רונאל אלבז

1. לא לפני הרבה זמן הגיעה לארצנו עולה חדשה מארצות הברית. התלמידה הצטרפה לכיתתנו, משם הביאה איתה מנהגים שונים אך בפיה היה מנהג שלא חלמנו עליו וכך התחילה לספר: כל יום בערב אני הולכת לארץ מיוחדת מאוד.איזו מין ארץ? שאלנו אותה. לכל ילדה וילד יש ארץ כזאת גם לי יש ארץ חלומות כמו שלך? שאלתי,בטח היא ענתה ארץ החלומות הם כל החלומות הטובים שלנו.וואוו קראו כל הבנות בהתרגשות רבה. בדיוק אז נשמע הצלצול, כל האסיפה התפזרה למקומות ולאחר מכן נכנסה המורה, "בוקר טוב" היא אמרה "בוקר אור" ענינו כולנו במקהלה. והמורה הוסיפה להתחיל בתפילה התחלנו..מודה אני...וכך המשכנו עד לתפילת העמידה כבר כמעט נגמרה סבלנותי,כל כך רציתי שתגיע ההפסקה ושירי(התלמידה החדשה) תספר לי עוד על הארץ המיוחדת שלה.. התפללתי מהר לאחר שסיימתי הסתכלתי על שירי וראיתי שהיא מתפללת בקפדניות ובדייקנות ופתאום משום מה השתלטה עליי העייפות ונרדמתי על שולחני ובחלומי ראיתי אותי ואת שירי מדלגות יד ביד ואתם בטח מתארים לכם איפה.. נכון?. נכון מאוד בארץ החלומות! ובחללי האויר ראינו בועות שנראו ממש כמו בסרט ושירי תמיד מחייכת ושמחה כאילו שהיא לא מתפעלת מכול הדברים המוזרים והיפים שיש כאן ו....רוני..רוני שמעתי משהו קורא לי בתוך חלומי ופתאום התעוררתי בבהלה וראיתי את מורתי עומדת לידי כל הכיתה צחקה וגם אני חייכתי וכך נגמר לו הסיפור וגם החלום. רונאל אלבז ארץ החלומות