הסיפור הקולנועי תוך ייצוג הערבי בקולנוע הישראלי

1. הסיפור הקולנועי תוך ייצוג הערבי בקולנוע הישראלי רינת מוסקוביץ

2. נקודות מוצא חשובות: • הקולנוע אינו פועל בוואקום ולכן הוא מושפע באופן תמידי ממהלכים חברתיים ומתמורות פוליטיות. • כך גם הקולנוע הישראלי, על אף הזמן הקצר שבו הוא קיים (כ- 110 שנה). • כדי להגדיר את ה"אני הקולקטיבי" החברה חייבת להגדיר אילו תכונות זרות לה. כאשר אני מגדיר אחרים, אני יוצר את הגבול ביני ובינם. הערבי מוצג כ"אחר" בקולנוע הישראלי.

3. נבדלות 1- אם היהודי הגלותי היה דתי, גלותי במראהו, מדבר בשפות רבות, חלש ונכחד, הרי שהיהודי החדש הוא לוחמני, דובר עברית, חילוני, עובד אדמה ונחוש. • נבדלות 2 - אם האויב היה נאצי, גוי שרצה להשמיד יהודים והצליח, הרי שהאויב החדש הוא הערבי שנלחם בנו בארץ. כך, בקולנוע הישראלי, הערבי תופס את מקומו של הנאצי כאויב היהודים.

4. המשך: • לאורך השנים, כולל בתקופה האחרונה, רוב הסרטים העוסקים בחייל הישראלי דנים פחות באויב ופונים יותר לז'אנר החדשני של עיסוק בנפש ושבירה של המוסכמה של החייל החזק ופירוקו מול המסך. למשל, "ואלס עם באשיר", "כיפור" ועוד.

5. תקופות בקולנוע הישראלי וביחסו אל הערבי:תקופה 1 • השנים 1900 עד קום המדינה: הערבי כמעט ואינו נמצא בקולנוע הישראלי. הוא רחוק, מטושטש ואין לו שם. מצד אחד היהודי רוצה להיות כמוהו (עובד אדמה, חזק, מחוספס) ומצד אחר נלחם בו על השטח. תקופה זו נקראת הפסימית - אין טעם להתקרב לאויב כי אין עם מי לדבר. בשנים אלו האויב אינו אנושי.

6. תקופה 2: • מקום המדינה ועד שנות השמונים של המאה ה-20 בשנים אלו המבט אופטימי - האויב יכול להיות בשר ודם, אנושי ובעל מורכבות. בסרטים הערבי מוצג מצד אחד כאויב (הערבי הרע), לוחמני ותוקפן ומצד אחר מוצג הערבי הטוב (שמשתף פעולה עם היהודים) שאינו קיצוני. החברה הישראלית עוברה שינויים: מנפילת הכוח של מלחמת יום כיפור (1973) ועד תבוסת מפלגת ה"מערך" בבחירות 1977 והשינויים הכלכליים- חברתיים בעקבות אירועים אלה. גם בקולנוע נראים ונשמעים קולות אחרים.

7. תקופה 3 : • משנות השמונים של המאה ה-20 ועד ימינו המבט האמביוולנטי - הקולנוע מציג את הערבי בדרכים שונות. בשנות השבעים כמעט אין עשייה קולנועית, אך שנות השמונים הן שנות התפכחות: החברה הישראלית מדברת בקולות שונים ומגוונים. כאן יש עוררות וחילוקי דעות לגבי ייצוג הערבי בקולנוע.

8. "מאחורי הסורגים"- 1984במאי: אורי ברבש • הסרט מקבל את העוינות הפוליטית כנתון ואינו דן בסיבותיה. היהודים והערבים הם שותפים כאסירים להשפלה של הממסד. אורי ועיסאם, המנהיגים, מביטים זה על זה והופכים לאנושיים יותר. החברה הערבית בסרט מאוגדת ושפויה יותר. יש בסרט מסר של הומניזם ותקווה. • הדמויות: פרוטגוניסט, אנטגוניסט: אפיוני הדמויות, משמעותן, יחסן עם דמויות המשנה וכו'. מי הוא מי? • הקונפליקט - חשיבותו מבחינת העלילה, סוגי קונפליקטים. בסרט זה - מול הממסד

9. "שתי אצבעות מצידון", 1986במאי: אלי כהן • הסרט מומן על ידי דובר צה"ל, והנקודות שהועלו בו לגבי הערבים הן שונות: • 1. הם גם נלחמים זה בזה - סונים, שיעים, דרוזים 2. הם לא אמינים - הנערה "עובדת" על החייל 3. הם נקמניים - הם כועסים על השייח' למרות שלא עשה כלום. כל הסרט מצולם מנקודת מבט של החייל הישראלי והדילמות שלו. נושא הסרט: לכל סרט יש נושא שאותו מציג הבמאי דרך העלילה. הבמאי חושף בפני הצופים נושא החבוי בתוך העלילה, ובכך מדגיש את החשיבות שהוא מייחס לו. זוהי פרשנותו האישית הקולנועית.

10. "אוונטי פופולו"- 1986במאי: רפי בוקאי • הסרט נחשב להצלחה גדולה. הוא מסופר מנקודת המבט הערבית. החיילים המצרים הם האנושיים והחכמים יותר, המשכילים יותר. • . נקודת המבט של הגיבור. מהי נקודת המבט? מהי חשיבותה מבחינת העלילה והפרטים שמועברים אלינו, הצופים? כפי שאמרנו בכיתה, בסרט אין אקראיות. כל שוט מתוכנן, ובוודאי שכל סצנה. לכן, הבמאי בוחר בדקדקנות את הפרטים שיראה לצופים, ועוד יותר בדקדקנות את מה שלא יראה להם. הבחירה מה להראות ומה לא להראות נובעת מהמשמעות שהוא מעניק ל"מציאות" שעליה וממנה מביט גיבור הסרט על המתרחש סביבו.

11. "גמר גביע", 1990,במאי: ערן ריקליס • החייל הישראלי השבוי מוצא נקודות משותפות עם השובים שלו. ביניהם יש עימות על ההומניות שצריך לנהוג בשבוי. הזמן - תקופת האינתיפאדה. • גם כאן ניתן ללמד עימות, קונפליקט.

12. "נישואים פיקטיביים"- 1988,במאי: חיים בוזגלו • הסרט מספר את סיפורו של מורה שרוצה לברוח מהמילואים ומאשתו, ומצטרף לקבוצת פועלים פלשתינאים. אז הוא מבין מהם הדברים החשובים בחיים ועד כמה פשטות היא חשובה. יש קריצה על חשבון הכובש הישראלי, אך הדמויות נשארות שטחיות. • קומדיה • ז'אנרים בקולנוע. להגדרת הסוגה (הז'אנר) יש חשיבות בפענוח הטקסט כיוון שהיא משפיעה על בחירת המרכיבים הבאים: מבנה העלילה והדיאלוגים, עיצוב הגיבורים, בחירת אתרי הצילום, סגנון התאורה והצילום, עיצוב התפאורה והתלבושות, סגנון המשחק, העריכה והפסקול ועוד. • המיזנסצינה. כל מה שקיים בפריים שייך למיזנסצינה הקולנועית. החל מגודל הפריים, הצבע, התאורה, עיצוב התפאורה, ועד העמדת השחקנים, הפסקול ועוד. כל פרט בפריים הוא בעל חשיבות. • בהקשר זה יש מקום לדבר על פרטים שהוצאו מהפריים (חשיבותם נובעת דווקא מהיעדרותם), פרטים שנמצאים בעומק הפריים ו/או בקדמת הפריים.

13. "עג'מי"- במאים: ירון שני וסכנדר קובטי2008 • גם כאן, שותפות הגורל קיימת אך בטרגיות של המצב. הערבי והיהודי חיים במעגל, זה בתוך חייו של זה, בקשר קשה ולא ניתן לפתרון. • בסרט מועלית נקודת מבט של ערבי החי עם יהודייה ועובד עם ערבים. החברים מעלים בדיון את הקושי שבמצבו, ואומרים כי הוא רוצה להיות יהודי. • מועלית נקודת מבט פנים-ערבית על הקשיים של קירבה בין נוצרים למוסלמים.

14. המשך עג'מי • הסיפור הקולנועי - בהקשר הזה הזכרנו את הנרטיב. בסיפור הקולנועי יש יותר ממספר אחד: התסריטאי, יוצר הנרטיב, הבמאי העוסק בפרשנות של הנרטיב, וכן כל בעלי התפקידים המוציאים לפועל את הנרטיב (הכוונה לשחקנים, תאורנים, צלמים ועוד), ולבסוף הקהל מפרש את הנרטיב לפי ראות עיניו. • ההבדל בין סיפור המעשה - STORY, לבין העלילה - הארגון האמנותי של סיפור המעשה. • המבנה הקלאסי של הסיפור - גרף העלילה: אקספוזיציה, קונפליקט, גוף העלילה, שיא, התרה. • התפקידים של כל אחד מחלקי העלילה, משך הזמן הניתן לכל אחד מהם, חשיבותם ומשמעותם מבחינת העלילה. לדוגמה: המידע שאנו, כצופים, שואבים מחמש הדקות של האקספוזיציה: מידע לגבי המיקום שבו מתרחש הסרט, הזמן, חשיפת הדמויות (לפחות הדמויות הראשיות) ופרטים ראשוניים לגבי העלילה.

15. נקודות נוספות שאפשר להתייחס אליהן: • קולנוע פלשתיני שנצפה בארץ - האם יש כזה? • שחקנים ערביים שמשחקים בסרטים ישראלים • נקודות מחלוקת עיקריות - "ג'נין ג'נין" • ללמד את ארבעת שלבי הייצוג דרך הערבי בקולנוע • הקשר בין הגבר המזרחי לגבר הערבי בקולנוע הישראלי - ייצוג דומה

16. ביבליוגרפיה • שוחט אלה, "שובו של המודחק - הגל הפלסטיני בקולנוע ישראלי מאוחר" מתוך: הקולנוע הישראלי- מזרח/מערב והפוליטיקה של הייצוג, 2005, עמ' 266-234 • בן ניצן שאול, "שלוש גרסאות: שלוש תקופות בתולדות ייצוג הסכסוך הישראלי-פלסטיני" מתוך: זמנים 75, קיץ 2001, עמ' 76-68.

17. פילמוגרפיה נוספת: • "חמסין" • "חיוך הגדי" • "אספלט צהוב" • "עודד הנודד", "מורדי אור", "הם היו עשרה"- סרטים ישנים