הפיקוח בעידן סולבנסי 2

1. הפיקוח בעידן סולבנסי 2 רו"ח אליאור גבאי סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון פיקוח ואכיפה משרד האוצראגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון 5 באפריל 2011

2. על סדר היום • מסגרת האכיפה והפיקוח בדירקטיבת – solvency 2 • תהליך הפיקוח ועקרונותיו כיום בראיה צופה פני עתיד • אתגרי הפיקוח והחברות בעידן ה – solvency 2

3. הארכיטקטורה של Solvency II נדבך 3 – גילוי ומשמעת שוק נדבך 2 – דרישות איכותיות נדבך 1 – דרישות כמותיות דרישות גילוי פומבי לגבי מצב התאגיד (SFCR) דיווח חסוי לרשויות הפיקוח (RTS) מערכות, נהלים ותהליכים פנימיים כשירות ומהימנות של בעלי תפקיד אחריות הדירקטוריון פונקציות מרכזיות בתאגיד תהליך הערכה עצמית של הון וסיכונים (ORSA) דרישות הון הערכת נכסים והתחייבויות תהליך ההערכה הפיקוחית (SRP)

4. תהליך הסקירה הפיקוחית (SRP) • על פי הדירקטיבה נדרש ליצר תהליך ממוסד של סקירה פיקוחית (Supervisory Review Process) • מעבר לפיקוח מבוסס עקרונות ולא כללים • פיקוח מבוסס סיכונים (Risk-based supervision) • על הרגולטור לפתח כלים לזיהוי מוקדם של הדרדרות במצב הפיננסי של חברות ביטוח עקרונות המיושמים כיום בתהליך הפיקוח ונמצאים בתהליך מתמשך של הטמעה ויישום

5. תהליך הסקירה הפיקוחית (SRP) • תהליך הסקירה הפיקוחית יתייחס, לפחות, לגורמים הבאים: • מערכי ממשל תאגידי וניהול סיכונים • דוח ה-ORSA • עתודות טכניות (התחייבויות ביטוחיות) • עמידה בדרישות ההון והרכבו • תהליכי ניהול מידע (IT) • מדיניות השקעות • שינויים בסביבה העסקית

6. רכיבים עיקריים בתהליך ה- SRP זיהוי פעילויות עיקריות. הערכת סיכון בכל פעילות ובכל סיכון. הערכת גורמי הניהול והבקרה: דירקטוריון, הנהלה בכירה, ניהול סיכונים, ציות והלבנת הון, ביקורת פנימית. הערכת תהליך ה- ORSA. רכיבים עיקריים ב- ORSA ממשל תאגידי בתהליך מדיניות ותאבון לסיכון ניתוח סיכונים וצורכי הון בגינם מתודולוגיה לייחוס הון לסיכונים תכנון הון ותרחישי לחץ יעדי הון נדבך 2– בחברות הביטוח ובפיקוח בפיקוח על הביטוח בחברות הביטוח 6

7. על סדר היום • מסגרת האכיפה והפיקוח בדירקטיבת – solvency 2 • תהליך הפיקוח ועקרונותיו כיום בראיה צופה פני עתיד • אתגרי הפיקוח והחברות בעידן ה – solvency 2

8. מידע שוטף שחברות מפרסמות נתונים ענפיים או מאקרו-כלכליים מידע מתהליכי פיקוח שוטפים דיווחים פנימיים של חברות תוצאות ביקורות יזומות של רשות הפיקוח תהליך הפיקוח הבנה והערכת סיכוני החברה באופן שוטף פעולות וצעדים משלימים הערכה שנתית מתעדכנת מקורות מידע תיעדוף מוכוון סיכון (RBS) ניהול – ההנהלה והדירקטוריון ביקורות עומק נקודתיות הערכת הגוף המבוקר מבנה ארגוני-יחידות,אחריות וסמכויות תהליכי הערכה של מערכים ניהול סיכונים, ציותובקרה פעולות התערבת והנחיות ביצוע חשיפה לסיכונים (בטוח,שוק,אשראי,תפעולי) תוצאות עסקיות תהליך מתמשך

9. עקרון 1 - פיקוח מבוסס סיכונים • חברות ביטוח חשופות למגוון סיכונים במהלך פעילותן • כל אחד מהסיכונים עלול (בתרחישים מסוימים) לפגוע ביציבותן ו/או בלקוחותיהן • לאור מגבלות משאבי הפיקוח נדרש לייצר תיעדוף של תהליכי הפיקוח והביקורת? לפי פרופיל הסיכון של כל חברה בפיקוח מבוסס סיכונים, החלטות על נושאי הבדיקה והגופים שיבוקרו יקבעו בהתאם לחשיפה לסיכונים

10. תהליך פיקוח מבוסס סיכון • התחשבות בגורמים נוספים כגון: • רמת ההון של החברה והרכבו • עוצמות וחולשות של הקבוצה, וגישת החברה למקורות הון בעת הצורך הסיכון המשוקלל

11. עקרון 2- חיזוק והעצמת מערכי ניהול הסיכונים בחברות • הפנמת אחריות וחשיבות זיהוי וניהול סיכוני החברה • איכות מערכי ניהול הסיכונים והשתלבותם בניהול עסקי החברה • התייחסות מקצועית למכלול הסיכונים • פיתוח תהליכי זיהוי והערכה של הסיכון הייחודי לחברה החברות תידרשנה לשכנע את הפיקוח כי הם זיהוי והעריכו את הסיכונים שלהם בצורה מקצועית ושמרנית

12. עקרון 3 – איכות תהליכי ממשל תאגידי ואקטיביזם פיקוחי • מעבר לפיקוח מבוסס עקרונות מעצים את חשיבות איכות תהליכי הממשל התאגידי; • הגברת המעורבות והאקטיביזם הפיקוחי • קביעת אסטרטגיה ומדיניות פעולה כנגזרת מפרופיל הסיכון • שיפור והעצמת תהליכי הפיקוח, הבקרה וניהול הסיכונים ואימוץ תהליכים מובנים לזיהויים ומדידתם. • התאמה של ההון לסיכונים ולאיכותם, יעילותם וחוסנם של תהליכי ניהול הסיכונים והבקרות בחברה

13. דוגמאות • מדיניות ניהול ההון ותכנונו בהתאמה לסיכוני החברה • חולשה במעורבות גורמי הפיקוח בחברות בתהליכים שנכללו במסגרת תרגולי ה - QIS: • שימוש בהנחות החורגות מהמודל הסטנדרטי • בחינה ופיתוח של מודלים מתקדמים (USP) • רמות מעורבות שונה בחברות של גורמי מפתח בחברה ואיכות התהליכים הפנימיים הכלולים בתרגול

14. על סדר היום • מסגרת האכיפה והפיקוח בדירקטיבת – solvency 2 • תהליך הפיקוח ועקרונותיו כיום בראיה צופה פני עתיד • אתגרי הפיקוח והחברות בעידן ה – solvency 2

15. אתגרי הפיקוח • העמקת ההיכרות עם הגופים והסיכונים הגלומים בפעילותם • היכרות עם הוראות הדירקטיבה – ובניית יכולות להערכה איכותית של תהליך ה - ORSA • גיוון והעצמת יכולות הפיקוח, בין היתר: • יישום תהליכי אכיפה מתאימים • דרישה לתוספת הון (Capital add-on) • גיבוש מדיניות סובלנות לרמות הון וניהול רמות ההון הרצויות

16. התאמה וגיוון אמצעי האכיפה • הרחבת סמכויות האכיפה, כגון: סמכויות כניסה חיפוש ותפיסה, סמכויות לזימון ותשאול וכד'. • התאמת והרחבת הסמכויות להטלת סנקציות מנהליות (ברמה אישית ותאגידית) ואמצעים פיננסיים אחרים. • סמכויות התערבות במצבים קיצוניים, כגון: השעיה, מינוי מפקח מיוחד או מנהל מורשה וכד'.

17. דרישה לתוספת הון • דרישה לתוספת הון - לאבטחת כושר הפירעון של החברות במטרה להגן על אינטרס המבוטחים • סיבות לדרישת תוספת הון • סטייה מפרופיל הסיכון • סטייה מסטנדרט ממשל תאגידי ראוי • פעולה בשקיפות, במידתיות, באופן זמני עד לתיקון הליקוי במטרה לשמור על רמה מקובלת של הסתברות לכשל

18. דרישה לתוספת הון • דרישה לתוספת דרישת הון, נעשית בתהליך הבא: • זיהוי סטייה מהותית • הערכת הסטייה • חישוב תוספת דרישת ההון • מתן אפשרות לגוף להגיב לקביעה • מעקב ודיווח תכוף – על בסיס תוכנית פעולה לשיפור

19. מדרג סובלנות לרמת הון רצויות • קיומו של סף ההון הנדרש (MCR) יוצר תחום ביניים חדש – מדרג התערבות • תגובת הרגולטור תהיה חמורה יותר ככל שרמת ההון העצמי תהיה קרובה יותר ל-MCR • אימוץ סרגל תגובה רגולטורי כדי לתת מענה לשלבים שונים בהתדרדרות במורד המדרג SCR מדרג התערבות MCR

20. אתגרי הפיקוח • העמקת ההיכרות עם הגופים והסיכונים הגלומים בפעילותם • היכרות עם הוראות הדירקטיבה – ובניית יכולות להערכה איכותית של תהליך ה - ORSA • גיוון והעצמת יכולות הפיקוח, בין היתר: • יישום תהליכי אכיפה מתאימים • דרישה לתוספת הון (Capital add-on) • גיבוש מדיניות סובלנות לרמות הון וניהול רמות ההון הרצויות

21. סיכום - פערים להשלמה בחברות • תהליכי הרגולציה והפיקוח, תחת יישום מסגרת הדירקטיבה, ישפרו את יציבות חברות הביטוח ואת יכולתם להתמודד עם איומים שונים. • התמורות בשוק הביטוח והחיסכון בשנים האחרונות מחייבות הידוק של הקשר שבין ההון לבין הסיכונים הגלומים בפעילות החברות ואיכות ניהולם. • על החברות להפנים את חשיבות הטמעת הדירקטיבה בתרבות הארגונית ולשפר את איכות מערכי הפיקוח וניהול הסיכונים ואת השתלבותם בניהול עסקי החברה.