סקר אוסטאופורוזיס בנשים ישראליות

1. סקר אוסטאופורוזיס בנשים ישראליות קשר לגורמי סיכון שונים והתאמת מודלים קיימים להערכת הסיכון למחלה דר' שמעון בנימיני, דר' רנה רוזנברג, דר' שלמה וינקר, דר' מיכל שני, דר' אשר אלחיאני, דר' ששון נקר המחלקה לרפואת המשפחה, שרותי בריאות כללית, מחוז מרכז

2. אוסטאופורוזיס הינה מחלת העצם המטבולית השכיחה ביותר והיא מתאפיינת בירידה במסת העצם ודלדול המיקרו-ארכיטקטורה ברקמת העצם, דבר הגורם להגברת הסיכון לשברים שברים אלו מגבירים בצורה משמעותית את התחלואה והתמותה באוכלוסייה המבוגרת רקע - כללי

3. הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הנטל הרפואי והכלכלי של שברים אוסטאופורוטים היא מניעתם, וזאת על ידי אבחון וטיפול מוקדמים המחלה אינה מתבטאת קלינית עד להופעת שבר ולכן נמצאת בתת אבחון ותת טיפול. מסיבה זאת, במדינות רבות, וגם בישראל, מבוצעות בדיקות סקר באוכלוסייה לאיתורה המדד המקובל כיום לאבחון אוסטאופורוזיס הוא צפיפות העצם (BMD) רקע - אבחנה

4. ארגון הבריאות העולמי (WHO) הגדיר אוסטאופורוזיס כירידה של 2.5 או יותר סטיות תקן בצפיפות העצם, יחסית לממוצע באוכלוסייה צעירה ובריאה (T-score) אוסטאופניה מוגדרת כירידה בצפיפות העצם של בין 1-2.49 סטיות תקן ישנו קשר ישיר ורציף בין הירידה בצפיפות העצם לבין עליית הסיכון לשברים כבר בערכי צפיפות עצם שאינם מוגדרים כאוסטאופורוזיס או אוסטאופניה רקע - אבחנה

5. ברורה אם כן החשיבות של בדיקת צפיפות העצם כבדיקת סקר. אך עם זאת אין זה מעשי לבצע את הבדיקה בכלל האוכלוסייה. נוצר לכן הצורך להגדיר את האוכלוסייה שבסיכון גבוה, אותה אוכלוסייה אשר נרצה להפנות אליה את מירב המאמצים, כלכליים ואנושיים, לצורך אבחנה וטיפול רקע - אבחנה

6. מחקרים רבים בעולם בדקו השפעת גורמי סיכון שונים על הירידה בצפיפות העצם ישנם מספר מודלים להערכת הסיכון לאוסטאופורוזיס אשר פותחו במדינות שונות על סמך גורמי הסיכון הנ"ל. מודלים אלו משתמשים בגורמי הסיכון אשר להם הקורלציה הגבוהה ביותר לאוסטאופורוזיס או אוסטאופניה רקע - גורמי סיכון

7. ההיארעות של אוסטאופורוזיס ושברים שונה באוכלוסיות שונות שברים בצוואר הירך לדוגמא, נפוצים יותר בצורה משמעותית באוכלוסייה הלבנה מאשר באוכלוסייה השחורה בארה"ב כאשר בדקו היארעות שברים אלו במדינות שונות באירופה נצפתה שונות של עד פי שבע ממדינה אחת לשכנתה רקע - אוכלוסיות שונות

8. ביצוע סקר אשר יבדוק השפעת גורמי סיכון שונים על צפיפות העצם בנשים ישראליות לבדוק התאמת המודלים הקיימים להערכת הסיכון למחלה לאוכלוסיית הנשים הישראליות מטרת המחקר

9. הסקר בוצע בשיתוף עם מכון מור בחמישה סניפים שונים הסקר קיבל אישור של ועדת הלסינקי בבי"ח סורוקה שאלון מולא על ידי איש צוות המחקר ונמדדו משקל וגובה (לפני ביצוע הבדיקה) לאחר איסוף הנתונים נבדקו: קורלציה בין גורמי סיכון שונים לבין תוצאות הבדיקה ביצועי המודלים השונים שיטות

10. סה"כ 930 נשים גיל ממוצע: 61.7 ± 10.6 y (25-89) משקל ממוצע: 67.4 ± 12.4 kg גובה ממוצע: 1.60 ± 0.66 m BMI ממוצע : 26.3 ± 4.7 86.5% במנופאוזה (4.7% מחזורים לא סדירים) הפנייה לבדיקה: פנייה ממכון מור – 40.8% רופא המשפחה – 24.5% פרסומת – 0.8% תוצאות – דמוגרפיה

11. 13.3% מעשנות, 30.1% עישנו בעבר 1.7% שותות אלכוהול באופן קבוע 81.1% שותות קפה באופן קבוע תוצאות – הרגלים

12. 22.5% סבלו משבר בעבר (מעבר לגיל 45) ב-20.9% יש סיפור משפחתי של אוסטאופורוזיס 21.6% מטופלות או טופלו בעבר לאוסטאופורוזיס 5.8% מטופלות ב HRT (17.2% טופלו בעבר) 38.6% מטופלות בסידן תוצאות – רקע רפואי

13. אוסטאופורוזיס – 24.6% אוסטאופניה – 53.4% "בדיקה תקינה" – 22% המדגם אינו מייצג ואינו מתיימר לייצג את האוכלוסייה ! תוצאות – אבחנה

14. מבין גורמי הסיכון שנבדקו נמצאה קורלציה ל: גיל (p<0.000) BMI (p<0.000) שבר בעבר (p<0.01) סיפור משפחתי של אוסטאופורוזיס בקרובת משפחה מדרגה ראשונה (p<0.019) לא נמצאה קורלציה לעישון, צריכת אלכוהול או קפה, טיפול קבוע בסטרואידים או HRT, מספר שנות וסת או מספר לידות תוצאות – גורמי סיכון

15. תוצאות - מודלים OSIRIS(Osteoporosis Index of Risk) • מודל המשקלל גיל, משקל, היסטוריה של שבר ו-HRT • ערך החיתוך: 1 (תוצאה שווה או קטנה מ-1 מנבאת אוסטאופורוזיס

16. רגישות (sensitivity):אחוז החולים עם תוצאה חיובית ערך חיזוי שלילי (NPV): הסבירות שאדם עם תוצאה שלילית באמת בריא סגוליות (specificity): אחוז הבריאים עם תוצאה שלילית ערך חיזוי חיובי (PPV): הסבירות שאדם עם תוצאה חיובית באמת חולה מודלים- איך מעריכים?

17. רגישות – 85% סגוליות – 58% ערך חיזוי חיובי – 20% ערך חיזוי שלילי – 97% תוצאות - מודלים OSIRIS(Osteoporosis Index of Risk)

18. תוצאות – מודליםORAI(Osteoporosis Risk assessment Instrument) • מודל המשקלל גיל, משקל ו-HRT • ערך חיתוך: 9 (תוצאה שווה או גדולה מ-9 מנבאת אוסטאופרוזיס)

19. רגישות – 91% סגוליות – 47% ערך חיזוי חיובי – 17% ערך חיזוי שלילי – 98% תוצאות – מודליםORAI(Osteoporosis Risk assessment Instrument)

20. מודל המשקלל גיל ומשקל בלבד: 0.2×(weight-age) תוצאה שווה או קטנה מ-2 מנבאת אוסטאופורוזיס רגישות – 92% סגוליות – 40% ערך חיזוי חיובי – 15% ערך חיזוי שלילי – 98% תוצאות – מודליםOST(Osteoporosis Self-Assessment Tool)

21. נבנה מאגר בדיקות צפיפות עצם במכון מור על ידי איסוף הנתונים מהסניפים השונים. מהמאגר נשלפו נתוני בדיקות, על פי בקשה שלנו, לפי תעודת זהות. נלקחו בדיקות של נשים ממוצא אתיופי ובריה"מ לשעבר, לפי מאגר הנתונים של הכללית במחוז שלנו. מוצא עדתי כגורם סיכון

22. סה"כ נכללו 2465 נשים: 361 נשים ממוצא אשכנזי 373 נשים ממוצא אתיופי 1291 נשים מבריה"מ לשעבר 440 נשים ממוצא צפון אפריקה\אסיה מוצא עדתי כגורם סיכון

23. תוצאות – מוצא עדתי

24. תוצאות – מוצא עדתי

25. מודל חיזוי המתבסס על גיל ומשקל בלבד הוא הפשוט ביותר לשימוש ובעל הרגישות וערך החיזוי השלילי הגבוהים ביותר מודל זה יכול לזהות את אוכלוסיית הנשים אשר נמצאות בסיכון גבוה לאוסטאופורוזיס, אותן נרצה להפנות לבדיקת צפיפות עצם מוקדם יותר תוצאות אלו תואמות לתוצאות מחקרים דומים במקומות אחרים בעולם מסקנות

26. שאלות?

27. תודה!