתָּבֹאיְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב-מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל-שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל-אֲשֶׁר הָיָה עִם-לְבָבָהּ. גוַיַּגֶּד-לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת-כָּל-דְּבָרֶיהָ לֹא-הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ. דוַתֵּרֶא מַלְכַּת-שְׁבָא אֵת כָּל-חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה. ה וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ד' וְלֹא-הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. ו וַתֹּאמֶר אֶל-הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל-דְּבָרֶיךָ וְעַל-חָכְמָתֶךָ. ז וְלֹא-הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר-בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא-הֻגַּד-לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל-הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי. ח אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת-חָכְמָתֶךָ. ט יְהִי ד' אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל-כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת ד' אֶת-יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. יוַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר-נָתְנָה מַלְכַּת-שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. יא וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר-נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה. יב וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת-עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית-ד' וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא-כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. יג וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת-שְׁבָא אֶת-כָּל-חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן-לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ. מה היה עם לבבה ? מה באמת רצתה ? לילך אטיה

17. מה מטרת הביקור ? חירם מלך צור מלכת שבא למה באה אל שלמה? מה הביאה איתה? מי עוד מוזכר בפרק? לנסותו בחידות- חוכמת המלך לשם ד' להראות את מעמדו של שלמה בעולם המתנות מחירם- וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר-נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה. המתנות משבא- "וַתִּתֵּןלַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה ..." למה כולם מתחנפים לשלמה? למה כל המתנות ? לילך אטיה

18. דרכי המסחר בימי שלמה לילך אטיה

19. אז מה רוצה מלכת שבא?וחירם, מלך צור ? לילך אטיה

20. מאיגרא רמה ... מסיפור זה נראה כי מלכים רבים מחפשים את קרבתו של שלמה המלך. גם כי- חוכמת האל בקרבו וגם כי הוא חולש על דרכי מסחר ! סלב ועכשיו- לביראעמיקתא... לילך אטיה

21. פילוג הממלכה- מלכים י"א, י"ב מלכים א, פרק י"א 1-13 דוד המלך בנה אימפריה. שלמה, החכם באדם, ניהל אותה. אז מה השתבש? מדוע התפרקה הממלכה ? מי אשם ? לילך אטיה

22. פילוג הממלכה- מלכים י"א, י"ב מלכים א, פרק י"א מה ההסבר של המחבר המקראי למפלתו של שלמה? לילך אטיה

23. פילוג הממלכה- מלכים י"א, י"ב מלכים א, פרק י"א 26-43 האם חלקו השני של הפרק מתיישב עם חלקו הראשון ? סיבתיות כפולה ממתי קיימים 'השטנים לשלמה' ? היסטוריוסופיה לילך אטיה

24. אז מי אשם בפירוק הממלכה ? לילך אטיה

25. פילוג הממלכה רחבעם מלכים א פרק י"ב מה ההסבר בפרק זה לפילוג הממלכה ? לילך אטיה

26. 928 לפה"ספילוג הממלכה המאוחדת מלכות אפרים /ישראל/ שומרון ממלכת יהודה לילך אטיה

27. מלכות עמרי ואחאב בישראל מלכים א ט"ז 23-33 חוסר יציבות בממלכת אפרים בממלכת ישראל המלוכה לרב לא עברה גנאולוגית- מאב לבן. מימיו של עמרי הפכה הממלכה בשמה- לשומרון. ממלכה חוטאת- עבודת אלילים לשמה (חטאי ירבעם אפס לעומת חטאיו). בניית יריחו מחדש מאז קללת יהושע מה ההסבר ההיסטוריוסופי לכך? עמרי איזבל אחאב לילך אטיה

28. מלכות אחאב שלילית ! לילך אטיה

29. מבקר המדינה לצד המלוכה בישראליש נביא.בימי אחאב הנביא הוא אליהו. לילך אטיה

30. אליהו הנביא מלכים א י"ז-י"ט לילך אטיה

31. אליהו מתיימר להיות אל ?! פרק י"ז מי מצווה על הבצורת בפס' 1 ? האלמנה מצרפתה למה נוכריה מצרפתה? מה מבקש הכתוב לומר ? מצווה ומתחבא ! היכן רואים שאליהו בוחן את האלמנה ? על מי ועל מה כועס אליהו בפס' 20 ? מה זה מעיד עליו? ביקורת נגד ד' ? כד הקמח וצפחת השמן לילך אטיה

32. דמותו של אליהו בפרק י"ח 1- 20 המקרא יוצר השוואה בין דמות עובדיהו לדמותו של אליהו הנביא. לשם מה ? לילך אטיה

33. דמותו של אליהו אסטרטג מבריק או רוצח מטורף ? שחיטת נביאי הבעל ההתמודדות על הכרמל- תחרות בין הבעל לד'. מה המטרה ? מאז ימי משה לא נעשה דבר כזה שמות ל"ב, 26-30 החוק דברים י"ג לילך אטיה

34. דמותו של אליהו זהו נביא פרפקציוניסט וקנאי. משתמש באש, ברוח בעצירת מים, מחיה מהמתים מעביר ביקורת על האל, משתמש בסמכויות אל ומצווה עליו דמות יחודית. עם זיקות שונות (הולמות וסותרות) למשה רבנו. לילך אטיה

35. ד' מפטר את אליהו ? פרק י"ט מה שואל האל את אליהו ? אליהו מיואש עד מוות. למה ? (בתשובתך התייחס לפס' 10) תאר את החזיון (י"ט פס' 11-13). מה המסר שמבקש האל להעביר לאליהו ? האם אליהו מפנים את המסר? הבא הוכחה לדבריך. ממה ניתן להבין שהאל מפטר את אליהו מתפקידו כנביא ? אם אליהו דמות כל כך בעייתית וקשה אז איך הפך למיתוס שבא לבקר בבריתות וחגים ולבחון את ישראל ? לילך אטיה

36. ומה עם אחאב ? לילך אטיה

37. חוק המלך מה הזכויות של מלך ?האם למלך, בישראל, מותר לעשות ככל העולה על רוחו?האם הוא מורם מעם? או שווה עפ"י חוק? לילך אטיה

38. ממלכת שומרון מלכים א, כ"א באיזה ממלכה מדובר ? מי שולט בה ? מדוע מסרב נבות להצעת רחבעם ? בדבריך התייחס גם אל ספר במדבר פרק ל"ו 9. לילך אטיה

39. איך לתאר אירוע כך שישרת את האינטרסים האישיים שלך ? מלכים א, כ"א השוואה בזמן הצפייה בסרט- רשום הבדלים בתיאור המשא ומתן בין נבות לאחאב כפי שהיה במציאות, וכפי שמתאר זאת אחאב לאיזבל. כרם נבות הסרט איזבל היתהנוכריה, בת צידונים. ובכל זאת הבקיאות שלה בחוק המקראי מרשימה. ציין לפחות שני מקומות שונים מהם ניתן להוכיח טענה זו. לילך אטיה

40. מלכים ב' פרקים:ט"ו 1-31,י"ז, י"ח, י"ט 35-37 , כ"א, כ"ב, כ"ג 14- 1, 25-31,כ"ד 20-8, כ"ה לילך אטיה

41. חוסר יציבות בממלכת שומרון לקראת חורבן... מלכים ב ט"ו 1-31 ממלכת יהודה ממלכת ישראל עוזיהו זכריה שלם מנחם פקחיה פקח סקירה של קורות יהודה אל מול ישראל למה ההשוואה ? הסיבות לנפילת ממלכת אפרים- חוסר יצבות בשלטון. חטאים. האיום האשורי (פול משעבד, פילאסר 'נוגס' ומגלה) הושע יותם האם המחבר המקראי היה מסדר את הסיבות לחורבן בסדר חשיבות שונה ? לילך אטיה

42. 722 לפה"סחורבן מלכות שומרוןמלכים ב, י"ז לילך אטיה

43. חורבן מלכות שומרון מלכים ב, י"ז • א בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל-יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים. ב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו. ג עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיְהִי-לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה. ד וַיִּמְצָא מֶלֶךְ-אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל-סוֹא מֶלֶךְ-מִצְרַיִם וְלֹא-הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. ה וַיַּעַל מֶלֶךְ-אַשּׁוּר בְּכָל-הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. ו בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי. הכל ברור ? לילך אטיה

44. חורבן מלכות שומרון אז למה לחזור שוב ? ז וַיְהִי כִּי-חָטְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַד' אֱלֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרָיִם וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. ח וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ. ט וַיְחַפְּאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא-כֵן עַל-ד' אֱלֹהֵיהֶם וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל-עָרֵיהֶם מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד-עִיר מִבְצָר. י וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל-גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן. יא וַיְקַטְּרוּ-שָׁם בְּכָל-בָּמוֹת כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר-הֶגְלָה ד' מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲשׂוּ דְּבָרִים רָעִים לְהַכְעִיס אֶת-ד'. יב וַיַּעַבְדוּ הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר אָמַר ד' לָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה. יג וַיָּעַד ד' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל-נביאו (נְבִיאֵי) כָל-חֹזֶה לֵאמֹר שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְו‍ֹתַיחֻקּוֹתַיכְּכָל-התּוֹרָהאֲשֶׁר צִוִּיתִיאֶת-אֲבֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים. יד וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת-עָרְפָּםכְּעֹרֶףאֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּד' אֱלֹהֵיהֶם. טו וַיִּמְאֲסוּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת-אֲבוֹתָם וְאֵת עֵדְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּהד' אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם. טז וַיַּעַזְבוּ אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתד' אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה שנים (שְׁנֵי) עֲגָלִים וַיַּעֲשׂוּ אֲשֵׁירָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְכָל-צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעַבְדוּ אֶת-הַבָּעַל. יז וַיַּעֲבִירוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ד' לְהַכְעִיסוֹ. יח וַיִּתְאַנַּף ד' מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ. יט גַּם-יְהוּדָה לֹא שָׁמַר אֶת-מִצְו‍ֹתד' אֱלֹהֵיהֶם וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ. כ וַיִּמְאַס ד' בְּכָל-זֶרַע יִשְׂרָאֵל וַיְעַנֵּם וַיִּתְּנֵם בְּיַד-שֹׁסִים עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם מִפָּנָיו. כא כִּי-קָרַע יִשְׂרָאֵל מֵעַל בֵּית דָּוִד וַיַּמְלִיכוּ אֶת-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט וידא (וַיַּדַּח) יָרָבְעָם אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵיד' וְהֶחֱטִיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה. כב וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל-חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא-סָרוּ מִמֶּנָּה. כג עַד אֲשֶׁר-הֵסִיר ד' אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד כָּל-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. זהו הנאום הדידקטי לסיכום קורות ממלכת ישראל לילך אטיה

45. חורבן מלכות שומרון על איזה תורה מדובר ? יגוַיָּעַד ד' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל-נביאו (נְבִיאֵי) כָל-חֹזֶה לֵאמֹר שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְו‍ֹתַיחֻקּוֹתַיכְּכָל-התּוֹרָהאֲשֶׁר צִוִּיתִיאֶת-אֲבֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים. יד וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת-עָרְפָּםכְּעֹרֶףאֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּד' אֱלֹהֵיהֶם. טו וַיִּמְאֲסוּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת-אֲבוֹתָם וְאֵת עֵדְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּהד' אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם. טז וַיַּעַזְבוּ אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתד' אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה שנים (שְׁנֵי) עֲגָלִים וַיַּעֲשׂוּ אֲשֵׁירָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְכָל-צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעַבְדוּ אֶת-הַבָּעַל. יז וַיַּעֲבִירוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ד' לְהַכְעִיסוֹ. יח וַיִּתְאַנַּף ד' מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ. עַד הַיּוֹם הַזֶּה. מה הפרו ישראל ? במה חטאו ? לילך אטיה

46. זוכרים ? קריאת שמע עשרת הדיברות, שמות כ איזה תורה הפרו מלכות אפרים ? לילך אטיה

47. חורבן מלכות שומרון יחוַיִּתְאַנַּף ד' מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ. יטגַּם-יְהוּדָה לֹא שָׁמַר אֶת-מִצְו‍ֹתד' אֱלֹהֵיהֶם וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ.כ וַיִּמְאַס ד' בְּכָל-זֶרַע יִשְׂרָאֵל וַיְעַנֵּם וַיִּתְּנֵם בְּיַד-שֹׁסִים עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם מִפָּנָיו. מה המסר ליהודה ? לילך אטיה

48. בחזרה לפילוג... כאכִּי-קָרַע יִשְׂרָאֵל מֵעַל בֵּית דָּוִד וַיַּמְלִיכוּ אֶת-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט וידא (וַיַּדַּח) יָרָבְעָם אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵיד' וְהֶחֱטִיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה. מה חטאם הנוסף של ישראל ? לילך אטיה

49. חורבן מלכות שומרון כגעַד אֲשֶׁר-הֵסִיר ד' אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד כָּל-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. עד מתי ? לילך אטיה

50. אשור נוקטת בגישת- "הפרד ומשול" מלכים ב, י"ז 24-41 לילך אטיה