חינוך סביבתי

1. “ האדם לא ייכחד בגלל מחסור בידע, אלא בשל חוסר היכולת להעריך את הסובב אותו” אברהם יהושע השל חינוך סביבתי “Human history becomes more and more a race between “education and catastrophe” H.G. Wells

2. מטרת ההרצאה 1. להציג את התפתחות החינוך הסביבתי בעולם בקונטקסט של תהליכי שינוי מחשבתיים, תרבותיים ופוליטיים שחלו וחלים בחברה המערבית מאז המאה ה- 19 2. להציג גישות שונות לחינוך סביבתי

3. הגדרת מטרת החינוך • "אחד היעדים המרכזיים של החינוך הוא להקנות לאדם את הידעוהמיומנויות הדרושים לו לחיותחיים מוצלחים ויצירתיים, ולתפקד כאזרח אחראיבחברה , היום ומחר". (Disinger and Roth, 1992; Roth, 1992).

4. מהו חינוך סביבתי ראוי? "מן הראוי לציין שלא מדובר בעבודתם של אנשים חסרי השכלה. נהפוך הוא. במידה רבה זוהי תוצאת פועלם של אקדמאים ומשכילים. בעבר נעשתה השוואה דומה על ידי אלי ויזל , הוא ציין כי המתכננים והמוציאים לפועל של השואה הנם יורשים של קאנט וגתה, שנחשבו, לכל הדעות, לאנשים משכילים ביותר אך השכלתם לא שימשה כמחסום נאות לברבריות. מה היה פגום בחינוכם? במילותיו של ויזל עצמו: "הדגש בחינוכם הושם על תיאוריות במקום על ערכים, מושגים במקום בני-אדם, חשיבה מופשטת להבדיל ממודעות, תשובות במקום שאלות,אידיאולוגיה ויעילות כתחליף למצפון…” “ זהו לא טיעון בשם הבורות, אלא הצהרה כי ערכו של החינוך צריך להיבחן בסטנדרטים של הגינות והישרדות המין האנושי- נושאים שבימים אלה של תחילת המאה ה- 21 , מגיחים מולנו במלוא עוצמתם”. (דיוויד אור, חינוך לשם מה?)

5. בין ידע, מיומנות ומצפון: תפיסת האדם את מיקומו בסביבה

6. בירור ראשוני:גישות מוסריות שונות בבסיס היחס שלנו אל הטבע והסביבה • גישה ביוצנטרית • גישה אקוצנטרית • גישה אנתרופוצנטרית

7. שלב 1: מאות 18- 19 ועד אמצע המאה ה- 20: בהיבט המוסרי , המהפכה המדעית והטכנולוגית לקחה חלק בשינוי ערכים בחברה המערבית בנושא יחסי אדם- סביבה. הנרטיבים שאפיינו את החברה המערבית ביחסה לטבע ולסביבה העלו את הגישה הרואה את האדם במרכז היקום. מבחינה מוסרית שליטת האדם בטבע נתפסת כראויה ונכונה. מדע וטכנולוגיה נתפסו כאמצעי לממש שליטה זו. "טובין משותפים" – משאבי הטבע נתפסו כאמצעי לגיטימי להשגת רווחה מטריאליסטית ,שנתפסה כמפתח ל"חיים הטובים". מתנועה לשימור טבע לתנועה לשימור הסביבה ולתנועה אקולוגית חברתית

8. "השתחררות מכבלים" החוקר Dunlap כינה זאת שינוי ערכים זה כ: "פרדיגמת ההשתחררות של האדם" , מכיוון שהאדם מניח שהוא אינו עוד כבול למערכות הטבעיות של כדור הארץ ולחוקי הטבע.

9. תנועות שמירת הטבע הראשונות • כנגד נרטיבים אלו קם קול מוסרי ביקורתי ששלל "אמיתות" אלו וקרא לפיתוח מוסר אחר. הוגי דיעות בולטים ומשפיעים: • ראלף ואלדו אמרסון • דיויד הנרי ת'ורו. שניהם התחילו לפעול בסוף שנות ה- 30 של המאה ה- 19, בשלהי מלחמת האזרחים בארה"ב.

10. "הסבא של התנועה הסביבתית": אלדו ליאופולד ו"מוסר האדמה" 1949- יצא לאור חיבורו של אלדו ליאופולד על "תורת מוסר האדמה". (Leopold, 1949). הטענה המרכזית: האדם אינו עליון או בעל זכויות יתר על שאר הקהילה הביוטית. כפי שאצל האדם היו קבוצות שלא היו בעלות זכויות וחובות, כגון העבדים, ובמאה ה-20 ,לפחות ברמה המוסרית ,החברה האנושית מכלילה כל בן אנוש בקהילה האנושית ומכאן חלים עליהם המוסר- הזכויות והחובות, כך יש להרחיב את גבולות הקהילה- לבעלי חיים, צמחים, נהרות , הרים וכדומה ובמילותיו:"בקיצור, תורת מוסר האדמה משנה את תפקידו של גזע האדם (HOMO SAPIENS) מכובש קהילת האדמה לחבר ואזרח מן השורה בה"

11. ההיבט המעשי: ארגוני שמירת הטבע הראשונים • ב-1824 הוקמה באנגליה ה- Society for the prevention of cruelty to Animals - ארגון צער בעלי החיים הראשון. • ב-1826 נוסדה ה- Zoological Society of London, שבין מטרותיה גם שמירת טבע, בעיקר באמצעות מחקר זואולוגי בשדה ובגני חיות. • ב-1858 הוקם British Ornithological Union העוסק במחקר ובשמירה על ציפורים • 1865 – הוקם ה - Commons Preservation Society  בבריטניה (ארגון העוסק ביצירת כלי מדיניות לשמירה על הטבע)

12. ארגוני שמירת טבע ראשונים • בשנת 1864, 11 שנה אחרי מסעו של Gale ו- 7 שנים אחרי יוזמת Lowell להגן על עצים, הנשיא יוליסס ס. גראנט הכריזעל השטח בו גדלים עצי הענק כשטח מוגן לשימור טבע. המקום הנקרא בשם Yosemite מוכרז כפארק ברמת המדינה המקומית. • בשנת 1873, 9 שנים אחרי הפעם הראשונה בו נולד שימוש קרקע סטטוטורי לצרכי שימור טבע, נעשה מהלך ההכרזה על Yellowstone כפארק לאומי למטרת שימור ערכי הטבע והנוף שלו.

13. ארגוני שמירת טבע ראשונים • 1873 – באנגליה , הוקם ארגון British Birds, שפעל להגנה על ציפורים • ב-1883 הוקם American Ornithological Union, בעיקר למחקר מדעי על ציפורים. הראשון מסוגו בעולם החדש. • 1885 - באנגליה : Selborne Society for the protection of birds, plants and pleasant places • 1885 – באנגליה:קבוצת חובבי הציפורים התאגדו לאגודה למען להגנת הציפורים באנגליה : • Society for the protection of birds , על רקע ציד הטבלנים לצורך מסחר בנוצותיהם למטרות אופנה. שנים ספורות אחר כך בשנת 1889 – יהפוך ל- RSPB : • The Royal Society for the Protection of Birds .

14. ארגוני שמירת טבע ראשונים • בארה"ב, בשנת 1886, George Bird Grinnell , עורך כתב העתForest and Stream היה בין הראשונים לצאת נגד הפגיעה הלא זהירה בבעלי חיים וצמחים, בעיקר ציפורים, כתוצאה מהפיתוח האנושי המואץ, ובשנה זו הוא פרסם קול קורא מעל דפי כתב העת שלו שקרא להקמת הארגון הראשון לשימור ציפורים בארה"ב. לארגון שהוקם קראו Audubon Society , על שם צייר הטבע והנופים John James Audubon . 3 חודשים אחרי הקמתו כבר נרשמו בו 38000 חברים. במוקד פעילות הארגון: "סינגור" על הציפורים, נקיטת פעולות אקטיביות ומחקר. • שנתיים מאוחר יותר, ב-1888, הוקם בארה"ב Wilson Ornithological Society, הפועל גם הוא עד היום. ציפורים • באותה שנה - 1888 - נוסד גם National Geographic. סקרי שדה

15. ארגוני שמירת טבע ראשונים • 1892 - בארה"ב, ארגון Sierra club, המונה כיום 700,000 חברים, ועוסק גם בשמירת טבע, נוסד על ידי John Muir וחברים נוספים, במטרה להגן על נופי טבע הולכים ונעלמים. עיקר ההישגים של המועדון קשורים בהשפעתם על הנשיא רוזוולט להכריז על פארקים לאומיים ושמורות טבע, במטרה למנוע פעילות אדם בחלקים אלו. בנוסף חוקקו בארה"ב באותה עת חוקי צייד ודייג חדשים, במטרה להגביל פעולות אלו ולמנוע הכחדת מינים.

16. ביטוי חינוכי (= עיצוב התודעה) • גישה חינוכית מבוססת על: • פיתוח החושים וההתבוננות • רגש • חוויה (פליאה) • עידוד טיולים בחיק הטבע • בסיס מדעי: לימודי ביולוגיה ואקולוגיה. • תכנים מרכזיים: לימודי טבע, שמירת טבע, הכחדת מינים, שטחים פתוחים, תרבות של עמים ילידים, הטבע כמקור רוחני, הערכה לטבע לעומת צניעות האדם.

17. מתנועה לשמירת טבע לתנועה סביבתית שלב 2: מהמחצית השנייה של המאה ה- 20 ועד תחילת שנות ה- 90 של המאה ה- 20 יום כדור הארץ הראשון- 1970

18. עליית מדעי הסביבה והכרה ב"גבולות הצמיחה האנושית" נסיגה מהנרטיב על פיו האדם שולט בכדור הארץ, אם כי האדם עדין במרכז העולם. ישנה חזרה להבנה עתיקת היומין כי האדם הנו חלק מהמערכות הטבעיות וכי פעולתו עלולה לפגוע באיזון הקיים במערכת ולהביא לשינויים כאלו שייפגעו במין האנושי. (בולדינג: "כדור הארץ כספינת חלל"; המועדון הכלכלי- חברתי של רומא: דו"ח מקיף על מגבלות הצמיחה האנושית מול פוטנציאל משאבי הטבע פותח לתיאוריה כלכלית מקיפה של Georgescu-Roegen -על "גבולות הצמיחה האנושית")

19. סימנים הולכים וגוברים לקיומו ועומקו של משבר סביבתי • קשר בין זיהום מקורות מים למחלות בבני אדם • זיהומי אוויר כבדים במספר ערים מרכזיות בעולם: אנשים (בעיקר זקנים, תינוקות וחולים במחלות בדרכי הנשימה) מתים כתוצאה מכך. • מאבקים פוליטיים על משאבי טבע (נפט לדוגמא) גוברים עם ההבנה כי הנם מוגבלים • שימוש בנשק גרעיני (הירושימה ונגאסקי)+ ניסויים בנשק גרעיני והשלכותיהם • זיהום קשה של רוב הנהרות בעולם (בעיקר מתעשייה ושפכים) והשלכתם על האוכלוסייה ובריאותה כמו גם על אקוסיסטמות טבעיות שלמות, חוצות גבולות ומדינות.

20. אוכלוסיית העולם 1875- 1.2 מליארד נפש - 1950- 2.5 מליארד נפש גידול האוכלוסייה הנו תוצאה של הישגי המדע, התקדמות הרפואה, שיפור בהגיינה ושיפור והרחבת החינוך. על בסיס מקפצה גדולה זו בבסיס מספר בני האדם, האוכלוסייה האנושית ממשיכה לגדול, גם כאשר קצב הילודה יורד או נמצא במגמה שלילית. מאפייני האוכלוסייה המודרנית- "סגנון חיים" (life style) מודרני צרכני, המשפיע מיידית ולטווח ארוך על תופעות נוספות כגון זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע, פסולת, תופעת ההתחממות, "זלילת" שטחים פתוחים, פגיעה באקוסיסטמות ובמגוון הביולוגי . ההשפעה השלילית על הסביבה לא באה לידי ביטוי רק בכמות אלא גם ב"איכות" : הפליטות לאוויר יותר מסוכנות, הפסולת יותר רעילה וכד'.

21. תהליכי שינוי תודעתיים המשבר הסביבתי אינו רק משבר רוחני מוסרי אלא מאיים על עצם הקיום האנושי- בעיקר בתחום בריאות הציבור. משאבי הטבע הולכים והופכים לנדירים. צל כבד מוטל על יכולות המערכות הטבעיות להמשיך ולספק שירותים תומכי חיים למערכת. האם הטכנולוגיה תציל את האנושות (טופלר?)- אופטימיזם טכנולוגי? מדעי הסביבה בשירות האנושות? ניהול משאבים בשירות האנושות? או:

22. תהליכי שינוי- המשך האם יש לשנות בבסיס את ערכי החברה האנושית ואת סגנון החיים שלה, מחברה צרכנית ללא גבולות לחברה המושתת על עקרונות סביבתיים? זירת ההתמודדות של שינוי חברתי כולל: הפוליטיקה המפלגתית. תופעה חדשה: המפלגות הירוקות.

23. עליית "הפוליטיקה החדשה" • מאז שנות ה- 60’ מתאפיינת החברה המערבית בדפוסים חדשים בפוליטיקה. פוליטיקה חדשה זו מתאפיינת בנושאים החדשים שעולים בה. איכות הסביבה הנו אחד מנושאים אלו, בשורה אחת עם שאלת זכויות אדם, תנועת השלום, נשים ועוד. • צומח “המעמד החדש” שזיהויו העיקרי הוא עם ההשכלה וההבנה הגדולה יותר של הפוליטיקה. • נושא מרכזי בשיח האקולוגי- חברתי: שאלת הצמיחה הכלכלית. הדעה הרווחת היא שצמיחה כלכלית הנה חיובית וחיונית. רק לאחרונה הצליחה להצטרף לשיח הטענה של התנועה האקולוגית כי צמיחה כלכלית לא תמיד מצדיקה את הפגיעה בסביבה כמו גם את הפערים בין עשירים לעניים.

24. נקודות ציון בולטות: תמונות ראשונות מהחלל • שנות ה- 60: תמונת כדור הארץ מהחלל. כדור כחול ופגיע. • רק בכדור הארץ, נכון לידוע לנו כיום, מתקיימים תנאים המאפשרים חיים על פניו.

25. נקודות ציון מרכזיות במעבר לתנועה סביבתית ב- 22 באפריל 1970 – מתקיים לראשונה "יום כדור הארץ” שלראשונה באופן ברור מצביע על הקשר בין סביבה לחברה. • בשנת 1971 נוסד הארגון “גרינפיס” בוונקובר, קנדה.פעולת המחאה הראשונה שלו הייתה נגד ניסוי בנשק גרעיני באלסקה בהמשך מוקמים סניפים בארה"ב, אוסטרליה ועוד, וכיום יש סניף מרכזי בינ"ל לצד עשרות סניפים מקומיים. • מימיו הראשונים "גרינפיס" מבסס עצמו כתנועה הקושרת את השלום- הגרעין והסביבה ב"חבילה" ערכית משותפת.

26. נקודות ציון- מטבע לסביבה 1971- בארה"ב, נוסד ארגון "ידידי כדור הארץ". • במהלך שנות ה- 70 ה- 80 וה- 90 נוסדו מאות ארגונים ותנועות סביב נושאים סביבתיים. • חיפוש שטחי במנוע החיפוש של Goggle ממיין מאות ארגונים מקומיים, ארציים ובינ"ל על פי מגוון עצום של נושאים, דרכי פעולה ותכנים: מגוון ביולוגי, שימור טבע, פעולה ישירה, פיתוח בר קיימא, ארגוני סטודנטים, ארגונים אזוריים, ארגוני מחקר, זיהום, קרקע, עמים ילידים, נשק גרעיני, מכוני מדיניות, סינגור, קהילה, חינוך, בריאות, חוק ומשפט, ממשל, מדיניות, תעשייה, כרייה, מיחזור, משאבי מים, תחבורה ועוד.

27. נקודות ציון : מטבע לסביבה • 1979- הקמת תנועת earth first! , המורכבת מאנשים המזדהים עם הרעיון של deep ecology אשר דרך "פעולה ישירה" (direct action) פועלים לשימור הטבע. • סוף שנות ה- 70 ותחילת ה- 80: עליית המפלגות הירוקות • שנות ה- 70 וה- 80 – הקמת משרדי ממשלה לאיכות סביבה במדינות אירופאיות ובארה"ב • ועידות בינ"ל ואמנות בינ"ל

28. דו"ח ברוטלנד ופסגת כדה"א הראשונה בריו: שיח של זכויות • 1987 – דו"ח ברונדטלנד- לראשונה יצירת הקשר באופן מובהק בין שאלות סביבתיות לשאלות חברתיות. הדו"ח נוגע בשאלות של פער בין חברות עשירות לעניות; בשאלות של דמוקרטיה וזכויות יסוד, כאשר הזכות לסביבה בריאה זוכה למעמד הצהרתי כשווה לזכויות יסוד אחרות. • 1992- פסגת כדה"א הראשונה בריו, סדר יום מקומי 21.

29. מאפיינים: סיכום • מצד אחד- תודעה ראציונלית- מדעית מצד שני- תודעה פוליטית וחברתית . • מצד אחד,מקום מרכזי לגישות אנתרופוצנטריות, מצד שני עליית ההבנה שטבע/סביבה ואדם חד הם- פיזית ורוחנית. • מצד אחד- התנועה הסביבתית מבוססת על צמיחה מלמטה (grass roots) ומאמצת דפוסים של תנועות לשינוי חברתי; מצד שני העיסוק הסביבתי הופך לחלק מפעולת ממשלות ברמה הלאומית וארגונים בינ"ל (האו"ם כמוביל).

30. ביטוי חינוכי (=עיצוב התודעה) גישה חינוכית מבוססת על: • שכלתנות אנליטית • אוריינות סביבתית • מחקר (הרבה מעבדה וקצת שדה) • הבנת תהליכים פוליטיים: קבלת החלטות, מדיניות • בסיס מדעי: לימודי סביבה (קרקע, מים, מדיניות) • תכנים מרכזיים: איכות סביבה; לימודי סביבה; בריאות הציבור בטיחות; זיהום אוויר, מים וקרקע; דלדול משאבים; פיתוח בר קיימא • עידוד הגישה התועלתנית. הפחתה במעמד הרוחני של הטבע

31. מתנועה סביבתית לתנועה אקולוגית חברתית • השלב השלישי: שנות ה- 90 עד ימינו בעבר הטבע שימש לנו בית ספר. מעתה גם ההיסטוריה החברתית והתרבותית של האנושות משמשת לנו כבית ספר למציאת פתרונות למשבר הסביבתי.

32. שיח סביבתי חדש השיח סביבתי - חברתי החדש המתייחס לשאלות של: • פערים כלכליים בין עולם ראשון לעולם שלישי • "טביעת רגל אקולוגית" של מדינות וחברות שונות בעולם • שאלות של תרבות: לצד חשיבות שימור ה“מגוון ביולוגי” חשיבות שימור ה“מגוון תרבותי” (שפה, לבוש, מנהגים וכד') • שאלות של זהות • שאלות מוסר וצדק

33. מאפייני המאה ה- 21 תהיה המאה הראשונה בהיסטוריה האנושית בה רוב אוכלוסיית העולם חיה בערים: • השפעה תודעתית על מהות הקשר בין אדם לטבע/סביבה • מעצב את אופי האתגרים הסביבתיים אתם האנושות מתמודדת

34. פסגת כדור הארץ השנייה: יוהנסבורג 2002 מתוכנית פעולה לתוכנית יישום

35. ביטוי חינוכי (=עיצוב התודעה) גישה חינוכית מבוססת על: זיקה למקום, ידע מקומי, לימודי תרבות, העצמה אישית, הבנה שהאדם שייך לעולם תלוי בו וחלק ממנו. בסיס מדעי: בנוסף לביולוגיה, אקולוגיה וסביבה גם אדריכלות, פילוסופיה, משפטים, חקלאות, היסטוריה, גיאוגרפיה, תכנון, סוציולוגיה, מדע המדינה, אנתרופולוגיה ועוד. • תכנים מרכזיים: חיים עירוניים; ניכור/שייכות; אובדן/השבת איכות חיים; צדק סביבתי וצדק חברתי; חיבור רגשי עמוק לטבע; ביו-אזוריות (“לטבע אין גבולות")

36. התפתחות החינוך הסביבתי • השימוש הבינלאומי הראשון במונח 'חינוך סביבתי' בשנת 1948 בכנס של האגודה הבינלאומית לשמירת טבע ומשאבי טבע ( IUCNInternational Union for the Conservation of Nature and Natural Resources ).

37. פאריס,1968 • UNESCO: UN Educational, Scientific and Cultural Organization ארגן את כנס הביוספרה בפריס. בכנס בא לידי ביטוי לראשונה מודעות גלובלית לחינוך סביבתי. הכנס קרא לפיתוח חומרי לימוד הקשורים בחקר הסביבה בכל רמות החינוך, קידום הכשרה מקצועית ועידוד מודעות גלובליות לבעיות הסביבתיות.

38. כנס נבאדה, ארה"ב,1970 • אבן הדרך החשובה ביותר בניסיון להגדיר 'חינוך סביבתי' הוא 'הכנס הבינלאומי לשילוב חינוך סביבתי בתוכנית הלימוד הבית-ספרית' שהתקיים בנבאדה ארה"ב על ידי הארגונים IUCN/UNESCO. • בכנס גובשה ואומצה ההגדרה: • 'חינוך סביבתי הוא תהליך של הכרה בערכים והבהרת עקרונות במטרה לפתח מיומנויות ועמדות הנחוצות לצורך הבנה והערכה של התלות ההדדית בין האדם, תרבותו וסביבותיו הביופיסיות. חינוך סביבתי גם כולל התנסות בקבלת החלטות וגיבוש עצמי של דפוס התנהגות הנוגעים לסוגיות הקשורות לאיכות הסביבה'

39. כנס האו"מ לסביבות אדם- שטוקהולם 1970 בסיכום הכנס, סעיף 19 נאמר: "...חינוך בנושאי סביבה לדור הצעיר ולמבוגרים...תוך התייחסות מספקת למיעוטי יכולת הנו חיוני". • העובדה שהמלצה מרכזית של הכנס הראשון למצב הסביבה עסקה בצורך בחינוך סביבתי ,קידמה את המעמד הבינלאומי של הנושא וההכרה בחשיבותו.

40. ועידת בלגרד- 1975 בסדנה בינלאומית של UNESCO/UNEP לחינוך סביבתי בבלגרד, נכתב המסמך הבין ממשלתי הראשון לחינוך סביבתי-'אמנת בלגרד מסגרת גלובלית לחינוך סביבתי' המגדיר: מטרות, יעדים , עקרונות מפתח ועקרונות מנחים . מטרות החינוך הסביבתי: לטפח הבנה ברורה ודאגהלתלות ההדדית שבין כלכלה, חברה, פוליטיקה ואקולוגיה באזורים עירוניים וכפריים; לספק לכל אדם הזדמנויות לרכוש ידע, ערכים, עמדות, מחויבות ומיומנויות הדרושים להגנה ולשיפור הסביבה; ליצור דפוסי התנהגות חדשים של הפרט, הקבוצה והחברה כשלם ביחס לסביבה

41. כנס טביליסי- 1977 • ב- 1977 התקיים הכנס הבין-ממשלתי, מטעם UNESCO, בטביליסי ברית המועצות , בו השתתפו נציגים רשמיים של 66 ממשלות. • בכנס הוכנו המלצות ליישום רחב של חינוך סביבתי במסגרות פורמאליות ולא פורמאליות. • הדוח המסכם כולל הצהרה, מבוססת על העקרונות שהונחו בבלגרד. • כנס טביליסי בעל משמעות היסטורית: מיסוד מסגרת להסכמה בינלאומית על מטרות החינוך הסביבתי, שהשפיע על פיתוח מדיניות בתחום חינוך סביבתי בעולם. הפרסומים שהתבססו על טביליסי משמשים עד היום קווי מסגרת לפיתוח חינוך סביבתי בארצות רבות בעולם

42. עקרונות החינוך הסביבתי (טביליסי 1977) • חינוך סביבתי הנו תהליך הנמשך כל החיים • ח"ס הנו בין-תחומי והוליסטי באופיו וביישומו • ח"ס מהווה גישה לחינוך בכלל ולא מקצוע • קשור ביחסי הגומלין ובתלות ההדדית בין מערכות אנושיות ומערכות טבעיות • מתייחס לסביבה כשלם וכולל היבטים חברתיים, פוליטיים, כלכליים, טכנולוגיים, אסתטיים, ערכיים, ונפשיים • מכיר בעובדה כי משאבי אנרגיה וחומר מאפשרים, מחד, ומגבילים, מאידך, אפשרויות • מעודד שיתוף בחוויית הלמידה

43. עקרונות החינוך הסביבתי- המשך • ח"ס מדגיש אחריות פעילה • ח"ס מנצל מגוון רחב של שיטות הוראה / למידה, עם דגש על התנסות ישירה ופעילויות מעשיות • ח"ס קשור לקנה מידה מקומי וגלובלי ולמימדים של עבר/ הווה/עתיד • מעודד פיתוח רגישות, מודעות, הבנה, חשיבה ביקורתית ומיומנויות פתרון בעיות • מעודד בירור ערכים ופיתוח ערכים רגישים לסביבה ומכאן- קשור לבניית אתיקה סביבתית.

44. בין ידע ומיומנות למצפון ומוסר • STAPPהיה הראשון להמשיג את "החינוך הסביבתי" בתוך התיאוריה החינוכית. הגדרתו מקובלת עד היום בשיח החינוכי: "חינוך סביבתי מכוון לפתח אזרח בעל ידע בנושאי הסביבה הביופיזית ובעיותיה, מודע לדרכים לפתרון בעיות אלו, ובעל מוטיבציה לפעול לפתרונן" (STAPP, 1969 ). דיויד אור: ביקורת על הדגש על הידע, הצורך בפיתוח ערכים ומצפון, לצד מתן דוגמא אישית על ידי המחנכים ומוסדות החינוך.

45. סיכום חינוך סביבתי בין גישות לטבע וסביבה לגישות אקולוגיות- חברתיות

46. דרכים לחינוך סביבתי גישות שונות בחינוך סביבתי: אוריינות אקולוגית פליאה חינוך סביבתי אקטיביזם ביקורת חברתית

47. "אם העובדות הן הזרעים שמאוחר יותר מייצרים ידע וחוכמה, אז הרגשות והתרשמות החושים הם הקרקע הפורייה שבה הזרעים מוכרחים לגדול” )רחל קרסון,"על תחושת הפליאה"(. פליאה

48. אוריינות אקולוגית/סביבתית • מושתת על 4 צירים: • ציר הידע knowledge- הבנה קוגניטיבית של: התנהלות המערכות הטבעיות, מערכות אנושיות ויחסי הגומלין בין המערכות האנושיות למערכות הטבעיות. • ציר מיומנויות- skills – קוגניטיביות ורגשיות (affective) שרלוונטיות לזיהוי, הבנה וניתוח יחסי הגומלין בין האדם לסביבה, בעיות וסוגיות לפתרון. • ציר עמדות affect – כלל המאפיינים הרגשיים הרלבנטיים לסביבה וליחס האדם לסביבה • ציר התנהגות behavior – התנהגות שרלוונטית לכל פעילות אנושית בעלת השלכה על הסביבה.

49. ביקורת חברתית • “החינוך הסביבתי הוא נושא הדגל בחינוך הדמוקרטי. הוא מוציא ילדים מן החדר אל עולם ההפקר. הוא דורש דיון ציבורי בתהליכים הקשורים לעתיד של כולנו, ומידע נגיש לכל שיאפשר דיון שוויוני, כאזרחים שווים. החינוך הסביבתי מפתח תפיסות של צדק, שההווה והעתיד הם של כולנו ולא של אינטרסים צרים המשתלטים על חיינו". דר' אילון שוורץ

50. אקטיביזם • “ נאמר לי שיש בית ספר לשחייה בעיר אחת, שבו נערים לומדים לשחות בלי להיכנס למים, כשהם מתורגלים שוב ושוב בתנועות הנדרשות לשחייה. כשאחד מהצעירים המאומנים נשאל מה עשה כשנכנס למים, הוא השיב בקצרה: טבעתי. הדרך היחידה להכשיר לחיי חברה הוא לעסוק בחיי חברה. ליצור הרגלים של תועלת ועמידות חברתית במנותק מכל צורך או מניע חברתי ישיר, במנותק מכל מצב חברתי קיים, פירושו ללמד את הילד לשחות באמצעות שינון תנועות השחייה מחוץ למים” ג’ון דיואי, עקרונות מוסריים בחינוך, 1909