460 likes | 751 Views
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ (ויקרא י"ט, טז) פרשנות הפסוק תלמוד (סנהדרין ע"ג ע"ב) פוסקי ההלכה ספרות המוסר השוואה לחוק של "השומרוני הטוב" חוק הכנסת "לֹא תַעֲמֹד עַ ל דַּם רֵעֶךָ" סיכום. א ב ג ד ה. = שקופית כותרת. ו ז ח ט י. www.jewishmedicalethics.org
E N D
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ (ויקרא י"ט, טז) • פרשנות הפסוק • תלמוד (סנהדרין ע"ג ע"ב) • פוסקי ההלכה • ספרות המוסר • השוואה לחוק של "השומרוני הטוב" • חוק הכנסת "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" • סיכום א ב ג ד ה = שקופית כותרת ו ז ח ט י www.jewishmedicalethics.org b.gesund @gmail.com Good Samaritan laws 1
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ (ויקרא י"ט, טז) לעורר עניין:מסגרת לנושא תורת ישראל מול תרבויות אחרות מוסר מול משפט The Genovese case The Good Samaritan Law “Bystander Effect” רקע כללי תנ"ך ויקרא י"ט, טז – פרשנות פסוקים אחרים במקרא בעניין זה גמרא סנהדרין ע"ג ע"א ומפרשים רמב"ם המצווה ספרי המצוות ספרות המוסר וההגות ראשונים התנהגות מוסרית כ"דרישה" הלכתית? הלכות משפט עברי פוסקים להלכה השוואה לחוק "השומרוני הטוב" חוק הכנסת "לא תעמוד על דם רעך" שאלות לעיון ולהעמקה Case studies 2
concluded that incident.[6] • The Bystander Effect • (seldom: "Genovese syndrome”) • Case study for social psychology (textbooks, publications etc) NADINE get youtube here רקע כללי Queens Woman Is Stabbed To Death in Front of Home Thirty-Eight Who Saw Murder Didn't Call the Police March 14, 1964, Saturday Phil Ochs: Outside A Small Circle of Friends 1975 TV movie Death Scream starring Raul Julia, based on the murder of Genovese Kitty (Catherine Susan) Genovese 1935- March 13, 1964 Murdered by Winston Moseley (1935) Brooklyn, NY, USA The story is more parable than fact Manning, R et al: "The Kitty Genovese murder and the social psychology of helping: The parable of the 38 witnesses". American Psychologist 62 (6): 555–562 3
בלי קווים למסגרת (הורדתי השארתי למעלה) Parable on the Good Samaritan (Luke 10:30-35) 30In reply Jesus said: "A man was going down from Jerusalem to Jericho, when he fell into the hands of robbers. They stripped him of his clothes, beat him and went away, leaving him half dead. 31A Priest happened to be going down the same road, and when he saw the man, he passed by on the other side. 32So too, a Levite, when he came to the place and saw him, passed by on the other side. 33But a Samaritan, as he traveled, came where the man was; and when he saw him, he took pity on him. 34He went to him and bandaged his wounds, pouring on oil and wine. Then he put the man on his own donkey, took him to an inn and took care of him. 35The next day he took out two silver coins and gave them to the innkeeper. 'Look after him,' he said, 'and when I return, I will reimburse you for any extra expense you may have.‘ רקע כללי • הצבע לא מספיק חזק, עדיף רקע צבעוני כמו למעלה! Priest 4 Le Bon Samaritain par François Sicard (français, 1862-1934). Jardins des Tuileries (Paris).
“Duty to Rescue” רקע כללי • USA: • There is no general duty to come to the rescue of another; a person cannot be held liable for doing • nothing while another person is in peril. 2 exemptions: • When a person creates a hazardous situation, • this creates a duty to rescue. • (2) When there is a “special relationship" e.g. parents, • spouses, caregivers etc. • “Good Samaritan Law” • Goal: Protect those who serve others who are injured or ill. Reduce bystanders’ hesitation for fear of being sued or prosecuted for wrongful injury. Canada 2008: “Good Samaritan doctrine” = Legal Principle prevents rescuer who voluntarily helped a victim in distress from being sued for wrongdoing. 5
חוק 'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ', התשנ"ח (1998) 1. חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו. המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לענין חוק זה: בסעיף זה, "רשויות" – משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות. 2. ... (ב) בית המשפט רשאי לחייב את מי שגרם לסכנה שהניצול נקלע אליה, לרבות את הניצול עצמו אם גרם לסכנה זו, לשפות את מי שהושיט עזרה בהתאם לחובתו לפי הוראות סעיף 1 על ההוצאות והתשלומים הסבירים שהוציא. ... 4. העובר על הוראות סעיף 1 לחוק זה, דינו –קנס. ... רקע כללי מה הרקע, המקורות היהודיים והמניעים לחוק זה? במה הוא שונה מהחוקים של עמים אחרים? ח"כ חנן פורת 6
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ רקע כללי ? ? • "?" לא לבן + חיצים, • קונטרס חזק ? ? היחס בין מוסר ומשפט בדין "לא תמעד על דם רעך" ובסוגיות כלליות של אתיקה רפואית ביהדות? 7
תנ"ך פרשנות הפסוק - שאלות מה הקשר לפרשת "קדשים"? האם יש דוגמאות בשאר ספרי המקרא "על פי רוח" מצווה זו? לשם מה הדגשה זו? מה הקשר לפסוקים הקודמים? משמעות המושג? משמעות המושג? מי כלול? מה הקשר לסיפא? מה הקשר לרישא? • כותרת לא לבן, קונטרס חזק לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ - לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ - אֲנִי ה': 8
'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ' - במקומות אחרים במקרא תנ"ך • בראשית ד', ט: וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ? וַיֹּאמֶר: לֹא יָדַעְתִּי – • הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי? • אברהם מתפלל בעד אנשי סדום ועמורה (בראשית י"ט) • משה יוצא להציל את אחיו במצרים, ואחר כך עושה דין במדיין ... (שמות ב') • שמואל ב' כ', יב: וַעֲמָשָׂא מִתְגֹּלֵל בַּדָּם בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה וַיַּרְא הָאִישׁ כִּי עָמַד כָּל • הָעָם וַיַּסֵּב אֶת עֲמָשָׂא מִן הַמְסִלָּה הַשָּׂדֶה וַיַּשְׁלֵךְ עָלָיו בֶּגֶד כַּאֲשֶׁר רָאָה כָּל הַבָּא • עָלָיו וְעָמָד: עמיחי נחשון: "לא תעמד על דם רעך – המוטיבציה הדתית להצלת חיים • במוסר המקרא", שנתון שאנן, נתשס"ז, י"ב, 31-39 • משלי כ"ד, י: הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה - צַר כֹּחֶכָה: הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ: כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ: • אסתר ד', יד: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת: 9
לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ - בהקשר של פרשת קדושים תנ"ך • בלי מסגרת לבנה (הורדתי, השארתי למעלה האם פרשת קודשים מגדירה מחויבות ציבורית? • הפניות אנא בצבע בהיר זה בני גזונדהייט "דיוקי תורה – ספר ויקרא" (תשס"ב), עיון על פרשת קדושים. 10
פרשנות הפסוק תנ"ך לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ - לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'(ויקרא י"ט, טז) רש"י: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ - לראות במיתתו ואתה יכול להצילו (ת"כ) כגון טובע בנהר וחיה או לסטים באים עליו אֲנִי ה' נאמן לשלם שכר ונאמן להפרע: שפתי כהן: ופירוש "תֲעמֹד" תתעכב מליכנס לפנים אלא 'בַּחוּץ תַּעֲמֹד' (דברים כ"ד, יא) ... פירוש "תעמוד" כמו 'עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד' (איוב ל"ב, טז), וכן הוא אומר 'וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם' (נחמיה ח', ה') פירוש שתקו. (against “by-Standers”) רבי אברהם אבן עזרא: רָכִיל - כמו רכולתך (יחז' כ"ו, יב) מכל אבקת רוכל (שה"ש ג', ו), והטעם המלשין, כי הרוכל מעתיק יקנה מזה וימכור לזה, והרכיל יגלה לזה מה ששמע מזה (*). לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ - שלא יתחבר עם אנשי דמים וידוע כי כמה נרצחו ונהרגו בעבור המלשינות ודואג האדומי לעֵד. וטעם אֲנִי ה' - רואה מה שאתה עושה בסתר: (*) על פי הירושלמי פאה פ"א ה"א: "שלא תהא כרוכל הזה מטעין דבריו של זה לזה ודבריו של זה לזה" ראב"ע מסביר את שלושת חלקי הפסוק כרצף! 11
פרשנות הפסוק תנ"ך לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ - לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'(ויקרא י"ט, טז) רמב"ם הלכות דעות פ"ז ה"א המרגל בחבירו עובר בלא תעשה שנאמר 'לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ', ואף על פי שאין לוקין על דבר זה - עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל, לכך נסמך לו 'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ', צא ולמד מה אירע לדואג האדומי. על 'דּוֹאֵג האדומי' ראה שמואל א', כ"א-כ"ב (תהלים נ"ב). הוא נודע לשמצה עקב הריגת כוהני נוב. דואג היה 'אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל'. אחימלך, הכהן הגדול בנוב, הושיט עזרה לדוד בבורחו מפני שאול. דואג מספר על כך לשאול, אשר מצווה לדואג להרוג את אחימלך ובית אביו, 85 כוהנים: "מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק; וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה, לְפִי-חָרֶב". לפי חז"ל אין לדואג חלק לעולם הבא (משנה סנהדרין פ"י מ"ב). רשב"ם: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ - לא תעמוד מנגד אלא ניתן להצילו בנפשו של רודף. רשב"ם מסביר נגד גמרא מפורשת סנהדרין ע"ג ע"ב – כנראה על פי הקשר הפסוקים בפרשת קדושים. 12
פרשנות הפסוק על פי חז"ל והמפרשים תנ"ך גמרא ויקרא י"ט, טו-טז: לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה': • ספרא קדושים פ"ב: ... ומנין שכשיצא אחד מן הדיינים לא יאמר 'אני מזכה, וחבירי מחייבים, אבל מה אעשה ורבו עלי' - לכך נאמר 'לא תלך רכיל בעמך' ... ומנין שאם אתה יודע לו עדות - אין אתה רשאי לשתוק • עליה ת"ל לא תעמוד על דם רעך. • איסור התעלמות גם ב"עדות", אסור "לשתוק" • ילקוט שמעוני פ' קדושים תרי"ב: "לא תעמוד על דם רעך" מנין אם ידעת • לו זכות אל תשתוק לו עליו? ת"ל 'לא תעמוד על דם רעך'! מנין אם ראית שטובע בנהר או ליסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו אתה חייב להצילו? ת"ל 'לא תעמוד על דם רעך'! • האיסור גם בהקשר של "דיבור" \ עדות בבית המשפט, בהקשרים אחרים 13
פרשנות הפסוק תנ"ך לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ - לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'(ויקרא י"ט, טז) אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ - לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם ... (יחזקאל כ"ב, ט) חזקוני: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל ... לֹא תַעֲמֹד - אלו נאמר ולא תעמוד בוי"ו הייתי אומר שתי מצות הן עכשיו שכתוב לא בלא וי"ו על כורחין שניהם מצוה אחת. וכן הפירוש: לא תלך רכיל כדי שלא תעמד על דם רעך, שכשתאמר לרעך פלוני הוציא דבה עליך, אותו הנאמר עליו עומד עליו והורגו, ויחזקאל בא ופי' אנשי רכיל היו בך למען שפוך דם. ד"א לא תלך רכיל אבל אם שמעת עצה על חברך להרגו לא תעמוד על דמו אלא הודע לו העצה. לא תלך רכיל זה המחזר לשון הרע מזה לזה ... חיזקוני קורא את הפסוק כרצף או כניגוד על פי המקבילה בספר יחזקאל (ובדומה גם הספורנו) 14
פרשנות הפסוק על פי חז"ל והמפרשים תנ"ך לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ - לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'(ויקרא י"ט, טז) ירושלמי פאה פ"א ה"א רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: מותר לומר לשון הרע על בעלי מחלוקת ומה טעם 'וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרָיִךְ' (מלכים א' א', יד) בעל הטורים: בירושלמי (פאה פ"א ה"א) מותר לומר לשון הרע על בעלי מריבה שנאמר לא תלך רכיל אבל לא תעמוד על דם רעך, וכן מצינו בנתן הנביא ואני אבא אחריך ומלאתי את דבריך (מ"א א',יד) הוכחה מתלמוד ירושלמי (ראה למטה) גמרא כלי יקר: וכן לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ - היינו דווקא בעושה מעשה עמך, אבל מותר לומר לה"ר על בעלי המחלוקת (ירושלמי פאה פ"א ה"א), וי"א מצוה, כדי שידע זה להשמר ממנו ואם לא עשה כן - הרי הוא עובר ב'לא תעמוד על דם רעך' שפירש"י לראות במיתתו ואתה יכול להצילו כו' כי כן הדבר הזה, לכך נסמכו פסוקים הללו: 15
פרשנות הפסוק על פי חז"ל והמפרשים גמרא תנ"ך לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ - לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'(ויקרא י"ט, טז) ירושלמי פאה פ"א ה"א רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: מותר לומר לשון הרע על בעלי מחלוקת ומה טעם 'וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרָיִךְ' (מלכים א' א', יד) אור חיים הקדוש (ויקרא י"ט): לא תעמוד וגו' - לצד שצוה על הרכילות - התנה בו שלא יעמוד על דם רעך, שאם ראה כת אחת שרוצין לרצוח חייב להודיעו לבעל דבר כדי שיציל נפשו, ולא יאמר הרי זה רכילות, הא למדת שאם לא גילה אוזן חבירו והרגוהו - בטל אזהרת לא תעמוד וגו', צא ולמד ממעשה גדליה בן אחיקם שגילו לו, וכשלא חש היה מה שהיה (ירמיה מ', יד): אור חיים הקדוש (בראשית כ"ז, מו): 'קצתי בחיי וגו' לא רצתה לגלות הדבר ליצחק משום איסור רכילות ואמרה סיבה אחרת, אבל מה שגילתה ליעקב אדרבה קיימה מצות "לא תעמוד על דם רעך" רבקה אכן חששה שעשו יהרוג את יעקב, אך ליצחק הסבירה רק שהיא מפחדת מנישואי יעקב עם בנות חת. ההבדל מובן לפי שני חלקי הפסוק בספר ויקרא י"ט, טז 16
תנ"ך פרשנות הפסוק – סיכום ביניים הקשר לפרשת "קדשים"! יש פסוקים רבים המשקפים את 'רוח' המצווה במקרא הקשר לסיפא הקשר לרישא הקשר לפסוקים הקודמים! משמעות המושג משמעות המושג חובה דתית\ מוסרית כולל ... לכאורה רק בזמן סכנה כשהזולת בדם – גם מניעה? פשט רוח הדברים של התורה. לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ - לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ - אֲנִי ה': 17
הברייתא בסנהדרין ע"ג ע"א משנהואלו הן שמצילין אותן בנפשן: הרודף אחר חבירו להרגו ואחר הזכר ואחר הנערה המאורסה, אבל הרודף אחר בהמה והמחלל את השבת ועובד עבודת כוכבים - אין מצילין אותן בנפשן: גמרא תנו רבנן מניין לרודף אחר חבירו להרגו שניתן להצילו בנפשו? ת"ל 'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' (ויקרא י"ט, טז)'! והא להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה לכדתניא: מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו? ת"ל 'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' (ויקרא י"ט, טז)'? אין הכי נמי! ואלא ניתן להצילו בנפשו מנלן? אתיא בקל וחומר מנערה המאורסה: ... גופא מניין לרואה את חברו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו? ת"ל 'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' (ויקרא י"ט, טז)'. והא מהכא נפקא - מהתם נפקא: אבדת גופו מניין תלמוד לומר 'וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ' (דברים כ"ב, ב)? אי מהתם הוהאמינאהני מילי בנפשיה, אבל מיטרח ומיגר אגורי אימא לא? קא משמע לן! גמרא • בלי קוים למסגרת • (הורדתי, בשקופית הבאה נשארש) • השבת אבידה = דיני ממונות; חובה על האדם הפרטי, • "לא תעמוד" = דיני נפשות; לטרוח ולהשכיר מצילים (הקמת מערכת "הצלה"?) 18 Whence do we know [that one must save his neighbor from] the loss of himself? From the verse (Deuteronomy 22:2) and thou shalt restore it to him (B. Sanhedrin 73a).2
הברייתא בסנהדרין ע"ג ע"א – פירושים והשלכות "לא תעמוד" \ נערה המאורסה [=דיני נפשות \ אונס] השבת אבידה [=דיני ממונות] • הקוים בשחור, גם בהמשך ... דברים כ"ב, א-ג: לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ: וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ: וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם: ויקרא י"ט, טו: לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָלֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה': לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: דברים כ"ב, כו-כז: וְלַנַּעֲרָ לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה: כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂהוְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ: גמרא רמב"ם פירוש המשניות נדרים פ"ד מ"ד "... מפני שהיא מצוה כלומר שחייב הרופא מן הדין לרפאות חולי ישראל והרי הוא בכלל אמרם בפירוש הכתוב 'וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ' - לרבות את גופו, שאם ראהו אובד ויכול להצילו הרי זה מצילו בגופו או בממונו או בידיעתו..." 19
הברייתא בסנהדרין ע"ג ע"א – פירושים והשלכות • השבת אבידה = דיני ממונות; חובה על האדם הפרטי, • "לא תעמוד" = דיני נפשות; לטרוח ולהשכיר מצילים (הקמת מערכת "הצלה"?) • יש הבדל וגם קשר בין שתי המצוות • רש"י: קא משמע לן - לא תעמוד על דם רעך - לא תעמוד על עצמך משמע • אלא חזור על כל צדדין שלא יאבד דם רעך. • רבינו ניסים: מצווה לטרוח, ולהציל גם בספק ובספק ספיקא • (וכך נפסק בשו"ת שבט הלוי ח"א סי' ס'; מרגליות הים שם או"ק י"ב) גמרא • אפילו במצב של טרחה וכשחייב לשכור עוזרים (הוצאות על המציל?); • גם זקן ואינו לפי כבודו; • בעל כורחו ונגד רצונו של הניצול – יש חיוב מדין של "לא תעמוד" • (שו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' ז'; שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' יז; מרגליות הים שם או"ק י"ב) 20 Kirschenbaum A Journal Religious Ethics 1980:8:204 ??? וכך הרב יצחק זילברשטיין במקביל להשבת אבידה – איסור לא תעמוד (שתי המצוות קשורות זו בזו) אנציקלופידה תלמודית *הצלת נפשות, *השבת אבידה Whence do we know [that one must save his neighbor from] the loss of himself? From the verse (Deuteronomy 22:2) and thou shalt restore it to him (B. Sanhedrin 73a).2
מצווה לתמוך ולמנוע סכנה? ויקרא כ"ה, לה-לו: וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ: אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ: רמב"ן (שם): וטעם וחי אחיך עמך - שיחיה עמך, והיא מצות עשה להחיותו, שממנה נצטוינו על פקוח נפש במצות עשה ... תנ"ך גמרא דברים כ"ב, ח: כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ: אלשיך (שם): "... תסלק היזק גם כן מהחטאים בנפשותם, כי תעשה מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו. הַנּוֹפֵל - הוא העתיד ליפול בחטאו..." פרטים הלכה למעשה: שולחן ערוך חושן משפט סי' תכ"ז ערי מקלט (במדבר ל"ה, דברים ד') 21
"לא תעמוד על דם רעך" במשנת הרמב"ם רמב"ם ספר המצוות (לא תעשה מצוה רצ"ז) - שהזהירנו מלהתרשל בהצלת נפש אחד מישראל כשנראהו בסכנת מות או ההפסד ויהיה לנו יכולת להצילו כמו שיהיה טובע במים ואנחנו נדע לשחות ונוכל להצילו או יהיה גוי משתדל להרגו ואנחנו נוכל לבטל מחשבתו או לדחות ממנו נזקו ובאה האזהרה מהמנע להצילו באמרו 'לא תעמד על דם רעך' וכבר אמרו שמי שיכבוש עדות תכללהו גם כן זאת האזהרה כי הוא רואה ממון חבירו אובד והוא יכול להחזירו אליו באמרו האמת, וכבר בא בזה הענין גם כן 'אם לא יגיד ונשא עונו' (ויקרא ה', א) ולשון ספרא 'מנין אם אתה יודע לו עדות שאין אתה רשאי לשתוק עליה? ת"ל 'לא תעמד על דם רעך'; ומנין אם ראית אותו טובע בנהר או לסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו שאתה חייב להצילו בנפשו? ת"ל 'לא תעמד על דם רעך'; ומנין לרודף אחר חבירו להרגו שאתה חייב להצילו בנפשו? ת"ל 'לא תעמד על דם רעך' ... ראשונים • האיסור "להתרשל בהצלת נפש" • דווקא שהמציל יודע לשחות ויכול להצילו • האיסור כולל עדות, ממון אברהם אלטר פינטוך "ספר המצוות לרמב"ם – עם פירוש פקודי ישרים", מעליות, תש"ס 22
"לא תעמוד על דם רעך" במשנת הרמב"ם רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פ"א הי"ד, הט"ז: הי"ד: כל היכול להציל ולא הציל עובר על 'לא תעמוד על דם רעך' (ויקרא י"ט, ט"ז), וכן הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להצילו ולא הציל, או ששמע גוים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח ולא גלה אוזן חבירו והודיעו, או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו, וכל כיוצא בדברים אלו, העושה אותם עובר על 'לא תעמוד על דם רעך'. הט"ז: אף על פי שאין לוקין על לאוין אלו מפני שאין בהן מעשה – חמורים הם שכל המאבד נפש אחת (מישראל) - כאילו אבד כל העולם כולו, וכל המקיים נפש אחת (מישראל) - כאילו קיים כל העולם כולו. פירוט החובות להצלה – בכוונה נשאר פתוח, כדי לתת מרחב. ראשונים • מצוות "שישכור אחרים להצילו" • אין לוקין עליו, אך האיסור חמור מאוד (Aaron Kirschenbaum “failure as nonfeasance” • שימוש הגיוני של משנה סנהדרין פ"ד מ"ה "כאילו קיים כל העולם כולו" ושל המשנה אבות פ"ה מ"א: "בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות? אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות" המציאות קוראת לך להתערב, לעסוק בתיקון העולם ... 23
"לא תעמוד על דם רעך" במשנת הרמב"ם רמב"ם הלכות מתנות עניים פ"ח ה"י: פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות, והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על 'לא תאמץ את לבבך' ו'לא תקפוץ את ידך' ועל 'לא תעמוד על דם רעך' ועל 'לא ירדנו בפרך לעיניך', ובטל מצות 'פתח תפתח את ידך לו', ומצות 'וחי אחיך עמך', 'ואהבת לרעך כמוך', 'והצל לקוחים למות' והרבה דברים כאלו, ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים. ראשונים מבוסס על בבא בתרא ח' ע"ב (טורשו"ע יו"ד רנ"ב), אך רק הרמב"ם מתבסס על פסוקים 24
"לא תעמוד על דם רעך" - חובת פיצוי וטעמה רא"ש מסכת סנהדרין פ"ח סי' ב': והניצול חייב לפרוע למציל מה שהוציא, דאין אדם מחויב להציל נפש חבירו בממונו היכא דאית ליה ממונא לניצול, כדאמר לקמן (דף עד א) נרדף ששיבר את הכלים של רודף פטור, של כל אדם חייב ואם היה מחויב להציל את הנרדף בממונו - א"כ יפטור משבירת הכלים שהרי ממון חבירו מחויב להציל וברשות שברם כדי להנצל: יד רמ"ה (רבי מאיר הלוי אבולעפיה; על אתר): "ומסתברא לן דהיכא דטרח ואגר אגורי ואצליה - שקיל מיניה, דעד כאן לא חייביה רחמנא אלא למטרח בלהדורי בתר אגירי, אבל לאצוליה בממוניה לא מדאמרינן אי מהתם הני מילי בנפשיה אבל מטרח ומיגר אגירי לא קמ"ל ולא אמרינן אבל בממוני' לא קמ"ל ראשונים • מצווה "שישכור" אחרים להצילו" (רמב"ם), אך "הניצול חייב לפרוע למציל ... • היכא דאית ליה ממונא לניצול...". • כשאין ממון לניצול, חובה על הציבור לדאוג לכך (חובת הציבור \ צו דתי). נחום רקובר "עושר ולא במשפט", ירושלים, ספריית המשפט העברי, תשמ"ח, עמוד 175-194. 25 בבא מציעא ל"א ע"ב תד"ה אם ערך *פיקוח נפש הערה 205 ואילך
טעמי המצווה: חובת הפרט לדאוג לתיקון החברה ולתיקון העולם ישעיהו מ"ה, יח: כִּי כֹה אָמַר ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱ-לֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד: תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פ"ב הכ"ח: חבירו שטעה תופסו בידו ומפסגו בשדות וכרמים עד שמגיע לעיר או לדרך, וכשם שמצוה על ידי חבירו - כך מצוה על ידי עצמו: הוא עצמו שטעה מפסג בשדות וכרמים עד שמגיע לדרך או לעיר שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ (ראה בבא קמא פ"ב ע"א) סנהדרין ע"ד ע"א (= בבא קמא קי"ז): ורודף שהיה רודף אחר רודף להצילו, ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף, בין של כל אדם - פטור. ולא מן הדין, שאם אי אתה אומר כן - נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף. • הצבע לא מספיק חזק, עדיף רקע צבעוני כמו למעלה! ספר החינוך (מצוה רל"ז): שורש מצוה זו ידוע, כי כמו שיציל האחד את חבירו כן חבירו יציל אותו, ויתיישב העולם בכך, והא-ל חפץ בישובו כי לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ (על פי ישעיה מ"ה, יח). מעין "אמנה חברתית" ("שמור לי ואשמור לך") = גם רצון הבורא עם הבריות (ישעיה) סולידריות חברתית ROUSSEAU 26
טעמי המצווה: חובת האדם לדאוג לזולת, תיקון המידות "שערי תשובה" לרבינו יונה שער ג, [ע] לא תוכל להתעלם (דברים כב, ג) הוזהרנו בזה שלא להתרשל מהצלת ממון חברנו בין מטלטלים בין קרקעות ... אף כי הוזהרנו להשתדל בהצלת חברנו ולשית עצות לעזרתם בעת צרתם, וכן כתוב (ויקרא י"ט,טז) : לא תעמוד על דם רעך, ואמר שלמה הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה - צַר כֹּחֶכָה (משלי כ"ד, י)פירוש: אם יש לך כח להציל בעצה או בהשתדלות ואתה מראה את נפשך שאין בך יכולת - יקצר כחך, מדה כנגד מדה ... הנה המניעה מן ההצלה ושית עצות על העזר - הקדוש ברוך הוא יחשוב לו כפעלו. 27
תלמוד ופוסקים - סיכום ביניים גמרא • מדאורייתא, מצוות "עשה" להשיב אבידה, ואיסור "לא תעשה" להתעלם • ולעמוד על דם רעך מנגד בלי להושיע. • חז"ל דורשים לטרוח ולשכור מצילים ( להקים מערכת הצלה?) • האיסור כולל לפי הרמב"ם עדות של אמת כדי להציל ואף להוציא ממון. • אין לוקין על לאוין, אך האיסור חמור ביותר – "כאילו אבד כל העולם כולו". ראשונים “It would be misleading, therefore, to interpret the lack of judicial punishment in Jewish law for the innocent bystander who fails in his duty to come to the rescue of his fellow man in distress as indicating that the duty is merely moral. Rather Jewish law views such failure as nonfeasance, a formal offense of inaction (delictum mere omissivum) where action is a duty required by law. (Aaron Kirschenbaum) 28
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ ! ! סיפור "השומרוני הטוב" = סיפור שמשבח הושטת עזרה מצווה להושיט עזרה לאדם שנמצא לפניו כשיש סכנה מיידית לחייו, ויש קנס על המתעלם מלהציל = "חוק" ע"פ התורה מצווה מפורשת בתורה להושיט עזרה לזולת כמצוות עשה (השבת אבידה) ומצוות לא תעשה ('לא תעמוד על דם רעך'), חובה לטרוח ולהוציא ממון = חובה\מצווה דתית\מוסרית לפי המשפט האנגלו-אמריקאי א י ן חובה פוזיטיבית להציל את הזולת מסכנת נפשות (החוק של "השומרוני הטוב" רק מגן עליו משפטית) הרב ד"ר מרדכי הלפרין 'לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק', אסיא חוברת ס"ה-ס"ו, אלול תשנ"ט (ספטמבר 1999) 29
The Good Samaritan (Luke 10:30-35) 30In reply Jesus said: "A man was going down from Jerusalem to Jericho, when he fell into the hands of robbers. They stripped him of his clothes, beat him and went away, leaving him half dead. 31A Priest happened to be going down the same road, and when he saw the man, he passed by on the other side. 32So too, a Levite, when he came to the place and saw him, passed by on the other side. 33But a Samaritan, as he traveled, came where the man was; and when he saw him, he took pity on him. 34He went to him and bandaged his wounds, pouring on oil and wine. Then he put the man on his own donkey, took him to an inn and took care of him. 35The next day he took out two silver coins and gave them to the innkeeper. 'Look after him,' he said, 'and when I return, I will reimburse you for any extra expense you may have.‘ Educational story, but NO legal implication 30 Le Bon Samaritain par François Sicard (français, 1862-1934). Jardins des Tuileries (Paris).
רקע "אנטי - רבני" של סיפור "השומרוני הטוב"? • כהן ולוי לא עזרו לפצוע, כי בעיני "הרבנים" עבודת המקדש • יותר מעזרה לזולת • הכהנים והלווים בדרך "ירושלים יריחו" מיצגים את עבודת המקדש של הפרושים • (בבלי תענית כ"ז ע"א: "כ"ד משמרות בארץ ישראל, ושתים עשרה ביריחו"; • משנה נזיר פ"ז מ"א, ועוד). • דווקא השומרוני הוא שעוזר לפצוע, למרות שחלק הרבנים פסלו את מעמדם • (בבלי קידושין ע"ה ע"ב = סנהדרין פ"ה ע"ב: מחלוקת תנאים על מעמד השומרונים: • רבי ישמעאל = "גירי אריות הן, וכהנים שנטמעו בהם - כהנים פסולים היו" • ורבי עקיבא סבר: כותים - גירי אמת הן, וכהנים שנטמעו בהן - כהנים כשרים היו" • מסכת כותים פ"א ה"א: "דרכי כותיים פעמים כגוים, פעמים כישראל, ורובן כישראל" Hermann L. Strack & Paul Billerbeck Kommentar zum Neuen Testament aus Talmud und Midrasch, Muenchen, 1922. Matth 10,5 Seite 538-560. Jacob Mann Jesus and the Sadducean Priests: Luke 10.25-37, Jewish Quarterly Review (6)1915-16, page 415-422. 31
Parable on the Good Samaritan מצוות "לא תעמוד על דם רעך" • מצוות "עשה" ואיסור "לא עשה" להתעלם ולעמוד על דם רעך מנגד בלי להושיע • חז"ל דורשים לטרוח ולשכור מצילים (= להקים מערכת הצלה?) • חובה מוסרית חשובה, אך אין לוקין על לאוין, למרות שהאיסור חמור ביותר Educational / moral story, NO legal obligation ד' סטטמן "'לא תעמוד על דם רעך' – מחובת הזהירות לחובת ה'שומרוני הטוב'", מחקרי משפט טו(1), תשנ"ט נחום רקובר "לא תעמוד על דם רעך – האומנם?", מחקרי משפט י"ז, תשס"ב. נחום רקובר "עושר ולא במשפט" עמוד 175-194. אליעזר בן שלמה אסיא נג-נד, עמ' 75-67, תשנ"ד (1994) (ראה שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' ס"ג) 32
החוק "לא תעמוד על דם רעך" מצוות "לא תעמוד על דם רעך" החוק "לא תעמוד על דם רעך" מצוות "לא תעמוד על דם רעך" "אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו" עזרה לזולת גם מדין השבת אבידה, הפסד ממוני, דיבור (אין התייחסות למצב זה) חובה להציל גם כשהניצל מתנגד די בהודעה לרשויות חובה לטרוח אישית, להשכיר אחרים ולהציל (לשיטת כמה פסוקים אף בסיכון עצמי) קיימת אפשרות לקנס של עד שנת מאסר לשנה אין עונש ללאו שאין בו מעשה, אך "חייב בדיני שמים" ניל הנדל, "חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998: השראה ומציאות", מחקרי משפט, טז 2 א. יעקב עיוני משפט כד 605 תשס"א מרדכי הלפרין 'לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק', אסיא ס"ה-ס"ו, אלול תשנ"ט (9/1999) 33
Parable on the Good Samaritan החוק "לא תעמוד על דם רעך" Educational / moral story, NO legal obligation החוק "לא תעמוד על דם רעך" "אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו" (אין התייחסות למצב זה) די בהודעה לרשויות קיימת אפשרות לקנס של עד שנת מאסר לשנה 34
סיכום: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ The Genovese case The Good Samaritan Law “Bystander Effect” רקע כללי תנ"ך ויקרא י"ט, טז – פרשנות פסוקים אחרים במקרא בעניין זה גמרא סנהדרין ע"ג ע"א ומפרשים רמב"ם המצווה ספרי המצוות ספרות המוסר וההגות ראשונים פוסקים להלכה השוואה לחוק של "השומרוני הטוב" חוק הכנסת "לא תעמוד על דם רעך" הלכות משפט עברי שאלות לעיון ולהעמקה Case studies 35
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ (ויקרא י"ט, טז) מסקנות • התורה מחייבת לעזור לזולת באופן פעיל מדין השבת אבידה, 'לא תעמוד על דם רעך', 'וחי אחיך עמך', ועוד ("רוח התורה") • העיסוק ברפואה, בהקמת מערכות רפואיות להצלת נפשות באופן מקצועי (כמו כן הגנה ביטחונית) - הינו מהווה קיום של מצווה כללית זו (אם כי לא מפורש כך בתורה). • החוק "לא תעמוד על דם רעך" במשפט העברי ייחודי בדרישתו הפעילה להושיט עזרה לזולת כתיקון חברתי; ברוב מערכות החוק לא קיימות דרישות כאלה אלא רק פטור והגנה למי שניגש להציל 36
BIBLIOGRAPHY אברהם שטיינברג: "אציקלופדיה הלכתית רפואית", ירושלים, *לא תעמוד על דם רעך, 648-655. [ראה גם ערכים הבאים: *סיכון עצמי, *הסכמה מדעת, *פיקוח נפש, *רופא] נחום רקובר "לא תעמוד על דם רעך – האומנם?", מחקרי משפט י"ז, תשס"ב. נחום רקובר "עושר ולא במשפט" עמוד 175-194. מרדכי הלפרין 'לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק', אסיא חוברת ס"ה-ס"ו, אלול תשנ"ט (ספטמבר 1999) ד' סטטמן "'לא תעמוד על דם רעך' – מחובת הזהירות לחובת ה'שומרוני הטוב'", מחקרי משפט טו(1), תשנ"ט. ניל הנדל, "חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998: השראה ומציאות", מחקרי משפט, טז 2. אליעזר בן שלמה אסיאנג-נד, עמ' 75-67, תשנ"ד (1994) (=שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' ס"ג) Kirschenbaum, Aaron: The Bystander’s Duty to Rescue in Jewish law. Journal of Religious Ethics 8,2 (1980) 204-226. שלמי תודה לרב אליקים קרומביין ולרב יונתן אליאב (אלון שבת) להערות והארות חשובות בהכנת מצגת זו אה"ר פיקוח נפש 37
4 שאלות לעיון ולהעמקה ("לא כלולים בסרט") • הוספתי את הרקע לכל השאלות א "לא תעמוד על דם רעך" • הנושא של הרצאת פתיחה זו רחב וחשוב מאוד. • הסבר את המשמעות לעיסוק ברפואה? • מה ניתן ללמוד מנושא זה על "מצווה – מוסר – משפט"? 38
ב מה ההבדלים המשמעותיים בין נוסח הטור והשולחן ערוך? ניתן להיעזר בהפניות למטה שולחן ערוך, חושן משפט, סי' תכ"ו, ס"א הרואה את חבירו טובע בים, או לסטים באין עליו, או חיה רעה באה עליו, ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להציל, ולא הציל; או ששמע עובדי כוכבים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו; או שידע בעובד כוכבים או באנס שהוא בא על חבירו, ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו, וכיוצא בדברים אלו, עובר על לא תעמוד על דם רעך (ויקרא י"ט, טז) טור, חושן משפט סי' תכ"ו הרואה את חבירו טובע בנהר או שלסטין באין עליו חייב להצילו בין בגופו בין בממונו ומיהו אם יש לו ממון להציל עצמו חייב לשלם לזה: והרמב"ם כתב הרואה שחבירו טובע בנהר או שלסטין באין עליו ויכול להצילו או שישכור אחרים להצילו או ששמע שאנסים מחשבים עליו רע ולא גילה לאוזן חבירו והודיעו או שידע באנס שהוא קובל על חבירו ויכול הוא לפייסו בגלל חבירו ולהוציא שטנה מלבו ולא פייס וכל כיוצא בזה עובר על לא תעמוד על דם רעך ואם מצילו והרי כאילו קיים עולם • לשנות קונטרסט ראשונים אברהם סופר אברהם "נשמת אברהם – הלכות רפואה", פירוש לארבעה חלקי שולחן ערוך (מהדורה חדשה). נחום רקובר "עושר ולא במשפט", ירושלים, ספריית המשפט העברי, תשמ"ח, עמוד 175-194. 39
ג הרקע של החוק • חוק "לא תעמוד על דם רעך", התשנ"ח / 1998 • במה שונה חוק זה מחוקים אחרים במדינות אחרות? • מה המקורות והיסודות האופייניים במקרא ובספרות חז"ל וההלכה שעומדים מאחורי חוק זה? • מה ההיסטוריה החקיקתית של החוק? הרב ד"ר מרדכי הלפרין 'לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק', אסיא חוברת ס"ה-ס"ו, אלול תשנ"ט (ספטמבר 1999) ח"כ חנן פורת 40
ד The “Boat People” קרא ב-Wikipedia על הרקע של Boat Peopleוה"ייחס" שהם קיבלו בזמנו! מה דינם לפי מקורות היהדות (שלמדנו ומקורות אחרים) בייחסנו אליהם? מה דעתך האישית בנידון? 41