סקירה היסטורית

1. סקירה היסטורית המצרים הקדמונים המצרים הקדמונים שהצטיינו בבנייה וטכנולוגיה, באומנות ובחניטת גופות. הקפידו בשמירה מדוקדקת על עור הנפטר אך את המוח מהרו לשאוב. מקום מושבו של הנפש היה הלב הפסל של Imhotep- המסמך הרפואי הראשון באנושות מיוחס לרופא המצרי Imhotep. בפפירוס זה מופיעה המילה מוח 7 פעמים. מוח

2. היוונים הקדמונים ביטויים הרווחים בלשונות רבות: כאב לב, לב שבור - צער מוסר כליות - ייסורי מצפון למידה על פה (by heart) - למידה של טקסט מילה במילה לשפוך דם - להרוג, נשמת אפו - חייו הצטיינו בתחומים רבים אך את המוח הם כינו אנצפלון שפירושו מה שנמצא בגולגולת כלומר מעין חומר מילוי ותו לא. הדעה הרווחת הייתה שהלב הוא האיבר החשוב בגוף. המרכז של האינטלקט הוא הלב. המוח משמש כמקרר של הדם לאחר פעילות נמרצת של הלב. עד שהיגיע היפוקרטס... אריסטו 322-384 לפנה"ס

3. על בני האדם לדעת שרק המוח ולא שום איבר אחר הוא המקור לשמחה, לתענוגות, לצחוק ולמשחק וכן לעצב ליגון ולייאוש. כשהמוח לא בריא או סובל מכל אפקט לא טבעי שהוא לא רגיל אליו, שיגעון יכול להופיע. אך כשהמוח יציב אדם יכול לחשוב בצורה ראויה. היפוקרטס - "אבי הרפואה" 377-460 לפנה"ס למרות דבריו של היפוקרטס הויכוח נמשך עוד מאות בשנים.

4. האימפריה הרומית הדמות החשובה ביותר ברפואה של האימפריה הרומית היה הרופא Galen, אשר אימץ את גישתו של היפוקרטס. רב גישתו כלפי המוח הושפעה מניתוחים בחיות שהוא עשה, בעיקר מכבשים. Cerebrum החלק הקדמי של המוח Cerebellum החלק האחורי של המוח Claudius Galen 130-200 לספירה Cerebrum- רך קשור לקבלת תחושה (זכרונות ותחושות צריכים להיות מוטבעים במוח). Cerebellum- קשה קשור לשליטה על השרירים. בנוסף לאחר פתיחת המוח Galen מצא חללים בתוך המוח ובתוכם נוזל שקוף- הוא התרשם מאוד מהחללים והנוזל. מסקנתו הייתה שהנוזל משרת את החשיבה, התחושה והפעלת השרירים. התחושות נקלטות והתזוזות מתחילות על ידי תנועה של הנוזלים אל החללים במוח ומהחללים דרך צינורות חלולים.

5. רנסנס עד המאה ה-19 גישתו של Galen החזיקה כ-1500 שנים. נוספו עוד מעט פרטים על המבנה אך על הפעילות של המוח לא נעשה הרבה עד סוף המאה השש עשרה (עם עליית הנצרות עיקר הדיונים האינטלקטואלים היו תיאולוגים). בתום תקופת הרנסנס מתחילים לצוץ ניצני כפירה בתיאורית Galen . רק לאחר 1000 שנה עולה על ידי וסליוס השאלה כיצד אפשרי הדבר שחדרי המוח נמצאים גם בבעלי חיים פשוטים וטיפשים בעוד שגלן טוען שמשכנם של הכשרים האינטלקטואליים היחודיים לאדם בחדרי המוח ? צורת המוח אינה שונה מאד בין בע"ח ובני אדם – השקפה מהפכנית לאותם ימים בהם הייתה חשיבות עצומה להפרדה המוחלטת בין בני אדם לבעלי חיים. וסליוס אנדראס אנטומאי בלגי 1514-1564 יתכן והחומר החשוב במוח אינו החללים אלא חומר המוח עצמו. ספרו De Humani Corporis Fabrica שיצא בשנת 1543 מהווה ציון דרך באנטומיה ובהבנת המוח העצב הוא אשר מאפשר לשריר לנוע ולפעול, העצב ולא מעטפת העצב הוא החלק החיוני בהפעלת השרירים- מסקנות אלו נבעו מתצפיות וניסויים.

6. גדול ההוגים באותה תקופה גרם לרגרסיה חשיבתית לגבי המוח אפילו בהשוואה לוסיליוס שחי 100 שנים לפניו המאה השבע עשרה דקארט לא היה ביולוג אך שאלת המוח העסיקה אותו רבות. דואליזם- האמונה שהנפש והגוף הן ישויות נפרדות. הנפש לא כפופה לחוקי היקום והיא סגולה ייחודית לבני האדם. דקארט- ישנה חוליה מקשרת בין נפש האדם למוח. הנפש שולטת בתנועות הגוף והגוף מספק לנפש באמצעות אברי החוש מידע על המתרחש סביבו. רנה דקארט – פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי עד סוף המאה השמונה עשרה רמה אנטומית גסה של המוח כבר תוארה. בנוסף ישנה חלוקה למערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים ההיקפית.

7. המאה ה-19 במהלך המאה ה-19 נלמד על המוח יותר ממה שנלמד בכל ההסטוריה שלפניה. בזכות ארבעה ממצאים עקריים: 1) העצבים הם חוטים המעבירים מסרים חשמליים אל המוח וממנו. מסקנה זו נבעה מכמה ממצאים של חוקרים שונים וביניהם הפיזיקאי האיטלקי Luigi Galvani אשר גילה שהעצבים מוליכים זרם חשמלי. בנוסף ביולוג גרמני בשם Raymond הראה שפעילות חשמלית של תא עצב משפיעה על התא העוקב. Luigi Galvani פיזיקאי איטלקי

8. 2) מיקומן של פעילויות ספציפיות במקומות ספציפיים במוח. אם פעילויות שונות ממוקמות במקומות שונים בגוף, אולי התנהגויות שונות ממוקמות במקומות שונים במוח. סטודנט לרפואה בשם Gall מנסה למזג בין ביולוגיה לפסיכולוגיה: א. כל התנהגות מקורה במוח ב. ישנם איזורים מוחיים ספציפיים השולטים בפעולות ספציפיות- חילק את המוח ל-35 איזורים האחראים על הפעילויות השונות. ג. איזורים מוחיים יכולים לגדול בהתאם לשימוש בפונקציות שעליהן הם אחראים. גדילת האיזור במוח גורמת לבליטה על הגולגולת. כך התפתח מדע חדש של קורלציה בין הצורה של הראש לאשיות אשר נקרא: פרנולוגיה Franz Joseph Gall רופא אוסטרי המבקר הראשי של הפרנולוגיה היה פזיולוג צרפתי בשם פלורנס אשר השתמש בשיטה של הוצאת או הריסת חלק מהמוח כדי לבדוק את הפעילות שלו. פלורנס טען שפגיעה במוח באיזור כלשהו תיצור הפרעה בכל התיפקודים.

9. Paul Broca נוירולוג צרפתי אחד החוקרים החשובים שהביא להכרה שיש מיקומים ספציפיים במוח לפעילויות ספציפיות היה Paul Broca. טענתו היתה שפונקציות לא תלויות בבליטות אלא מבוססות על נזקים שנגרמו למוח כתוצאה מפגיעות או נגעים קליניים. האונה הפרונטלית בהמיספרה השמאלית בצרברום אחראית באופן ספציפי על הדיבור. ברוקה עורר תחום מחקר שלם של חיפוש אחר אתרים קורטיקליים הקשורים להתנהגויות ספציפיות נוספות המוח של הפציינט שהבין שפה אך לא יכול היה לדבר איזור ברוקה 1876- מפרסם רופא צעיר בשם ורניקה עוד סוג של אפזיה (הפרעה בתחום השפה): חולים יכלו לדבר אך לא להבין את השפה. מיקום האפזיה באונה הטמפורלית באיזור החיבור עם האונה האוקסיפיטלית והפאריטלית. ורניקה טוען שפונקציות מנטליות בסיסיות ופעילויות מוטוריות ממוקמות באיזורים ספציפיים בקורטקס, בעוד שפונקציות קוגניטיביות מורכבות הן תוצר של אינטראקציות בין כמה אתרים פונקציונליים. איזור ורניקה- האיזור שאחראי על תפישת המלל

10. 3)האבולוציה של מערכת העצבים ב-1859 דרווין מפרסם את ספרו המפורסם מוצא המינים בו השתמש במונח סלקציהטבעית-natural selection. רעיונותיו של דרווין הביאו למהפיכה בביולוגיה. תהליך הברירה הטבעית הינו תהליך שבו תכונות תורשתיות המעניקות יתרון כלומר מגדילות את סיכויי הפרט לחיות ולהעמיד צאצאים פוריים נעשות שכיחות יותר באוכלוסיה. דרווין כלל התנהגות כתכונות גנטיות שיכולות להתפתח. דוגמא: ביונקים רבים ישנה אותה תגובתיות לפחד- אישונים מתרחבים, פעימות לב מהירות, שיער סומר ועוד. דרווין הסיק שההקבלה בתגובתיות מעידה על כך שמינים שונים התפתחו מאותו מאב קדמון, שהיה לו תכונות אלו. הרעיון שמערכת העצבים של מינים שונים התפתחו מאב קדמון משותף ויש להם מנגנון משותף הוא הרציונל העומד מאחורי השלכות של תוצאות ניסויים בחיות על בני אדם. מצד שני תכונות התנהגות רבות התפתחו כתוצאה מהסביבה שבה חי המין. לדוגמא: קופים שקופצים מעץ לעץ ראייתם מצויינת בעוד שחולדות אשר חיות מתחת לאדמה במנהרות ראייתם פחות טובה אך חוש המישוש שלהם מפותח ביותר. בעזרת השוואה של ההתמחויות של המוחות בפרטים השונים חוקרי מדעי המוח יכלו לאפיין איזה חלק של המוח מתמחה בפעילות התנהגותית שונה. צ'רלס דרווין ביולוג אנגלי

11. 4) הנוירון- היחידה הפונקציונלית הבסיסית של המוח בתחילת 1800 הומצא המיקרוסקופ. 1839- תאודור שוואן היציע את תאוריית התא: כל רקמה מורכבת מיחידות מיקרוסקופיות הנקראות תאים. עד המצאת המיקרוסקופ רקמת העצבים נחשבה כמו בלוטה המפרישה חומרים לגוף. המיקרוסקופ חשף את המבנה הנכון של רקמת תאי מערכת העצבים. תאודור שוואן זואולוג גרמני רקמה עצבית הפכה לנושא מדעי נפרד במאה ה-19 בזכות Camillo Golgi ו-Santiago Ramon Cajal אשר תארו בפירוט את תאי העצב. גולג'י המציא שיטת צביעה שחשפה את המבנה של הנוירון מתחת למיקרוסקופ ורמון כחל המשיך את אותה צביעה. מערכת העצבים מורכבת מתאים בודדים. דוקטרינת הנוירון. המוח הוא יוצא מן הכלל מתאוריית התא. הנוירונים מתאחים ליצור רשת. צביעתו של גולג'י Camillo Golgi היסטולוג איטלקי Santiago Ramon Cajal

12. מדעי המוח כיום שתי גישות קוטביות בחקר הנושא- הגישה הפרטנית והגישה הכוללנית. הגישה הפרטנית- על מנת להבין את המוח צריך להבין בצורה המפורטת ביותר את מרכיביו השונים. הגישה הכוללנית- לפיה צריך לבחון אילו איזורים במוח חשובים לפעילות מסוימת ומתוך כך לקבל תמונה על פעולת המוח. גישה זו קיבלה דחיפה בגלל פגיעות מוח שונות. שילוב שתי הגישות הוא הזרז העיקרי למהפכת המוח. רמות עיבוד במדעי המוח: רמה מולקולרית- הרמה הבסיסית ביותר של למידה על המוח. כיצד המולקולות מתפקדות ומקשרות בין נוירונים רמה תאית- התכונות המיוחדות של הנוירונים. סוגי נוירונים שונים וכיצד פעולתם שונה, השפעת נוירונים זה על זה ועוד. רמה מערכתית- מערך נוירונים יוצר מעגל מורכב המבצע פעולה. ברמה הזו חוקרים לומדים כיצד מעגלים עצביים מעבדים מידע תחושתי, תופשים את העולם החיצון, מבצעים תנועות ועוד. רמה התנהגותית- כיצד מערכות עצביות עובדות יחד כדי ליצור התנהגות משולבת. לדוג'- מאיפה במוח מגיעים חלומות, האם ישנן צורות שונות של זיכרונות ועוד. רמה הכרתית- אחד האתגרים הגדולים במדעי המוח הוא הבנה של המנגנון העצבי האחראי לרמות הגבוהות ביותר של פעילויות נפשיות כגון מודעות עצמית ושפה. חוקרים אלו בודקים כיצד פעילות המוח יוצרת את הדעת (mind).

13. סוגים של התמחות רפואית הקשורה במערכת העצבים נוירולוג- רופא שהוסמך לאבחן וטפל במחלות של מערכת העצבים פסיכיאטר- רופא שהוסמך לאבחן ולטפל בהפרעות של מצב רוח ואשיות נוירוכרורג- רופא שהוסמך לבצע ניתוחים במוח ובחוט השדרה נוירופתולוג- רופא או חוקר המזהה שינויים ברקמת המוח כתוצאה ממחלות תחומי מחקר במדעי המוח נוירוביולוגיה התפתחותית- אנליזה להתפתחות והבשלה של המוח נוירוביולוגיה מולקולרית- הבנת המבנה והפעילות של המולקולות במוח גישה חישובית למדעי המוח- יצירת מודלים של תפקודי המוח בעזרת מתמטיקה ומחשבים

14. נוירואנטומיה- מחקר על מבנה מערכת העצבים נוירוכימיה- מחקר על הכימיה של מערכת העצבים נוירואתולוגיה- התנהגות ספציפית של בעל חיים בסביבתו הטבעית נוירופרמקולוגיה- מחקר ובדיקה של השפעות סמים ותרופות על מערכת העצבים נוירופזיולוגיה- מדידות של פעילות חשמלית במערכת העצבים נוירופסיכולוגיה- מחקר על הבסיס העצבי העומד מאחורי התנהגות אנושית פסיכוביולוגיה- מחקר על הבסיס הביולוגי של התנהגות בעלי חיים ובני אדם

15. מקבלי פרס נובל במדעי העצב

17. אלפרד נובל