260 likes | 408 Views
גם הפילים עושים טוב ברשת. חגית אמסטרדם פרנקל. הסיפור הזה קרה הרחק הרחק בארץ הפילים אי שם ביער גדול בו גרו רק פילים. הפילים בנו להם עיר ובעיר בנו בתים, חנויות ואפילו בתי ספר לפילים הקטנים כדי שילמדו לקרוא ולכתוב וידעו גם חשבון ומדעים.
E N D
גם הפילים עושים טוב ברשת חגית אמסטרדם פרנקל
הסיפור הזה קרה הרחק הרחק בארץ הפילים אי שם ביער גדול בו גרו רק פילים. הפילים בנו להם עיר ובעיר בנו בתים, חנויות ואפילו בתי ספר לפילים הקטנים כדי שילמדו לקרוא ולכתוב וידעו גם חשבון ומדעים.
יום אחד חזר פילי הפילון הביתה וסיפר בשמחה להוריו כי הגיעו מחשבים לבית הספר וכל פילון יוכל להתחבר לרשת ולגלוש. "מה יש שם כל כך מעניין?" שאלה אמא פילה. "אמא, את לא מבינה איזה עולם נפלא זה המחשב ולאיזה מקומות מדהימים אפשר לגלוש" ענה הפילון. "היום גיליתי משחקים ושיחקתי במשך כל ההפסקה במשחקים במחשב, זה היה מדהים" אמר.
"היו שם משחקי מלחמה של אריות וקופים נגד פילים והפילים ניצחו, היו גם משחקי מלחמה של אריות נגד עדר של איילות. אף איילה לא ניצלה" הוסיף הפילון. "ומה קרה שם לאיילות?" שאלה אמא כשהחלה להיות מוטרדת. "אמא, זה רק משחק, זה לא באמת, האיילות נטרפו אבל זה רק ב"כאילו", ניסה להרגיע אותה הפילון. אמא הסתכלה על אבא ואבא העיף מבט זועם. "אני חושב שהמשחקים האלה לא מתאימים לך" אמר בכעס אבא פיל. "אבדוק מחר אולי ישנם משחקים נוספים שהם יותר חינוכיים, אדבר עם המורה" אמרה אמא פילה.
למחרת, כשחזר הפילון לביתו, סיפרה לו אמא שדיברה עם המורה. "המורה אמרה שצריך להעצים את הטוב ולבחור רק במשחקים חינוכיים ולא בכאלה שלא מתאימים לך. לכן החלטנו לקנות מחשב ולחפש יחד את המשחקים המתאימים לך פילוני היקר שלנו. משחקים אלימים לא מתאימים כי הם יכולים להשפיע עליך לרעה. אנחנו הפילים אוהבי שלום ולא נלחמים בחיות היער." הוסיף אבא.
מדוע חשוב להקפיד על משחקים שמתאימים לגיל של הילדים?
עברו ימים ואבא קנה מחשב חדש לבית. הוא חיבר אותו לרשת והתחיל לחפש משחקים חינוכיים לפילון כדי שיוכל להעצים את הטוב ולהישמר ממשחקים שלא מתאימים לו. פילוני ישב ליד אבא וראה שאבא מצא אתרים רבים בהם היו משחקי חשיבה, משחקי הרפתקאות שונים ואפילו טיסה אל החלל במטוסי פילים. פילוני החל לשחק בהם ברשת וגילה שאפשר גם לשתף ילדים אחרים ולהנות גם במשחקים אלה.
יום אחד הגיע פילוני עצוב הביתה. "מה קרה?" שאלה אמא פילה. "היום נכנסנו לפורום של הכיתה שלנו וכתבתי שם משהו וטעיתי במילה, פילפיל שהיה פעם חבר שלי צחק עלי וכתב כתגובה שאני טיפש ולא יודע כלום. כתבתי לו בחזרה שיש לו אוזניים ענקיות מכוערות וחדק מצחיק, וכתבתי שהוא טיפש יותר גדול כי הוא לא יודע לקלף עלים עם הניבים שלו. כתבתי לפילים החברים שלי שלא ידברו איתו יותר. המורה ראתה וכעסה עלינו. היא הענישה את שנינו וזה לא הוגן, כי פילפיל התחיל" סיפר הפילון כמעט בבכי.
משוחחים בכבוד אמא פילה ניגשה וליטפה את הפילון בחדק ושאלה: "האם כתבתם הכל כך שכולם ראו את זה?" "כן" ענה הפילון. "האם השיחה היתה מכובדת או שהיתה פוגעת ומעליבה?" שאלה. "אני כתבתי לפילפיל והעלבתי אותו כי הוא צחק עלי, למה אני אשם?" שאל. "שכחת להעצים את הטוב בשיחה מכובדת כי שיחה היא לא רק דיבור, היא גם כתיבה בפורום. ובמקום זה- שכחת להישמר ופגעת בו במילים לא יפות, וזה לא טוב". אמרה. "המורה הענישה את שניכם ואני מקווה שלמדת מזה שצריכים לכתוב רק בצורה מכובדת. אם כועסים- צריכים לפנות למורה ולא להעליב, גם אם העליבו אותנו." אמרה אמא. "וכעת בוא לשתות את השוקו שהכנתי לך" הוסיפה.
איך הרגיש פילוני? איך צריך לכתוב ברשת?
פילוני לא חשב כך, הוא ממש כעס על פילפיל שקרא לו טיפש. הוא התהלך לו עצוב ביער ולא רצה להרגע. הוא כעס על המורה, כעס על אמא שלו ובעיקר על פילפיל שבגללו כעסו עליו. כשהילדים קראו את מה שכתב פילוני על פילפיל, החברים שלו החליטו לא לדבר איתו כי זוהי לא התנהגות יפה. "אף אחד לא מתייחס לזה שפילפיל קרא לי טיפש, אבל כועסים עלי שהעלבתי אותו, וכעת כולם מרחמים עליו ולא משחקים איתי." חשב הפילון והלך למחשב לחפש לו חברים חדשים.
אמנם אמא הזהירה את פילון לא לדבר עם אנשים זרים, אך באתר שמצא, ישנם רק ילדים. "אולי אכיר לי חברים חדשים ואז לא אצטרך יותר לדבר עם פילפיל המעצבן הזה" חשב. הוא נכנס וראה שם פילון שלא הכיר. הם התחילו להתכתב ופילוני סיפר לו את מה שקרה לו ואיך כעת הוא נשאר בלי חברים. הפילון החדש סיפר לו בדיחות מצחיקות ופילוני התחיל לצחוק בקול. "הכרתי פיל חמוד משעשע" חשב הפילון. הערב הגיע ואמא קראה לפילון ללכת לאכול ארוחת ערב פילית. "אולי ניפגש כאן מחר?" שאל פילון והפיל החדש אמר שיחכה לו לאחר הלימודים. הוא גם סיפר לו שהוא גר בקצה היער ואולי יוכלו גם להיפגש ולשחק.
למחרת, נפגש פילון שוב עם הפיל החדש. הם שוחחו והפיל החדש סיפר לו שוב בדיחות מצחיקות. פילוני צחק וצחק עד שהתחילה לכאוב לו הבטן מרוב צחוק. ואז סיפר לו הפיל החדש על אתר מעניין שכדאי להיכנס אליו. "זהו אתר ממש מעניין שמחלק מתנות חינם. צריך רק לתת פרטים אישיים ואז מקבלים מתנות ממש יקרות.
כעבור כמה ימים קרא הפילון לאמא ואמר: "אמא, יש כאן אתר מעניין, הפילון החדש סיפר לי עליו. אך צריכים לכתוב את הכתובת שלנו ואת הטלפון שלנו. הם ביקשו שנכתוב גם בן כמה אני ומה שם המשפחה שלי. בואי תעזרי לי למלא את הפרטים. כתוב כאן גם לשלוח תמונה ואקבל את משחק הפילים חינם, הם ישלחו לנו הביתה".
אמא הגיעה במהירות, התיישבה מולו ושאלה: "פילון, מה לדעתך צריך לעשות? פילון הסתכל אל אמו וענה: "שכחתי לרגע, צריך לשמור על הפרטיות, אסור לתת פרטים ולא להאמין לכל מה שכתוב. אסור לי לשלוח תמונה, המורה דיברה על זה. צריך להישמר ממסירת כל מידע שיכול לזהות אותנו. אף פעם לא יודעים מי קורא את הפרטים ומה הוא יעשה בזה. "נכון מאד, צריך להעצים את הטוב ולשמור על הפרטיות שלנו". אמר הפילון. אני יכול לכתוב רק שם פרטי. נכון?" "כן" אמרה אמא "או כל שם שתבחר לקרוא לעצמך בתנאי שלא תפגע באף אחד". אמרה.
"ולמה הפילון החדש אמר לי להיכנס?" שאל הפילון את אמא. "אולי הוא בכלל לא בגילך והוא מתחזה, אתה לא יכול לדעת. בגלל זה צריך להיזהר, ואם מישהו מבקש ממך משהו כמו עכשיו, תמיד צריך לקרוא לנו, להורים. התנהגת בחוכמה, העצמת את הטוב. היית זהיר פילוני היקר. אני גאה בך". אמרה אמא וחיבקה את פילוני בחדק הארוך שלה.
עברו ימים ופילוני ניגש פחות למחשב, פילפיל ופילוני השלימו והבינו שצריך להעצים את הטוב ולדבר בנימוס גם בכיתה וגם כשכותבים בפורום. הם התחילו לשחק יחד ואפילו ביקשו מהמורה לשבת אחד ליד השני.
יום אחד נתנה המורה עבודה. היא ביקשה שהילדים יכתבו סיפור על חברות. פילוני ופילפיל כתבו על המריבה שהיתה להם ואיך הם השלימו ופילפילונת סיפרה שהביאה שיר שמצאה ברשת. המורה כעסה עליה ואמרה שהפרה זכויות יוצרים וצריך להישמר מהפרת זכויות היוצרים. "אבא מה זה זכויות יוצרים?" שאל פילוני את אבא.
"המורה כעסה על פילונת כי היא נתנה למורה שיר שלא היא כתבה אותו." אמר אבא. "גם אם פילונת אמרה שלא היה כתוב מי חיבר אותו, אסור לקחת אותו ללא רשות, כי מישהו כתב אותו. נכון?" שאל אבא. "אפילו אם מצאנו אותו בגוגל כמו שפילפילונת מצאה?" שאל הפילון.
"כל דבר שנכתב, סיפור, שיר, או מנגינה ואפילו משהו שציירו אותו או צילמו, שייך למי שיצר, גם אם לא פורסם השם, עדיין זה שייך למישהו ורק אם כתוב שמותר להשתמש בזה לשימוש חופשי, רק אז אפשר להשתמש או להעלות לאתר. אחרת זה שייך למישהו וזו עבירה על החוק". ענה. "ואם פילונת לא ידעה, למה צריך לכעוס עליה?" שאל הפילון."צריך להעצים את הטוב ולשמור על הקניין הרוחני על מה שאנשים כתבו או יצרו ונישמר מהורדת סרטים או סיפורים או שירים ללא אישור וללא שכתוב מי היוצר." אמר אבא.
עברו ימים, פילוני ופילפיל המשיכו להיות חברים, הם המשיכו לשחק גם במשחקי כדור וגם במשחקים ברשת, אך הקפידו לשחק במשחקים המתאימים לגילם. פילוני למד שצריך להעצים את הטוב והקפיד על הכללים של גלישה בטוחה. המורה הפכה אותו ואת פילפיל להיות נאמני מחשב בבית הספר וללמד גם ילדים אחרים איך מעצימים את הטוב ומה עושים כדי להפוך את הגלישה ברשת גם נעימה וגם בטוחה.
ואם תגיעו לכפר הפילים ותכנסו לבית הספר של הפילים, תוכלו אולי לפגוש את הפילוני שלנו ואת חברו פילפיל מלמדים ילדים אחרים איך לשמור על הכללים ואיך עושים רק טוב ברשת
איך אפשר להעצים את הטוב ולעשות טוב ברשת?
סוף ואל תשכחו- התמונות לקוחות מגוגל