אליעזר בן יהודה / ירון לונדון

1. אליעזר בן יהודה / ירון לונדון כמו הנביאים הקנאים לשם הוא קינא לפועל ולתואר ולשם. ובחצות, העששית בחלונו, היה רושם במילונו תילי תילים מילים יפות, מילים עפות, מתגלגלות מן הלשון. אליעזר, מתי תשכב לישון הן קומתך כמעט אפיים שחה והעברית אשר חיכתה אלפיים היא תמתין לך עד בוא השחר. אליעזר בן יהודה יהודי מבדח מילים מילים, מילים מיליםהוא בדה ממוחו הקודח. אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה, הבה נעירנה ונמציא את היוזמה, את המגהץ, את הפצצה, את הריהוט בקצה נוצה בכתב רהוט. כתב כרובית, כתב גלידה, כתב את כל, את כל מילון בן יהודה. ועוד הוסיף מילים לברוא ונוצתו המהירה לא נחה והשפה גדלה ולא הכירה את מראה דמותה את מראה דמותה בבוא השחר. אליעזר בן יהודה... ובן נולד לו, וכזאת האיש אמר: זה הבכור אקרא לו בן יהודה איתמר שמינקות ועד קמילה, מיום בואו בברית מילה ועד מותו - כרותה לו ברית עם העברית ומלחמה לו את הלעז להכרית. איתמר - אכן היה לגבר, קומת תמר ויפי צורה וסבר, והלשון בפיו היתה שפת עבר. איתמר בן אבי, שאביו היה נביא גבר כלבבי. אליעזר בן יהודה... אליעזר בן יהודה 1858-1922 חידושי הלשון של בן יהודה גלידה, מגהץ, בובה, זהות, חביתה, משטרה, משרד, חיידק, ממחטה, מעטפה, פצצה, עיתון אליעזר בן יהודה- "מחייה השפה העברית" , האמין שתחיית האומה העברית תוכל להתרחש רק בארץ ישראל, ותחיית האומה תבוא תוך כדי החייאת הלשון העברית. לאחר מאות שנים שבהן שימשה העברית רק בלימודי הקודש ובתפילות, החליט בן יהודה לדבר רק עברית בביתו בירושלים, וכך נוצר "הבית העברי הראשון". מפעלו הגדול של בן יהודה היה המילון העברי ההיסטורי הכולל את המילים העבריות מכל תקופותיה ושכבותיה של הלשון העברית. בזכות מפעלו נקרא " מחייה השפה העברית". מילים חדשות- מספרים שבביתו של בן יהודה, בימים הראשונים, נשמעה כל הזמן המילה "זה". כיוון שבאותה תקופה לעצמים רבים לא היה שם עברי, היה בן יהודה מצביע עליהם ואומר : "אני רוצה לשים את זה , בתוך זה, ושיהיה גם את זה". כאשר לא יכלו להצביע על החפץ היו מסבירים מהו על ידי הגדרה ארוכה. היו אומרים "בית פקידות העיר" כי לא הייתה המילה "עירייה", מחסה ממטר במקום "מטרייה", ובמקום "שען" אמרו : "מתקן המורה שעות". בתקופה זו חסרו מילים חיוניות רבות . לעצמים רבים, לא היו מילים בעברית. בן יהודה המציא את המילים : "אופניים", "גלידה", "נקניק", מקלחת ", "רכבת" ועוד רבות אחרות. חידוש מילים בעברית, כלומר המצאת מילים חדשות, היה מפעלו החשוב ביותר של בן-יהודה. הוא פרסם את חידושו במילון כדי שגם אחרים ילמדו אותן, ישתמשו בהן וישרישו אותן בעברית. בן יהודה נחשב לגדול מרחיבי השפה העברית, אך היו גם אחרים שיצרו חידושים חשובים, ותרמו להרחבת השפה העברית. ביניהם היו בנו איתמר בן אב"י , אשתו השנייה חמדה בן יהודה, המשורר חיים נחמן ביאליק, החוקר והמחנך דוד ילין, הסופר והחוקר יוסף קלוזנר, הסופר פינס ועוד. מילת בן יהודה – בן יהודה לא רק המציא מילים חדשות הוא גם הקים לתחייה מילים עבריות מתקופות קדומות. אחד ממפעליו החשובים ביותר היה ליקוט כל המילים העבריות שהיו ידועות עד ימיו; בתוכן מילים מלים מלשון המקרא, מלשון חז"ל מימי הביניים. הוא אסף את המילים במשך שנים וכינס אותן למילון ענק בן 16 כרכים ו-8,000 עמודים. עבודתו הייתה כה רבה, עד כי עבד שעות על שעות ביממה ואף עשה זאת בעמידה, שמא יירדם בעת עבודתו. כאשר השליכו אותו התורכים לכלא, בעקבות עלילה, שהעלילו עליו שונאים הוא מצא לעצמו נחמה: בכלא יוכל לפחות להקדיש את כל שעותיו להשלמת עבודתו. שם טרדות היומיום לא יפריעו את מלאכתו. העברית נשמעת שוב- מפעליו של אליעזר בן יהודה ובקיצור אב"י , היו רבים: הקמת הבית העברי הראשון, חידוש מילים, כתיבת המילון, הוצאת עתון עברי וייסוד ועד הלשון העברית. כולם הוקדשו למאבקו הבלתי נלאה להחייאת הלשון העברית. סופו הטוב של המאבק ידוע לכולנו : העברית ניצחה. הדיבור העברי החל להתפשט: יצאו עתונים בעברית, ילדים שחקו בעברית, ואנשים קנו כרטיסים לרכבת- בעברית. הלשון העברית חזרה לחיים במהירות. הוסיפה מילים והכתה שורשים. מתוך הספרייה הוירטואלית של מטח